diff options
Diffstat (limited to 'talermerchantdemos/blog/articles/he')
17 files changed, 5772 insertions, 0 deletions
diff --git a/talermerchantdemos/blog/articles/he/can-you-trust.html b/talermerchantdemos/blog/articles/he/can-you-trust.html new file mode 100644 index 0000000..1bf0e97 --- /dev/null +++ b/talermerchantdemos/blog/articles/he/can-you-trust.html @@ -0,0 +1,240 @@ +<!--#set var="PO_FILE" value='' + --><!--#set var="ORIGINAL_FILE" value="/philosophy/can-you-trust.html" + --><!--#set var="DIFF_FILE" value="" + --><!--#set var="OUTDATED_SINCE" value="2007-05-24" --> + +<!--#include virtual="/server/header.he.html" --> +<!-- Parent-Version: 1.79 --> + +<!-- TRANSLATORS: This page was generated locally by GNUN. Please do + not update it manually, update the corresponding PO file instead. + The PO is archived in trans-coord task #14388 (file: he-POs.tar.gz). + For more info, contact web-translators@gnu.org. --> + +<title>האם תוכלו לבטוח במחשב שלכם? - GNU Project - Free Software Foundation</title> + +<!--#include virtual="/philosophy/po/can-you-trust.translist" --> +<!--#include virtual="/server/banner.he.html" --> +<!--#include virtual="/server/outdated.he.html" --> +<h2>האם תוכלו לבטוח במחשב שלכם?</h2> + +<p>מאת <a href="http://www.stallman.org/">ריצ'ארד סטולמן</a></p> + +<p> +ממי על המחשב שלך לקבל הוראות ? רוב האנשים סבורים שעל המחשב שלהם לציית להם, +ולא למישהו אחר. בעזרת יוזמה בשם ”מיחשוב אמין“, תאגידי תקשורת גדולים (כולל את +חברות הסרטים והתקליטים), יחד עם חברות מחשבים כגון מייקרוסופט ואינטל, מתכננים +לגרום למחשב שלך לציית להם במקום לך. (גירסת מייקרוסופט ליוזמה נקראת +”פלאדיום“.) תוכנות קנייניות הכילו תכונות מזיקות בעבר, אך יוזמה זו תהפוך מצב +זה לכולל.</p> +<p> +תוכנה קניינית, באופן עקרוני, שוללת ממך את השליטה באופן פעולתה; אינך יכול +ללמוד את קוד-המקור, או לשנותו. זה לא מפתיע שאנשי-עסקים חכמים מוצאים דרכים +להשתמש בשליטתם על-מנת להציב אותך בעמדת-נחיתות. מייקרוסופט כבר עשתה זאת מספר +פעמים : גירסת חלונות אחת תוכננה לדווח למייקרוסופט על כל התוכנות המותקנות +במחשבך; עדכון ”אבטחה“ שהופץ לאחרונה ל”נגן המדיה של חלונות“ דרש מהמשתמשים +להסכים להגבלות חדשות. אך מייקרוסופט איננה לבדה : תוכנת שיתוף-הקבצים ”קאזה“ +תוכננה כך ששותפים עסקיים של החברה יוכלו להשכיר את זכות השימוש במשאבי-מחשבך +ללקוחותיהם. תכונות מזיקות אלו הן חבויות לעיתים-קרובות, אך גם משנודע לך דבר +קיומן הן קשות להסרה, כיוון שאין ברשותך את קוד-המקור של התוכנה.</p> +<p> +בעבר, היו אלה מקרים בודדים. יוזמת ”מחשוב אמין“ תהפוך מקרים אלו +לנפוצים. ”מחשוב בוגדני“ הוא שם מתאים יותר, כיוון שהיוזמה מתוכננת כדי לוודא +שמחשבך באופן שיטתי לא יציית לך. למעשה, היא מתוכננת לגרום למחשבך להפסיק לפעול +כמחשב לכל-מטרה. כאשר כל פעולה עשוייה לדרוש אישור מפורש.</p> +<p> +הרעיון הטכני ביסודה של יוזמת המחשוב-הבוגדני הוא שהמחשב כולל הצפנה +והתקן-חתימה, בעוד המפתחות נשמרים חסויים ממך. תוכנות קנייניות ישתמשו בהתקן +על-מנת לשלוט באפשרותך להפעיל תוכנות אחרות, לגשת למסמכים או למידע, או לפתוח +אותם בתכניות מסוימות. תוכנות קנייניות אלו יורידו ללא-הרף כללי-הרשאה חדשים +באמצעות האינטרנט, ויכפו כללים אלו עליך ועל המידע שברשותך באופן אוטומטי. אם +לא תאפשר למחשבך להתעדכן תדיר בכללים אלו מהאינטרנט, יחדלו אוטומטית תכונות +מסויימות לתפקד.</p> +<p> +כמובן, הוליווד וחברות התקליטים מתכננות להשתמש במחשוב-הבוגדני לשם ניהול +הגבלות דיגיטלי (DRM), כך שסרטים ומוזיקה שהורדו מהרשת יוכלו להתנגן רק על מחשב +אחד מסויים.שיתוף יהיה בלתי-אפשרי לחלוטין, למעט הקבצים-המורשים שיירכשו מחברות +אלו. לכם, הציבור, חייבות להיות החירות והיכולת לשתף אותם. (אני מצפה שמישהו +ימצא דרך להפיק גירסאות לא מוצפנות, לשים אותם על הרשת ולשתף אותם, כך שDRM לא +יצליח לחלוטין, אך זה איננו תירוץ למערכת.)</p> +<p> +הפיכת שיתוף לבלתי אפשרי זה רע מספיק, אבל זה הולך ומחמיר.ישנן תוכניות להשתמש +באותה מערכת לדוא"ל ומסמכים – מה שיביא לכדי דוא"ל שנעלם תוך שבועיים,או מסמכים +שיכולים להיקרא רק על המחשבים בחברה אחת.</p> +<p> +תארו לעצמכם שתקבלו יום אחד דוא"ל מהבוס אשר מורה לכם לעשות משהו מפוקפק, לאחר +חודש, כשהעניין מתפוצץ, לא תוכלו להשתמש בדוא"ל המקורי כהוכחה שההחלטה לא הייתה +שלכם. ”המילה הכתובה“ לא מגינה עליך כשההנחיה כתובה בדיו-נעלם.</p> +<p> +תארו לעצמכם שתקבלו דוא"ל מהבוס שקובע מדיניות לא-חוקית או שערורייתית מבחינה +מוסרית, כמו למשל השמדת דוחות ביקורת-חשבונות על החברה שלכם, או להרשות לאיום +על המדינה שלכם להתקדם מבלי שייבדק. כיום תוכלו לדווח על כך לתקשורת ולחשוף את +הפעילות. עם מחשוב-בוגדני, אנשי התקשורת לא יוכלו לקרוא את המסמך; המחשב שלהם +לא-יציית להם. מחשוב-בוגדני הופך לגן-עדן לשחיתות.</p> +<p> +מעבדי-תמלילים כגון Microsoft Word יוכלו להשתמש במחשוב-הבוגדני כשישמרו את +מסמכיך, על-מנת לוודא שמעבדי-תמלילים מתחרים לא יוכלו לקרוא אותם. כיום עלינו +לעמול בפרך בנסיונות להבין את הסודות של תבנית-הנתונים של וורד כדי +שמעבדי-תמלילים חופשיים יוכלו לקרוא מסמכי וורד. אם וורד יצפין את הנתונים +בעזרת מחשוב-בוגדני בזמן שמירתם, לקהילת התוכנה החופשית לא תהייה האפשרות לפתח +תוכנה לקריאתם-- וגם אם נוכל, תוכנות אלו אולי אפילו ייאסרו על-ידי חוק +זכויות-היוצרים-במילניום-הדיגיטלי.</p> +<p> +תוכנות שישתמשו במיחשוב-הבוגדני יורידו ללא הרף כללי-הרשאה חדשים מהאינטרנט, +ויכפו כללים אלו באופן אוטומטי על המידע שברשותכם. אם מייקרוסופט, או הממשלה, +לא תאהב מה שאמרתם במסמך שכתבתם, הם יוכלו להפיץ לכל המחשבים הוראה שתמנע קריאה +של המסמך. כל מחשב יציית להוראה מרגע הורדתה. המסמכים שלכם יהיו חשופים למחיקה +מפרעית (רטרו-אקטיבית) בסגנון ”1984“. ייתכן גם שלא תוכלו לקרוא אותם בעצמכם.</p> +<p> +ייתכן שתחשבו שתוכלו לגלות אילו דברים מרושעים מבצעות תוכנות המשתמשות +במחשוב-בוגדני, ללמוד את רמת הנזק שהן גורמות, ואז להחליט האם לקבל או לדחות +אותן. קבלה תהיה קצרת-רואי וטיפשית, אך הנקודה היא שהעסקה שאתם חושבים שאתם +עושים לא תעמוד על כנה. ברגע שתהפכו לתלויים בתוכנה, נתפסתם ברשתם והם יודעים +את זה; אז הם יוכלו לשנות את העסקה. כמה תוכנות יורידו אוטומטית עדכונים שיעשו +משהו שונה – הם לא ייתנו לכם את החופש לבחור האם לשדרג או לא.</p> +<p> +כיום תוכלו להימנע מלהיות מוגבלים על-ידי תוכנה קניינית על ידי הימנעות משימוש +בה. אם אתם מריצים גנו\לינוקס או מערכת-הפעלה חופשית אחרת, ואם אתם נמנעים +מהתקנת תוכנות קנייניות עליה, אז אתם אחראים על פעולותיו של המחשב שלכם. אם +בתוכנה חופשית מסויימת יש תכונה מזיקה, מפתחים אחרים בקהילה ינפו אותה, ואתם +תוכלו להשתמש בגירסה המתוקנת. אתם יכולים גם להשתמש בתוכנות חופשיות וכלים +חופשיים על מערכת-הפעלה לא-חופשית; זה לא עומד בבחינת מתן חירות מלאה, אך +משתמשים רבים עושים זאת.</p> +<p> +מחשוב-בוגדני מציב את הקיום של מערכות-הפעלה חופשית ותוכנות חופשיות בסכנה, +כיוון שיתכן שלא תוכלו להריץ את כולם. גירסאות מסויימות של מחשוב-בוגדני ידרשו +ממערכת-ההפעלה להיות מאושרת לשימוש על ידי חברה מסויימת. מערכות-הפעלה חופשיות +לא יוכלו להיות מותקנות. גירסאות מסויימות של מחשוב-בוגדני יידרשו מכל תוכנה +ותוכנה להיות מאושרת על-ידי יצרן מערכת-ההפעלה. לא תוכלו להשתמש בתוכנות +חופשיות על מערכת כזו. אם למרות זאת תגלו כיצד כן ניתן לעשות זאת, ותספרו +למישהו, זה יוכל להיחשב כפשע.</p> +<p> +ישנן כבר הצעות חוק בארה"ב שדורשות מכל המחשבים לתמוך במחשוב-בוגדני, ולמנוע את +חיבורם של מחשבים ישנים שאינם תומכים ביוזמה לאינטרנט. הCBDTPA (אנו קוראים לה +Consume But Don't Try Programming Act – ”חקיקת צרוך אבל אל תנסה לתכנת“) היא +אחת מהן. אבל אפילו ללא הכרח ”חוקי“ לעבור לשימוש במחשוב-בוגדני, הלחץ לקבל +אותו עשוי להיות עצום. כיום נעשה שימוש רב במסמכי-וורד להתקשרות, למרות הבעיות +הנלוות לכך (ראה מסמך ”אנחנו יכולים לשים סוף לתצריפי וורד“). אם מערכות +מחשוב-בוגדני יהיו היחידות שיוכלו לקרוא את מסמכי וורד מהגירסאות האחרונות, +רבים יעברו להשתמש בהן מכורח, אם זאת תהייה הברירה היחידה העומדת בפניהם. כדי +לעמוד בפני המחשוב-הבוגדני,עלינו להתאחד ולהתעמת עם הבעיה כבחירה משותפת.</p> +<p> +למידע נוסף על מחשוב-בוגדני, ראו - <a +href="http://www.cl.cam.ac.uk/users/rja14/tcpa-faq.html">http://www.cl.cam.ac.uk/users/rja14/tcpa-faq.html</a>.</p> +<p> +על מנת לבלום את יוזמת המחשוב-הבוגדני נזדקק להתארגנות של מספר גדול של +אזרחים. עזרתך דרושה לנו ! אנא בקרו <a +href="http://DefectiveByDesign.org">Defective by Design</a> על מנת להירשם +ולהראות את תמיכתכם בעבודתם</p> + +<h3>הערות</h3> + +<ol> +<li><p> +פרוייקט גנו מפיץ את ”שומר הפרטיות של גנו“ (GPG), תוכנה המיישמת הצפנה בשיטת +מפתח-ציבורי וחתימות דיגיטליות, בהם תוכלו להשתמש על-מנת לשלוח דוא"ל פרטי +ומאובטח.שימושי להבין כיצד תוכנה זו שונה מיוזמת המחשוב-הבוגדני,ולראות מה הופך +אותה לשימושית, לעומת הסכנה שבמחשוב-הבוגדני.</p> +<p> +כאשר שולחים לכם מסמך שהוצפן בעזרת GPG,ואתם משתמשים ב-GPG על-מנת לפענח אותה, +התוצאה תהיה מסמך לא מוצפן, שתוכלו לקרוא, להעביר, להעתיק ואפילו להצפין אותו +מחדש, על-מנת לשלוח אותו באופן מאובטח לאדם אחר. תוכנת מחשוב-בוגדני לעומת זאת, +תאפשר לכם לקרוא את המסמך מהמסך, אך לא תאפשר לכם לשמור אותו באופן לא מוצפן +על-מנת להשתמש בו כרצונכם. GPG, חבילת תוכנה חופשית, הופכת תכונות אבטחת מידע +לזמינות למשתמשים; המשתמשים משתמשים בה. בניגוד למחשוב-בוגדני שמתוכנן לכפות +מגבלות על המשתמשים; כך שלמעשה הוא משתמש בהם.</p></li> + +<li><p> +מייקרוסופט מציגה את מיזם ”פלאדיום“ כאמצעי אבטחה, וטוענת באמצעותו להגנה +מוירוסים, אך טענה זו היא שקר בעליל. מצגת שהוכנה על-ידי מחלקת המחקר של +מייקרוסופט באוקטובר 2002 הצהירה שהמפרט של ”פלאדיום“ כולל יאפשר +למערכות-ההפעלה ולתוכנות קיימות להמשיך לרוץ; לכן, וירוסים ימשיכו להיות +מסוגלים לעשות את כל שביכולתם כיום.</p> +<p> +כאשר במייקרוסופט מדברים על ”אבטחה“ בהקשר של ”פלאדיום“, הם לא מתכוונים למושג +הנפוץ של הגנה על המחשב מפני דברים שאינם רצויים לך. הם מתכוונים ל”הגנה“ על +עותקים של נתונים במחשבך משימוש באופן שאנשים אחרים לא מעוניינים לאפשר +לך. מצגת באירוע הציגה מספר סוגי נתונים סודיים שמערכת ”פלאדיום“יכולה להגן +עליהם, כולל ”נתונים סודיים של צד ג'“ ו”נתונים סודיים של משתמשים“ – אבל +”נתוני המשתמשים“ נמצאים במרכאות-כפולות, כהודאה בכך שזהו מעט אבסורד בהקשר של +”פלאדיום“.</p> +<p> +המצגת עשתה שימוש תכוף במונחים אחרים שאנחנו מקשרים לרוב עם נושא של אבטחה, +כגון ”התקפה“, ”קוד זדוני“, “spoofing”, וגם ”אמין“. אף לא אחד במשמעות האמיתית +שלו. ”התקפה“ לא מתכוון שמישהו ינסה לפגוע בכם,אלא לכך שתנסו להעתיק +מוזיקה. ”קוד זדוני“ מתכוון לתוכנה שאתם התקנתם כדי לעשות משהו שמישהו אחר לא +מעוניין שתעשו. “spoofing” לא מתכוון שמישהו יערים עליכם, אלא שאתם תערימו על +”פלאדיום“. וכן הלאה.</p></li> + +<li><p> +הצהרה קודמת מאת מפתחי ”פלאדיום“ קבעה שלכל מי שפיתח או אסף מידע צריכה להיות +היכולת לשלוט על שימושכם בו. זהו היפוך מוחלט של רעיונות העבר בנוגע לאתיקה +ומערכת-החוק, והוא יוצר מערכת שליטה חסרת-תקדים. מקור הבעיות הנקודתיות במערכת +כאלו אינו בטעות תכנונית; מקורן במטרה הבסיסית שלה. מטרה שעלינו לדחות מכל וכל.</p></li> +</ol> + +<hr /> +<blockquote id="fsfs"><p class="big">מאמר זה מפורסם ב<a +href="http://shop.fsf.org/product/free-software-free-society/">תוכנה חופשית, +חברה חופשית: המאמרים הנבחרים של ריצ'ארד מ. סטולמן</a>.</p></blockquote> + +<div class="translators-notes"> + +<!--TRANSLATORS: Use space (SPC) as msgstr if you don't have notes.--> + </div> +</div> + +<!-- for id="content", starts in the include above --> +<!--#include virtual="/server/footer.he.html" --> +<div id="footer"> +<div class="unprintable"> + +<p>לשאלות וברורים שקשורים ל- FSF או ל- GNU: צרו קשר עם <a +href="mailto:gnu@gnu.org"><gnu@gnu.org></a>. <a href="/contact/">דרכים +אחרות</a> ליצירת קשר עם FSF. הערות על עמודי ה- WWW הללו, ניתן להפנות ל- <a +href="mailto:webmasters@gnu.org"><webmasters@gnu.org></a>.</p> + +<p> +<!-- TRANSLATORS: Ignore the original text in this paragraph, + replace it with the translation of these two: + + We work hard and do our best to provide accurate, good quality + translations. However, we are not exempt from imperfection. + Please send your comments and general suggestions in this regard + to <a href="mailto:web-translators@gnu.org"> + + <web-translators@gnu.org></a>.</p> + + <p>For information on coordinating and submitting translations of + our web pages, see <a + href="/server/standards/README.translations.html">Translations + README</a>. --> +אנא הבט ב- <a href="/server/standards/README.translations.html">Translations +README</a> למידע על תיאום ומשלוח תרגומים של מאמר זה.</p> +</div> + +<p>Copyright © 2002 Richard Stallman<br /> +זכויות יוצרים 2002 ריצ'ארד סטולמן</p> + +<p><span dir="ltr">This page is licensed under a <a rel="license" +href="http://creativecommons.org/licenses/by-nd/4.0/">Creative Commons +Attribution-NoDerivatives 4.0 International License</a>.</span></p> + +<!--#include virtual="/server/bottom-notes.he.html" --> +<div class="translators-credits"> + +<!--TRANSLATORS: Use space (SPC) as msgstr if you don't want credits.--> +תורגם: ? ביוני 2003, ? שעון ישראל, על ידי מורן זלצמן (נערך: 21 ביוני 2003 על +ידי the duke)</div> + +<p class="unprintable"><!-- timestamp start --> +עודכן אחרון: + +$Date: 2017/02/27 22:08:30 $ + +<!-- timestamp end --> +</p> +</div> +</div> +</body> +</html> diff --git a/talermerchantdemos/blog/articles/he/free-doc.html b/talermerchantdemos/blog/articles/he/free-doc.html new file mode 100644 index 0000000..e028e5f --- /dev/null +++ b/talermerchantdemos/blog/articles/he/free-doc.html @@ -0,0 +1,208 @@ +<!--#set var="PO_FILE" value='' + --><!--#set var="ORIGINAL_FILE" value="/philosophy/free-doc.html" + --><!--#set var="DIFF_FILE" value="" + --><!--#set var="OUTDATED_SINCE" value="2010-06-26" --> + +<!--#include virtual="/server/header.he.html" --> +<!-- Parent-Version: 1.79 --> + +<!-- TRANSLATORS: This page was generated locally by GNUN. Please do + not update it manually, update the corresponding PO file instead. + The PO is archived in trans-coord task #14388 (file: he-POs.tar.gz). + For more info, contact web-translators@gnu.org. --> + +<title>תוכנה חופשית ומדריכים חופשיים - GNU Project - Free Software Foundation</title> + +<!--#include virtual="/philosophy/po/free-doc.translist" --> +<!--#include virtual="/server/banner.he.html" --> +<!--#include virtual="/server/outdated.he.html" --> +<h2>תוכנה חופשית ומדריכים חופשיים</h2> + +<ul> +<li><a href="/copyleft/fdl.html">רשיון התיעוד החופשי של גנו</a></li> +</ul> + +<p> +ההיבט הבעייתי במערכות הפעלה חופשיות הוא לא התוכנה – אלא המחסור במדריכים +חופשיים טובים שאנחנו יכולים לכלול במערכות האלו. רבות מהתוכנות החשובות ביותר +שלנו אינן מגיעות עם מדריכים מלאים. תיעוד הוא חלק חשוב מכל חבילת תוכנה; כאשר +חבילת תוכנה חופשית חשובה לא מגיעה עם מדריך חופשי, נוצר פער רציני. יש לנו +פערים רבים מהסוג הזה כיום.</p> + +<p> +פעם, לפני הרבה שנים, חשבתי שאלמד Perl. השגתי עותק של מדריך חופשי, אבל הוא +התברר כקשה לקריאה. כששאלתי משתמשי Perl על חלופות, הם סיפרו לי שקיימים +מדריכים טובים יותר למתחילים – אך הם אינם חופשים.</p> + +<p> +ולמה לא בחינם? המחברים של המדריכים הטובים כתבו אותם בשביל O'Reilly +Associates, שפרסמו אותם עם תנאים מגבילים – אסור להעתיק, אסור לשנות, אין קבצי +מקור – שמנעו אותם מקהילת התוכנה החופשית.</p> + +<p> +זו לא היתה הפעם הראשונה שדבר מהסוג הזה קרה, ו(להפסדנו הרב) בכלל לא הפעם +האחרונה. מוציאים לאור של מדריכים קנייניים פיתו מאז מחברים רבים להגביל את +המדריכים שלהם. פעמים רבות שמעתי משתמש גנו מספר לי בהתלהבות על מדריך שהוא +כותב, שאיתו הוא מתכוון לעזור לפרויקט גנו – ואז התנפצו תקוותיי כשהמשיך וסיפר +לי שהוא חתם על חוזה עם מוציא לאור שיגביל אותו, ובכך ימנע מאיתנו להשתמש בו.</p> + +<p> +בהתחשב בעובדה שכתיבה מובנת היא מיומנות נדירה אצל מתכנתים, אנחנו לא יכולים +להרשות לעצמנו לאבד מדריכים בצורה הזאת.</p> + +<p> +תיעוד חופשי, כמו תוכנה חופשית, זה עניין של חירות, לא מחיר. הבעיה עם המדריכים +האלו לא היתה שחברת O'Reilly Associates גבתה תשלום עבור עותקים מודפסים – זה +בפני עצמו בסדר גמור. (גם המוסד לתוכנה חופשית <a +href="http://shop.fsf.org/category/books/">מוכר עותקים מודפסים</a> של <a +href="/doc/doc.html">מדריכים חופשיים של גנו</a>). אבל בעוד המדריכים של גנו +זמינים גם בצורה של קוד מקור, המדריכים האלה זמינים רק על נייר. מדריכי גנו +מגיעים עם רשות להעתיק ולשנות; המדריכים של Perl לא. ההגבלות האלה הן +הבעיה.</p> + +<p> +התנאי למדריך חופשי די דומים לאלו של תוכנה חופשית: לתת למשתמשים חירויות +מסוימות. הפצת-המשך (כולל הפצת-המשך מסחרית) חייבת להיות מותרת, כך שהמדריך +יוכל ללוות כל עותק של התוכנה, גם און-ליין וגם על נייר. גם ההרשאה לשנות את +המדריך היא חיונית.</p> + +<p> +באופן כללי, אני לא חושב שזה חיוני להרשות לאנשים לשנות כל מיני מאמרים +וספרים. ההיבטים לגבי ספרות אינם בהכרח דומים לאלו של תוכנה. לדוגמא, אני לא +חושב שאני או אתם מחוייבים להרשות שינוי של מאמר כמו זה, שמתאר את הפעולות +וההשקפות שלנו.</p> + +<p> +אך ישנה סיבה מיוחדת לכך שהחופש לשנות הוא חיוני לתיעוד של תוכנה חופשית. כאשר +אנשים משתמשים בזכות שלהם לשנות את התוכנה, ומוסיפים או משנים את תכונות +התוכנה, אם הם בעלי ערכים הם ישנו גם את המדריך – כדי שיוכלו לספק תיעוד מדויק +ושימושי של התוכנה המעודכנת. מדריך שאוסר על מתכנתים להיות ערכיים ולבצע את +הצעד החשוב הזה, ובעצם מכריח אותם לכתוב מדריך חדש אם הם משנים את התוכנה, אינו +מספק את צרכים של הקהילה שלנו.</p> + +<p> +בעוד שאיסור גורף על שינויים אינו קביל, ישנן הגבלות על דרך השינוי שלא מהוות +בעיה. למשל דרישות לשמר את פיסקת זכויות היוצרים של המחבר המקורי, את תנאי +ההפצה, או את רשימת המחברים, כל אלה הם איסורים הגיוניים. גם אין כל +בעיה עם הדרישה שבגרסאות ששונו תופיע הערה שהן שונו, או עם הגדרת חלקים שלמים +שאין למחוק או לשנות, כל עוד החלקים הללו מתעסקים עם נושאים שאינם טכניים (יש +גם כמה מדריכי גנו שיש בהם חלקים כאלה).</p> + +<p> +אין בעיה עם הגבלות כאלו כי כאשר בוחנים אותן לגופו של עניין הן לא מונעות +מהמתכנת הערכי להתאים את המדריך לתוכנה ששונתה. במילים אחרות הן לא מונעות +מקהילת התוכנה החופשית לעשות במדריך שימוש מלא.</p> + +<p> +אולם צריכה להתקיים האפשרות לשנות את התוכן הטכני של המדריך, ולהפיץ את התוצאה +בכל אמצעי התקשורת הרגילים, ובכל הערוצים הרגילים; אחרת ההגבלות חוסמות את +הקהילה, המדריך אינו חופשי, ואנו נזקקים למדריך אחר.</p> + +<p> +לרוע המזל קשה למצא מישהו שיחבר מדריך נוסף, כאשר כבר קיים מדריך קנייני. +המכשול הוא שמשתמשים רבים חושבים שמדריך קנייני הוא טוב מספיק – ואז הם לא +רואים את הצורך בכתיבת מדריך חופשי. הם לא מבחינים בכך שלמערכת ההפעלה החופשית +יש חור שצריך למלא.</p> + +<p> +למה משתמשים חושבים שמדריכים קנייניים מספיק טובים? חלק כלל לא חשבו על +הנושא. אני מקווה שמאמר זה יעזור לשנות את זה.</p> + +<p> +משתמשים אחרים מוכנים להשלים עם מדריכים בתשלום מאותה סיבה שכל כך הרבה אנשים +משלימים עם תוכנה בתשלום: הם שוקלים את זה רק במונחים פעשיים, ולא משתמשים +בחופש כשיקול. האנשים האלה זכאים לדעות שלהם, אבל היות ודעות אלו נובעות מערכים +שאנים כוללים בתוכם גם חופש, הן לא יכולות להנחות את אלו מאיתנו שמעריכים חופש.</p> + +<p> +אנא הפיצו את המודעות לנושא הזה. אנחנו כל הזמן מאבדים מדריכים לטובת פרסום +קנייני. אם מספיק אנשים ידעו על כך שמדריכים קנייניים אינם מספיקים, אולי האדם +הבא שירצה לעזור לגנו על ידי כתיבת תיעוד יבין, לפני שיהיה מאוחר מדי, שהדבר +החשוב ביותר הוא שהוא להשאיר אותו חופשי.</p> + +<p> +אנחנו גם יכולים לעודד מוציאים לאור קניניים למכור מדריכים חופשיים ובעלי +חובות-מפיצים במקום מדריכים קניניים. אחת הדרכים בה ניתן לעזור היא לבדוק את +תנאי ההפצה של המדריך לפני שקונים אותו, ולהעדיף מדריכים בעלי חובות-מפיצים על +מדריכים ללא חובות-מפיצים.</p> +<p> +[הערה: יש לנו גם <a href="/doc/other-free-books.html">עמוד עם רשימת ספרים +חופשיים שניתן להשיג ממוציאים לאור אחרים</a>]</p> + +<div class="translators-notes"> + +<!--TRANSLATORS: Use space (SPC) as msgstr if you don't have notes.--> + </div> +</div> + +<!-- for id="content", starts in the include above --> +<!--#include virtual="/server/footer.he.html" --> +<div id="footer"> +<div class="unprintable"> + +<p>לשאלות וברורים שקשורים ל- FSF או ל- GNU: צרו קשר עם <a +href="mailto:gnu@gnu.org"><gnu@gnu.org></a>. <a href="/contact/">דרכים +אחרות</a> ליצירת קשר עם FSF. הערות על עמודי ה- WWW הללו, ניתן להפנות ל- <a +href="mailto:webmasters@gnu.org"><webmasters@gnu.org></a>.</p> + +<p> +<!-- TRANSLATORS: Ignore the original text in this paragraph, + replace it with the translation of these two: + + We work hard and do our best to provide accurate, good quality + translations. However, we are not exempt from imperfection. + Please send your comments and general suggestions in this regard + to <a href="mailto:web-translators@gnu.org"> + + <web-translators@gnu.org></a>.</p> + + <p>For information on coordinating and submitting translations of + our web pages, see <a + href="/server/standards/README.translations.html">Translations + README</a>. --> +אנא הבט ב- <a href="/server/standards/README.translations.html">Translations +README</a> למידע על תיאום ומשלוח תרגומים של מאמר זה.</p> +</div> + +<!-- Regarding copyright, in general, standalone pages (as opposed to + files generated as part of manuals) on the GNU web server should + be under CC BY-ND 4.0. Please do NOT change or remove this + without talking with the webmasters or licensing team first. + Please make sure the copyright date is consistent with the + document. For web pages, it is ok to list just the latest year the + document was modified, or published. + + If you wish to list earlier years, that is ok too. + Either "2001, 2002, 2003" or "2001-2003" are ok for specifying + years, as long as each year in the range is in fact a copyrightable + year, i.e., a year in which the document was published (including + being publicly visible on the web or in a revision control system). + + There is more detail about copyright years in the GNU Maintainers + Information document, www.gnu.org/prep/maintain. --> +<p><span dir="ltr">Copyright © 1996-2002 Free Software Foundation, +Inc.</span><br /> +זכויות יוצרים 1996-2002 המוסד לתוכנה חופשית</p> + +<p><span dir="ltr">This page is licensed under a <a rel="license" +href="http://creativecommons.org/licenses/by-nd/4.0/">Creative Commons +Attribution-NoDerivatives 4.0 International License</a>.</span></p> + +<!--#include virtual="/server/bottom-notes.he.html" --> +<div class="translators-credits"> + +<!--TRANSLATORS: Use space (SPC) as msgstr if you don't want credits.--> +תורגם: ? ב? ?, ? שעון ישראל, על ידי מתרגם לא ידוע (נערך: 7 במאי 2003 על ידי +the duke)</div> + +<p class="unprintable"><!-- timestamp start --> +עודכן אחרון: + +$Date: 2017/02/27 22:08:30 $ + +<!-- timestamp end --> +</p> +</div> +</div> +</body> +</html> diff --git a/talermerchantdemos/blog/articles/he/free-software-for-freedom.html b/talermerchantdemos/blog/articles/he/free-software-for-freedom.html new file mode 100644 index 0000000..fc99b4e --- /dev/null +++ b/talermerchantdemos/blog/articles/he/free-software-for-freedom.html @@ -0,0 +1,390 @@ +<!--#set var="PO_FILE" value='' + --><!--#set var="ORIGINAL_FILE" value="/philosophy/free-software-for-freedom.html" + --><!--#set var="DIFF_FILE" value="" + --><!--#set var="OUTDATED_SINCE" value="2003-10-30" --> + +<!--#include virtual="/server/header.he.html" --> +<!-- Parent-Version: 1.79 --> + +<!-- TRANSLATORS: This page was generated locally by GNUN. Please do + not update it manually, update the corresponding PO file instead. + The PO is archived in trans-coord task #14388 (file: he-POs.tar.gz). + For more info, contact web-translators@gnu.org. --> + +<title>מדוע ”תוכנה חופשית“ עדיפה על ”קוד פתוח“ - GNU Project - Free Software +Foundation</title> + +<!--#include virtual="/philosophy/po/free-software-for-freedom.translist" --> +<!--#include virtual="/server/banner.he.html" --> +<!--#include virtual="/server/outdated.he.html" --> +<h2>מדוע ”תוכנה חופשית“ עדיפה על ”קוד פתוח“</h2> + +<p> +גם אם תוכנה חופשית בשמות אחרים תיתן לכם את אותו חופש, יש חשיבות רבה לשם בו +אנו משתמשים: מילים שונות <em>נושאות משמעויות שונות</em>.</p> + +<p> +ב1998, החלו חלק מהאנשים בקהילת התוכנה החופשית (Free Software) להשתמש במונח +<a href="https://opensource.org/">“תוכנת קוד-פתוח”</a> (Open Source +Software) במקום <a href="/philosophy/free-sw.html">“תוכנה חופשית”</a> כדי +לתאר את מה שהם עושים. המונח ”קוד פתוח“ הפך במהרה מקושר לגישה שונה, פילוסופיה +שונה, ערכים שונים, ואפילו קריטריונים שונים לסוג הרשיונות המקובלים. תנועת +התוכנה החופשית ותנועת הקוד הפתוח מהוות כיום למעשה <a +href="#relationship">תנועות נפרדות</a> עם השקפות שונות ומטרות שונות, למרות +שאנחנו יכולים לעבוד יחד ואכן עובדים יחד על כמה פרוייקטים מעשיים.</p> + +<p> +ההבדל הבסיסי בין שתי התנועות הוא בערכים שלהן, בדרך שלהן להסתכל על העולם. בור +תנועת הקוד הפתוח, השאלה אם תוכנה צריכה להיות קוד פתוח היא שאלה מעשית. כפי +שהגדיר זאת מישהו, ”קוד פתוח הוא מתודולוגיית פיתוח; תוכנה חופשית היא תנועה +חברתית.“ עבור קהילת הקוד הפתוח, תוכנה לא-חופשית אינה הפתרון הכי מוצלח. עבור +תנועת התוכנה החופשית, תוכנה שאינה חופשית היא בעיה חברתית ותוכנה חופשית היא +הפתרון.</p> + +<h3 id="relationship"> היחסים בין תנועת התוכנה החופשית ותנועת הקוד הפתוח</h3> + +<p> +תנועת התוכנה החופשית ותנועת הקוד הפתוח הן כמו שני מחנות פוליטיים בקהילת +התוכנה החופשית.</p> + +<p> +קבוצות רדיקליות בשנות השישים זכו למוניטין של נטייה לסיעתיות: ארגונים התפלגו +עקב אי-הסכמות בנושאים של אסטרטגיה, ומאז הם ראו זה בזה אויבים. זה, לפחות, +הדימוי שיש לאנשים, גם אם אינו מדויק.</p> + +<p> +היחסים בין תנועת התוכנה החופשית ותנועת הקוד הפתוח הם בדיוק ההפך מתמונה +זו. אין בינינו הסכמה לגבי עקרונות היסוד, אך אנו מסכימים פחות או יותר על +הצעות מעשיות. כך שאנחנו יכולים לעבוד יחד ואכן עובדים יחד על הרבה פרוייקטים +מוגדרים. איננו חושבים על תנועת הקוד הפתוח כעל אויב. האויב הוא <a +href="/philosophy/categories.html#ProprietarySoftware">תוכנה קניינית</a>.</p> + +<p> +אנחנו לא יוצאים נגד תנועת הקוד הפתוח, אבל איננו רוצים להיכרך יחד איתם. +אנחנו מכירים בכך שהם תרמו לקהילה שלנו, אבל אנחנו יצרנו את הקהילה, ואנו רוצים +שאנשים ידעו זאת. אנחנו רוצים שאנשים יזהו את הישגינו עם הערכים והפילוסופיה +שלנו, לא עם אלו שלהם. אנחנו רוצים להישמע, לא להסתתר מאחורי ראיית עולם +שונה. כדי למנוע מאנשים את המחשבה שאנו חלק מהם, אנו מתאמצים להמנע משימוש +במילה ”פתוח“ כדי לתאר תוכנה חופשית, או בניגוד שלה ”סגור“, כשמדברים על תוכנה +שאינה חופשית.</p> + +<p> +אז אנא הזכירו את תנועת התוכנה החופשית כשאתם מדברים על העבודה שעשינו ועל +התוכנה שפיתחנו”קוד פתוח“ – כמו למשל מערכת ההפעלה <a +href="/gnu/linux-and-gnu.html">גנו\לינוקס</a>.</p> + +<h3 id="comparison">השוואת שני המושגים</h3> + +<p> +שאר מאמר זה משווה את שני המושגים ”קוד פתוח“ ו”תוכנה חופשית“. הוא מראה +מדוע המושג ”קוד פתוח“ לא פותר שום בעיה, ולמעשה יוצר בעיות חדשות.</p> + +<h3 id="ambiguity">אי-בהירות</h3> + +<p> +למונח ”תוכנה חופשית“ יש בעיה של אי-בהירות: משמעות לא רצויה, ”תוכנה שאפשר +להשיג בחינם“, מתאימה להגדרה לא פחות מהמשמעות הרצויה, ”תוכנה המעניקה חירויות +מסוימות למשתמש“. אנו מנסים לפתור בעיה זו ע"י פרסום <a +href="/philosophy/free-sw.html">הגדרה מדויקת יותר של תוכנה חופשית</a>, אבל +פתרון זה אינו מושלם; הוא אינו יכול להיפטר לגמרי מהבעיה. מונח מתאים שימנע +אי-בהירות יהיה טוב יותר, אם רק לא יהיו לו בעיות אחרות.</p> + +<p> +למרבה הצער, לכל הפתרונות החלופיים יש בעיות משלהם. בחנו חלופות רבות שהציעו +לנו, אבל אף אחת מהן אינה ”נכונה“ עד כדי כך, שלעבור אליה יהיה רעיון טוב. לכל +תחליף שהוצע ל”תוכנה חופשית“ יש סוג דומה של בעיה סמנטית, או גרוע מכך”קוד +פתוח“ – ובכלל זה גם ”תוכנת קוד-פתוח“.</p> + +<p> +ההגדרה הרשמית של ”תוכנת קוד-פתוח“, כפי שפורסמה במיזם הקוד הפתוח, קרובה מאוד +להגדרה שלנו של תוכנה חופשית; אולם היא רופפת יותר במובנים מסויימים, והם קיבלו +מספר רשיונות שאנו מחשיבים מגילים למשתמשים במידה בלתי קבילה. אולם המשמעות +המתבקשת למונח ”קוד פתוח“ היא ”אפשר לראות את קוד המקור.“ זה קריטריון חלש +בהרבה מתוכנה חופשית; הוא כולל תוכנה חופשית, אך גם תוכנות כמה קנייניות (<a +href="/philosophy/categories.html#ProprietarySoftware">proprietary</a>), כמו +Xv, ו Qt במסגרת הרשיון המקורי (לפני ה-QPL).</p> + +<p> +משמעות מתבקשת זו ל”קוד פתוח“ אינה המשמעות אליה מתכוונים תומכיה. התוצאה היא +שרוב האנשים אינם מפרשים נכונה במה הם תומכים. כך הגדיר הכותב ניל סטפנסון +(Neal Stephenson) ”קוד פתוח“:</p> + +<blockquote><p> +לינוקס היא תוכנת ”קוד פתוח“, כלומר, בפשטות, כל אחד יכול להשיג עותקים של קבצי +קוד המקור שלה. +</p></blockquote> + +<p> +<!-- The <a href="http://da.state.ks.us/itec/TechArchPt6ver80.pdf"> + state of +Kansas</a> published a similar definition: --> +איני סבור כי ביקש במכוון לפסול או לערער על ההגדרה ה”רשמית“. אני סבור כי הוא +פשוט החיל את מוסכמות השפה האנגלית כדי למצוא את משמעות המונח. מדינת קנזס +פרסמה הגדרה דומה: +</p> + +<blockquote><p> +עשו שימוש בתוכנת קוד-פתוח (OSS. (OSS היא תוכנה שקוד המקור שלה זמין בחינם +לציבור הרחב, אם כי הסכמי הרישוי הספציפיים משתנים בכל הנוגע למה מותר לעשות עם +הקוד. +</p></blockquote> + +<p> +כמובן, אנשי הקוד הפתוח ניסו להתמודד עם הבעיה ע"י פרסום הגדרה מדויקת של +המונח, ממש כמו שעשינו אנו לגבי ”תוכנה חופשית“.</p> + +<p> +אבל ההסבר לגבי ”תוכנה חופשית“ הוא פשוט”קוד פתוח“ – מי שהבין את הרעיון של +”ביטוי חופשי, לא בירה חופשית“ לא יטעה פעם נוספת. אין דרך תמציתית להסביר את +ההגדרה הרשמית של ”קוד פתוח“ שתראה בבהירות מדוע ההגדרה הטבעית היא השגויה.</p> + +<h3 id="fear">הפחד מהחופש</h3> + +<p> +הטיעון העיקרי בזכות המונח ”תוכנת קוד-פתוח“ הוא ש”תוכנה חופשית“ מעוררת +אי-נוחות אצל אנשים מסוימים. זה נכון: לדבר על חופש, על נושאים מוסריים, על +אחריות כמו גם על נוחות, פירושו לבקש מאנשים לחשוב על דברים שהיו מעדיפים +להתעלם מהם. זה יכול לעורר אי-נוחות, ויש העשויים להתנגד לרעיון בשל כך. אין זה +אומר שמוטב לה לחברה שנפסיק לדבר על הדברים האלה.</p> + +<p> +לפני שנים, הבחינו מפתחי תוכנה חופשית בתגובת אי-הנוחות, והיו שהתחילו לחפש דרך +להימנע ממנה. הם הניחו שאם ישתקו בנוגע לאתיקה וחירות, וידברו רק על התועלת +המעשית המיידית שבתוכנה חופשית מסוימת, יוכלו ”למכור“ את התוכנה ביעילות רבה +יותר למשתמשים מסוימים, עסקיים בעיקר. המונח ”קוד-פתוח“ מוצע כדרך להמשיך במגמה +זו”קוד פתוח“ – כדרך להיות ”מקובל יותר על עסקים“. ההשקפות והערכים של תנועת +הקוד הפתוח נובעים מהחלטה זו.</p> + +<p> +גישה זו הוכיחה עצמה כיעילה, במונחיה היא. כיום רבים העוברים לתוכנה חופשית +מסיבות מעשיות טהורות. זה טוב, כל עוד זה נמשך, אבל אין זה כל מה שמוטל עלינו +לעשות! משיכת משתמשים לתוכנה חופשית אינה המלאכה כולה, אלא רק הצעד הראשון.</p> + +<p> +במוקדם או במאוחר יוזמנו משתמשים אלה לעבור חזרה לתוכנה קניינית בשל יתרון מעשי +כלשהו. אין ספור חברות מוכנות להציע פיתויים כאלה, ומדוע יסרבו המשתמשים? רק אם +למדו<em> להעריך את החופש</em> שתוכנה חופשית מעניקה להם, בפני עצמו. עלינו +מוטלת המלאכה להפיץ את הרעיון”קוד פתוח“ – וכדי לעשות זאת, עלינו לדבר על +חופש. מידה מסוימת של גישת ה”לשבת בשקט“ לעסקים עשויה להועיל לקהילה, אבל אנחנו +מוכרחים גם הרבה דיבורים על חופש.</p> + +<p> +כרגע, יש לנו הרבה ”לשבת בשקט“, אבל לא מספיק דיבורים על חופש. רוב האנשים +המעורבים בתוכנה חופשית אומרים מעט על חופש”קוד פתוח“ – לרוב משום שהם מבקשים +להיות ”מקובלים יותר על עסקים“. מפיצי תוכנה במיוחד מראים תבנית זו. כמה הפצות +של מערכת ההפעלה <a href="/gnu/linux-and-gnu.html">גנו\לינוקס</a> מצרפות +חבילות תוכנה קניינית למערכת הבסיסית החופשית, ומזמינים משתמשים לראות זאת +כיתרון, במקום כצעד לאחור בשביל החופש.</p> + +<p> +אנחנו נכשלים בניסיון לעמוד בשטף של משתמשי תוכנה חופשית, נכשלים בניסיון ללמד +אנשים על חופש ועל הקהילה שלנו במהירות בה הם נכנסים אליה. זו הסיבה שתוכנה +לא-חופשית (וכזו היתה Qt כאשר נעשתה נפוצה לראשונה), ובמידת מה גם מערכות הפעלה +לא-חופשיות, פוגשת קרקע פוריה כל כך. להפסיק להשתמש במילה ”חופשי“ בשלב זה תהיה +טעות; אנחנו זקוקים ליותר, לא פחות, דיבורים על חופש.</p> + +<p> +אם אלו המשתמשים במונח ”קוד פתוח“ מושכים משתמשים נוספים לקהילה שלנו, זוהי +תרומה, אך אנו, הנותרים, נצטרך לעבוד אפילו קשה יותר כדי להביא את נושא החופש +לתשומת לבם של המשתמשים האלו. עלינו לומר,”זו תוכנה חופשית והיא נותנת לך +חופש!“ – יותר ובקול רם יותר מאי-פעם בעבר.</p> + +<h3 id="newinfeb">האם סימן מסחרי יעזור?</h3> + +<p> +תומכי ”תוכנת קוד פתוח“ ניסו להפוך אותה לסימן מסחרי (Trademark), באומרם שכך +יתאפשר להם למנוע שימוש לרעה. המיזם נזנח מאוחר יותר, מאחר שהמושג יותר מדי +תיאורי מכדי להיות סימן מסחרי; לפיכך, המעמד המשפטי של ”קוד פתוח“ זהה לזה של +”תוכנה חופשית“: אין שום מגבלה <em>חוקית</em> על השימוש בו. שמעתי דיווחים על +מספר חברות שקראו לחבילות התוכנה שלהן ”קוד פתוח“, על אף שלא התאימו להגדרה +הרשמית; הבחנתי בכמה מקרים בעצמי.</p> + +<p> +אבל האם השימוש במונח שהוא סימן מסחרי ישנה הרבה? לא בהכרח.</p> + +<p> +היו חברות שהשמיעו הכרזות מהן משתמע שתוכנה היא ”תוכנת קוד פתוח“, מבלי לומר +זאת במפורש. למשל, הכרזה של IBM אודות תוכנה שלא התאימה להגדרה הרשמית, אמרה +כך:</p> + +<blockquote><p> +כפי שמקובל בקהילת הקוד הפתוח, משתמשים בטכנולוגיית ה ... יוכלו גם הם לשתף +פעולה עם IBM ... +</p></blockquote> + +<p> +הם לא ממש אמרו שהתוכנה הינה בגדר ”קוד פתוח“, אבל קוראים רבים לא הבחינו בפרט +זה. (ראוי לציין ש-IBM אכן ניסתה להפוך את התוכנה לחופשית, ובהמשך אימצה רשיון +חדש שהופך אותה לתוכנה חופשית ול”קוד פתוח“; אך כאשר יצאה ההכרזה, התוכנה לא +התאימה לאף אחת מההגדרות.)</p> + +<p> +וכך חברת Cygnus Solutions, שנוסדה כחברת תוכנה חופשית ולאחר מכן הרחיבה +פעילותה (אם ניתן לקרוא לזה כך) לתחום התוכנה הקניינית, פרסמה כמה מוצרי תוכנה +קניינית:</p> + +<blockquote><p> +Cygnus Solutions היא מנהיגה בשוק הקוד הפתוח וזה עתה השיקה שני מוצרים לשוק +ה[גנו\]לינוקס. +</p></blockquote> + +<p> +שלא כמו Cygnus, IBM כלל לא ניסתה להפוך חבילות אלו לתוכנה חופשית, והן לא +התקרבו אפילו לעמידה בדרישות. אבל Cygnus לא ממש אמרה שאלו ”חבילות תוכנה +חופשית“, היא רק ניצלה את המונח כדי לעשות רושם כזה על קוראים לא זהירים.</p> + +<p> +מקרים אלה מצביעים על כך שסימן מסחרי לא היה פותר באמת את הבלבול הכרוך במושג +”קוד פתוח“.</p> + +<h3 id="newinnovember">פירושים מוטעים(?) של ”קוד פתוח“</h3> + +<p> +ההגדרה של קוד פתוח ברורה למדי, ומובן שתוכנה לא-חופשית טיפוסית אינה עונה על +הדרישה. כך שאפשר היה לחשוב שב”חברת קוד פתוח“ הכוונה לחברה שמוצריה הם בגדר +תוכנה חופשית (או קרוב לכך), נכון? אך אבוי, חברות רבות מנסות להעניק למונח +משמעות שונה.</p> + +<p> +בכינוס ”יום מפתחי הקוד הפתוח“ (Open Source Developers Day) באוגוסט 1998, כמה +מהמפתחים המסחריים שהוזמנו אמרו שהם מתכוונים להפוך רק חלק מעבודתם לתוכנה +חופשית (או ”קוד פתוח“). עיקר עבודתם בפיתוח תוספים קנייניים (תוכנה או <a +href="/philosophy/free-doc.html">מדריכים</a>) שימכרו למשתמשי התוכנה +החופשית. הם מבקשים שנתייחס לעבודתם כמוצדקת, כחלק מהקהילה שלנו, מאחר שחלק +מהכסף נתרם לפיתוח תוכנה חופשית.</p> + +<p> +בפועל, חברות אלו מבקשות להשיג את החותמת הנחשקת ”קוד פתוח“ למוצרי התוכנה +הקניינית שלהם”קוד פתוח“ – על אף שהם אינם בגדר ”תוכנת קוד פתוח“ – משום שיש +להם קשר כלשהו לתוכנה חופשית או משום שאותה חברה מתחזקת גם תוכנה +חופשית. (מייסד חברה אחת אמר באופן די מפורש שהם ישקיעו בחבילת התוכנה החופשית +בה הם תומכים, רק את המעט הנדרש כדי להשיג את תמיכת הקהילה.)</p> + +<p> +במהלך השנים, תרמו חברות רבות לפיתוח תוכנה חופשית. כמה מחברות אלו פיתחו בעיקר +תוכנה לא-חופשית, אך שתי הפעילויות היו נפרדות; לפיכך, יכולנו להתעלם מהמוצרים +הלא-חופשיים שלהם, ולעבוד איתם על פרוייקטים של תוכנה חופשית. אז יכולנו מאוחר +יותר להודות להם בכנות על תרומותיהם לתוכנה חופשית, מבלי לדבר על שאר +הדברים שעשו.</p> + +<p> +איננו יכולים לנהוג כך בחברות החדשות, משום שהן לא מאפשרות לנו. חברות אלו +מזמינות את ציבור לכרוך יחד את כל הפעילויות שלהן; הן רוצות שנתייחס לתוכנה +הלא-חופשית שלהן באותה אהדה השמורה לתרומה אמיתית, על אף שאינה כזו. הן מציגות +עצמן כ”חברות קוד פתוח“, בתקווה שתהיה לנו תחושת חמימות עמומה לגביהם, וגם +דעתנו תהיה עמומה לגבי קבלת הדבר.</p> + +<p> +דרך פעולה מניפולטיבית כזו לא תהיה מזיקה פחות אם תיושם תוך שימוש במונח ”תוכנה +חופשית“. אבל לא נראה שחברות משתמשות במונח ”תוכנה חופשית“ בצורה זו; אפשר +שההקשר האידיאליסטי גורם לו להיראות לא מתאים. המונח ”קוד פתוח“ פתח את הדלת +לכל זה.</p> + +<p> +בתערוכה מקצועית בשלהי 1998, שהוקדשה למערכת ההפעלה המכונה לעיתים קרובות <a +href="/gnu/linux-and-gnu.html">“לינוקס”</a>, אחד הדוברים היה מנהל בחברת +תוכנה ידועה. ככל הנראה, הוזמן בשל החלטת החברה ”לתמוך“ במערכת. לרוע המזל, +פירוש ה”תמיכה“ היה הפצת תוכנה לא-חופשית שעובדת עם המערכת”קוד פתוח“ – במילים +אחרות, שימוש בקהילה שלנו כשוק, מבלי לתרום לה דבר.</p> + +<p> +הוא אמר, ”אין סיכוי שנעשה מהמוצר שלנו קוד פתוח, אבל אולי נהפוך אותו לקוד +פתוח 'פנימי'. אם נאפשר לצוות התמיכה בלקוחות גישה לקוד המקור, הם יוכלו לתקן +באגים בשביל הלקוחות, ונוכל לספק מוצר טוב יותר ושירות טוב יותר“. (אין זה +ציטוט מדויק, מאחר שלא רשמתי את דבריו כלשונם, אבל זו היתה רוח הדברים).</p> + +<p> +אנשים בקהל אמרו לי מאוחר יותר, ”הוא פשוט מחמיץ את העיקרון.“ האמנם? איזה +עיקרון החמיץ בעצם?</p> + +<p> +הוא לא החמיץ את העיקרון של תנועת הקוד הפתוח. תנועה זו אינה אומרת שלמשתמשים +צריך להיות חופש, אלא רק שמתן רשות לאנשים רבים יותר לעיין בקוד המקור ולעזור +לשפר אותו יביא לפיתוח מהיר וטוב יותר. המנהל הבין עיקרון זה בשלמותו; מאחר שלא +היה מעוניין ליישם גישה זו במלואה, גם לגבי משתמשים, שקל ליישם אותה באופן +חלקי, במסגרת החברה.</p> + +<p> +העיקרון שהחמיץ הוא העיקרון ש”קוד פתוח“ נועד להצניע: העיקרון לפיו המשתמשים +<i>זכאים</i> לחופש.</p> + +<p> +הפצת רעיון החופש היא משימה גדולה – היא דורשת את עזרתכם. לכן אנחנו, בפרוייקט +גנו נדבוק במונח ”תוכנה חופשית“, כדי שנוכל לסייע בביצוע המשימה הזו. אם אתם +חשים שחופש וקהילה חשובים בפני עצמם – לא רק בשל הנוחות שהם מעניקים – אנא +הצטרפו אלינו בשימוש במונח ”תוכנה חופשית“.</p> + +<!-- The archived version is truncated. +<p> + +Joe Barr wrote an article called +<a href="http://web.archive.org/web/20080703140137/http://www.itworld.com/LWD010523vcontrol4">Live and +let license [archived]</a> that gives his perspective on this issue.</p> +--> + +<hr /> +<blockquote id="fsfs"><p class="big">מאמר זה מפורסם ב<a +href="http://shop.fsf.org/product/free-software-free-society/">תוכנה חופשית, +חברה חופשית: המאמרים הנבחרים של ריצ'ארד מ. סטולמן</a></p></blockquote> + +<div class="translators-notes"> + +<!--TRANSLATORS: Use space (SPC) as msgstr if you don't have notes.--> + </div> +</div> + +<!-- for id="content", starts in the include above --> +<!--#include virtual="/server/footer.he.html" --> +<div id="footer"> +<div class="unprintable"> + +<p>לשאלות וברורים שקשורים ל- FSF או ל- GNU: צרו קשר עם <a +href="mailto:gnu@gnu.org"><gnu@gnu.org></a>. <a href="/contact/">דרכים +אחרות</a> ליצירת קשר עם FSF. הערות על עמודי ה- WWW הללו, ניתן להפנות ל- <a +href="mailto:webmasters@gnu.org"><webmasters@gnu.org></a>.</p> + +<p> +<!-- TRANSLATORS: Ignore the original text in this paragraph, + replace it with the translation of these two: + + We work hard and do our best to provide accurate, good quality + translations. However, we are not exempt from imperfection. + Please send your comments and general suggestions in this regard + to <a href="mailto:web-translators@gnu.org"> + + <web-translators@gnu.org></a>.</p> + + <p>For information on coordinating and submitting translations of + our web pages, see <a + href="/server/standards/README.translations.html">Translations + README</a>. --> +אנא הבט ב- <a href="/server/standards/README.translations.html">Translations +README</a> למידע על תיאום ומשלוח תרגומים של מאמר זה.</p> +</div> + +<p><span dir="ltr">Copyright © 1998, 1999, 2000, 2001, 2007 Free Software +Foundation, Inc.</span><br /> +זכויות יוצרים 1998, 1999, 2000, 2001, המוסד לתוכנה חופשית, בע"מ</p> + +<p><span dir="ltr">This page is licensed under a <a rel="license" +href="http://creativecommons.org/licenses/by-nd/4.0/">Creative Commons +Attribution-NoDerivatives 4.0 International License</a>.</span></p> + +<!--#include virtual="/server/bottom-notes.he.html" --> +<div class="translators-credits"> + +<!--TRANSLATORS: Use space (SPC) as msgstr if you don't want credits.--> +תורגם: - ביוני 2002, 00:00:00 שעון ישראל, על ידי אלעד זמיר (נערך: 7 במאי +2003 על ידי the duke)</div> + +<p class="unprintable"><!-- timestamp start --> +עודכן אחרון: + +$Date: 2017/02/27 22:08:30 $ + +<!-- timestamp end --> +</p> +</div> +</div> +</body> +</html> diff --git a/talermerchantdemos/blog/articles/he/free-sw.html b/talermerchantdemos/blog/articles/he/free-sw.html new file mode 100644 index 0000000..6125a38 --- /dev/null +++ b/talermerchantdemos/blog/articles/he/free-sw.html @@ -0,0 +1,257 @@ +<!--#set var="PO_FILE" value='' + --><!--#set var="ORIGINAL_FILE" value="/philosophy/free-sw.html" + --><!--#set var="DIFF_FILE" value="" + --><!--#set var="OUTDATED_SINCE" value="2004-02-17" --> + +<!--#include virtual="/server/header.he.html" --> +<!-- Parent-Version: 1.79 --> + +<!-- TRANSLATORS: This page was generated locally by GNUN. Please do + not update it manually, update the corresponding PO file instead. + The PO is archived in trans-coord task #14388 (file: he-POs.tar.gz). + For more info, contact web-translators@gnu.org. --> + +<title>ההגדרה של תוכנה חופשית - GNU Project - Free Software Foundation</title> + +<meta http-equiv="Keywords" content="GNU, FSF, Free Software Foundation, Linux, Emacs, GCC, Unix, Free Software, Operating System, GNU Kernel, HURD, GNU HURD, Hurd" /> +<meta http-equiv="Description" content="Since 1983, developing the free Unix style operating system GNU, so that computer users can have the freedom to share and improve the software they use." /> + +<!--#include virtual="/philosophy/po/free-sw.translist" --> +<!--#include virtual="/server/banner.he.html" --> +<!--#include virtual="/server/outdated.he.html" --> +<h2>ההגדרה של תוכנה חופשית</h2> + +<blockquote> +<p> +אנו מתחזקים הגדרה זו של תוכנה חופשית כדי להראות בבירור מה חייב להיות נכון +לגבי תוכנה מסויימת כדי שהיא תיחשב תוכנה חופשית. +</p> +</blockquote> + +<p> +”תוכנה חופשית“ זה עניין של חירות, לא של מחיר. כדי להבין את העקרון, צריך +לחשוב על ”חופש“ כמו ב”חופש הביטו“ ולא כמו ב”בירה חופשי“. +</p> + +<p> +תוכנה חופשית נוגעת לחופש של משתמשים להריץ, להפיץ הפצת-המשך, ללמוד, לשנות +ולשפר את התוכנה. ליתר דיוק, זה מתייחס לארבעה סוגים של חירות למשתמשי התוכנה : +</p> + +<ul> + <li>החופש להריץ את התוכנה, לכל מטרה שהיא (חירות 0)</li> + <li>החופש ללמוד איך תוכנה עובדת, ולשנות אותה לצרכיהם (חירות 1). גישה לקוד המקור +היא תנאי מקדים לכך. + </li> + <li>החופש להפיץ עותקים בהפצה-חוזרת כדי שיוכלו למשל לעזור לשכנים שלהם (חירות 2). + </li> + <li>החופש לשפר את התוכנה, ולשחרר את השיפורים שלהם לציבור, כך שכל הקהילה תרויח +(חירות 3). גישה לקוד-המקור היא תנאי מקדים לכך. + </li> +</ul> + + +<p>תוכנה היא תוכנה חופשית אם למשתמשים יש את כל החירויות הללו. לפיכך אתם צריכים +להיות חופשיים להפיץ עותקים בהפצת-המשך, עם או בלי שינויים, חינם או בעבור +תשלום, ל<a href="#exportcontrol">כל אחד בכל מקום</a>. החירות לעשות את הדברים +האלו פירושו (בין שאר הדברים) שאינכם חייבים לבקש רשות ו/או לשלם בשבילה. +</p> + +<p> +החופש להריץ את התוכנה פירושו החופש לכל אדם או ארגון להשתמש בתוכנה על כל סוג +של מערכת מחשב, לכל מטרה שהיא, ומבלי להדרש ליצור קשר כתוצאה מכך עם המפתח או +כל ישות מסוימת אחרת. +</p> + +<p> +צריך להיות לכם גם החופש לבצע שינויים (ושיפורים) ולהשתמש בהם בפרטיות לשם +עבודה או הנאה, מבלי אפילו להזכיר שהם קיימים. אם אתם כן מפרסמים את השינויים +שלכם, אין לדרוש מכם להודיע למישהו מסוים, או להודיע בדרך מסוימת כלשהי. +</p> + + +<p> +החופש להפיץ עותקים בהפצת-המשך חייב לכלול צורות בינאריות או ניתנות-להרצה של +התוכנה, כמו גם את קוד-המקור, לגרסאות שעברו שינוי כמו גם לגרסאות שלא +שונו. (הפצת תוכנות בצורה ניתנת-להרצה היא חיונית למערכות הפעלה חופשיות נוחות +להתקנה.) זה בסדר אם אין דרך להפיק צורה בינארית או ניתנת-להרצה של תוכנה +מסוימת (מאחר ומספר שפות לא תומכות בתכונה הזו), אך חייב להיות לכם החופש להפיץ +צורות כאלה בהפצת-המשך במידה ומצאתם או פיתחתם דרך לעשות זאת. +</p> + +<p> +כדי שהחופש לשנות, והחופש לפרסם גרסאות שעברו שינוי יהיו בעלי משמעות, חייבת +להיות לכם גישה לקוד-המקור של התוכנה. לכן נגישות של קוד-המקור היא תנאי הכרחי +לתוכנה חופשית. +</p> + +<p> +כדי שהחירויות הללו תהיינה אמיתיות, הן חייבות להיות בלתי-ניתנות לביטול כל עוד +אינכם עושים משהו רע; אם למפתח של התוכנה יש את הכוח לבטל את הרשיון מבלי +שעשיתם דבר שיכול לשמש עילה לכך, התוכנה איננה חופשית. +</p> + +<p> +עם זאת, סוגים מסויימים של כללים בנוגע להפצת תוכנה חופשית הינם קבילים, כשאינם +מתנגשים עם חירויות עיקריות. לדוגמה, <a +href="/copyleft/copyleft.html">חובות-מפיצים</a> הוא הכלל שאומר שאם מפיצים את +התוכנה בהפצת-המשך, לא ניתן להוסיף מגבלות שימנעו מאנשים אחרים את החירויות +העיקריות (אם לנסח זאת בפשטות). הכלל הזה אינו מתנגש עם חירויות עיקריות; אלא +מגן עליהן. +</p> + +<p> +בפרוייקט גנו אנו משתמשים בחובות-מפיצים כדי להגן משפטית על החירויות הללו למען +כולם. אך קיימת גם <a +href="/philosophy/categories.html#Non-CopyleftedFreeSoftware">תוכנה חופשית +ללא חובות-מפיצים</a>. אנו מאמינים שישנן סיבות חשובות לכך ש<a +href="/philosophy/pragmatic.html">עדיף להשתמש בחובות-מפיצים</a>, אך אם +התוכנה שלכם היא תוכנה חופשית ללא חובות-מפיצים, אנחנו עדיין יכולים להשתמש +בה. ראה <a href="/philosophy/categories.html">סוגים של תוכנה חופשית</a> +לתיאור של כיצד ”תוכנה חופשית“, ”תוכנה בעלת חובות מפיצים“ וסוגים אחרים של +תוכנה מתייחסים זה לזה. +</p> + +<p> +”תוכנה חופשית“ אין פירושה ”תוכנה לא-מסחרית“. תוכנה חופשית חייבת להיות זמינה +לשימוש מסחרי, פיתוח מסחרי והפצה מסחרית. פיתוח מסחרי של תוכנה חופשית אינו עוד +חזיון נדיר; תוכנה חופשית מסחרית שכזו היא מאוד חשובה. שיתכן ששילמתם כדי להשיג +עותקים של תוכנה חופשית, או יתכן שהשגתם עותקים ללא תשלום. אך ללא קשר לדרך בה +השגתם את העותקים שלכם, תמיד יש לכם את החופש להעתיק ולשנות את התוכנה, ואפילו +<a href="/philosophy/selling.html">למכור עותקים</a>. +</p> + +<p> +כללים לגבי הדרך בה יש לארוז גרסאות שעברו שינוי הינם קבילים, אם אינם חוסמים +מעשית את החופש שלכם לשחרר גרסאות שעברו שינוי. כללים שאומרים ש”אם אתם הופכים +את התוכנה לזמינה בדרך הזו, אתם חייבים גם להפוך אותה לזמינה גם בדרך ההיא“ +יכולים להיות קבילים גם הם, באותו תנאי. (שימו לב שכלל כזה עדיין מאפשר לכם +לבחור האם לפרסם את התוכנה או שלא לפרסם אותה.) גם מקובל שהרשיון ידרוש שאם +הפצתם גירסה שעברה שינויים ומפתח קודם מבקש עותק שלה, אתם חייבים להיענות +לבקשתו. +</p> + +<p> +לפעמים תקנות ממשלתיות ל<a id="exportcontrol">שליטה ביצוא</a> וסנקציות מסחר +יכולים להגביל את החופש שלכם להפיץ עותקים של תוכנות ברמה הבין-לאומית. למפתחי +תוכנה אין את הכוח לבטל או להתגבר על ההגבלות האלו, אך מה שהם יכולים וחייבים +לעשות זה לסרב לכפות אותם כתנאי שימוש של התוכנה. בדרך זו ההגבלות לא ישפיעו על +פעילויות ואנשים מחוץ לתחום השיפוט של ממשלות אלו. +</p> + +<p> +כשמדברים על תוכנה חופשית, עדיף להמנע ממושגים כמו ”לחלק“ או ”בצורה חופשית“, +משום שמושגים אלו רומזים שמדובר במחיר, ולא בחופש. מספר מושגים נפוצים כמו +"פיראטיות" מגלמים דיעות שאנו מקווים שלא תאמצו. ראו <a +href="/philosophy/words-to-avoid.html">מלים וביטויים מבלבלים שכדאי להמנע +מהם</a> לשם דיון במושגים האלו. יש לנו גם רשימה של <a +href="/philosophy/fs-translations.html">תרגומים של הביטוי ”תוכנה חופשית“</a> +לשפות שונות. +</p> + +<p> +לסיום, שימו לב שדרישות כמו אלו שניתנו בהגדרת התוכנה החופשית שהובאה כאן +דורשים חשיבה מעמיקה על משמעותם. כדי להחליט אם רשיון תוכנה מסוים מתאים לשמש +כרשיון לתוכנה חופשית, אנו שופטים אותו בהתחשב בדרישות הללו כדי לקבוע אם הוא +מתאים לרוח הדברים בהן כמו גם לניסוח המילולי המדוייק. אם רשיון כולל הגבלות +בלתי-מוסריות, אנו דוחים אותו, גם אם לא צפינו את הנושא באותן דרישות. לפעמים +דרישה ברשיון מעלה נושא הדורש מחשבה מעמיקה, כולל דיון עם עורך-דין, לפני שנוכל +להחליט האם הדרישות קבילות. כשאנו מגיעים למסקנה בנוגע לנושא חדש, אנחנו בדרך +כלל מעדכנים את הדרישות הללו כדי שיהיה קל יותר לראות מדוע רשיונות מסוימים +עומדים או לא עומדים בתנאים. +</p> + +<p> +אם אתם מעוניינים לדעת האם רשיון מסוים מתאים לשמש כרשיון לתוכנה חופשית, +הסתכלו ב<a href="/licenses/license-list.html">רשימת הרשיונות</a> שלנו. אם +הרשיון המדובר איננו מצוי שם, אתם יכולים לשאול אותנו בנוגע לזה על ידי כך +שתשלחו לנו דואר אלקטרוני ל<a +href="mailto:licensing@gnu.org"><licensing@gnu.org>.</a> +</p> + +<h3 id="open-source">קוד פתוח?</h3> + +<p> +קבוצה אחרת החלה להשתמש במונח ”קוד פתוח“ כדי להביע משהו קרוב (אבל לא זהה) +ל”תוכנה חופשית“. אנו מעדיפים את המונח ”תוכנה חופשית“ משום שההבנה שהמונח +”תוכנה חופשית“ מתייחס לחירות ולא למחיר, מזמינה <a +href="open-source-misses-the-point.html">התחשבות בחירות</a>. +</p> + +<div class="translators-notes"> + +<!--TRANSLATORS: Use space (SPC) as msgstr if you don't have notes.--> + </div> +</div> + +<!-- for id="content", starts in the include above --> +<!--#include virtual="/server/footer.he.html" --> +<div id="footer"> +<div class="unprintable"> + +<p>לשאלות וברורים שקשורים ל- FSF או ל- GNU: צרו קשר עם <a +href="mailto:gnu@gnu.org"><gnu@gnu.org></a>. <a href="/contact/">דרכים +אחרות</a> ליצירת קשר עם FSF. הערות על עמודי ה- WWW הללו, ניתן להפנות ל- <a +href="mailto:webmasters@gnu.org"><webmasters@gnu.org></a>.</p> + +<p> +<!-- TRANSLATORS: Ignore the original text in this paragraph, + replace it with the translation of these two: + + We work hard and do our best to provide accurate, good quality + translations. However, we are not exempt from imperfection. + Please send your comments and general suggestions in this regard + to <a href="mailto:web-translators@gnu.org"> + + <web-translators@gnu.org></a>.</p> + + <p>For information on coordinating and submitting translations of + our web pages, see <a + href="/server/standards/README.translations.html">Translations + README</a>. --> +אנא הבט ב- <a href="/server/standards/README.translations.html">Translations +README</a> למידע על תיאום ומשלוח תרגומים של מאמר זה.</p> +</div> + +<!-- Regarding copyright, in general, standalone pages (as opposed to + files generated as part of manuals) on the GNU web server should + be under CC BY-ND 4.0. Please do NOT change or remove this + without talking with the webmasters or licensing team first. + Please make sure the copyright date is consistent with the + document. For web pages, it is ok to list just the latest year the + document was modified, or published. + + If you wish to list earlier years, that is ok too. + Either "2001, 2002, 2003" or "2001-2003" are ok for specifying + years, as long as each year in the range is in fact a copyrightable + year, i.e., a year in which the document was published (including + being publicly visible on the web or in a revision control system). + + There is more detail about copyright years in the GNU Maintainers + Information document, www.gnu.org/prep/maintain. --> +<p><span dir="ltr">Copyright © 1996, 2002 Free Software Foundation, +Inc.</span><br /> + זכויות יוצרים 1996, 2002 המוסד לתוכנה חופשית</p> + +<p><span dir="ltr">This page is licensed under a <a rel="license" +href="http://creativecommons.org/licenses/by-nd/4.0/">Creative Commons +Attribution-NoDerivatives 4.0 International License</a>.</span></p> + +<!--#include virtual="/server/bottom-notes.he.html" --> +<div class="translators-credits"> + +<!--TRANSLATORS: Use space (SPC) as msgstr if you don't want credits.--> +תורגם: 18 במאי 2003, 00:22:00 שעון ישראל, על ידי the duke (נערך: 16 ביולי +2003, 16:23:00 שעון ישראל, על ידי מורן זלצמן)</div> + +<p class="unprintable"><!-- timestamp start --> +עודכן אחרון: + +$Date: 2017/02/27 22:08:30 $ + +<!-- timestamp end --> +</p> +</div> +</div> +</body> +</html> diff --git a/talermerchantdemos/blog/articles/he/gif.html b/talermerchantdemos/blog/articles/he/gif.html new file mode 100644 index 0000000..9371271 --- /dev/null +++ b/talermerchantdemos/blog/articles/he/gif.html @@ -0,0 +1,257 @@ +<!--#set var="PO_FILE" value='' + --><!--#set var="ORIGINAL_FILE" value="/philosophy/gif.html" + --><!--#set var="DIFF_FILE" value="" + --><!--#set var="OUTDATED_SINCE" value="2004-02-09" --> + +<!--#include virtual="/server/header.he.html" --> +<!-- Parent-Version: 1.77 --> + +<!-- TRANSLATORS: This page was generated locally by GNUN. Please do + not update it manually, update the corresponding PO file instead. + The PO is archived in trans-coord task #14388 (file: he-POs.tar.gz). + For more info, contact web-translators@gnu.org. --> + +<title>למה אין קבצי GIF בדפים של גנו - GNU Project - Free Software Foundation</title> + +<!--#include virtual="/philosophy/po/gif.translist" --> +<!--#include virtual="/server/banner.he.html" --> +<!--#include virtual="/server/outdated.he.html" --> +<h2>למה אין קבצי GIF בדפים של גנו</h2> + + +<p> +אין קבצי GIF בדפי אתר גנו בגלל הפטנטים (של Unisys וIBM) שחלים על אלגוריתם +כיווץ LZW שמשמש ביצירת קבצי GIF. פטנטים אלו גורמים לכך שלא תוכל להיות תוכנה +חופשית שיוצרת קבצי GIF כמו שצריך. הם חלים גם לגבי התוכנה +<strong>compress</strong>, ולפיכך גנו לא משתמש בה או בפורמט שלה. +</p> + +<p> +גם Unisys וגם IBM הגישו את הפטנטים שלהם ב1983, Unisys (ואולי גם IBM) הגישה +פטנטים אלו במספר מדינות. במקומות בהם יכולנו לדשת למאגרי הפטנטים, תאריך +התפוגה האחרון הוא כפי הנראה 1 באוקטובר 2006. <sup><a id="returnnote" +href="#venuenote">1</a></sup> עד אז כל מי שמשחרר תוכנה חופשית שיוצרת קבצי +GIF, סביר שתוגש נגדו תביעה. לראייתנו, אין סיבה לחשוב שבעלי הפטנטים יפסידו את +התביעה. +</p> + +<p> +לו היינו משחררים תוכנה כזו, ייתכן שUnisys ו IBM היו רואות תביעה של ארגון +צדקה כמו FSF כמעשה לא נבון (מסיבות של יחסי ציבור). במקום זה הם יכלו לתבוע את +משתמשי התוכנה, ובכללם החברות שמפיצות מחדש תוכנה של גנו. אנו מרגישים שתהיה זו +התנהגות בלתי-אחראית מצידנו להביא למצב כזה. +</p> + +<p> +אנשים רבים חושבים שUnisys נתנה רשות להפיץ תוכנה חופשית שיוצרת פורמט +GIF. למרבה הצער זה לא מה שUnisys באמת עשתה. הנה מה שUnisys אכן אמרה בעניין +ב1995: +</p> + +<blockquote><p>Unisys אינה דורשת קבלת רשיון, או העברת תשלום עבור תוכניות מבוססות GIF שאינן +מסחריות ואינן למטרות רווח, כולל אלו שמיועדות לשימוש בשירותים המסופקים +און-ליין. אותם עקרונות תופסים גם לגבי מפתחים של תוכנה לרשת האינטרנט. Unisys +לא תרדוף הפרות לא מכוונות של מדיניות זו מצד מפתחים שיצרו גרסאות של מוצרי +תוכנה לאינטרנט לפני 1995. החברה אינה דורשת קבלת רשיון, או העברת תשלום לטובין +לא מסחריים ושאינם למטרות רווח, כולל ”Freeware“.</p></blockquote> + +<p> +למרבה הצער, אין זה מאפשר <a href="/philosophy/free-sw.html">תוכנה +חופשית</a>, אשר ניתן להשתמש בה במערכת הפעלה חופשית כמו GNU. זה גם לא מאפשר +כללאת השימוש בLZW למטרות אחרות כגון דחיסת קבצים. לכן היינו חייבים לפתח את <a +href="/software/gzip/gzip.html">GNU Gzip</a> כתחליף ל compress. +</p> + +<p> +<a href="/philosophy/selling.html">הפצה מסחרית של תוכנה חופשית</a> חשובה +מאוד, ואנו רוצים שאת מערכת גנו בכללותה יהיה ניתן להפיץ מחדש בצורה +מסחרית. המשמעית היא שאיננו יכולים להוסיף תוכנה שמייצרת קבצי GIF לגנו, לא תחת +התנאים של Unisys. +</p> + +<p> +<a href="http://www.fsf.org">המוסד לתוכנה חופשית</a> הוא ארגון לא מסחרי +שאינו למטרות רווח, כך שרשמית ההכנסה שלנו ממכירות <a +href="http://shop.fsf.org/">CD-ROMs</a> אינה רווח. אולי זה אומר שיכולנו +לכלול תוכנות לקבצי GIF בCD-ROM שלנו ולטעון שאנו פועלים במסגרת ההרשאות של +Unisys – ואולי לא. אך מאחר שאנו יודעים שמפיצים-מחדש של גנו לא יוכלו לכלול +אותן, מעשה כזה לא יועיל במיוחד. +</p> + +<p> +זמן קצר לאחר שUnisys יצאה עם ההצהרה שלה, כשהרשת בכלליות היתה רגועה כי חשבה +שUnisys נתנה רשות לתוכנה חופשית ליצירת קבצי GIF, אנו כתבנו למחלקה המשפטית של +Unisys וביקשנו הבהרה של נושאים אלו. לא קיבלנו תגובה. +</p> + +<p> +אפילו אם Unisys באמת נתנה רשות לתוכנה חופשית ליצור קבצי GIF, עדיין היינו +צריכים להתמודד עם הפטנט של IBM. גם הפטנט של IBM וגם זה של Unisys מכסים את +אותה ”המצאה“ – אלגוריתם הכיווץ LZW. (זה יכול להצביע על טעות מצד משרד הפטנטים +ורישום הסימנים של ארה"ב, שמפורסם בחוסר היעילות ובשיפוט הגרוע שלו.) +</p> + +<p> +פתיחת קבצי GIF היא נושא אחר. הפטנטים של Unisys וIBM, שניהם כתובים כך שאינם +חלים על תוכנה שיכולה רק לפתוח את פורמט LZW, ולא יכולה לכווץ בעזרתו. לפיכך +אנו יכולים לכלול, ונכלול תמיכה בהצגת קבצי GIF בתוכנת GNU. +</p> + +<p> +בהינתן מצב כזה, יכולנו עדיין לכלול קבצי GIF בדפי האתר שלנו לו רצינו. הרבה +אנשים אחרים היו שמחים לספק לנו אותם, ןלא היינו נתבעים על אחזקת קבצי GIF בשרת +שלנו. +</p> + +<p> +אך אנו מרגישים שאם אנחנו לא יכולים להפיץ את התוכנה שמאפשרת לאנשים ליצור קבצי +GIF, אנו חייבים להמליץ על אלטרנטיבה. אנו עצמנו צריכים להשתמש באלטרנטיבה עליה +אנו ממליצים. אך אנו מרגישים שאם אנחנו לא יכולים להפיץ את התוכנה שמאפשרת +לאנשים ליצור קבצי GIF, אנו חייבים להמליץ על אלטרנטיבה. +</p> + +<p> +אנו עצמנו צריכים להשתמש באלטרנטיבה עליה אנו ממליצים. ב1999 Unisys אמרה את +הדברים הבאים בנושא הפטנט שלהם: +</p> + +<blockquote><p>Unisys נשאלה לעיתים קרובות אם נדרש רשיון של Unisys בשביל להשתמש בתוכנת LZW +שמושגת באמצעות הורדה מהאינטרנט או ממקורות אחרים. התשובה פשוטה. בכל מקרה +נדרשים רשיון או הצהרה כתובים וחתומים על ידי נציג מורשה של Unisys לכל שימוש, +מכירה, או הפצה של כל תוכנה (כולל מה שידוע בשם ”freeware“) ו\או חומרה שמספקת +יכולת המרה באמצעות LZW (לדוגמה, תוכנה שהורדה מהרשת).</p></blockquote> + +<p> +באמצעות הצהרה זו מנסה Unisys לבטל את מה שאמרה ב1995 כשנתנה חלקים מהפטנט +לציבור. החוקיות של צעד כזה מוטלת בספק. +</p> + +<p> +נקודה נוספת היא שהפטנטים של LZW ופטנטים של תוכנה בכלל – מהווים פגיעה בחופש +של מתכנתים באשר הם, וכל המתכנתים צריכים לעבוד ביחד <a +href="/philosophy/limit-patent-effect.html">נגד פטנטים בתוכנה</a>. +</p> + +<p> +כך שגם אם יכולנו למצוא פתרון שיאפשר לקהילת התוכנה החופשית ליצור קבצי GIF זה +לא באמת פתרון, לא לבעיה בכללותה. הפתרון הוא לעבור לפורמט אחר ולא להשתמש יותר +בGIF. +</p> + +<p> +לפיכך, איננו משתמשים בGIF, ואנו מקווים שגם אתם לא תשתמשו בו יותר. +</p> + +<p> +ניתן ליצור תמונות לא דחוסות שמתנהגות כמו קבצי GIF בכך שהן עובדות עם תוכנות +שפותחות את פורמט GIF. ניתן לעשות זאת מבלי להפר פטנטים. דמויי-GIF אלו מועילים +לכמה וכמה מטרות. +</p> + +<p> +ניתן גם לייצר קבצי GIF על ידי שימוש בקידוד אורך היתקלות (run length +encoding) שחופשי מפטנטים, אך אינו משיג את הדחיסה שניתן לצפות לה מGIF. +</p> + +<p> +החלטנו לא להשתמש בדמויי-GIF אלו באתר שלנו משום שהם אינם פתרון מספק לבעיה של +הקהילה. הם עובדים, אך הם גדולים מאוד. מה שהרשת צריכה הוא פורמט דחוס חופשי +מפטנטים, ולא דמויי-GIF גדולים. +</p> + +<p> +<a href="http://en.wikipedia.org/wiki/Portable_Network_Graphics">פורמט +PNG</a> הוא פורמט דחוס חופשי מפטנטים. אנו מקווים שהוא ייתמך בצורה נרחבת; אז +נשתמש בו. יש לנו גרסאות PNG של <a href="/graphics/graphics.html">התמונות +בשרת זה</a>. +</p> + +<p> +למידע נוסף על בעיות הפטנט של GIF, ראה <a +href="https://web.archive.org/web/20150329143651/http://progfree.org/Patents/patents.html">דף +הGIF של הליגה לחופש תכנות</a>. דרך דף זה ניתן למצוא מידע נוסף על <a +href="http://endsoftpatents.org/">הבעיה של פטנטים של תוכנה בכלל</a>. +</p> + +<p> +ישנה ספריה שנקראת libungif שקוראת קבצי GIF וכותבת קבצי GIF לא דחוסים כדי +לעקוף את הפטנט של Unisys. +</p> + +<p> +<a href="http://burnallgifs.org">http://burnallgifs.org</a> הוא אתר שמוקדש +לדיכוי השימוש בקבצי GIF באתר שלך. +</p> + +<h3>הערת שוליים</h3> + +<p><a href="#returnnote" id="venuenote">1.</a> התאפשר לנו לבדוק את מאגרי +הפטנטים של ארה"ב, קנדה, יפן והאיחוד האירופי. הפטנט של Unisys פג ב20 ביוני +2003 בארה"ב, אך הוא לא פג ברוב אירופה עד 18 ביוני 2004, ביפן ב20 ביוני 2004 +ובקנדה עד 7 ביולי 2004.</p> +<p dir="ltr" style="text-align:left">The U.S. IBM patent expired 11 August 2006. The Software +Freedom Law Center says that after 1 October 2006, there will be no +significant patent claims interfering with the use of static GIFs.</p> + +<div class="translators-notes"> + +<!--TRANSLATORS: Use space (SPC) as msgstr if you don't have notes.--> + </div> +</div> + +<!-- for id="content", starts in the include above --> +<!--#include virtual="/server/footer.he.html" --> +<div id="footer"> +<div class="unprintable"> + +<p>לשאלות וברורים שקשורים ל- FSF או ל- GNU: צרו קשר עם <a +href="mailto:gnu@gnu.org"><gnu@gnu.org></a>. <a href="/contact/">דרכים +אחרות</a> ליצירת קשר עם FSF. הערות על עמודי ה- WWW הללו, ניתן להפנות ל- <a +href="mailto:webmasters@gnu.org"><webmasters@gnu.org></a>.</p> + +<p> +<!-- TRANSLATORS: Ignore the original text in this paragraph, + replace it with the translation of these two: + + We work hard and do our best to provide accurate, good quality + translations. However, we are not exempt from imperfection. + Please send your comments and general suggestions in this regard + to <a href="mailto:web-translators@gnu.org"> + + <web-translators@gnu.org></a>.</p> + + <p>For information on coordinating and submitting translations of + our web pages, see <a + href="/server/standards/README.translations.html">Translations + README</a>. --> +אנא הבט ב- <a +href="/server/standards/README.translations.html">Translations README</a> +למידע על תיאום ומשלוח תרגומים של מאמר זה.</p> +</div> + +<p><span dir="ltr">Copyright © 1997, 1998, 1999 Free Software Foundation, +Inc.</span><br /> +זכויות יוצרים 1997, 1998, 1999 המוסד לתוכנה חופשית, בע"מ.</p> + +<p><span dir="ltr">This page is licensed under a <a rel="license" +href="http://creativecommons.org/licenses/by-nd/4.0/">Creative Commons +Attribution-NoDerivatives 4.0 International License</a>.</span></p> + +<!--#include virtual="/server/bottom-notes.he.html" --> +<div class="translators-credits"> + +<!--TRANSLATORS: Use space (SPC) as msgstr if you don't want credits.--> +תורגם: 16 בפברואר 2003, 00:49:00 שעון ישראל, על ידי the duke (נערך: +12בספטמבר 2003 על ידי the duke)</div> + +<p class="unprintable"><!-- timestamp start --> +עודכן אחרון: + +$Date: 2017/02/27 22:08:30 $ + +<!-- timestamp end --> +</p> +</div> +</div> +</body> +</html> diff --git a/talermerchantdemos/blog/articles/he/gnu-linux-faq.html b/talermerchantdemos/blog/articles/he/gnu-linux-faq.html new file mode 100644 index 0000000..0847dcf --- /dev/null +++ b/talermerchantdemos/blog/articles/he/gnu-linux-faq.html @@ -0,0 +1,885 @@ +<!--#set var="PO_FILE" value='' + --><!--#set var="ORIGINAL_FILE" value="/gnu/gnu-linux-faq.html" + --><!--#set var="DIFF_FILE" value="" + --><!--#set var="OUTDATED_SINCE" value="2003-07-13" --> + +<!--#include virtual="/server/header.he.html" --> +<!-- Parent-Version: 1.79 --> + +<!-- TRANSLATORS: This page was generated locally by GNUN. Please do + not update it manually, update the corresponding PO file instead. + The PO is archived in trans-coord task #14388 (file: he-POs.tar.gz). + For more info, contact web-translators@gnu.org. --> + +<title>שו"ת גנו\לינוקס - GNU Project - Free Software Foundation</title> + +<!--#include virtual="/gnu/po/gnu-linux-faq.translist" --> +<!--#include virtual="/server/banner.he.html" --> +<!--#include virtual="/server/outdated.he.html" --> +<h2>שו"ת גנו\לינוקס מאת ריצ'ארד סטולמן</h2> + +<p> +כשאנשים רואים שאנו משתמשים וממליצים על השם גנו\לינוקס למערכת שרבים אחרים +מכנים פשוט ”לינוקס“, הם שואלים הרבה שאלות. הנה שאלות נפוצות ותשובותינו.</p> + +<ul> + +<li><a href="#why" id="TOCwhy">למה אתם קוראים למערכת גנו\לינוקס ולא לינוקס?</a></li> + +<li><a href="#whycare" id="TOCwhycare">מדוע הנושא הזה חשוב?</a></li> + +<li><a href="#howerror" id="TOChowerror">איך קרה שרוב האנשים קוראים למערכת +”לינוקס“?</a></li> + +<li><a href="#linuxalone" id="TOClinuxalone">האם לינוקס היה משיג את אותה הצלחה +אם גנו לא היה קיים?</a></li> + +<li><a href="#divide" id="TOCdivide">לא היה טוב יותר לקהילה אם לא הייתם מפלגים +את האנשים עם הבקשה הזו?</a></li> + +<li><a href="#freespeech" id="TOCfreespeech">פרוייקט גנו לא תומך בזכות חופש +הביטוי של כל אחד לקרוא למערכת כפי שנראה לו לנכון?</a></li> + +<li><a href="#tools" id="TOCtools">גנו זה לא אוסף של כלי תכנות שנכללו +בלינוקס?</a></li> + +<li><a href="#osvskernel" id="TOCosvskernel">מה ההבדל בין מערכת הפעלה לקרנל?</a></li> + +<li><a href="#afterkernel" id="TOCafterkernel">אנו קוראים לכל המערכת על שם +הקרנל, לינוקס. זה לא נורמלי לכנות מערכת הפעלה על שם הקרנל?</a></li> + +<li><a href="#long" id="TOClong">הבעיה עם ”גנו\לינוקס“ היא שזה ארוך מדי. מה בקשר +להמלצה על שם קצר יותר?</a></li> + +<li><a href="#justgnu" id="TOCjustgnu">מאחר שלינוקס הוא תרומה משנית, יהיה זה חטא +לעובדות לקרוא למערכת פשוט ”גנו“?</a></li> + +<li><a href="#many" id="TOCmany">פרוייקטים רבים אחרים תרמו למערכת כפי שהיא כיום; +זה כולל את TeX, X11, Apache, Perl ותוכנות רבות אחרות. האם לא נובע מטיעוניכם +שאנחנו צריכים לתת גם להם קרדיט? (אך זה יוביל לשם ארוך בצורה מגוחכת) </a></li> + +<li><a href="#whyslash" id="TOCwhyslash">למה אתם כותבים ”גנו\לינוקס“ ולא ”גנו +לינוקס“?</a></li> + +<li><a href="#whyorder" id="TOCwhyorder">למה ”גנו\לינוקס“ ולא ”לינוקס\גנו“?</a></li> + +<li><a href="#companies" id="TOCcompanies">לא יהיה יעיל יותר לבקש חברות כמו +Mandrake, RedHat ו IBM לקרוא להפצות שלהם ”גנו\לינוקס“ במקום לבקש מיחידים? +</a></li> + +<li><a href="#reserve" id="TOCreserve">לא יהיה טוב יותר לשמור את השם +”גנו\לינוקס“ להפצות על טהרת התוכנה החופשית? אחרי הכל, זה האידיאל של גנו. +</a></li> + +<li><a href="#gnudist" id="TOCgnudist">למה לא לעשות הפצת גנו של לינוקס (פשוט) +ולקרוא לה גנו\לינוקס? </a></li> + +<li><a href="#linuxgnu" id="TOClinuxgnu">למה לא לומר פשוט ”לינוקס הוא הקרנל של +גנו“ ולשחרר מספר גרסאות קיימות של גנו\לינוקס תחת השם ”גנו“?</a></li> + +<li><a href="#condemn" id="TOCcondemn">האם פרוייקט גנו גינה והתנגד לשימוש +בלינוקס בהתחלה?</a></li> + +<li><a href="#wait" id="TOCwait">למה חיכיתם כל כך הרבה זמן עד שביקשתם מאנשים +להשתמש בשם גנו\לינוקס?</a></li> + +<li><a href="#allgpled" id="TOCallgpled">האם קונבנציית גנו\[שם] צריכה לחול על כל +התוכנות שיוצאות תחת GPL?</a></li> + +<li><a href="#unix" id="TOCunix">מאחר והרבה מגנו בא מיוניקס, גנו לא צריך לתת +קרדיט ליוניקס על ידי כך שישתמש ב”“Unix בשמו?</a></li> + +<li><a href="#bsd" id="TOCbsd">צריך להגיד גם “GNU/BSD”?</a></li> + +<li><a href="#othersys" id="TOCothersys">אם התקנתי את הכלים של גנו על מערכת +חלונות, זה אומר שיש לי מערכת גנו\חלונות?</a></li> + +<li><a href="#justlinux" id="TOCjustlinux">לא יכולות להיות מערכות לינוקס ללא +גנו?</a></li> + +<li><a href="#helplinus" id="TOChelplinus">למה לא לקרוא למערכת ”לינוקס“ בכל +מקרה, ולחזק את תפקידו של לינוס טורבאלדס כנער-הפרסומות של הקהילה שלנו?</a></li> + +<li><a href="#lost" id="TOClost">הקרב כבר אבוד – החברה ביצעה החלטה ואיננו יכולים +לשנות אותה, אז למה בכלל לחשוב על זה?</a></li> + +<li><a href="#whatgood" id="TOCwhatgood">החברה קבעה את החלטתה ואיננו יכולים +לשנות אותה, אז איך זה יועיל אם אני אומר ”גנו\לינוקס“?</a></li> + +<li><a href="#explain" id="TOCexplain">לא יהיה טוב יותר לקרוא למערכת ”לינוקס“ +ולהסביר לאנשים את המוצא האמיתי שלה בהסבר של עשר דקות?</a></li> + +<li><a href="#treatment" id="TOCtreatment">יש אנשים שצוחקים עליכם כשאתם מבקשים +מהם לקרוא למערכת גנו\לינוקס. למה אתם מביאים את זה על עצמכם?</a></li> + +<li><a href="#alienate" id="TOCalienate">יש אנשים שמגנים אתכם כשאתם מבקשים מהם +לקרוא למערכת גנו\לינוקס. אתם לא מפסידים בעצם ההתנכרות להם?</a></li> + +<li><a href="#whynotsue">למה לא לתבוע אנשים שקוראים למערכת כולה ”לינוקס“?</a></li> + +<li><a href="#require" id="TOCrequire">לא כדאי שתשימו משהו ב GUN GPL שידרוש +מאנשים לקרוא למערכת גנו\לינוקס?</a></li> + +<li><a href="#deserve" id="TOCdeserve">מאחר ולא שמתם משהו בGNU GPL שידרוש מאנשים +לקרוא למערכת ”גנו“, מגיע לכם מה שקרה; למה אתם מתלוננים עכשיו?</a></li> + +<li><a href="#contradict" id="TOCcontradict">לא עדיף לכם שלא להתנגד למה שכל כך +הרבה אנשים מאמינים בו?</a></li> + +<li><a href="#somanyright" id="TOCsomanyright">העובדה שאנשים רבים קוראים לזה +”לינוקס“, לא הופכת את זה לנכון?</a></li> + +<li><a href="#winning" id="TOCwinning">להרבה אנשים אכפת מה נוח או מי מנצח, לא +טיעונים של צודק ולא צודק. לא תוכלו להשיג יותר תמיכה מהם אם תלכו בדרך +אחרת?</a></li> + +</ul> + +<dl> + +<dt id="why">למה אתם קוראים למערכת גנו\לינוקס ולא לינוקס? <span dir="ltr" +class="anchor-reference-id">(<a href="#why">#why</a>)</span></dt> + +<dd>רוב ההפצות של מערכות הפעלה שמבוססות על לינוקס כקרנל הן למעשה גרסאות מותאמות +של מערכת ההפעלה גנו. התחלנו לפתח את גנו ב1984, שנים לפני שלינוס טורבאלדס +התחיל לכתוב את הקרנל שלו, ופיתחנו חלק גדול יותר של המערכת שנוצרה מכל פרוייקט +אחר. בשם ההגינות, אנו צריכם לקבל איזכור באותה מידה. + +<p>ראה <a href="/gnu/linux-and-gnu.html">לינוקס ופרוייקט גנו</a> בשביל הסברים +נוספים, ו<a href="/gnu/the-gnu-project.html">פרוייקט גנו</a> בשביל היסטוריה.</p> </dd> + +<dt id="whycare">מדוע הנושא הזה חשוב? <span dir="ltr" class="anchor-reference-id">(<a +href="#whycare">#whycare</a>)</span></dt> + +<dd>למרות שהמפתחים של לינוקס, הקרנל, תורמים לקהילת התוכנה החופשית, לרבים מהם לא +אכפת מחופש. אנשים שחושבים שכל המערכת היא לינוקס נוטים להתבלבל ולייחס למפתחים +האלה תפקיד בהסטוריה של הקהילה שלנו שהם לא מילאו. אז הם נותנים משקל לא מתאים +להשקפות של מפתחים אלה. +<p> +כינוי המערכת בשם גנו\לינוקס מראה על הכרה בתפקיד שהאידיאליזם שלנו מילא בבניית +הקהילה שלנו, ו<a href="/gnu/why-gnu-linux.html">עוזר לציבור להכיר בחשיבות +המעשית של האידיאלים האלה</a>.</p> +</dd> + +<dt id="howerror">איך קרה שרוב האנשים קוראים למערכת ”לינוקס“? <span dir="ltr" +class="anchor-reference-id">(<a href="#howerror">#howerror</a>)</span></dt> + +<dd>כינוי המערכת ”לינוקס“ הוא שיבוש שהתפשט מהר יותר מהמידע הנכון. +<p> +האנשים ששילבו את לינוקס עם מערכת גנו לא היו מודעים לכך שזה הכיוון אליו +התנקזו מאמציהם. הם התחילו עם לינוקס, הקרנל, והוסיפו לו את גנו חלק אחרי +חלק. אחרי זמן מה היה להם משהו שהוא יותר גנו מלינוקס, אך הם לא קלטו את זה, +והם קראו לזה ”לינוקס“ למרות שהשם כבר לא התאים למה שהיה להם. לקח לנו מספר +שנים להבין את גודל הבעיה ולבקש מאנשים לתקן את עצמם. עד אז לטעות היה יתרון +תפוצה משמעותי.</p> +<p> +רוב האנשים שקוראים למערכת ”לינוקס“ מעולם לא שמעו מדוע זה לא נכון לקרוא כך +למערכת. הם ראו אחרים משתמשים בשם, והניחו שהם צודקים. למשל, לרוב הם מאמינים +שפיתוחה החל על ידי לינוס טורבאלדס ב1991. ראיה שגויה זו נוטה לחזק את הרעיון +שיש לקרוא למערכת ”לינוקס“.</p> +<p> +רבות מהשאלות בקובץ זה מייצגות את נסיונותיהם של אנשים למצוא צידוק לשם הראשון +בו למדו להשתמש.</p> +</dd> + +<dt id="linuxalone">האם לינוקס היה משיג את אותה הצלחה אם גנו לא היה קיים? <span dir="ltr" +class="anchor-reference-id">(<a href="#linuxalone">#linuxalone</a>)</span></dt> + +<dd> +במקרה כזה, לא היה כיום שום דבר דומה למערכת גנו\לינוקס, וכפי הנראה גם לא +מערכת הפעלה חופשית. יש קרנלים חופשיים אחרים מלבד לינוקס, אך אין קומפיילר +מבצע אופטימיזציות חופשי מלבד GCC. +<p> +לינוס טורבאלדס אולי היה כותב קרנל דמוי-יוניקס ב1991 ללא הדוגמה של גנו. אך +הוא בוודאי לא היה תוכנה חופשית, מאחר ולינוקס הפכה חופשית ב1992 כשלינוס שחרר +אותה תחת GNU GPL (ראה release notes לגירסה 0.12). בכל מקרה, קרנל לבד לא היה +עושה את מה שהשילוב גנו\לינוקס עשה.</p> +</dd> + +<dt id="divide">לא היה טוב יותר לקהילה אם לא הייתם מפלגים את האנשים עם הבקשה הזו? <span +dir="ltr" class="anchor-reference-id">(<a href="#divide">#divide</a>)</span></dt> + +<dd> +כשאנו מבקשים מאנשים להגיד ”גנו\לינוקס“, אנחנו לא מפלגים אנשים. אנחנו מבקשים +צהם לתת לפרוייקט גנו קרדיט על מערכת ההפעלה גנו. זה לא מעביר ביקורת על אף +אחד, ולא דוחף אף אחד הצידה. +<p> +אבל יש אנשים שלא אוהבים שאנחנו אומרים את זה. לפעמים האנשים האלה דוחפים אותנו +הצידה בתגובה. לפעמים הם כל כך גסי רוח שקשה שלא לתהות אם הם מנסים להשתיק +אותנו בכוונה. זה לא משתיק אותנו, אבל זה כן מפלג את הקהילה, אז אנחנו מקווים +שאתה יכול לגרום להם להפסיק.</p> +<p> +בכל מקרה, זוהי רק סיבה משנית לפילוג בקהילה שלנו. הפילוג הגדול יותר הוא בין +אנשים שמעריכים תוכנה חופשית כנושא חברתי ומוסרי ומחשיבים תוכנה קניינית כבעיה +(תומכים של תנועת התוכנה החופשית), ואלו שמצטטים רק יתרונות מעשיים ומציגים +תוכנה חופשית רק כמודל פיתוח יעיל (תנועת הקוד הפתוח).</p> +<p> +חוסר ההסכמה אינו רק עניין של שמות – זה עניין של ערכים בסיסיים שונים. חיוני +לקהילה לראות ולחשוב על חוסר הסכמה זה. השמות ”תוכנה חופשית“ ו”קוד פתוח“ הם +הסימנים של שתי העמדות. ראה <a +href="/philosophy/open-source-misses-the-point.html">מדוע תוכנה חופשית טובה +יותר מקוד פתוח</a>.</p> +<p> +חוסר ההסכמה לגבי ערכים מתקשר חלקית למידת תשומת הלב שאנשים מקדישים לתפקידו של +פרוייקט גנו בקהילה. אנשים שמעריכים חופש לרוב יקראו למערכת ”גנו\לינוקס“, +ואנשים שלמדו שהמערכת היא ”גנו\לינוקס“ סביר להניח שישימו לב לטיעונים +הפילוסופיים שלנו לגבי חופש וקהילה (ולכן בחירת השם למערכת חשובה לקהילה). בכל +מקרה, חוסר ההסכמה בוודאי היה קיים גם אם כולם ידעו את מוצאה האמיתי של המערכת +ואת שמה הנכון, משום שהנושא הוא מהותי. הוא ייעלם רק אם אנו, שמעריכים חופש +נשכנע את כולם (מה שלא הולך להיות קל) או שנובס לחלוטין (בואו נקווה שזה לא +יקרה).</p> +</dd> + +<dt id="freespeech">פרוייקט גנו לא תומך בזכות חופש הביטוי של כל אחד לקרוא למערכת כפי שנראה לו +לנכון? <span dir="ltr" class="anchor-reference-id">(<a +href="#freespeech">#freespeech</a>)</span></dt> +<dd> +כן, בהחלט, אנו מאמינים שיש לך את הזכות לקרוא למערכת ההפעלה הכל שם +שתחפוץ. אנו מבקשים מאנשים לקרוא לזה גנו\לינוקס כעניין של עשיית צדק לפרוייקט +גנו, כדי לקדם את ערכי החופש שגנו פועל בשמם, וכדי להודיע לאחרים שערכי חופש +אלו הביאו לקיומה של המערכת. +</dd> + +<dt id="tools">גנו זה לא אוסף של כלי תכנות שנכללו בלינוקס? <span dir="ltr" +class="anchor-reference-id">(<a href="#tools">#tools</a>)</span></dt> + +<dd> +אנשים שחושבים שלינוקס היא מערכת הפעלה מלאה, אם הם בכלל שמעו על גנו, הם בדרך +כלל מבינים לא נכון מה זה גנו. הם עלולים לחשוב שגנו זה שם של אוסף תוכנות – +לרוב הם אומרים ”כלי תכנות“, משום שרוב כלי התכנות שלנו הפכו לפופולריים בפני +עצמם. קשה להתאים את הרעיון ש”גנו“ הוא שם של מערכת הפעלה, במסגרת מחשבתית שבה +מערכת הפעלה זו מסומנת כ”לינוקס“. +<p> +פרוייקט גנו נקרא על שם מערכת ההפעלה גנו– זהו פרוייקט לפיתוח מערכת גנו. (ראה +<a href="/gnu/initial-announcement.html">ההצהרה הראשונית מ 1983 ב</a>.)</p> +<p> +פיתחנו תוכנות כמו GCC, GNU Emacs, BASH וכו' משום שנזקקנו להם במערכת ההפעלה +גנו. GCC, אוסף הקומפיילרים של גנו, הוא הקומפיילר שכתבנו למערכת ההפעלה +גנו. גם את Ghostscript, GNU chess ו GNOME פיתחנו בשביל מערכת <span +dir="ltr">.GNU</span></p> +</dd> + +<dt id="osvskernel">מה ההבדל בין מערכת הפעלה לקרנל? <span dir="ltr" +class="anchor-reference-id">(<a href="#osvskernel">#osvskernel</a>)</span></dt> + +<dd> +המושג מערכת הפעלה, כפי שאנחנו מבינים אותו, משמעו אוסף תוכנות שמספיקות בשביל +להשתמש במחשב כדי לבצע מגוון פעולות. מערכת הפעלה כללית, למען השלמות, חייבת +לטפל בכל העבודות שמשתמשים רבים ירצו לבצע. +<p> +הקרנל הוא אחת מהתוכנות במערכת הפעלה – התוכנה שמקצה את משאבי המערכת לתוכנות +אחרות שרצות. הקרנל גם מטפל בהתחלת והפסקת תוכנות אחרות.</p> +<p> +כדי לבלבל את העניינים, יש אנשים שמשתמשים במונח ”מערכת הפעלה“ כדי לומר +”קרנל“. שני השימושים של המונח מקורם מלפני שנים רבות. השימוש ב”מערכת +הפעלה“ תוך כוונה ל ”קרנל“ נמצאת במספר ספרים על תכנון מערכות, כבר בשנות +ה80'. ”מערכת ההפעלה יוניקס“ כללה את כל תוכנות המערכת, וגירסת ברקלי של יוניקס +כללה אפילו משחקים. מאחר והתכוונו שגנו תהיה מערכת הפעלה דמויית-יוניקס, אנו +משתמשים במושג ”מערכת הפעלה“ באותה דרך.</p> +<p> +רוב הזמן כשאנשים מדברים על ”מערכת ההפעלה לינוקס“ הם משתמשים ב”מערכת הפעלה“ +באותה דרך בה אנו משתמשים: כדי להביע אוסף שלם של תוכנות. אם לזה אתה מתייחס, +אנא קרא לזה ”גנו\לינוקס“. אם אתה מתכוון רק לקרנל, אז ”לינוקס“ הוא השם הנכון, +אך אנא אמור גם ”קרנל“ כדי להמנע מבלבול לגבי חלק התוכנה אליו אתה מתכוון.</p> +</dd> + +<dt id="afterkernel">אנו קוראים לכל המערכת על שם הקרנל, לינוקס. זה לא נורמלי לכנות מערכת הפעלה על +שם הקרנל? <span dir="ltr" class="anchor-reference-id">(<a +href="#afterkernel">#afterkernel</a>)</span></dt> + +<dd> +שיטה זו היא כפי הנראה מאוד נדירה. – איננו יכולים למצוא אף דוגמה מלבד השימוש +המוטעה בשם ”לינוקס“. בדרך כלל מערכת הפעלה מפותחת כפרוייקט מאוחד, והמפתחים +בוחרים שם למערכת ככלל. לקרנל בדרך כלל אין שם משלו – במקום זאת אנשים אומרים +”הקרנל של זה וזה“ או ”ה this-and-this kernel“. +<p> +מכיוון ששני מבנים אלה משמשים לחילופין, הביטוי ”הlinux kernel“ יכול להתפרש +בטעות כאומר ”הקרנל של לינוקס“, ולרמוז שלינוקס חייב להיות יותר מקרנל. אתה +יכול להמנע מאפשרות זו אם תאמר או תכתוב ”הקרנל, לינוקס“ או ”לינוקס, הקרנל“.</p> +</dd> + +<dt id="long">הבעיה עם ”גנו\לינוקס“ היא שזה ארוך מדי. מה בקשר להמלצה על שם קצר יותר? <span +dir="ltr" class="anchor-reference-id">(<a href="#long">#long</a>)</span></dt> + +<dd> +במשך זמן מסוים ניסינו את השם ”ליגנוקס“, שמשלב את המלים ”גנו“ +ו”לינוקס“. התגובה היתה רעה מאוד. אנשים מקבלים את ”גנו\לינוקס“ הרבה יותר טוב. +<p> +השם הלגיטימי הקצר ביותר למערכת הוא ”גנו“, אך אנו קוראים לזה ”גנו\לינוקס“ <a +href="#justgnu">מהסיבות שמובאות למטה</a>.</p> +</dd> + +<dt id="justgnu">מאחר שלינוקס הוא תרומה משנית, יהיה זה חטא לעובדות לקרוא למערכת פשוט ”גנו“? +<span dir="ltr" class="anchor-reference-id">(<a +href="#justgnu">#justgnu</a>)</span></dt> + +<dd> +זה לא יחטא לעובדות, אך זה גם לא הדבר הטוב ביותר לעשות. להלן הסיבות לקרוא +לגירסה זו של המערכת ”גנו\לינוקס“ ולא רק ”גנו“: + +<ul> +<li> +זה לא בדיוק גנו – יש לזה קרנל שונה (הווה אומר, לינוקס). הפרדת גנו\לינוקס +מלינוקס היא דבר מועיל.</li> +<li> +זה יהיה לא ג'נטלמני לבקש מאנשים להפסיק לתת קרדיט ללינוס טורבאלדס. הוא אכן +כתב מרכיב חשוב של המערכת. אנו רוצים לקבל קרדיט על התחלת ותחזוקת פיתוח +המערכת, אך אין זה אומר שאנו צריכים להתייחס ללינוס באותה דרך בה אלו שקוראים +למערכת ”לינוקס“ מתייחסים אלינו. אנו מתנגדים בתוקף לדיעותיו הפוליטיות, אך אנו +מתמודדים עם חוסר הסכמה זה בכבוד ובפתיחות, במקום לנסות לנתק אותו מהקרדיט על +תרומתו למערכת..</li> +<li> +מאחר ואנשים רבים מכירים את המערכת כ”לינוקס“, אם נאמר ”גנו“ הם עלולים פשוט לא +לזהות שאנו מדברים על אותה מערכת. אם נאמר ”גנו\לינוקס“, הם יוכלו לקשר את +הדברים למה שהם שמעו עליו.</li> +</ul></dd> + +<dt id="many">פרוייקטים רבים אחרים תרמו למערכת כפי שהיא כיום; זה כולל את TeX, X11, Apache, +Perl ותוכנות רבות אחרות. האם לא נובע מטיעוניכם שאנחנו צריגים לתת גם להם +קרדיט? (אך זה יוביל לשם ארוך בצורה מגוחכת) <span dir="ltr" +class="anchor-reference-id">(<a href="#many">#many</a>)</span></dt> + +<dd> +מה שאנו אומרים הוא שצריך לתת למפתח העיקרי של המערכת חלק מהקרדיט. המפתח +העיקרי הוא פרוייקט גנו. +<p> +אם אתה מרגיש צורך חזק לתת קרדיט היכן שצריך, יתכן שתרגיש שלמספר מפתחים משניים +גם מגיע קרדיט בשם המערכת. אם זה המצב, לא אנחנו נתווכח איתך. אם אתה מרגיש +שלX11 מגיע קרדיט בשם המערכת, ואתה רוצה לקרוא למערכת גנו\X11\לינוקס, עשה +זאת. אם אתה מרגיש שPerl פשוט זועקת לאזכור, ואתה רוצה לכתוב גנו\Perl\לינוקס, +בבקשה.</p> +<p> +מאחר ושם ארוך כמו גנו\אפאצ'י\לינוקס\TeX\Perl\פייתון\FreeCiv הוא כבר מגוחך, +תצטרך להציב את הסף במקום מסויים ולהשמיט את השמות של תורמים משניים רבים +אחרים. אין מקום נכון מסויים להציב את הסף, כך שבכל מקום שתציב אותו, לא +נתווכח.</p> +<p> +רמות סף שונות יובילו לבחירות שם שונות למערכת. אך שם אחד שלא יכול לנבוע +משיקולים של הגינות ונתינת קרדיט, בכל רמת סף שהיא, הוא ”לינוקס“. זה לא יכול +להיות הוגן לתת קרדיט לתרומה משנית אחת (לינוקס) ולהשמיט את התרומה העיקרית +(גנו).</p> +</dd> + +<dt id="whyslash">למה אתם כותבים ”גנו\לינוקס“ ולא ”גנו לינוקס“? <span dir="ltr" +class="anchor-reference-id">(<a href="#whyslash">#whyslash</a>)</span></dt> + +<dd> +לפי חוקי השפה האנגלית, במבנה ”גנו לינוקס“ המילה ”גנו“ משפיעה על המילה +”לינוקס“. הפירוש של זה הוא או ”גירסת גנו של לינוקס“ או ”לינוקס, שהוא חבילה +של גנו“. אף אחת מהמשמעויות הנ"ל מתאימה למצב שלפנינו. +<p> +לינוקס אינו חבילה של גנו; הוא לא פותח תחת חסותו של פרוייקט גנו או נתרם +נקודתית לפרוייקט גנו. לינוס טורבאלדס כתב את לינוקס בצורה עצמאית, כפרוייקט +משלו. כך שהמשמעות ”לינוקס שהוא חבילה של גנו“ אינה נכונה.</p> +<p> +איננו מדברים על גירסת גנו נפרדת של לינוקס, הקרנל. לפרוייקט גנו אין גירסה +נפרדת של לינוקס. מערכות גנו,לינוקס לא משתמשות בגירסה נפרדת של לינוקס; השימוש +העיקרי של לינוקס הוא במערכות אלו, והגירסה הסטנדרטית של לינוקס מפותחת +בשבילן. כך ש ”גירסת גנו של לינוקס“ גם היא אינה נכונה.</p> +<p> +אנו מדברים על גירסה של גנו, שמובחנת בכל שיש לה את לינוקס כקרנל. לוכסן מתאים +למצב מאחר והוא אומר ”שילוב“. (תחשוב על ”קלט\פלט“). מערכת זו היא שילוס של גנו +ולינוקס; לפיכך, ”גנו\לינוקס“.</p> +<p> +ישנן דרכים אחרות להביע ”שילוב“. אם אתה חושב שסימן פלוס ברור יותר, תשתמש +בו. בצרפתית, מקף ברור יותר: ”GNU-Linux“. בספרדית אנו לפעמים אומרים ”GNU con +Linux“.</p> +</dd> + +<dt id="whyorder">למה ”גנו\לינוקס“ ולא ”לינוקס\גנו“? <span dir="ltr" +class="anchor-reference-id">(<a href="#whyorder">#whyorder</a>)</span></dt> + +<dd> +נכון וראוי להזכיר את התרומה העיקרית קודם. התרומה של גנו למערכת היא לא רק +גדולה מזו של לינוקס וקודמת לזו של לינוקס, אנו ממש התחלנו את כל הפעילות. +<p> +אבל אם אתה מעדיף לקרוא למערכת ”לינוקס\גנו“, זה הרבה יותר טוב ממה שאנשים בדרך +כלל עושים, שזה להשמיט את גנו לחלוטין ולגרום לדברים להיראות כאילו כל המערכת +היא לינוקס.</p> +</dd> + +<dt id="companies">לא יהיה יעיל יותר לבקש חברות כמו Mandrake, RedHat ו IBM לקרוא להפצות שלהם +”גנו\לינוקס“ במקום לבקש מיחידים? <span dir="ltr" +class="anchor-reference-id">(<a href="#companies">#companies</a>)</span></dt> + +<dd> +זו לא בחירה של אחד מהם – אנו מבקשים מחברות, ארגונים ויחידים לעזור להפיץ את +המידע. למעשה פנינו לכל שלושת החברות. Mandrake משתמשת במושג ”גנו\לינוקס“ חלק +מהזמן, אבל IBM וRedHat לא מוכנות לעזור. מנהל אחד אמר ”זו החלטה מסחרית טהורה; +אנו מצפים לעשות יותר כסף אם נקרא לזה 'לינוקס'“. במלים אחרות, לחברה הזו לא +היה אכפת מה נכון. +<p> +אנו לא יכולים לשנות אותם, אך אנו לא מהסוג שנכנע רק בגלל שהדרך לא קלה. יכול +להיות שאין לך השפעה על התעשיה כמו לIBM וREDHAT, אך אתה עדיין יכול +לעזור. ביחד אנחנו יכולים לשנות את המצב עד לנקודה בה החברות ירויחו יותר אם +יקראו לזה ”גנו\לינוקס“.</p> +</dd> + +<dt id="reserve">לא יהיה טוב יותר לשמור את השם ”גנו\לינוקס“ להפצות על טהרת התוכנה החופשית? +אחרי הכל, זה האידיאל של גנו. <span dir="ltr" class="anchor-reference-id">(<a +href="#reserve">#reserve</a>)</span></dt> + +<dd> +הנוהג להוסיף תוכנה לא-חופשית למערכת גנו\לינוקס היא בעיה רצינית לקהילה +שלנו. זה מלמד את המשתמש שתוכנה לא-חופשית היא בסדר, וששימוש בה הוא חלק מהרוח +של ”לינוקס“. הרבה קבוצות משתמשים של ”לינוקס“ הופכות להן למטרה לעזור למשתמשים +להשתמש בתוספים לא-חופשיים, ויכולים אפילו להזמין אנשי מכירות לבוא ולהכין להם +דוכני מכירות. הם מאמצים מטרות כמו ”עזרה למשתמשים“ של גנו\לינוקס (כולל עזרה +בשימוש בתוכנות ודרייברים לא-חופשיים), או הפיכת המערכת לפופולרית יותר אפילו +במחיר של חופש. +<p> +השאלה היא איך לנסות לשנות את זה.</p> +<p> +בהתחשב בכך שרוב הקהילה שמשתמשת בגירסה זו של גנו כבר כיום לא מבינה שזה מה +שזה, התכחשות לגירסאות בנות כלאיים אלו על ידי כך שנטען שהן לא גנו, לא ילמד +משתמשים להעריך יותר חופש. הם לא יקבלו את המסר הנכון. הם רק יגיבו בכך שהם +מעולם לא חשבו שהמערכות הן גנו מלכתחילה.</p> +<p> +הדרך להוביל את המשתמשים הללו לראות את הקשר עם חופש היא בדיוק להיפך: להודיע +להם שכל גרסאות אלו של המערכת הן אכן גרסאות של גנו, שכולן מבוססות על מערכת +שקיימת במיוחד למען החופש של המשתמש. עם הבנה זו, הם יכולים להכיר בLindows +ובמה שנקרא ”United Linux“ כגרסאות מהולות ומסולפות של גנו.</p> +<p> +מאוד יעיל להתחיל קבוצות משתמשים של גנו\לינוקס שקוראות למערכת גנו\לינוקס +ומאמצות את האידיאלים של פרוייקט גנו כבסיס לפעילויות שלהן. אם לקבוצת המשתמשים +של לינוקס באיזור שלך יש את הבעיות שמתוארות למעלה, אנו מציעים שתחתור בתוך +הקבוצה לשנות את האוריינטציה (והשם) שלה , או שתתחיל קבוצה חדשה. לאנשים +שמתמקדים במטרות השטחיות יותר יש זכות להחזיק בהשקפה שלהם, אך אל תיתן להם +לגרור אותך איתם!</p> +</dd> + +<dt id="gnudist">למה לא לעשות הפצת גנו של לינוקס (כך במקור) ולקרוא לה גנו\לינוקס? <span +dir="ltr" class="anchor-reference-id">(<a +href="#gnudist">#gnudist</a>)</span></dt> + +<dd> +כל הגרסאות של ”לינוקס“ הן למעשה גרסאות של מערכת גנו עם לינוקס כקרנל. המטרה +של הביטוי ”גנו\לינוקס“ היא להבהיר את הנקודה הזו. לפתח עוד הפצה ולקרוא לעותק +הזה ”גנו\לינוקס“ יטשטש את הנקודה שאנחנו רוצים להבהיר. +<p> +ובאשר לפיתוח הפצה של גנו\לינוקס, כבר עשינו את זה פעם, כשמימנו את הפיתוח +המוקדם של Debian GNU/linux. לעשות את זה שוב עכשיו לא נראה יעיל; זה יהיה הרבה +עבודה, ואלא אם להפצה החדשה יהיו יתרונית מעשיים מהותיים על פני הפצות אחרות, +היא לא תשרת אף מטרה.</p> +</dd> + +<dt id="linuxgnu">למה לא לומר פשוט ”לינוקס הוא הקרנל של גנו“ ולשחרר מספר גרסאות קיימות של +גנו\לינוקס תחת השם ”גנו“? <span dir="ltr" class="anchor-reference-id">(<a +href="#linuxgnu">#linuxgnu</a>)</span></dt> + +<dd> +זה היה יכול להיות רעיון טוב לאמץ את לינוקס בתור הקרנל של גנו ב1992. אם +היינו מבינים אז כמה זמן יקח בשביל לגרום לGNU Hurd בשביל לעבוד, היינו עושים +את זה. (למרבה הצער אפשר לאמר זאת רק בדיעבד). כיום, כשהGNU Hurd עובד, לא יהיה +הגיוני לעשות את זה. אנחנו לא רוצים לשחרר את גנו\לינוקס כ”גנו“, בכלל שאנחנו +מתכוננים לארוז ולשלוח את מערכת גנו האמיתית. +<p> +ישנה עוד סיבה שאיננו רוצים לקחת איזו גרסה קיימת של גנו\לינוקס ולקרוא לה +”גנו“: זה יהיה במידה מסויימת כמו לעשות גירסה של מערכת גנו ולקרוא לה +”לינוקס“.</p> +</dd> + +<dt id="condemn">האם פרוייקט גנו גינה והתנגד לשימוש בלינוקס בהתחלה? <span dir="ltr" +class="anchor-reference-id">(<a href="#condemn">#condemn</a>)</span></dt> + +<dd> +לא אימצנו את לינוקס בתור הקרנל שלנו, אך גם לא גינינו אותו ולא התנגדנו +לו. להיפך, חיפשנו לשתף פעולה עם האנשים שהשתמשו בגנו בשילוב עם לינוקס. רצינו +לכלול את השינויים שלהם בגרסאות הסטנדרטיות של חבילות גנו כך שהם ירוצו ללא +התאמות מיוחדות בגרסאות גנו מבוססות לינוקס. +<p> +למרבה הצער, גילינו שהם היו פחות מעוניינים לשתף פעולה איתנו. אחד מהם אפילו +אמר לנו שלא מעניין אותו לעבוד עם פרוייקט גנו בגלל שהוא ”משתמש של לינוקס“. זה +היכה אותנו בהלם, בגלל שהאנשים שהמירו חבילות של גנו למערכות אחרות היו בעלי +מוטיבציה חזקה לשתף איתנו פעולה. אבל האנשים האלה, שמפתחים מערכת שמבוססת ברובה +על גנו, היו הקבוצה הראשונה (ועדיין, למעשה, היחידה) שלא רצתה לעבוד איתנו.</p> +<p> +החוויה הזאת היא שהכירה אותנו עם העובדה שאנשים קראו לגירסה של מערכת גנו +”לינוקס“, ושטעות זו מעכבת את עבודתנו. הבקשה שלנו לקרוא למערכת ”גנו\לינוקס“ +היא התגובה לכך, ולבעיות אחרות שנגרמו מן הכינוי המוטעה ”לינוקס“.</p> +</dd> + +<dt id="wait">למה חיכיתם כל כך הרבה זמן עד שביקשתם מאנשים להשתמש בשם גנו\לינוקס? <span +dir="ltr" class="anchor-reference-id">(<a href="#wait">#wait</a>)</span></dt> + +<dd> +<p>למעשה לא חיכינו. התחלנו לדבר על זה בפרטיות עם מפתחים ומפיצים ב1994, ועשינו +קמפיין ציבורי יותר ב1996. נמשיך כל זמן שהדבר יידרש.</p> +</dd> + +<dt id="allgpled">האם קונבנציית גנו\[שם] צריכה לחול על כל התוכנות שיוצאות תחת <span +dir="ltr"><span dir="ltr" class="anchor-reference-id">(<a +href="#allgpled">#allgpled</a>)</span> ?GPL </span></dt> + +<dd> +אנחנו אף פעם לא מתייחסים לתוכנות כ”גנו\[שם]“. כשתוכנה היא חבילה של גנו, +אנחנו יכולים לקרוא לה ”GNU [name]“. +<p> +גנו, מערכת הפעלה, בנויה מתוכנות רבות ושונות. חלק מהתוכנות בגנו נכתבו כחלק +מפרוייקט גנו, או נתרמו לו במיוחד, אלו הן החבילות גנו, ולרוב אנחנו משתמשים +ב“GNU” בשם שלהן.</p> +<p> +מפתחי התוכנה הם שמחליטים אם הם רוצים לתרום ולהפוך אותה לחבילת גנו. אם פיתחת +תוכנה וברצונך שהיא תהיה חבילת גנו, אנא כתוב ל<a +href="mailto:gnu@gnu.org"><gnu@gnu.org></a>, כך שנוכל לבדוק אותה +ולהחליט אם אנחנו רוצים אותה.</p> +<p> +יהיה זה לא הוגן לשים את השם גנו על כל תוכנה שמשוחררת תחת GPL. אם אתה כותב +תוכנה ומשחרר אותה תחת GPL, זה לא אומר שפרוייקט גנו כתב אותה או שאתה כתבת +אותה בשבילנו. הקרנל לינוקס, למשל, שוחרר תחת GNU GPL, אבל לינוס לא כתב אותו +כחלק מפרוייקט גנו – הוא עשה את העבודה בצורה עצמאית. אם משהו אינו חבילת גנו, +פרוייקט גנו לא יכול לקחת את הקרדיט עליו, ולשים ”GNU“ בשמו יהיה לא ראוי.</p> +<p> +מצד שני, כן מגיע לנו הקרדיט על מערכת גנו ככלל, גם אם לא על כל תוכנה ותוכנה +בה. המערכת קיימת כמערכת בגלל הנחישות וההתמדה שלנו, החל ב1984. שנים רבות +לפני שהתחילו את לינוקס.</p> +<p> +מערכת ההפעלה שבה הפך לינוקס לפופולרי היתה זהה בעיקרון למערכת ההפעלה גנו. מה +שנותן למערכות אלו את הזהות שלהן הם גנו ולינוקס שבמרכזן, ולאו דווקא לינוקס +לבדו.</p> +</dd> + +<dt id="unix">מאחר והרבה מגנו בא מיוניקס, גנו לא צריך לתת קרדיט ליוניקס על ידי כך שישתמש +בUnix בשמו? <span dir="ltr" class="anchor-reference-id">(<a +href="#unix">#unix</a>)</span></dt> + +<dd> +למעשה, שום דבר בגנו לא בא מיוניקס. יוניקס היתה (והיא עדיין) תוכנה קניינית, +כך ששימוש בכל חלק שהוא מהקוד שלה בגנו היה בלתי חוקי. זה אינו מקרה; זו הסיבה +שפיתחנו את גנו: מאחר ולא היה לך חופש בשימוש ביוניקס, או בכל מערכת הפעלה אחרת +באותם ימים, היינו צריכים מערכת חופשית שתחליף אותה. לא יכולנו להעתיק תוכנות +(או אפילו חלקים מהן) מיוניקס; הכל היה צריך להיכתב מחדש. +<p> +אין בגנו קוד שהגיע מיוניקס, אך גנו היא מערכת תואמת יוניקס; לכן רבים +מהרעיונות והמפרטים של גנו אכן באים מיוניקס. השם ”גנו“ הוא דרך הומוריסטית +לעשות מחווה ליוניקס, בעקבות מסורת האקרית של שמות רקורסיביים שהחלה בשנות ה70.</p> +<p> +השם הרקורסיבי הראשון מסוג זה היה TINT Is Not TECO” ,TINT“. היוצר של TINT כתב +יישום אחר של TECO (היו כבר רבים מהם, למערכות שונות), אך במקום לקרוא לו בשם +משעמם כמו ”<em>somethingorother</em> TECO“, הוא חשב על שם חכם ומשעשע. (זו +המשמעות של האקינג: <a +href="http://stallman.org/articles/on-hacking.html">חוכמה משעשעת</a>)</p> +<p> +האקרים אחרים נהנו מהשם הזה כל כך שחיקינו את הגישה. נוצרה מסורת שכשאתה כותב +תוכנה דומה לתוכנה קיימת (בואו נניח שהשם שלה הוא ”Klever“), אתה נותן לה שם של +ראשי תיבות רקורסיביים, כמו ”MINK“ בשביל”MINK Is Not Klever“. באותה רוח +קראנו לתחליף שלנו ליוניקס ”GNU's Not Unix“ (גנו אינה יוניקס).</p> +<p> +היסטורית, AT&T (שפיתחה את יוניקס) לא רצתה שאף אחד יתן לה קרדיט על ידי +שימוש ב”Unix“ בשם של מערכת דומה. AT&T לא רצתה זאת גם אם המערכת השתמשה +בקוד מיוניקס, אפילו אם היא היתה 99% יוניקס. AT&T תיעבה כל כך קרדיט מסוג +זה שהיא איימה לתבוע על שימוש בסימן רשום את מי שניסה להציע את זה. בגלל זה לכל +הגרסאות המותאמות השונות של יוניקס (כולן קנייניות כמו יוניקס עצמה) שנוצרו על +ידי חברות מחשבים שונות היו שמות אחרים.</p> +</dd> + +<dt id="bsd">צריך להגיד גם <span dir="ltr"><span class="anchor-reference-id">(<a +href="#bsd">#bsd</a>)</span> ?“GNU/BSD” </span></dt> + +<dd> +לא, זה לא יתאים להסטוריה של מערכות BSD. +<p> +מערכת BSD פותחה על ידי אוניברסיטת ברקלי בקליפורניה כתוכנה לא-חופשית בשנות +ה80, והפכה לחופשית בשנות ה90 המוקדמות. כל מערכת הפעלה חופשית שקיימת כיום היא +קרוב לוודאי גירסה של מערכת גנו, או סוג של מערכת BSD.</p> +<p> +אנשים לפעמים שואלים אם BSD היא גירסה של גנו, כמו גנו\לינוקס. היא לא. מפתחי +BSD קיבלו את ההשראה להפיכת הקוד שלהם לתוכנה חופשית מפרוייקט גנו, ובקשות +מפורשות מפעילים של גנו עזרו לשכנע אותם להתחיל, אבל לקוד היתה חפיפה מועטה עם +זה של גנו.</p> +<p> +מערכות BSD כיום משתמשות במספר חבילות גנו, בדיוק כפי שמערכת גנו על גרסותיה +משתמשת במספר תוכנות של BSD; אבל בגדול, הן שתי מערכות שונות שהתפתחו +בנפרד. מפתחי BSD לא כתבו קרנל והוסיפו אותו למערכת גנו, כך ששם כמו גנו\BSD לא +יתאים למצב.</p> +<p> +הקשר בין גנו\לינוקס לגנו קרוב הרבה יותר, ולכן השם ”גנו\לינוקס“ מתאים.</p> +<p> +אגב, יש פרוייקט לפיתוח גירסה של גנו שמשתמשת בקרנל מ FreeBSD. המפתחים קוראים +למערכת ”Debian GNU/FreeBSD“, אבל ”GNU/kernelofFreeBSD“ יהיה מדוייק יותר, +מאחר וBSD היא מערכת שלמה, לא רק קרנל. לקרוא להם ”מערכת לינוקס“ ו”מערכת BSD“ +יתן רושם מטעה שהם מאוד שונים; מערכת זו לא תהיה מאוד שונה, בשביל המשתמש, +מגנו\לינוקס של <span dir="ltr">.Debian</span></p> +</dd> + +<dt id="othersys">אם התקנתי את הכלים של גנו על מערכת חלונות, זה אומר שיש לי מערכת גנו\חלונות? +<span dir="ltr" class="anchor-reference-id">(<a +href="#othersys">#othersys</a>)</span></dt> + +<dd> +לא באותו מובן אליו אנו מתכוונים בגנו\לינוקס. הכלים של גנו הם רק חלק מתוכנת +גנו, שהיא רק חלק מערכת גנו. מתחתיהם עדיין תהיה לך מערכת הפעלה שלמה אחרת שאין +לה קוד משותף עם גנו. בסך הכל, זה מצב שונה מאוד מגנו\לינוקס. +</dd> + +<dt id="justlinux">לא יכולות להיות מערכות לינוקס ללא גנו? <span dir="ltr" +class="anchor-reference-id">(<a href="#justlinux">#justlinux</a>)</span></dt> + +<dd> +אפשרי לעשות מערכת שמשתמשת בלינוקס כקרנל אבל לא מבוססת על גנו. נאמר לי שיש +מערכות קטנות, שמשמשות לפיתוח מערכות משובצות (embedded), שכוללות לינוקס אבל +לא מערכת גנו. פעם היתה שמועה שIBM מתכוונת לשים את לינוקס כקרנל בAIX; בין אם +הם באמת ניסו לעשות את זה לבין אם לאו זה אפשרי תיאורטית. אילו מסקנות אנו +מסיקים מכך לגבי כינוי מערכות שונות? +<p> +אנשים שחושבים על הקרנל כיותר חשוב מכל שאר המעכת אומרים ”כולם מכילים לינוקס, +אז בואו נקרא לכולם מערכות לינוקס“. אך בין כל שתי מערכות כאלה יש שוני ממשי, +וכינויים באותו שם זו הטעיה. (זה גורם לאנשים לחשוב על הקרנל כיותר חשוב מכל +שאר המערכת, למשל.) +</p><p> +במערכות המשובצות הקטנות, לינוקס יכול להיות רוב המערכת. אולי ”מערכות לינוקס“ +הוא השם המצאים בשבילן. הן מאוד שונות ממערכות גנו\לינוקס, שהן יותר גנו +מלינוקס. המערכת התיאורטית של IBM שונה מכל אחת מהן. השם הנכון בשבילה יהיה +AIX/linux: בעקרון AIX, שבל עם לינוקס כקרנל. שמות שונים אלה יראו למשתמשים איך +מערכות אלו שונות. +</p> +</dd> + +<dt id="helplinus">למה לא לקרוא למערכת ”לינוקס“ בכל מקרה, ולחזק את תפקידו של לינוס טורבאלדס +כנער-הפרסומות של הקהילה שלנו? <span dir="ltr" +class="anchor-reference-id">(<a href="#helplinus">#helplinus</a>)</span></dt> + +<dd> +לינוס טורבאלדס הוא ”נער הפרסומות“ (בחירת מלים של אנשים אחרים, לא שלנו) +למטרותיו, לא למטרותינו. מטרתו היא לעשות את המערכת יותר פופולרית, והוא מאמין +שהערך שלה לחברה נמצא במעשיות שלה בלבד: הכוח שלה, האמינות והנגישות +הגבוהה. הוא מעולם הטיף לחופש לשתף פעולה כעיקרון מוסרי, ולכן השם ”לינוקס“ +מנותק למדי מהעקרון הזה. +<p> +לינוס מצהיר בפומבי על חוסר הסכמתו עם האידיאלים של תנועת התוכנה החופשית. הוא +מפתח תוכנה לא-חופשית (כפי שאמר לפני קהל גדול בתצוגת “Linux”world), ואפילו +מחייב מפתחים עמיתים של לינוקס, הקרנל, להשתמש בתוכנה לא-חופשית כדי לגשת למאגר +קוד המקור שלו. הוא הולך אפילו יותר רחוק, ומגנה אנשים שטוענים שמהנדסים +ומדענים צריכים לשקול את התוצאות החברתיות של העבודה הטכנית שלנו– ובכך דוחה את +הלקחים שהחברה למדה מפיתוח פצצת האטום.</p> +<p> +אין רע בלכתוב תוכנה חופשית ממניעים של למידה וכיף; הקרנל שלינוס כתב מסיבות +אלה היווה תרומה חשובה לקהילה שלנו. אך מניעים אלו אינם הסיבה שבגללה המערכת +החופשית המלאה, גנו\לינוקס, קיימת, והם לא יבטיחו את החופש שלנו בעתיד. הציבור +צריך לדעת את זה.ללינוס יש את הזכות לקדם את דיעותיו; אולם אנחנו חושבים +שעבודתנו הגדולה יותר והחלוצית יותר צריכה לקדם את השקפותינו, לא את השקפותיו.</p> +</dd> + +<dt id="lost">הקרב כבר אבוד – החברה ביצעה החלטה ואיננו יכולים לשנות אותה, אז למה בכלל +לחשוב על זה? <span dir="ltr" class="anchor-reference-id">(<a +href="#lost">#lost</a>)</span></dt> + +<dd> +זה אינו קרב, זוהי מערכה על חינוך. בינוייה של מערכת אינו החלטה יחידה, שנעשית +ברגע על ידי ”החברה“: כל אדם, כל ארגון יכולים להחליט באיזה שם להשתמש. אתה לא +יכול להגיד לאחרים לומר ”גנו\לינוקס“. אבל אתה יכול להחליט לקרוא למערכת +”גנו\לינוקס“ בעצמך, ובכך שתעשה את זה, תעזור לנו. +</dd> + +<dt id="whatgood">החברה קבעה את החלטתה ואיננו יכולים לשנות אותה, אז איך זה יועיל אם אני אומר +”גנו\לינוקס“? <span dir="ltr" class="anchor-reference-id">(<a +href="#whatgood">#whatgood</a>)</span></dt> + +<dd> +זה לא מצב של הכל-או-כלום: תמונות נכונות ולא נכונות נפוצות פחות או יותר אל +ידי אנשים שונים. אם תקרא למערכת ”גנו\לינוקס“ תעזור לאחרים ללמוד את ההסטוריה, +המקור, שסיבת הקיום האמיתיים של המערכת. אינך יכול לתקן את הטעות בכל מקום +בעצמך, לא יותר מכפי שאנחנו יכולים, אבל אתה יכול לעזור. אם רק מאות בודדות של +אנשים ישמעו אותך משתמש במונח ”גנו\לינוקס“, זה הרבה יותר טוב מאשר אף +אחד. וכמה מהם יפיצו את התיקון לאחרים. +</dd> + +<dt id="explain">לא יהיה טוב יותר לקרוא למערכת ”לינוקס“ ולהסביר לאנשים את המוצא האמיתי שלה +בהסבר של עשר דקות? <span dir="ltr" class="anchor-reference-id">(<a +href="#explain">#explain</a>)</span></dt> + +<dd> +אם אתה עוזר לנו על ידי הסברה לאחרים בדרך הזו, אנו מעריכים את מאמציך, אך זו +אינה השיטה הטובה ביותר. היא לא מועילה כמו לקרוא למערכת ”גנו\לינוקס“, וגורמת +לניצול זמן לא יעיל. +<p> +זה לא מועיל כי ההסבר עלול שלא להקלט, ובוודאי שלא להתפשט. חלק מהאנשים שישמעו +את ההסברים שלך ישימו לב, ויתכן שהם ילמדו את התמונה האמיתית של מוצא +המערכת. אך לא סביר שהם יחזרו על ההסבר מול אחרים כשהם ידברו על המערכת. הם +בוודאי יקראו לה פשוט ”לינוקס“. ומבלי שיתכוונו לכך במידה מיוחדת, יעזרו להפיץ +את התמונה השגויה.</p> +<p> +זה לא יעיל כי זה לוקח הרבה יותר זמן. להגיד ולכתוב ”גנו\לינוקס“ יקח לך רק +מספר שניות ביום, לא דקות, כך שאתה יכול להגיע להרבה יותר אנשים ככה. הפרדה +בין לינוקס לגנו\לינוקס כשאתה כותב ומדבר היא הדרך הקלה ביותר לעזור לפרוייקט +גנו ביעילות.</p> +</dd> + +<dt id="treatment">יש אנשים שצוחקים עליכם כשאתם מבקשים מהם לקרוא למערכת גנו\לינוקס. למה אתם +מביאים את זה על עצמכם? <span dir="ltr" class="anchor-reference-id">(<a +href="#treatment">#treatment</a>)</span></dt> + +<dd> +כינוי המערכת בשם ”לינוקס“ נוטה לתת לאנשים רושם שגוי על ההסטוריה של המערכת +והסיבות לקיומה. אנשים שצוחקים על הבקשה שלנו בוודאי קיבלו את הרושם הלא נכון – +הם חושבים שעבודתנו נעשתה על ידי לינוס, אז הם צוחקים כשאנחנו מבקשים קרדיט +עליה. אם הם היו יודעים את האמת, הם בטח לא היו צוחקים. +<p> +למה אנחנו לוקחים את הסיכון בלבקש בקשה שלפעמים גורמת לאנשים לצחוק עלינו? בגלל +שלרוב יש לזה תוצאות שעוזרות לפרוייקט גנו. נסתכן בעלבון לא מוצדק בשביל להשיג +את מטרותינו.</p> +<p> +אם אתה רואה אחד מאותם מצבים אירוניים ולא צודקים מתרחש, אנא אל תשב בצד. למד +את האנשים שצוחקים את ההסטוריה האמיתית. כשהם יראו למה הבקשה מוצדקת, אלו עם +מעט שכל יפסיקו לצחוק.</p> +</dd> + +<dt id="alienate">יש אנשים שמגנים אתכם כשאתם מבקשים מהם לקרוא למערכת גנו\לינוקס. אתם לא +מפסידים בעצם ההתנכרות להם? <span dir="ltr" class="anchor-reference-id">(<a +href="#alienate">#alienate</a>)</span></dt> + +<dd> +לא ממש. אנשים שלא מעריכים את חלקנו בפיתוח המערכת לא סביר שיעשו מאמצים כנים +לעזור לנו. אם הם עושים עבודה שמקדמת את מטרותינו, כמו שחרור תוכנה חופשית, זבה +בוודאי בגלל סיבות שלא קשורות, לא בגלל שביקשנו מהם. בינתיים, ע"י כך שהם +מלמדים אחרים לייחס את עבודתנו למישהו אחר, הם פוגעים ביכולתנו לגייס עזרה של +אחרים. +<p> +זה לא הגיוני לדאוג בקשר להתנכרות לאנשים שגם ככה אינם משתפים פעולה, וזוהי +תבוסתנות לא לנסות לתקן בעיה רצינית, מפחד שנכעיס אנשים שמנציחים אותה.לפיכך +נמשיך לנסות לתקן את השם של המערכת.</p> +</dd> + +<dt id="whynotsue">למה לא לתבוע אנשים שקוראים למערכת כולה ”לינוקס“? <span dir="ltr" +class="anchor-reference-id">(<a href="#whynotsue">#whynotsue</a>)</span></dt> + +<dd> +אין בסיס חוקי לתבוע אותם, אך מאחר שאנו מאמינים בחופש הביטוי, לא היינו רוצים +לעשות זאת בין כה וכה. אנו מבקשים מאנשים לקרוא למערכת ”גנו\לינוקס“ בגלל שזה +הדבר בנכון לעשות. +</dd> + +<dt id="require">לא כדאי שתשימו משהו ב GUN GPL שידרוש מאנשים לקרוא למערכת גנו\לינוקס? <span +dir="ltr" class="anchor-reference-id">(<a +href="#require">#require</a>)</span></dt> + +<dd> +המטרה של GNU GPL היא להגן על החופש של המשתמשים מאלו שירצו לעשות גרסאות +קנייניות של תוכנה חופשית. אמנם, אלו שקוראים למערכת ”לינוקס“ לרוב עושים דברים +שמגבילים את החופש של המשתמשים, כמו שילוב תוכנה לא-חופשית עם מערכת +גנו\לינוקס, או אפילו פיתוח תוכנה לא חופשית לשימוש שכזה, אך הפעולה גופה של +קריאה למערכת בשם ”לינוקס“ לא שוללת מהמשתמשים את החופש שלהם. זה נראה לא במקום +שGPL יגביל אנשים בשם בו הם יכולים להשתמש בשביל המערכת. +</dd> + +<dt id="deserve">מאחר ולא שמתם משהו בGNU GPL שידרוש מאנשים לקרוא למערכת ”גנו“, מגיע לכם מה +שקרה; למה אתם מתלוננים עכשיו? <span dir="ltr" +class="anchor-reference-id">(<a href="#deserve">#deserve</a>)</span></dt> + +<dd> +השאלה לוקחת כהנחת יסוד רעיון כללי מתחום המוסר: שאם אנשים לא מכריחים אותך +להתייחס אליהם בהוגנות, אתה רשאי לנצל אותם כראות עיניך. במלים אחרות, בה מניח +שהחזק צודק. +<p> +אנו מקווים שאתה לא מסכים עם אמירה זו באותה מידה שאנחנו לא מסכימים איתה.</p> +</dd> + +<dt id="contradict">לא עדיף לכם שלא להתנגד למה שכל כך הרבה אנשים מאמינים בו? <span dir="ltr" +class="anchor-reference-id">(<a href="#contradict">#contradict</a>)</span></dt> + +<dd> +איננו חושבים שאנחנו צריכים ללכת באותה דרך בה הולך מספר גדול של ענשים +שהוטעו. אנו מקווים שתחליט שהאמת חשובה. +<p> +לא היינו יכולים לפתח מערכת הפעלה חופשית מבלי לדחות קודם את האמונה בה מחזיקים +רוב האנשים, שתוכנה קניינית היא לגיטימית ומקובלת.</p> +</dd> + +<dt id="somanyright">העובדה שאנשים רבים קוראים לזה ”לינוקס“, לא הופכת את זה לנכון? <span +dir="ltr" class="anchor-reference-id">(<a +href="#somanyright">#somanyright</a>)</span></dt> + +<dd> +איננו חושבים שפופולריות של טעות הופכת אותה לאמת. +</dd> + +<dt id="winning">להרבה אנשים אכפת מה נוח או מי מנצח, לא טיעונים של צודק ולא צודק. לא תוכלו +להשיג יותר תמיכה מהם אם תלכו בדרך אחרת? <span dir="ltr" +class="anchor-reference-id">(<a href="#winning">#winning</a>)</span></dt> + +<dd> +התחשבות רק במה נוח ומי מנצח היא גישה לא מוסרית לחיים. תוכנה לא-חופשית היא +דוגמה לגישה לא מוסרית זו, והיא פורחת בנוכחותה. כך שבטווח הארוך תהיה זו +תבוסתנות מצידנו להיכנע לגישה זו. נמשיך לדבר במושגים של צודק ולא צודק. +<p> +אנו מקווים שאתם מאלה שבשבילם יש משמעות למה שנכון ומה שלא נכון.</p> +</dd> + +</dl> + +<div class="translators-notes"> + +<!--TRANSLATORS: Use space (SPC) as msgstr if you don't have notes.--> + </div> +</div> + +<!-- for id="content", starts in the include above --> +<!--#include virtual="/server/footer.he.html" --> +<div id="footer"> +<div class="unprintable"> + +<p>לשאלות וברורים שקשורים ל- FSF או ל- GNU: צרו קשר עם <a +href="mailto:gnu@gnu.org"><gnu@gnu.org></a>. <a href="/contact/">דרכים +אחרות</a> ליצירת קשר עם FSF. הערות על עמודי ה- WWW הללו, ניתן להפנות ל- <a +href="mailto:webmasters@gnu.org"><webmasters@gnu.org></a>.</p> + +<p> +<!-- TRANSLATORS: Ignore the original text in this paragraph, + replace it with the translation of these two: + + We work hard and do our best to provide accurate, good quality + translations. However, we are not exempt from imperfection. + Please send your comments and general suggestions in this regard + to <a href="mailto:web-translators@gnu.org"> + + <web-translators@gnu.org></a>.</p> + + <p>For information on coordinating and submitting translations of + our web pages, see <a + href="/server/standards/README.translations.html">Translations + README</a>. --> +אנא הבט ב- <a href="/server/standards/README.translations.html">Translations +README</a> למידע על תיאום ומשלוח תרגומים של מאמר זה.</p> +</div> + +<!-- Regarding copyright, in general, standalone pages (as opposed to + files generated as part of manuals) on the GNU web server should + be under CC BY-ND 4.0. Please do NOT change or remove this + without talking with the webmasters or licensing team first. + Please make sure the copyright date is consistent with the + document. For web pages, it is ok to list just the latest year the + document was modified, or published. + + If you wish to list earlier years, that is ok too. + Either "2001, 2002, 2003" or "2001-2003" are ok for specifying + years, as long as each year in the range is in fact a copyrightable + year, i.e., a year in which the document was published (including + being publicly visible on the web or in a revision control system). + + There is more detail about copyright years in the GNU Maintainers + Information document, www.gnu.org/prep/maintain. --> +<p>Copyright © 2001 Free Software Foundation, Inc.<br /> +זכויות יוצרים 2001 המוסד לתוכנה חופשית, בע"מ</p> + +<p><span dir="ltr">This page is licensed under a <a rel="license" +href="http://creativecommons.org/licenses/by-nd/4.0/">Creative Commons +Attribution-NoDerivatives 4.0 International License</a>.</span></p> + +<!--#include virtual="/server/bottom-notes.he.html" --> +<div class="translators-credits"> + +<!--TRANSLATORS: Use space (SPC) as msgstr if you don't want credits.--> +תורגם: 30 בדצמבר 2002, 00:00:00 שעון ישראל, על ידי the duke (נערך: 17 באפריל +2003 על ידי the duke)</div> + +<p class="unprintable"><!-- timestamp start --> +עודכן אחרון: + +$Date: 2017/02/27 22:08:30 $ + +<!-- timestamp end --> +</p> +</div> +</div> +</body> +</html> diff --git a/talermerchantdemos/blog/articles/he/initial-announcement.html b/talermerchantdemos/blog/articles/he/initial-announcement.html new file mode 100644 index 0000000..4549c4f --- /dev/null +++ b/talermerchantdemos/blog/articles/he/initial-announcement.html @@ -0,0 +1,294 @@ +<!--#set var="PO_FILE" value='' + --><!--#set var="ORIGINAL_FILE" value="/gnu/initial-announcement.html" + --><!--#set var="DIFF_FILE" value="" + --><!--#set var="OUTDATED_SINCE" value="2009-10-18" --> + +<!--#include virtual="/server/header.he.html" --> +<!-- Parent-Version: 1.77 --> + +<!-- TRANSLATORS: This page was generated locally by GNUN. Please do + not update it manually, update the corresponding PO file instead. + The PO is archived in trans-coord task #14388 (file: he-POs.tar.gz). + For more info, contact web-translators@gnu.org. --> + +<title>הכרזה ראשונה - GNU Project - Free Software Foundation</title> + +<!--#include virtual="/gnu/po/initial-announcement.translist" --> +<!--#include virtual="/server/banner.he.html" --> +<!--#include virtual="/server/outdated.he.html" --> +<h2>הכרזה ראשונה</h2> + +<p> (זהו תרגום של) ההכרזה המקורית על פרוייקט גנו, שנכתבה על ידי <a +href="http://www.stallman.org/">ריצ'ארד סטולמן</a> בשנת 1983.</p> + +<p> ההסטוריה של פרוייקט גנו שונה בדרכים רבות מתכנית ראשונית זו. לדוגמה, התחלת +הפרוייקט נדחתה עד ינואר 1984, וכמה מהפרטים על תוכנה חופשית לא הובהרו עדיין.</p> + +<h3>יוניקס חופשי!</h3> + +<p>החל בחג-ההודיה הזה אני עומד להתחיל בכתיבת מערכת תוכנה תואמת-יוניקס שתיקרא +גנו (גנו : גנו איננה יוניקס (Gnu's Not Unix)), ולחלק אותה חופשי <a +href="#f1">(1)</a> לכל מי שיכול להשתמש בה. תרומות של זמן, כסף, תוכנה וציוד +דרושות עד מאד.</p> + +<p>לשם התחלה, גנו תורכב מגרעין וכל הכלים הנדרשים לכתיבה והרצה של תוכנות בשפת C +: עורך, מעטפת, מהדר C, linker, מהדר אסמבלר, וכמה דברים אחרים. לאחר מכן, +נוסיף מעצב טקסט, מנתח-תחבירי תואם YACC, משחק ”אימפריה“, גיליון-אלקטרוני, +ומאות דברים אחרים. אנחנו מקווים לספק, בסופו של דבר, כל דבר שימושי שבא בד"כ +עם מערכת יוניקס, וכל דבר שימושי אחר, כולל תיעוד מקוון ומודפס.</p> + +<p>גנו תוכל להריץ תוכניות שנכתבו ליוניקס, אך לא תהיה זהה ליוניקס. אנחנו נוסיף +את כל השיפורים שיהיה נוח להוסיף, בהתבסס על נסיוננו עם מערכות הפעלה +אחרות. בעיקר אנחנו מתכוונים להוסיף תמיכה בשמות-קבצים ארוכים יותר, גירסאות +קבצים, מערכת-קבצים חסינת-התרסקויות, השלמה-אוטומטית של שם-קובץ אולי, תצוגה +לשאינה תלוית-מסוף, ובבוא הזמן גם ממשק-חלונות מבוסס שפת-LISP שדרכו יוכלו כמה +תוכניות LISP ותוכניות יוניקס רגילות לשתף מסך אחד. גם שפת C וגם שפת LISP, +יהיו זמינות כשפות תכנות במערכת. תהיה לנו תוכנת-רשת מבוססת פרוטוקול כאוס-נט +(chaosnet) של MIT, העדיף בהרבה על פרוטוקול UUCP. ייתכן שיהיה לנו גם משהו +תואם-UUCP.</p> + +<h3>מי אני ?</h3> + +<p>אני ריצ'ארד סטולמן, הממציא של העורך EMACS המקורי - שרבים אוהבים לחקות, וכיום +אני נמצא במעבדה לבינה מלאכותית של MIT. עבדתי בהרחבה על מהדרים, עורכים, +מנפי-שגיאות, מפענחי-פקודות, המערכת הלא-תואמת לשיתוף-זמן (ITS) ומערכת-ההפעלה +של ה-Lisp machine. הייתי חלוץ בפיתוח תמיכה במסך שאינה תלויית-מסוף +ב-ITS. בנוסף יישמתי מערכת-קבצים חסינת-קריסות ושתי מערכות חלונות ל-Lisp +machines.</p> + +<h3>מדוע אני חייב לכתוב את גנו</h3> + +<p>אני מאמין שכלל-הזהב אומר שאם אני אוהב תוכנה, אני חייב לשתף בה אחרים שאוהבים +אותה. אני לא מסוגל, במצפון נקי, לחתום על הסכם-סודיות או הסכם-רשיון לתוכנה.</p> + +<p>ולכן כדי שאוכל להמשיך להשתמש במחשבים בעודי דבק בעקרונותיי, החלטתי ליצור אוסף +גדול מספיק של תוכנה חופשית - שישחרר אותי מהצורך להשתמש בכל תוכנה שאיננה +חופשית.</p> + +<h3>כיצד תוכלו לתרום</h3> + +<p>אני מבקש מיצרני מחשבים תרומות של חומרה וכסף, אני מבקש מיחידים תרומות של +תוכנות ועבודה.</p> + +<p>יצרן מחשבים אחד כבר הציע לתרום מחשב אחד. אבל תמיד נוכל למצוא שימוש +לעוד. אחת ההשלכות של תרומת מחשב היא, שתוכל לצפות שגנו תרוץ עליו במועד +מוקדם. עדיף שהמחשב יהיה מסוגל לפעול באיזור מגורים, ולא ידרוש קירור או אספקת +חשמל מתוחכמים במיוחד.</p> + +<p>מתכנתים יחידים יכולים לתרום על-ידי כתיבת מקבילות תואמות של כמה +מתוכניות-השירות ליוניקס, ושליחתן אליי. במרבית הפרוייקטים, עבודה-מבוזרת +בשעות-הפנאי תהיה קשה מאד לתיאום; החלקים שנכתבו-בנפרד לא יעבדו ביחד. אך לשם +המטרה המסויימת של החלפת יוניקס, בעיה זו היא זניחה. רובם של מפרטי-הממשקים +מקובעים על-ידי תאימות ליוניקס. אם תוכנית תעבוד ביוניקס, היא בוודאי תעבוד +בגנו.</p> + +<p>אם אקבל גם תרומות של כסף, ייתכן ואוכל לשכור מספר אנשים במשרה מלאה או +חלקית. המשכורת לא תהיה גבוהה, אבל אני מחפש אנשים שבשבילם הידיעה שהם עוזרים +לאנושות חשובה כמו כסף. אני רואה זאת כמתן אפשרות לאנשים מסורים להקדיש את מלוא +מרצם לעבודה על גנו, כאשר נחסכת מהם הדאגה למציאת פרנסתם בדרכים אחרות.</p> + +<p>למידע נוסף, צרו איתי קשר.</p> + +<p></p><p dir="ltr" style="text-align:left">Arpanet mail:<br /> + RMS@MIT-MC.ARPA</p> + +<p></p><p dir="ltr" style="text-align:left">Usenet:<br /> + ...!mit-eddie!RMS@OZ<br /> + ...!mit-vax!RMS@OZ</p> + +<p></p><p dir="ltr" style="text-align:left">US Snail:<br /> + Richard Stallman<br /> + 166 Prospect St<br /> + Cambridge, MA 02139</p> + + +<h4 id="f1"></h4> + +<p>בחירת המלים כאן היתה פזיזה. הכוונה היתה שאף אחד לא יצטרך לשלם עבור +<b>רשות</b> להשתמש במערכת גנו. אך המלים לא מבהירות זאת, ואנשים מפרשים אותן +כאומרות שעותקים של גנו צריכים תמיד להיות מופצים במחיר זעום או בחינם. זו +מעולם לא היתה הכוונה.</p> + + +<p></p><div class="column-limit" style="margin-bottom:-3em"></div> +<div dir="ltr"> +<pre><!--TRANSLATORS: Don't translate anything except the headers.--> + +</pre><pre style="text-align:left">From CSvax:pur-ee:inuxc!ixn5c!ihnp4!houxm!mhuxi!eagle!mit-vax!mit-eddie!RMS@MIT-OZ +From: RMS%MIT-OZ@mit-eddie +Newsgroups: net.unix-wizards,net.usoft +Subject: new Unix implementation +Date: Tue, 27-Sep-83 12:35:59 EST +Organization: MIT AI Lab, Cambridge, MA + +Free Unix! + +Starting this Thanksgiving I am going to write a complete +Unix-compatible software system called GNU (for Gnu's Not Unix), and +give it away free<a href="#f1">(1)</a> to everyone who can use it. +Contributions of time, money, programs and equipment are greatly +needed. + +To begin with, GNU will be a kernel plus all the utilities needed to +write and run C programs: editor, shell, C compiler, linker, +assembler, and a few other things. After this we will add a text +formatter, a YACC, an Empire game, a spreadsheet, and hundreds of +other things. We hope to supply, eventually, everything useful that +normally comes with a Unix system, and anything else useful, including +on-line and hardcopy documentation. + +GNU will be able to run Unix programs, but will not be identical +to Unix. We will make all improvements that are convenient, based +on our experience with other operating systems. In particular, +we plan to have longer filenames, file version numbers, a crashproof +file system, filename completion perhaps, terminal-independent +display support, and eventually a Lisp-based window system through +which several Lisp programs and ordinary Unix programs can share a screen. +Both C and Lisp will be available as system programming languages. +We will have network software based on MIT's chaosnet protocol, +far superior to UUCP. We may also have something compatible +with UUCP. + + +Who Am I? + +I am Richard Stallman, inventor of the original much-imitated EMACS +editor, now at the Artificial Intelligence Lab at MIT. I have worked +extensively on compilers, editors, debuggers, command interpreters, the +Incompatible Timesharing System and the Lisp Machine operating system. +I pioneered terminal-independent display support in ITS. In addition I +have implemented one crashproof file system and two window systems for +Lisp machines. + + +Why I Must Write GNU + +I consider that the golden rule requires that if I like a program I +must share it with other people who like it. I cannot in good +conscience sign a nondisclosure agreement or a software license +agreement. + +So that I can continue to use computers without violating my principles, +I have decided to put together a sufficient body of free software so that +I will be able to get along without any software that is not free. + + +How You Can Contribute + +I am asking computer manufacturers for donations of machines and money. +I'm asking individuals for donations of programs and work. + +One computer manufacturer has already offered to provide a machine. But +we could use more. One consequence you can expect if you donate +machines is that GNU will run on them at an early date. The machine had +better be able to operate in a residential area, and not require +sophisticated cooling or power. + +Individual programmers can contribute by writing a compatible duplicate +of some Unix utility and giving it to me. For most projects, such +part-time distributed work would be very hard to coordinate; the +independently-written parts would not work together. But for the +particular task of replacing Unix, this problem is absent. Most +interface specifications are fixed by Unix compatibility. If each +contribution works with the rest of Unix, it will probably work +with the rest of GNU. + +If I get donations of money, I may be able to hire a few people full or +part time. The salary won't be high, but I'm looking for people for +whom knowing they are helping humanity is as important as money. I view +this as a way of enabling dedicated people to devote their full energies to +working on GNU by sparing them the need to make a living in another way. + + +For more information, contact me. +Arpanet mail: + RMS@MIT-MC.ARPA + +Usenet: + ...!mit-eddie!RMS@OZ + ...!mit-vax!RMS@OZ + +US Snail: + Richard Stallman + 166 Prospect St + Cambridge, MA 02139 +</pre> +</div> + +<div class="translators-notes"> + +<!--TRANSLATORS: Use space (SPC) as msgstr if you don't have notes.--> + </div> +</div> + +<!-- for id="content", starts in the include above --> +<!--#include virtual="/server/footer.he.html" --> +<div id="footer"> +<div class="unprintable"> + +<p>לשאלות וברורים שקשורים ל- FSF או ל- GNU: צרו קשר עם <a +href="mailto:gnu@gnu.org"><gnu@gnu.org></a>. <a href="/contact/">דרכים +אחרות</a> ליצירת קשר עם FSF. הערות על עמודי ה- WWW הללו, ניתן להפנות ל- <a +href="mailto:webmasters@gnu.org"><webmasters@gnu.org></a>.</p> + +<p> +<!-- TRANSLATORS: Ignore the original text in this paragraph, + replace it with the translation of these two: + + We work hard and do our best to provide accurate, good quality + translations. However, we are not exempt from imperfection. + Please send your comments and general suggestions in this regard + to <a href="mailto:web-translators@gnu.org"> + + <web-translators@gnu.org></a>.</p> + + <p>For information on coordinating and submitting translations of + our web pages, see <a + href="/server/standards/README.translations.html">Translations + README</a>. --> +אנא הבט ב- <a href="/server/standards/README.translations.html">Translations +README</a> למידע על תיאום ומשלוח תרגומים של מאמר זה.</p> +</div> + +<!-- Regarding copyright, in general, standalone pages (as opposed to + files generated as part of manuals) on the GNU web server should + be under CC BY-ND 3.0 US. Please do NOT change or remove this + without talking with the webmasters or licensing team first. + Please make sure the copyright date is consistent with the + document. For web pages, it is ok to list just the latest year the + document was modified, or published. + + If you wish to list earlier years, that is ok too. + Either "2001, 2002, 2003" or "2001-2003" are ok for specifying + years, as long as each year in the range is in fact a copyrightable + year, i.e., a year in which the document was published (including + being publicly visible on the web or in a revision control system). + + There is more detail about copyright years in the GNU Maintainers + Information document, www.gnu.org/prep/maintain. --> +<p><span dir="ltr">Copyright © 1983, 1999, 2007 Free Software Foundation, +Inc.</span><br /> +זכויות יוצרים 1983, 1999, 2007 המוסד לתוכנה חופשית, בע"מ.</p> + +<p><span dir="ltr">This page is licensed under a <a rel="license" +href="http://creativecommons.org/licenses/by-nd/3.0/us/">Creative Commons +Attribution-NoDerivs 3.0 United States License</a>.</span></p> + +<!--#include virtual="/server/bottom-notes.he.html" --> +<div class="translators-credits"> + +<!--TRANSLATORS: Use space (SPC) as msgstr if you don't want credits.--> +תורגם: 19 באפריל 2003, 23:42:00 שעון ישראל, על ידי the duke (נערך: 7 ביולי +2003, 01:54:00 שעון ישראל, על ידי מורן זלצמן)</div> + +<p class="unprintable"><!-- timestamp start --> +עודכן אחרון: + +$Date: 2017/02/27 22:08:30 $ + +<!-- timestamp end --> +</p> +</div> +</div> +</body> +</html> diff --git a/talermerchantdemos/blog/articles/he/linux-and-gnu.html b/talermerchantdemos/blog/articles/he/linux-and-gnu.html new file mode 100644 index 0000000..b6af87b --- /dev/null +++ b/talermerchantdemos/blog/articles/he/linux-and-gnu.html @@ -0,0 +1,258 @@ +<!--#set var="PO_FILE" value='' + --><!--#set var="ORIGINAL_FILE" value="/gnu/linux-and-gnu.html" + --><!--#set var="DIFF_FILE" value="" + --><!--#set var="OUTDATED_SINCE" value="2004-05-26" --> + +<!--#include virtual="/server/header.he.html" --> +<!-- Parent-Version: 1.79 --> + +<!-- TRANSLATORS: This page was generated locally by GNUN. Please do + not update it manually, update the corresponding PO file instead. + The PO is archived in trans-coord task #14388 (file: he-POs.tar.gz). + For more info, contact web-translators@gnu.org. --> + +<title>לינוקס ופרוייקט גנו - GNU Project - Free Software Foundation</title> +<meta http-equiv="Keywords" content="GNU, FSF, Free Software Foundation, Linux, Emacs, GCC, Unix, Free Software, Operating System, GNU Kernel, HURD, GNU HURD, Hurd" /> +<meta http-equiv="Description" content="Since 1983, developing the free Unix style operating system GNU, so that computer users can have the freedom to share and improve the software they use." /> + +<!--#include virtual="/gnu/po/linux-and-gnu.translist" --> +<!--#include virtual="/server/banner.he.html" --> +<!--#include virtual="/server/outdated.he.html" --> +<h2>לינוקס ופרוייקט גנו</h2> + +<p><strong>מאת <a href="http://www.stallman.org/">ריצ'ארד סטולמן</a></strong></p> + +<div class="announcement"> + <blockquote><p>אם ברצונכם ללמוד עוד על נושא זה, תוכלו לקרוא גם את <a +href="/gnu/gnu-linux-faq.html">שו"ת גנו/לינוקס</a>.</p> + </blockquote> +</div> + +<p> +משתמשי מחשב רבים מריצים גירסה כלשהי של <a +href="/philosophy/categories.html#TheGNUsystem">מערכת גנו </a> מדי יום, מבלי +שידעו זאת. כתוצאה מהשתלשלות-אירועים מוזרה, הגירסה הנפוצה ביותר של גנו כיום +ידועה יותר כ”לינוקס“, ומשתמשים רבים אינם מודעים למידה בה היא קשורה ל<a +href="/gnu/gnu-history.html">פרוייקט גנו</a>.</p> + +<p> + ההפעלה. לינוקס הוא הגרעין: התכנית במערכת שמקצה את משאבי המכונה לתכניות +האחרות שהמשתמש מריץ. הגרעין הוא חלק חיוני במערכת ההפעלה, אך הוא חסר תועלת +בפני עצמו; הוא יכול לפעול רק בהקשר של מערכת הפעלה שלמה. בדרך כלל משתמשים +בלינוקס בשילוב עם מערכת ההפעלה גנו: המערכת כולה היא למעשה גנו, כאשר לינוקס +מתפקד כגרעין שלה.</p> + +<p> +משתמשים רבים אינם מודעים להבדל בין הגרעין, שהוא לינוקס, לבין המערכת כולה, +שגם אותה הם מכנים ”לינוקס“. השימוש הדו-משמעי בשם אינו מקל על ההבנה. משתמשים +אלה נוטים לחשוב שלינוס טורוואלדס פיתח את מערכת ההפעלה כולה ב1991-, עם קצת +עזרה.</p> + +<p> +מתכנתים יודעים בדרך כלל לינוקס הוא גרעין. אך מאחר שגם הם שמעו לא אחת שלמערכת +קוראים ”לינוקס“, רבים מתארים לעצמם שישנה הצדקה היסטורית לכך שהמערכת כולה +קרויה על-שם הגרעין שלה. לדוגמה, רבים מאמינים שכאשר שלינוס טורוואלדס סיים +לכתוב את לינוקס, הגרעין, המשתמשים בו התחילו בחיפוש אחר תוכנה חופשית שתתלווה +אליו, והתברר להם (ללא סיבה מיוחדת) שכמעט כל מה שדרוש כדי ליצור מערכת +דמויית-יוניקס כבר היה בנמצא.</p> + +<p> +מה שהם מצאו לא היה פרי-המקרה— זו הייתה מערכת גנו. כלל <a +href="/philosophy/free-sw.html">התוכנה החופשית</a> שהייתה בנמצא הסתכם במערכת +שלמה מאחר שפרוייקט גנו עמל מאז 1984 כדי ליצור אותה. <a +href="/gnu/manifesto.html">גילוי-הדעת של גנו</a> קבע את היעד של פיתוח מערכת +חופשית דמויית-יוניקס, שתקרא בשם גנו. <a +href="/gnu/initial-announcement.html">ההכרזה הראשונית</a> על פרוייקט גנו +מפרטת גם היא כמה מהתכנונים המקוריים עבור המערכת גנו. בתקופה בה לינוקס נכתב, +המערכת היתה כמעט מוכנה.</p> + +<p> +רוב הפרוייקטים של תוכנה חופשית חותרים לפיתוח תוכנה מסויימת לצורך ביצוע עבודה +מסויימת. לדוגמה, לינוס טורוואלדס כתב גרעין דמוי-יוניקס (לינוקס); דונלד נות' +כתב מעצב טקסט (TeX); בוב שייפלר פיתח מערכת חלונאית (מערכת X Window). יהיה זה +אך טבעי לאמוד את התרומה של פרוייקט מסוג זה ע"י התייחסות לתוכנות מסויימות +שמקורן בפרוייקט.</p> + +<p> +לו ניסינו לאמוד את תרומתו של פרוייקט גנו בדרך זו, מה היינו מסיקים? ספק +CD-ROMs אחד גילה שב”הפצת הלינוקס“ שלו, <a +href="/philosophy/categories.html#GNUsoftware">תוכנות גנו</a> היוו את הרכיב +הבלתי-תלוי הגדול ביותר, בערך 28% מכל קוד המקור, ובכלל זה כמה מהמרכיבים +החשובים והבסיסיים ביותר שלא תיתכן מערכת בלעדיהם. לינוקס עצמו היווה בערך +3%. כך שאם תרצו לבחור שם למערכת בהתבסס על חלוקה לפי כותבים, הבחירה ההולמת +ביותר תהיה ”גנו“.</p> + +<p> +אבל אנו איננו סבורים שזו הדרך הנכונה לשקול את הדברים. פרוייקט גנו לא היה +ואיננו פרוייקט לפיתוח חבילות תוכנה יחידות. זה לא היה פרוייקט <a +href="/software/gcc/">לפיתוח קומפיילר C</a>, למרות שעשינו זאת. זה לא היה +פרוייקט לפיתוח עורך טקסט, למרות שפיתחנו אחד. מטרתו של פרוייקט גנו היתה פיתוח +<em>מערכת הפעלה דמויית-יוניקס שלמה וחופשית</em>: גנו.</p> + +<p> +אנשים רבים אחראים לתרומות גדולות לתוכנה החופשית שבמערכת, ולכולם מגיע +קרדיט. אך הסיבה שזו <em>מערכת משולבת</em> — ולא רק אוסף של תוכנות +מועילות — היא שפרוייקט גנו ביקש מלכתחילה לעשותה כזו. ערכנו רשימה של +התוכנות הדרושות לצורך יצירת מערכת חופשית שלמה, ובשיטתיות איתרנו, כתבנו או +מצאנו אנשים שיכתבו כל מה שהופיע ברשימה. כתבנו מרכיבים חיוניים-אך-לא-מסעירים +<a href="#unexciting">(1)</a> משום שהמערכת לא יכולה להתקיים בלעדיהם. חלק +ממרכיבי המערכת שלנו, כלי התכנות, הפכו לפופולריים בפני עצמם בקרב מתכנתים, אך +כתבנו גם מרכיבים רבים שאינם כלים <a href="#nottools">(2)</a>. פיתחנו אפילו +משחק שח, GNU chess, כי מערכת שלמה צריכה גם משחקים טובים.</p> + +<p> +בתחילת שנות ה90- הרכבנו את המערכת כולה, למעט הגרעין (ועבדנו גם על גרעין, +ה-<a href="/software/hurd/hurd.html">GNU Hurd</a>, שרץ על-גבי Mach). פיתוח +הגרעין היה קשה הרבה יותר משציפינו; <a +href="/software/hurd/hurd-and-linux.html">ה-GNU Hurd התחיל לעבוד כראוי +ב2001-</a>. אנו מתחילים עכשיו להכין את ההוצאה של מערכת גנו, עם GNU Hurd.</p> + +<p> +למרבה המזל, לא היה הכרח לחכות ל-Hurd, כי לינוקס היה בנמצא. כשלינוס טורוואלדס +כתב את לינוקס, הוא גישר על הפער הגדול האחרון שנותר. אנשים יכלו אז לצרף את +לינוקס למערכת גנו כדי ליצור מערכת חופשית שלמה: גירסה מבוססת-לינוקס של מערכת +גנו; בקיצור, מערכת גנו/לינוקס.</p> + +<p> +השילוב הזה נשמע פשוט, אך המלאכה לא היתה פשוטה כלל. מספר מרכיבים <a +href="#somecomponents">(3)</a> של גנו היו טעונים שינוי מהותי כדי שיוכלו +לעבוד עם לינוקס. גם גיבושה של מערכת שלמה כהפצה שתעבוד ”ישר מהקופסה“ לא היה +פשוט. זה הצריך טיפול בסוגיית ההתקנה והאתחול של המערכת — בעיה שלא +טיפלנו בה עד אז, כי טרם הגענו לשלב הזה. האנשים שפיתחו את הפצות המערכת השונות +הרימו תרומה משמעותית.</p> + +<p> +פרוייקט גנו תומך במערכות גנו/לינוקס כמו גם במערכת גנו עצמה — גם +באמצעות מימון. <a href="http://fsf.org/">אנחנו</a> מימנו את שכתובן של +ההרחבות הקשורות ללינוקס בספריית ה-C של גנו, כך שעכשיו הן משולבות היטב, +ומערכות גנו/לינוקס החדשות ביותר משתמשות בגירסת הספריה הנוכחית, ללא +שינויים. כמו כן מימנו שלב מוקדם בפיתוח של דביאן גנו/לינוקס.</p> + + +<p>כיום אנחנו משתמשים במערכות גנו מבוססות-לינוקס בשביל רוב העבודה שלנו, ואנו +מקווים שגם אתם משתמשים בהן. אך אנא מכם, אל תבלבלו את הציבור על-ידי שימוש בשם +”לינוקס“ בצורה דו-משמעית. לינוקס הוא הגרעין, אחד מהמרכיבים החשובים והחיוניים +שבמערכת. המערכת בכללותה היא - פחות או יותר - מערכת גנו, בתוספת לינוקס. כשאתם +מדברים על הצירוף הזה, אנא כנו אותו ”גנו/לינוקס“.</p> + +<p> +אם אתם רוצים ליצור לינק מ-”גנו/לינוקס“ לדף ובו פרטים נוספים, הדף הזה והדף <a +href="/gnu/the-gnu-project.html">http://www.gnu.org/gnu/the-gnu-project.html</a> +יתאימו. אם אתם מאזכרים את לינוקס, הגרעין, ורוצים להוסיף לינק לפרטים +נוספים, <a href="http://foldoc.org/linux">http://foldoc.org/linux</a> +היא כתובת מתאימה.</p> + +<h3>נספח</h3> + +<p> +חוץ מגנו, ישנו פרוייקט אחר שיצר, באופן בלתי-תלוי, מערכת הפעלה חופשית +דמויית-יוניקס. מערכת זו ידועה בשם BSD, והיא פותחה באוניברסיטת ברקלי +שבקליפורניה. היא היתה לא-חופשית בשנות ה80-, אך הפכה לחופשית בתחילת שנות +ה90-. כמעט כל מערכת הפעלה חופשית שקיימת כיום היא גירסה של מערכת גנו או סוג +של מערכת BSD.</p> + +<p> +אנשים שואלים לפעמים אם גם BSD היא גירסה של גנו, כמו גנו/לינוקס. מפתחי BSD +זכו להשראה להפוך את הקוד שלהם לחופשי מהדוגמה של פרוייקט גנו, ובקשותיהם +המפורשות של פעילי גנו עזרו לשכנע אותם, אך לקוד עצמו היתה חפיפה מועטה עם +גנו. מערכות BSD משתמשות כיום במספר תוכנות גנו, כשם שמערכת גנו, על גירסאותיה, +משתמשת במספר תוכנות BSD; אולם, כשלעצמן, אלו שתי מערכות שונות שהתפתחו +בנפרד. מפתחי BSD לא כתבו גרעין והוסיפו אותו למערכת גנו, כך ששם כמו גנוBSD לא +יתאים למצב העניינים.</p> + +<h3>הערות</h3> +<ol> +<li> +<a id="unexciting"></a>המרכיבים החיוניים הלא מסעירים כוללים את האסמבלר של +גנו, GAS והמקשר, GLD - שניהם כלולים כיום בחבילת <span dir="rtl"><a +href="/software/binutils/">GNU Binutils</a></span>, את <a +href="/software/tar/">GNU tar</a> ועוד.</li> + +<li> +<a id="nottools"></a>לדוגמה, BASH, ה-Bourne Again SHell של גנו; <a +href="/software/ghostscript/ghostscript.html">Ghostscript</a>, מפענח +ה-PostScript של גנו; <a href="/software/libc/libc.html">ספריית ה-C</a> של +גנו - כל אלה אינם כלי תכנות. כנ"ל לגבי GNUCash ,GNOME ו-GNU Chess.</li> + +<li> +<a id="somecomponents"></a>לדוגמה, <a href="/software/libc/libc.html">ספריית +ה-C של גנו</a>.</li> +</ol> + +<div class="translators-notes"> + +<!--TRANSLATORS: Use space (SPC) as msgstr if you don't have notes.--> + </div> +</div> + +<!-- for id="content", starts in the include above --> +<!--#include virtual="/server/footer.he.html" --> +<div id="footer"> +<div class="unprintable"> + +<p>לשאלות וברורים שקשורים ל- FSF או ל- GNU: צרו קשר עם <a +href="mailto:gnu@gnu.org"><gnu@gnu.org></a>. <a href="/contact/">דרכים +אחרות</a> ליצירת קשר עם FSF. הערות על עמודי ה- WWW הללו, ניתן להפנות ל- <a +href="mailto:webmasters@gnu.org"><webmasters@gnu.org></a>.</p> + +<p> +<!-- TRANSLATORS: Ignore the original text in this paragraph, + replace it with the translation of these two: + + We work hard and do our best to provide accurate, good quality + translations. However, we are not exempt from imperfection. + Please send your comments and general suggestions in this regard + to <a href="mailto:web-translators@gnu.org"> + + <web-translators@gnu.org></a>.</p> + + <p>For information on coordinating and submitting translations of + our web pages, see <a + href="/server/standards/README.translations.html">Translations + README</a>. --> +אנא הבט ב- <a href="/server/standards/README.translations.html">Translations +README</a> למידע על תיאום ומשלוח תרגומים של מאמר זה.</p> +</div> + +<!-- Regarding copyright, in general, standalone pages (as opposed to + files generated as part of manuals) on the GNU web server should + be under CC BY-ND 4.0. Please do NOT change or remove this + without talking with the webmasters or licensing team first. + Please make sure the copyright date is consistent with the + document. For web pages, it is ok to list just the latest year the + document was modified, or published. + + If you wish to list earlier years, that is ok too. + Either "2001, 2002, 2003" or "2001-2003" are ok for specifying + years, as long as each year in the range is in fact a copyrightable + year, i.e., a year in which the document was published (including + being publicly visible on the web or in a revision control system). + + There is more detail about copyright years in the GNU Maintainers + Information document, www.gnu.org/prep/maintain. --> +<p>Copyright © 1997, 1998, 1999, 2000, 2001, 2002 Richard M. Stallman<br +/> +זכויות יוצרים 1997, 1998, 1999, 2000, 2001, 2002 ריצ'ארד מ. סטולמן</p> + +<p><span dir="ltr">This page is licensed under a <a rel="license" +href="http://creativecommons.org/licenses/by-nd/4.0/">Creative Commons +Attribution-NoDerivatives 4.0 International License</a>.</span></p> + +<!--#include virtual="/server/bottom-notes.he.html" --> +<div class="translators-credits"> + +<!--TRANSLATORS: Use space (SPC) as msgstr if you don't want credits.--> +תורגם: 31 במאי 2003, 00:23:00 שעון ישראל, על ידי the duke (נערך: 07 ביולי +2003 על ידי אלעד שאול זמיר)</div> + +<p class="unprintable"><!-- timestamp start --> +עודכן אחרון: + +$Date: 2017/02/27 22:08:30 $ + +<!-- timestamp end --> +</p> +</div> +</div> +</body> +</html> diff --git a/talermerchantdemos/blog/articles/he/linux-gnu-freedom.html b/talermerchantdemos/blog/articles/he/linux-gnu-freedom.html new file mode 100644 index 0000000..799a486 --- /dev/null +++ b/talermerchantdemos/blog/articles/he/linux-gnu-freedom.html @@ -0,0 +1,249 @@ +<!--#set var="PO_FILE" value='' + --><!--#set var="ORIGINAL_FILE" value="/philosophy/linux-gnu-freedom.html" + --><!--#set var="DIFF_FILE" value="" + --><!--#set var="OUTDATED_SINCE" value="2006-10-11" --> + +<!--#include virtual="/server/header.he.html" --> +<!-- Parent-Version: 1.77 --> + +<!-- TRANSLATORS: This page was generated locally by GNUN. Please do + not update it manually, update the corresponding PO file instead. + The PO is archived in trans-coord task #14388 (file: he-POs.tar.gz). + For more info, contact web-translators@gnu.org. --> + +<title>לינוקס, גנו וחופש - GNU Project - Free Software Foundation</title> +<meta http-equiv="Keywords" + content="GNU, FSF, Free Software Foundation, Linux, freedom, software, power, rights, Richard Stallman, rms, SIGLINUX, Joe Barr" + /> +<meta http-equiv="Description" content="In this essay, Linux, GNU, and freedom, Richard M. Stallman responds to Joe Barr's account of the FSF's dealings with the Austin Linux users group." /> + +<!--#include virtual="/philosophy/po/linux-gnu-freedom.translist" --> +<!--#include virtual="/server/banner.he.html" --> +<!--#include virtual="/server/outdated.he.html" --> +<h2>לינוקס, גנו וחופש </h2> + +<p> + מאת <strong>ריצ'ארד מ. סטולמן</strong></p> + +<!-- + <p> + + <cite>Richard Stallman's response to Joe Barr's account of the FSF's + dealings with the Austin “Linux” users group.</cite></p> + --> +<p> + מאז שנמתחה עלי ביקורת בקשר ל- SIGLINUXב<a +href="https://www.scientificamerican.com/article/adobe-software-subscription-model-means-you-cant-own-your-software/">מאמרו של ג'ו באר</a>, ברצוני לישר +את ההדורים בקשר למה שבאמת אירע, ולפרט את מניעי.</p> +<p> + כאשר SIGLINUX הזמינו אותי לנאום, זו היתה ”קבוצת משתמשי לינוקס“, כלומר, +קבוצה למשתמשים של מערכת גנו\לינוקס, אשר קוראים לכל המערכת ”לינוקס“. הגבתי +בנימוס שאם הם מעונינים כי מישהו מפרויקט גנו יתן להם הרצאה, הם צריכים להתיחס +לפרויקט גנו בהתאם, ולקרוא למערכת גנו\לינוקס. המערכת הינה נגזרת של גנו, +ופרויקט גנו הינו המפתח העיקרי שלה, ולכן המוסכמה החברתית אומרת כי יש לקרוא לה +בשם שאנו בחרנו. אלא אם ישנן נסיבות כבדות משקל לחריגה, אני בדרך כלל מסרב +לנאום עבור ארגונים שאינם נותנים לגנו הערכה מתאימה בדרך זו. אני מכבד את חופש +הדיבור שלהם, אבל לי יש את החופש לא לנאום.</p> +<p> + לאחר מכן, ג'ף סטראנק מ SIGLINUX ניסה לשנות את מדיניות הקבוצה, וביקש מ-FSF +לרשום את הקבוצה בדף שלנו תחת השם ”קבוצת משתמשי GNU/Linux“. מנהל הרשת שלנו +אמר לו כי לא נוכל לרשום אותם תחת השם SIGLINUX מאחר והשם מרמז כי הקבוצה היא +אודות לינוקס. סטרונק הציע לשנות את השם ל-SIGFREE, ומנהל הרשת שלנו הסכים כי +זה יהיה תקין. (במאמרו של באר נכתב כי דחינו הצעה זו). בכל אופן, בסופו של דבר +הקבוצה החליטה להשאר עם השם SIGLINUX.</p> +<p> + בנקודה זו, הנושא שוב הובא לידיעתי, והצעתי כי עליהם לשקול שמות אפשריים +אחרים. ישנם שמות רבים שניתן לבחור מהם שלא יקראו למערכת לינוקס, ואני מקווה כי +הם יחשבו על שם שכזה שמוצא חן בעיניהם. שם נגמר הסיפור למיטב ידיעתי.</p> +<p> + האם זה נכון,כפי שבאר כותב, שמספר אנשים רואים פעולות אלו כ-”הפעלה של כוח“ +בדומה לכוח המונופולי של מייקרוסופט? כנראה שכן. סרוב להזמנה אינו כפייה, אבל +אנשים אשר משוכנעים להאמין כי כל המערכת היא ”לינוקס“ לפעמים מפתחים ראייה +מעוותות להפליא. כדי ששם זה יראה מוצדק, הם חייבים לראות גבעות כהרים והרים +כגבעות. אם אתה יכול להתעלם מהעובדות ולהאמין כי לינוס טורוואלדס פיתח את כל +המערכת בתחילת 1991, או אם אתה יכול להתעלם מהעקרונות הרגילים של הגינות +ולהאמין כי טורוואלדס יכול לקבל את הכבוד היחיד אפילו אם איננו זכאי לו, זהו +צעד קטן להאמין כי אני חייב לתת נאום כאשר אתה מבקש.</p> +<p> + רק שקול זאת: פרויקט גנו התחיל לפתח מערכת הפעלה, ושנים אחר כך, לינוס טורוולדס +מוסיף רכיב חשוב אחד. פרויקט גנו אומר, ”אנא תן לפרויקט שלנו אזכור שווה“, אבל +לינוס אומר ”אל תתנו להם חלק מהקרדיט, קראו לכל המערכת בשמי בלבד!“. עתה שווה +לעצמך את הלך הרוח של אדם היכול לראות ארועים אלו והאשים את פרויקט GNU +באנוכיות. צריך דעה קדומה חזקה מאוד כדי לטעות בשיפוט באופן דרסטי שכזה.</p> +<p> + אדם משוחד שכזה יכול בקלות להגיד כל מיני דברים לא הוגנים על פרויקט גנו ולחשוב +כי הם מוצדקים. עמיתיו יתמכו בו, בגלל שהם רוצים את התמיכה של אחרים באחזקת +דעותיהם המשוחדות. ניתן לגדף מתנגדים, ולכן אם אני מסרב להשתתף בפעילות תחת +הכותרת ”לינוקס“, הם יכולים לראות זאת באופן בלתי-נסלח, ולראות בי אחראי +לעוינות שהם חשים אחר כך. כאשר כה הרבה אנשים רוצים שאקרא למערכת לינוקס, איך +אני יכול, האדם שרק התניע את תהליך הפיתוח, לא להסכים? ולמנוע מהם בכוח נאום +משמעו לעשותם בכוח לא-מרוצים. זו כפייה, רע כמייקרוסופט!</p> +<p> + עכשיו, אתם יכולים לתהות מדוע אינני פשוט זונח את העניין ונמנע מכל היגון. כאשר +SIGLINUX הזמינו אותי לנאום, יכולתי פשוט לאמור ”לא תודה“ והעניין היה נגמר +שם. מדוע לא עשיתי כך? אני מוכן לקחת את הסיכון של השמצה אישית במטרה לקבל +סיכוי לתיקון השגיאה שמערערת את מאמצי פרויקט גנו.</p> +<p> + קריאה לגרסא של מערכת גנו בשם ”לינוקס“ משחקת לידי האנשים אשר בוחרים את התוכנה +שלהם לפי עדיפות טכנית בלבד, מבלי שיהיה אכפת להם אם היא מכבדת את החופש +שלהם. ישנם אנשים כמו באר, אשר רוצים את התוכנה שלהם ”חופשית מאידיאולוגיה“ +ומבקרים כל אחד אשר טוען כי החופש חשוב. ישנם אנשים כמו טורוואלדס אשר יפעילו +לחץ על קהילתנו להשתמש בתוכנות שאינן חופשיות, ויקראו תיגר לכל מתלונן לספק +מערכת טובה יותר (טכנית) מייד או לשתוק. ישנם אנשים אשר אומרים כי החלטות +טכניות לא צריכות להפוך נגועות ב”פוליטיקה“ כתוצאה מכך שישקלו את התוצאות +החברתיות שלהן.</p> +<p> + בשנות ה70', משתמשי המחשבים איבדו את החופש שלהם להפיץ ולשנות תוכנה בגלל שלא +העריכו את החופש שלהם. משתמשי מחשב זכו בחופש זה חזרה בשנות ה80' וה90' בגלל +קבוצות של אידיאליסטים, פרויקט גנו, שהאמינו כי החופש הוא העושה את התוכנה טובה +יותר, והיו מוכנים לעבוד עבור אמונתם.</p> +<p> + יש לנו חופש חלקי כיום, אבל החופש שלנו אינו מובטח. הוא מאויים בידי <abbr +title="Consumer Broadband and Digital Television Promotion +Act">CBDTPA</abbr> (לשעבר <abbr title="Security Systems Standards and +Certification Act">SSSCA</abbr>), בידי קבוצת הדיון ל”הגנה“ על משדרים, (ראה +<a href="http://www.eff.org/"><span +dir="ltr">http://www.eff.org/</span></a>) אשר מציעים לאסור על תוכנה חופשית +לגשת לשידורי טלוויזיה דיגיטלית, על ידי פטנטי תוכנה (אירופה שוקלת כעת אם לאשר +פטנטים בתחום התוכנה), על ידי הסכמי אי-החשיפה של מייקרוסופט לפרוטוקולים +חיוניים ועל ידי כל אחד המפתה אותנו בתוכנה שאינה חופשית שהיא ”טובה יותר“ +(טכנית) מתוכנה חופשית זמינה. אנו יכולים לאבד את החופש שלנו שוב בדיוק כפי +שאיבדנו אותו בפעם הראשונה, אם לא נדאג מספיק להגן עליו.</p> +<p> + האם למספיק יהיה אכפת ? זה תלוי בהרבה גורמים, וביניהם, כמה השפעה יש לפרויקט +גנו, וכמה השפעה יש ללינוס טורוואלדס. פרויקט גנו אומר ”העריכו את החופש +שלכם!“, ג'ו באר אומר ”בחרו בין תוכנה חופשית ללא-חופשית על בסיס נימוקים +טכניים בלבד!“. אם אנשים מעריכים את טורוואלדס כמפתח הראשי היחיד של מערכת +גנו\לינוקס זה לא רק לא מדויק, אלא גורם למסר שלו להשפיע יותר – ומסר זה אומר +”תוכנה לא-חופשית היא בסדר, אני משתמש בה ומפתח אותה בעצמי“. אם הם יכירו +בתפקידנו, ויקשיבו לנו יותר, המסר שנעביר להם יהיה ”מערכת זו קיימת בגלל אנשים +שדאגו לחופש. הצטרפו אלינו, העריכו את החופש שלכם, וביחד נוכל לשמור אותו“.<br +/> +ראו את ההיסטוריה ב- <a +href="/gnu/thegnuproject.html">http://www.gnu.org/gnu/thegnuproject.html</a>.</p> +<p> + כאשר אני מבקש אנשים לקורא למערכת גנו\לינוקס, כמה מהם מגיבים בתרוצים +מטופשים. אבל כנראה לא הפסדנו כלום, בגלל שהם בטח היו לא ידידותיים +מלכתחילה. בינתיים, אנשים אחרים מכירים בסיבות שאני מפרט, ומשתמשים בשם +הזה. בעשותם כך, הם עוזרים לגרום לאחרים להיות מודעים לסיבות האמיתיות לקיום +מערכת גנו\לינוקס ומגדילים את יכולתנו להפיץ את רעיון החופש כערך חשוב.</p> +<p> + זוהי הסיבה שבגללה אני ממשיך לנגוח את ראשי נגד דעות משוחדות, עלילות ויגון. הם +פוגעים ברגשותי, אבל כאשר הוא מוצלח, המאמץ הזה עוזר למערכה על החופש של פרויקט +גנו.</p> +<p> + מאחר ונושא זה עלה בקשר ללינוקס (הקרנל) ו- Bitkeeper, תוכנת בקרת התצורה +הלא-חופשית שלינוס טורוואלדס משתמש בה כעת, אני רוצה להתיחס לנושא זה גם כן.</p> + +<h3 id="bitkeeper">נושא Bitkeeper</h3> +<p> + לשימוש ב- Bitkeeper לקבצי המקור של לינוקס יש השלכה חמורה על קהילת הקוד +החופשי, בגלל שכל מי שרוצה לעקוב מקרוב אחרי טלאי התוכנה ללינוקס יכול לעשות +זאת רק אם הוא מתקין תוכנה לא-חופשית. ישנם כנראה עשרות אם לא מאות +האקרים-של-קרנל שעשו זאת. רובם משכנעים את עצמם בהדרגה כי זה תקין להשתמש +בתוכנה לא חופשית, כדי להמנע מתחושת חוסר איזון הכרתי בהקשר לקיומה של +Bitkeeper על מכונותיהם. מה אנו יכולים לעשות בנושא ?</p> +<p> + פתרון אחד הינו להקים מאגר נוסף לקוד המקור של לינוקס, תוך שימוש ב-CVS או +בתוכנת בקרת תצורה חופשית אחרת, ולסדר העלאת גרסאות חדשות אליו אוטומטית. ניתן +להשתמש ב- Bitkeeper לגישה לגרסאות הקוד האחרונות ולהתקינן לתוך CVS. תהליך +עדכון זה יכול לרוץ אוטומטית ולעיתים תכופות.</p> +<p> + המוסד לתוכנה החופשית (FSF) אינו יכול לעשות זאת, בגלל שאיננו יכולים להתקין +את Bitkeeper על המכונות שלנו. אין לנו תוכנה או אפליקציות לא-חופשיות עליהן +עכשיו, והעקרון שלנו אומר כי אנחנו חייבים לשמור על דרך זו. תפעול מאגר זה חייב +להעשות על ידי גורם אחר המוכן להתקין את Bitkeeper על המכונה שלו, אלא אם כן +מישהו ימצא או יפתח דרך לבצע זאת בתוכנה חופשית.</p> +<p> + לקבצי קוד המקור של לינוקס עצמם יש בעיה חמורה אף יותר עם תוכנות לא-חופשיות: +הם למעשה כוללים כמה כאלה. לא מעט מנהלי התקנים מכילים שורה של מספרים המייצגים +תוכניות קושחה (FIRMWARE) להתקנה על ההתקן. תוכניות אלו אינן חופשיות. כמה +מספרים לכתיבה לאוגרים בהתקן הם דבר אחד, קטעי קוד מהותיים בצורה בינארית הם +דבר אחר לגמרי.</p> +<p> + המצאות קטעי קוד בינאריים אלו בקבצי ”מקור“ של לינוקס יוצרים בעיה משנית: הם +דורשים את השאלה אם קבצי לינוקס בינאריים יכולים להיות בכלל מופצים בצורה +חוקית. הרשיון הציבורי הכללי (GPL) דורש ”קוד מקור תואם לחלוטין“ וסדרה של +מספרים אינה קוד מקור. באותו אופן, הוספת קוד בינארי כזה לקבצי המקור של לינוקס +מפר את ה-GPL.</p> +<p> + למפתחי הלינוקס יש תוכנית להעביר תוכניות קושחה אלו לקבצים נפרדים; יקח לה מספר +שנים להבשיל, אבל כאשר היא תושלם, תפתר הבעייה המשנית; יכולנו לייצר גרסאת +”לינוקס חופשי“ שאינה מכילה את קטעי תוכניות הקושחה הבינאריות +הלא-חופשיות. פעולה זו לכשעצמה לא תתרום הרבה אם רוב האנשים ישתמשו בגרסא +הרשמית ה”לא-חופשית“ של לינוקס. זה בהחלט יכול לקרות, מאחר שהגרסא החופשית לא +תעבוד היטב על מרבית הפלטפורמות ללא התוכניות הלא-חופשיות. פרויקט ”הלינוקס +החופשי“ יצטרך למצוא מענה לכך בניתוח תוכניות הקושחה וכתיבת קוד מקור עבורן, +כנראה בקוד אסמבלר למעבדים הפנימיים. זוהי עבודה מרתיעה. היא היתה מרתיעה פחות +אם היינו מבצעים אותה טיפין טיפין לאורך השנים, במקום לתת לה להצטבר. בגיוס +אנשים לעשות את העבודה, נוכל לגבור על הרעיון, המופץ בידי מפתחי LINUX אחדים, +כי העבודה אינה נחוצה.</p> +<p> + LINUX, הקרנל, נחשב לעיתים ספינת הדגל של התוכנה החופשית, למרות שגרסתה +הנוכחית היא בחלקה לא-חופשית. איך זה קרה? בעיה זו, כמו ההחלטה להשתמש ב- +Bitkeeper, משקפים את הגישה של המפתח המקורי של לינוקס, אדם החושב כי ”טכנית +טוב יותר“ יותר חשוב מחופש.</p> +<p> + העריכו את החופש שלכם, או שתאבדו אותו, מלמדת ההיסטוריה. ”אל תבלבלו אותנו עם +פוליטיקה“ מגיבים אלו שאינם רוצים ללמוד.</p> + +<div class="translators-notes"> + +<!--TRANSLATORS: Use space (SPC) as msgstr if you don't have notes.--> + </div> +</div> + +<!-- for id="content", starts in the include above --> +<!--#include virtual="/server/footer.he.html" --> +<div id="footer"> +<div class="unprintable"> + +<p>לשאלות וברורים שקשורים ל- FSF או ל- GNU: צרו קשר עם <a +href="mailto:gnu@gnu.org"><gnu@gnu.org></a>. <a href="/contact/">דרכים +אחרות</a> ליצירת קשר עם FSF. הערות על עמודי ה- WWW הללו, ניתן להפנות ל- <a +href="mailto:webmasters@gnu.org"><webmasters@gnu.org></a>.</p> + +<p> +<!-- TRANSLATORS: Ignore the original text in this paragraph, + replace it with the translation of these two: + + We work hard and do our best to provide accurate, good quality + translations. However, we are not exempt from imperfection. + Please send your comments and general suggestions in this regard + to <a href="mailto:web-translators@gnu.org"> + + <web-translators@gnu.org></a>.</p> + + <p>For information on coordinating and submitting translations of + our web pages, see <a + href="/server/standards/README.translations.html">Translations + README</a>. --> +אנא הבט ב- <a href="/server/standards/README.translations.html">Translations +README</a> למידע על תיאום ומשלוח תרגומים של מאמר זה.</p> +</div> + +<p><span dir="ltr">Copyright © 2002 Richard M. Stallman</span><br /> +זכויות יוצרים: 2002 ריצ'ארד מ. סטולמן</p> + +<p><span dir="ltr">This page is licensed under a <a rel="license" +href="http://creativecommons.org/licenses/by-nd/4.0/">Creative +Commons Attribution-NoDerivatives 4.0 International License</a>.</span></p> + +<!--#include virtual="/server/bottom-notes.he.html" --> +<div class="translators-credits"> + +<!--TRANSLATORS: Use space (SPC) as msgstr if you don't want credits.--> +תורגם: 11 באוגוסט 2002, 00:00:00 שעון ישראל, על ידי נעם (נערך: 17 באפריל +2003 על ידי the duke)</div> + +<p class="unprintable"><!-- timestamp start --> +עודכן אחרון: + +$Date: 2019/08/03 17:09:19 $ + +<!-- timestamp end --> +</p> +</div> +</div> +</body> +</html> diff --git a/talermerchantdemos/blog/articles/he/manifesto.html b/talermerchantdemos/blog/articles/he/manifesto.html new file mode 100644 index 0000000..046720d --- /dev/null +++ b/talermerchantdemos/blog/articles/he/manifesto.html @@ -0,0 +1,604 @@ +<!--#set var="PO_FILE" value='' + --><!--#set var="ORIGINAL_FILE" value="/gnu/manifesto.html" + --><!--#set var="DIFF_FILE" value="" + --><!--#set var="OUTDATED_SINCE" value="2006-01-17" --> + +<!--#include virtual="/server/header.he.html" --> +<!-- Parent-Version: 1.77 --> + +<!-- TRANSLATORS: This page was generated locally by GNUN. Please do + not update it manually, update the corresponding PO file instead. + The PO is archived in trans-coord task #14388 (file: he-POs.tar.gz). + For more info, contact web-translators@gnu.org. --> + +<title>The GNU Manifesto - GNU Project - Free Software Foundation</title> + +<!--#include virtual="/gnu/po/manifesto.translist" --> +<!--#include virtual="/server/banner.he.html" --> +<!--#include virtual="/server/outdated.he.html" --> +<h2>גילוי הדעת של גנו</h2> + +<p> גילוי הדעת של גנו (שמופיע להלן) נכתב על ידי <a +href="http://www.stallman.org/">ריצ'ארד סטולמן</a> בתחילת פרוייקט גנו, על +מנת לבקש השתתפות ותמיכה. במהלך השנים הראשונות הוא עודכן בשינויים קטנים כדי +להתאים להתפתחות, אבל כיום נראה שעדיף להשאיר אותו ללא שינויים כפי שרוב האנשים +ראו אותו</p> + +<p>מאז אותם ימים למדנו על אי-הבנות נפוצות שניסוח שונה יכל למנוע. הערות שוליים +נוספו ב1993- כדי להבהיר את הנקודות הללו.</p> + +<p>בשביל מידע עדכני על תוכנות גנו נגישות, ניתן לבדוק את המידע על <a +href="/home.html">שרת הweb</a> שלנו, ובמיוחד <a +href="/software/software.html">רשימת התוכנות</a> שלנו.</p> + +<h3 id="whats-gnu">מה זה גנו ? גנו אינו יוניקס !</h3> + +<p> + גנו, שבא מ”גנו אינו יוניקס“ (Gnu's Not Unix), הוא שמה של מערכת תוכנה +תואמת-יוניקס שאני כותב כך שאוכל לתת אותה בחופשיות לכל מי שיכול להשתמש בה. <a +href="#f1">(1)</a> מספר מתנדבים אחרים עוזרים לי. יש צורך מוחשי בתרומות של +זמן, כסף, תוכנות וציוד.</p> + +<p> + עד כה יש לנו עורך טקסט Emacs עם מפענח Lisp לכתיבת פקודות לעורך, מנפה-שגיאות +ברמת קוד-המקור, מחולל-מפענחים תואם<span dir="rtl"> yacc </span>, מקשר +(linker) וגם בסביבות 35 כלי-שירות. יש מעטפת (מפענחת פקודות) כמעט גמורה. מהדר +שפת C בר-הסבה (portable) ובעל יכולת לבצע אופטימיזציה המסוגל להדר את עצמו +וייתכן שישוחרר עוד השנה. גרעין ראשוני קיים, אך עדיין דרושות תכונות רבות +נוספות כדי לדמות יוניקס. כשהמהדר והגרעין יהיו גמורים, יהיה ניתן להפיץ מערכת +גנו שמתאימה לפיתוח תוכנה. נשתמש ב-TeX כמעצב הטקסט העיקרי שלנו, אך בינתיים +אנו עובדים על nroff. נשתמש גם במערכת X-Window החופשית וברת-ההסבה. לאחר מכן +נוסיף מפענח Lisp פשוט ובר-הסבה, משחק ”אימפריה“, גליון אלקטרוני, ומאות דברים +אחרים, בנוסף לתיעוד מקוון. אנו מקווים לספק, לבסוף, כל דבר שימושי שבא בדרך +כלל עם מערכת יוניקס, ויותר מזה.</p> + +<p> + גנו תוכל להריץ תכניות יוניקס, אך לא תהיה זהה ליוניקס. נוסיף כל שיפור שיתרום +לנוחות, בהתבסס על נסיוננו עם מערכות הפעלה אחרות. בפרט אנו מתכננים שמות קבצים +ארוכים יותר, מספרי גרסאות לקבצים, מערכת קבצים חסינת-התרסקויות, ואולי גם +השלמת שמות קבצים, תמיכת בתצוגה שאינה תלויית-מסוף, ואולי לבסוף מערכת חלונאית +מבוססת Lisp דרכה יוכלו מספר תכניות Lisp ותכניות יוניקס רגילות לחלוק את +המסך. Lisp ו-C יהיו זמינות כשפות תכנות במערכת. ננסה לתמוך ב-UUCP, MIT +Chaosnet ופרוטוקולי אינטרנט אחרים לתקשורת.</p> + +<p> + גנו מתוכננת לרוץ בתחילה על מחשבים ברמת ה68000/16000- עם זיכרון וירטואלי, +משום שהכי קל להריץ אותה עליהן. את המאמץ הנוסף כדי לגרום לה לרוץ על +מיני-מחשבים נשאיר לכל מי שרוצה להשתמש בה עליהם.</p> + +<p> + כדי להמנע מבלבול נוראי, אנא בטאו את ה<em>g</em> במילה ”גנו“ כשמדובר בשמו של +פרוייקט זה.</p> + +<h3 id="why-write">מדוע אני חייב לכתוב את גנו</h3> + +<p> + מבחינתי, כלל הזהב אומר שאם אני אוהב תוכנה אני חייב לחלוק אותה עם אחרים +שאוהבים אותה. מוכרי תוכנה מעוניינים להפריד את המשתמשים ולמשול בהם על-ידי כך +שהם מכריחים כל משתמש להסכים לא לחלוק את התוכנה עם אחרים. אני מסרב לשבור כך +את האחדות עם משתמשים אחרים. איני יכול לחתום במצפון נקי על הסכם שמירת-סודיות +או רשיון לתוכנה. במשך שנים פעלתי במעבדה לאינטיליגנציה-מלאכותית במטרה להתנגד +לנטיות כאלו ואי-נחמדויות אחרות, אך לבסוף זה הרחיק לכת יותר מדי : סירבתי +להשאר במוסד שבו נעשו מעשים כאלה בשבילי ובניגוד לרצוני.</p> + +<p> + אז כדי שאוכל להמשיך להשתמש במחשבים מבלי לחוש בושה, החלטתי להקים גוף חזק של +תוכנה חופשית כך שאוכל להסתדר בלי תוכנות שאינן-חופשיות. התפטרתי ממעבדת +האינטיליגנציה המלאכותית כדי למנוע מ-MIT כל תירוץ במסגרת-החוק שעשוי למנוע +ממני להפיץ את גנו.</p> + +<h3 id="compatible">מדוע על גנו להיות תואמת יוניקס</h3> + +<p> + יוניקס איננה המערכת האידיאלית מבחינתי, אך היא איננה כל כך רעה. נראה שהתכונות +הבסיסיות של יוניקס הן תכונות טובות, ואני חושב שאני יכול להשלים את מה שחסר +ביוניקס מבלי להרוס אותן. ומערכת תואמת יוניקס תהיה נוחה לאימוץ גם מבחינת רבים +אחרים.</p> + +<h3 id="available">כיצד תהיה גנו זמינה</h3> + +<p> + גנו איננה רכוש ציבורי. כל אחד יוכל לשנות ולהפיץ את גנו בהפצת-המשך, אך אף +מפיץ לא יורשה לגביל את המשך ההפצה שלה. הווה אומר, שינויים <a +href="/philosophy/categories.html#ProprietarySoftware">קנייניים</a> לא יהיו +מותרים. אני מעוניין להבטיח שכל הגרסאות של גנו ישארו חופשיות.</p> + +<h3 id="why-help">מתכנתים רבים אחרים רוצים לעזור</h3> + +<p> + מצאתי מתכנתים רבים אחרים שמתלהבים מגנו ורוצים לעזור.</p> + +<p> + מתכנתים רבים אינם מרוצים מהמסחור של מערכות תוכנה. זה אולי מאפשר להם להרויח +יותר כסף, אך זה דורש מהם להיות בעימות עם מתכנתים אחרים במקום להיות +עמיתים. הפעולה הידידותית הבסיסית בין משתמשים היא שיתוף תוכנה ; הסדרי-השיווק +שנהוג להשתמש בהם כיום, אוסרים עקרונית על מתכנתים להתייחס לאחרים כחברים. מי +שרוכש תוכנה חייב לבחור בין חברות וציות-לחוק. בצורה טבעית, רבים מחליטים +שחברות חשובה יותר. אך אלו שמאמינים בחוק לרוב לא מרגישים בנוח עם כל אחת +מהאפשרויות. הם הופכים לציניים וחושבים שתכנות הוא לא יותר מדרך להרויח כסף.</p> + +<p> + על ידי עבודה על ועם גנו, במקום להשתמש בתוכנה קניינית, אנו יכולים להיות +נחמדים לכולם ולציית לחוק. בנוסף גנו משמש כדוגמה להשראה וסימן ממריץ לאחרים +להצטרף אלינו בשיתוף. זה יכול לתת לנו הרגשה של הרמוניה שאינה אפשרית אם אנחנו +משתמשים בתוכנה שאינה חופשית. בשביל בערך חצי מהמתכנתים שאני מדבר איתם, זהו +מקור שמחה חשוב שכסף לא יכול להחליף.</p> + +<h3 id="contribute">איך אפשר לתרום</h3> + +<p> + אני מבקש מיצרני מחשבים תרומות של מחשבים וכסף. אני מבקש מיחידים תרומות של +תוכנה ועבודה.</p> + +<p> + תוצאה אחת לה אתה יכול לצפות אם אתה תורם מכונות היא שגנו תרוץ עליהן בשלב +מוקדם. המכונות צריכות להיות מערכות שלמות, ומוכנות להפעלה, מאושרות לשימוש +באיזור מגורים ושאינן דורשות צינון או אספקת כוח מתוחכמים במיוחד.</p> + +<p> + נתקלתי במתכנתים רבים הלהוטים לתרום עבודה במשרה חלקית לגנו. עבור רוב +הפרוייקטים עבודה מבוזרת ובמשרה חלקית מסוג זה תהיה קשה מאוד לתיאום ; החלקים +שייכתבו בנפרד לא יעבדו ביחד. אך לשם המטרה הייחודית של החלפת יוניקס, הבעיה +זניחה. מערכת יוניקס שלמה מכילה מאות כלי תוכנה, שכל אחד מהם מתועד בנפרד. רוב +מפרטי-הממשקים מקובעים על ידי תאימות ליוניקס. כף שאפילו אם כל תורם יכתוב +תחליף תואם רק לכלי יוניקס אחד, ויגרום לו לעבוד כמו שצריך במקום המקור על +מערכת יוניקס, אז הכלים הללו יעבדו גם אחד עם השני כשנצרף אותם. אפילו אם נאפשר +ל”מרפי“ ליצור כמה בעיות לא-צפויות, הרכבת החלקים האלה היא משימה +אפשרית. (הגרעין יחייב תיאום הדוק יותר, ולכן עליו תעבוד קבוצה מצומצמת).</p> + +<p> + אם אקבל גם תרומות של כסף, יתכן שאוכל לשכור מספר אנשים במשרה מלאה או +חלקית. המשכורת לא תהיה גבוהה במונחים של מתכנתים, אך אני מחפש אנשים שמבחינתם +בניית רוח קהילתית חשובה כמו רווח כספי. אני רואה זאת כדרך לאפשר לאנשים מסורים +להקדיש את מלוא מרצם לעבודה על גנו על ידי כך שייחסך מהם הצורך להתפרנס בדרך +אחרת.</p> + +<h3 id="benefit">איך ירויחו כל המשתמשים</h3> + +<p> + מרגע שגנו תהיה קיימת, כולם יוכלו להשיג תוכנת מערכת טובה בצורה חופשית, בדיוק +כמו אויר. <a href="#f2">(2)</a></p> + +<p> + המשמעות היא הרבה יותר מכך שייחסך מכולם המחיר של רשיון יוניקס. המשמעות היא +שיימנע הרבה בזבוז של מאמץ על תכנות מערכות. המאמץ הזה יכול להיות מושקע במקום +זאת בקידום הטכנולוגיה.</p> + +<p> + קוד-מקור מלא של המערכת יהיה זמין לכולם. כתוצאה מכך משתמש שיזדקק לשינויים +במערכת תמיד יהיה חופשי לבצע אותם בעצמו, או לשכור כל מתכנת זמין או חברה שתעשה +זאת בשבילו. משתמשים לא יהיו עוד נתונים לחסדיהם של מתכנת אחד, או חברה אחת שהם +בעלי הקוד והיחידים שמורשים לבצע בו שינויים.</p> + +<p> + בתי ספר יוכלו לספק סביבה חינוכית יותר על ידי כך שיעודדו את כל התלמידים ללמוד +ולשפר את קוד המערכת. במעבדת המחשבים של הארוארד היתה מדיניות ששום תוכנה לא +יכלה להיות מותקנת על המערכת אם קוד המקור שלה לא הוצג בצורה ציבורית, והם אכפו +זאת על ידי כך שהם ממש סירבו להתקין תוכנות מסויימות. מנהגם עורר בי השראה רבה.</p> + +<p> + לבסוף, הטרחה של לבדוק מי ה”בעלים“ של התוכנה במערכת, ומה מותר לעשות איתה, +תיעלם.</p> + +<p> + הסדרים שנועדו לגרום לאנשים לשלם בשביל שימוש בתוכנה, כולל החלת רשיונות על +עותקים, תמיד גובים מחיר עצום מהחברה דרך המנגנונים המסובכים שדרושים על מנת +להבין כמה (הווה אומר, עבור אילו רכיבי-תוכנה) אדם צריך לשלם. ורק ”מדינת +משטרה“ יכולה לכפות על כולם לאכוף אותם. חשבו על תחנת חלל שבה האויר מיוצר +בעלות גבוהה : גביה מכל נושם עבור לפי ליטר אויר יכולה להיות בסדר, אך לבישת +מסיכת הגז עם מודד האויר כל היום וכל הלילה היא דבר בלתי נסבל גם אם כולם +יכולים להרשות לעצמם לשלם את חשבון האויר. ומצלמות הטלויזיה בכל מקום שבודקות +אם אתה מוריד את המסיכה הן שערוריה. עדיף לתמוך במפעל האויר עם מס-גולגולת +ולהפטר מהמסיכות.</p> + +<p> + העתקת תוכנה שלמה או חלקים ממנה היא מעשה טבעי מבחינת המתכנת כמו נשימה, ויעיל +באותה מידה. היא חייבת להיות חופשית כמו נשימה.</p> + +<h3 id="rebutted-objections">מספר טיעונים נגד המטרות של גנו הניתנים להפרכה בקלות</h3> + +<p id="support"> +<strong> ”אף אחד לא ישתמש בזה אם זה חופשי, בגלל שזה אומר שהם לא יכולים +להסתמך על שום סוג של תמיכה“</strong></p> + +<p> +<strong> ”אתם חייבים לגבות כסף על התוכנה כתשלום על אספקת התמיכה“</strong></p> + +<p> + אם אנשים היו מעדיפים לשלם על גנו פלוס שירות ואז להשיג את גנו בצורה חופשית +ללא שירות, חברה לאספקת שירות בלבד לאנשים שהשיגו את גנו בצורה חופשית היתה +חייבת להיות רווחית. <a href="#f3">(3)</a></p> + +<p> + עלינו להבדיל בין תמיכה בצורה של עבודת תכנות אמיתית לבין ”החזקת ידיים“ +ותו-לא. הראשונה היא משהו שאפשר לסמוך על ספק התוכנה שיבצע. (בשניה) אם הבעיה +שלך אינה נחלתם של מספיק אנשים, הספק יגיד לך ללכת לעזאזל.</p> + +<p> + אם על העסק שלך להישען על מקור תמיכה, הדרך היחידה היא להשיג את כל קוד המקור +והכלים הדרושים. אז אתם יכולים לשכור כל מתכנת זמין כדי שיתקן את הבעיה שלכם ; +אינכם נתונים לחסדיו של אף אחד. עם יוניקס, מחירו של קוד המקור גורם לרעיון +להיות מחוץ לתחום מבחינת רוב העסקים. עם גנו זה פשוט. עדיין ישנה אפשרות שאף +אדם מתאים לא יהיה זמין, אך בעיה זו אינה נובעת מהסדרי ההפצה. גנו אינו פותר את +כל הבעיות בעולם. רק את חלקן.</p> + +<p> + בינתיים, המשתמשים שלא יודעים כלום על מחשבים צריכים שיחזיקו להם את היד : +שיעשו בשבילם דברים שהם יכלו לעשות בקלות לבד, אבל הם לא יודעים איך.</p> + +<p> + שירותים כאלו יכולות לספק שמוכרות שירותי ”החזקת יד“ ותיקון-בלבד. אם זה נכון +שמשתמשים מעדיפים לבזבז כסף ולהשיג מוצר עם שירות, הם גם יסכימו לקנות שירות +כשהם מקבלים את המוצר בצורה חופשית. חברות השירות יתחרו על איכות ומחיר ; +משתמשים לא יהיו כבולים לאף אחת מביניהן. בינתיים, אלו מאיתנו שלא צריכים את +השירות אמורים להיות מסוגלים להשתמש בתוכנה בלעדיו.</p> + +<p id="advertising"> +<strong> ”אינכם יכולים להגיע לאנשים רבים ללא פרסום, ואתם חייבים לגבות כסף +עבור התוכנות כדי לתמוך בזה“</strong></p> + +<p> +<strong> ”אין טעם לפרסם תוכנה שאנשים יכולים להשיג בצורה חופשית“</strong></p> + +<p> + ישנן צורות שונות של פומביות חופשית או מאוד זולה שניתן להשתמש בה כדי להודיע +למספר גדול של משתמשי מחשב על דברים כמו גנו. אך ייתכן שבאמת אפשר להגיע ליותר +משתמשי מיני-מחשבים בעזרת פרסום. אם זה באמת המצב, עסק שמפרסם את השירות של +העתקת ושליחת גנו בתשלום אמור להיות מספיק רווחי כדי לשלם על הפרסום שלו, +ויותר. כך רק מי שמרוויח מהפרסום משלם עבורו.</p> + +<p> + מצד שני, אם אנשים רבים משיגים את גנו מחבריהם, וחברות שיווק כאלה לא מצליחות, +זה מראה שהפרסום לא באמת היה נחוץ כדי להפיץ את גנו. למה תומכי השוק החופשי לא +רוצים לתת לשוק החופשי לעשות את הבחירה ? <a href="#f4">(4)</a></p> + +<p id="competitive"> +<strong> ”החברה שלי צריכה מערכת הפעלה קניינית כדי להשיג יתרון +תחרותי“</strong></p> + +<p> + גנו תוציא את מערכות-ההפעלה מכלל התחרות. לא תוכלו להשיג בזאת יתרון , אבל גם +המתחרים לא יוכלו להשיג יתרון עליכם. אתם והם תתחרו בתחומים אחרים, בזמן +שתרויחו הדדית בתחום הזה. אם העסק שלכם מוכר מערכת הפעלה, לא תאהבו את גנו, אבל +זאת בעיה שלכם. אם העסק שלכם עוסק במשהו אחר, גנו תוכל לחסוך מכם את הכניסה +לעסק היקר של מכירת מערכות הפעלה.</p> + +<p> + הייתי רוצה לראות את הפיתוח של גנו נתמך על ידי תשורות מיצרנים ומשתמשים רבים, +דבר שיפחית את העלות לכל אחד מהם. <a href="#f5">(5)</a></p> + +<p id="deserve"> +<strong> ”לא מגיעה למתכנתים תמורה על היצירתיות שלהם ?“</strong></p> + +<p> + אם על משהו מגיעה תמורה, הרי שבעבור תרומה חברתית. יצירתיות יכולה להיות סוג של +תרומה חברתית, אבל רק אם החברה חופשית להשתמש בתוצאות. אם למתכנתים מגיעה תמורה +עבור יצירת תוכנה חדשנית, הרי מגיע להם באותה מידה להיענש אם הם מגבילים את +השימוש בתוכנה הזו.</p> + +<p id="reward"> +<strong> ”לא מגיעה למתכנתים האפשרות לבקש תמורה על היצירתיות שלהם ?“</strong></p> + +<p> + אין שום דבר רע בלבקש תשלום על עבודה, או בנסיון להגדיל את ההכנסה, כל עוד לא +משתמשים באמצעים הרסניים. אך האמצעים המקובלים כיום בתחום התוכנה מבוססים על +הרס.</p> + +<p> + הוצאת כסף ממשתמשים של תוכנה על ידי הגבלת יכולת השימוש שלהם בה היא הרסנית +כיוון שההגבלות מצמצמות את הדרכים בהן ניתן להשתמש בתוכנה. דבר זה מפחית את +התועלת וההנאה שהאנושות מסוגלת להפיק מהשימוש בתוכנה. כאשר ישנה בחירה מכוונת +להגביל, התוצאות הכואבות הן הרס מכוון.</p> + +<p> + הסיבה שאזרח טוב לא משתמש באמצעים הרסניים כאלה כדי להתעשר, היא שאם כולם היו +עושים כך כולנו היינו הופכים לעניים יותר בגלל ההרסניות ההדדית. זהו כלל +המוסר של קנטיאני ; או כלל הזהב. מאחר שאני לא אוהב את ההשלכות שהיו +נגרמות אילו כל אחד היה אוגר ידע (רק בשביל עצמו), אני נדרש לחשוב שזו טעות +לעשות זאת. ובפרט, הרצון לקבל תמורה על יצירתיות לא מצדיק לשלול מהעולם כולו +חלק מהיצירתיות הזו, או את כולה.</p> + +<p id="starve"> +<strong> ”האם מתכנתים לא יגיעו לסף רעב ?“</strong></p> + +<p> + יכולתי לענות בכך שלא מכריחים אף אחד להיות מתכנת. רובנו לא יכולים להרויח כסף +מעמידה ברחוב ועשיית פרצופים. אבל אנחנו לא נידונים כתוצאה מכך לבלות את חיינו +ברחוב, כעושי פרצופים, רעבים ללחם. אנחנו עושים משהו אחר.</p> + +<p> + אך זו תשובה לא נכונה כי היא מקבלת את ההנחה המרומזת של השואל : שללא בעלות על +תוכנה, מתכנתים לא יכולים לקבל גרוש. בהנחה שזה הכל או כלום.</p> + +<p> + הסיבה האמיתית שמתכנתים לא יגיעו לסף רעב היא שהם עדיין יוכלו לקבל תשלום בעבור +תכנות ; רק לא באותה מידה שהם מקבלים עכשיו.</p> + +<p> + יצירת הגבלות על ההעתקה אינה הבסיס היחיד לעסקים בתחום התוכנה. היא הבסיס הנפוץ +ביותר בגלל שהיא מכניסה הכי הרבה כסף. אם היא היתה אסורה, או שהלקוח היה דוחה +אותה, חברות תוכנה היו עוברות למודלים-עסקיים אחרים אשר פחות נפוצים כיום. +תמיד ישנן מספר דרכים לארגן כל סוג של עסק.</p> + +<p> + כנראה שתכנות לא יהיה רווחי בהסתמכות על הבסיס החדש כפי שהוא עכשיו. אך זה לא +טיעון נגד השינוי. זה לא נחשב חוסר צדק שאנשי-מכירות מרוויחים את המשכורות שהם +מרוויחים עכשיו. אם מתכנתים ירוויחו אותו דבר, גם זה לא יהיה חוסר צדק. (מעשית +הם עדיין ירוויחו יותר.)</p> + +<p id="right-to-control"> +<strong> ”לא מגיע לאנשים לשלוט על הדרך בה נעשה שימוש ביצירתיות +שלהם ?“</strong></p> + +<p> +”שליטה על הרעיונות“ של אנשים מכתיבה שליטה על חייהם ; והיא בדרך כלל משמשת +על-מנת להפוך את חייהם לקשים יותר.</p> + +<p> + אנשים שלמדו את הנושא של קניין רוחני מקרוב (כמו עורכי דין) טוענים שאין זכות +יסודית לקניין רוחני. הסוגים של זכויות קניין רוחני לכאורה שהממשל מכיר בהן +נוצרו על ידי פעולות נקודתיות של חקיקה למטרות מסויימות.</p> + +<p> + למשל, מערכת הפטנטים נוצרה בשביל לעודד ממציאים לחלוק את פרטי ההמצאה +שלהם. מטרתו היתה לעזור לחברה יותר מאשר לעזור לממציא. באותו זמן, אורך חיים של +17 שנים לפטנט היה קצר בהשוואה להתקדמות הטכנולוגית. מאחר ופטנטים הם עניין של +יצרנים בלבד, שעבורם המחיר והמאמץ של רשיון קטנים בהשוואה להקמת פס ייצור, +הפטנטים לרוב לא גורמים נזק. הם אינם מפריעים לרוב האנשים שמשתמשים במוצרים שיש +עליהם פטנט.</p> + +<p> + הרעיון של זכויות יוצרים לא היה קיים בעת העתיקה, כשסופרים העתיקו לעיתים +קרובות מסופרים אחרים בעבודות שעסקו בנושאים מציאותיים. ההתנהגות הזו נתגלתה +כמועילה, מאחר שהיא הדרך היחידה שעבודתם של סופרים רבים שרדה אפילו בחלקה. שיטת +זכויות היוצרים נוצרה במפורש למען עידוד הכתיבה. בתחום בו היא נוצרה – ספרים, +שיכלו להיות מועתקים בצורה תעשייתית רק בדפוס – היא לא הזיקה, ולא הפריעה לרוב +האנשים שקראו את הספרים.</p> + +<p> + כל זכויות על קניין רוחני הן רק רשיונות שניתנו על ידי החברה מכיוון שהאמינה, +אם בצדק או בעוולה, שבכך תרוויח. אך בכל מקרה מסויים אנו חייבים לשאול : האם +באמת רצוי להעניק רשיונות כאלו ? מה אנחנו מתירים להם לחולל בידי מקבליהם ?</p> + +<p> + המקרה של תוכנות כיום שונה מאוד מזה של ספרים לפני מאה שנים. העובדה שהדרך +הקלה ביותר להעתיק תוכנה היא משכן אחד לשני, העובדה שלתוכנה יש גם קוד מקור וגם +קוד אובייקט והם שונים ונפרדים, והעובדה שבתוכנה משתמשים ולא קוראים ונהנים +ממנה יוצרות ביחד מצב שבו אדם שכופה זכויות יוצרים פוגע בחברה בכללותה גם +חומרנית וגם רוחנית ; על אדם לא לנהוג כך בין אם החוק מתיר או אוסר זאת.</p> + +<p id="competition"> +<strong> ”תחרות גורמת לדברים להשתפר“</strong></p> + +<p> + המבנה של תחרות הוא היתחרות : על ידי תיגמול המנצח, אנו מעודדים את כולם לרוץ +מהר יותר. כשקאפיטליזם באמת עובד ככה, הוא עובד טוב ; אבל תומכיו טועים אם הם +חושבים שהוא תמיד יעבוד כך. אם הרצים ישכחו למה ניתן הפרס, ויתרכזו בנצחון +בלבד, בכל מחיר, הם עלולים למצוא שיטות אחרות – כמו תקיפת רצים אחרים. אם הרצים +נקלעים לתיגרה, כולם יסיימו באיחור.</p> + +<p> + תוכנה-סגורה ותוכנה-קניינית הן המקבילות מבחינה מוסרית לרצים בתיגרה. למרבה +הצער, לא נראה שהשופט היחיד שיש לנו מתנגד לתגרות ; הוא פשוט קובע נהלים (”כל +עשרה מטרים, מותר לירות יריה אחת“). מה שהוא צריך לעשות זה להפריד ביניהם, +ולהעניש את הרצים על כל נסיון תקיפה.</p> + +<p id="stop-programming"> +<strong> ”אנשים לא יפסיקו לתכנת ללא תמריץ כספי ?“</strong></p> + +<p> + למעשה, אנשים רבים מתכנתים ללא כל תמריץ כספי. תכנות מרתק במידה שלא ניתן לעמוד +בפניה מבחינת אנשים מסוימים, שהם בדרך כלל האנשים שיותר טובים בזה. אין מחסור +במוזיקאים מקצועיים שממשיכים לעסוק בזה למרות שאין להם סיכוי להרויח כך את +מחייתם.</p> + +<p> + אבל למען האמת השאלה הזאת, למרות שהיא נפוצה, אינה מתאימה למצב. התשלום +למתכנתים לא ייעלם, רק יופחת. כך שהשאלה הנכונה היא האם מישהו יתכנת עם תמריץ +כספי מופחת ? על פי נסיוני התשובה היא כן.</p> + +<p> + במשך יותר מעשר שנים, רבים מהמתכנתים הטובים ביותר בעולם עבדו במעבדה +לאינטיליגנציה מלאכותית תמורת הרבה פחות כסף ממה שהם יכלו להרוויח במקום +אחר. הם קיבלו הרבה סוגים של תמורה לא-כספית : תהילה והערכה למשל. ויצירתיות +היא גם כיף, תמורה בפני עצמה.</p> + +<p> + ואז רובם עזבו כשניתנה להם ההזדמנות לעשות את אותה עבודה מעניינת תמורת הרבה +כסף.</p> + +<p> + כך שהעובדות מראות שאנשים יתכנתו לשם מטרה שאיננה עושר כספי ; אך אם תינתן להם +ההזדמנות גם להרוויח הרבה כסף, הם יתרגלו לצפות לזה, ולדרוש את זה. ארגונים +שמשלמים מעט נכשלים בתחרות מול אלו שמשלמים הרבה, אך הם לא בהכרח לא יצליחו אם +אלו שמשלמים הרבה יורחקו.</p> + +<p id="desperate"> +<strong> ”אנחנו צריכים נואשות את המתכנתים. אם הם דורשים שנפסיק לעזור לשכנים +שלנו, אנחנו חייבים לציית“</strong></p> + +<p> + אתם אף פעם לא נואשים עד כדי כך שתהיו חייבים לציית לסוג כזה של דרישה. זכרו : +מיליונים להגנה, אבל אף לא אגורה כמנחה ! (הערת המתרגם : מדובר בסיסמה שהיתה +נפוצה בארה"ב בתחילת המאה ה19- וכוונה נגד שודדי ים)</p> + +<p id="living"> +<strong> ”מתכנתים צריכים להתפרנס איכשהו“</strong></p> + +<p> + לטווח קצר, זה נכון. אולם ישנן דרכים רבות בהן יכולים מתכנתים להתפרנס מבלי +למכור את הזכויות לשימוש בתוכנה. הדרך הנוכחית מקובלת כיום כי היא מכניסה הכי +הרבה כסף למתכנתים ולאנשי-עסקים. קל למצוא דרכים אחרות אם רוצים למצוא +אותן. הנה מספר דוגמאות.</p> + +<p> + יצרן שמציג מחשב חדש ישלם עבור הסבה של מערכות הפעלה לחומרה החדשה.</p> + +<p> + גם המכירה של שירותי הדרכה, ”החזקת ידיים“ ואחזקה יוכלו ליצור מקומות תעסוקה +למתכנתים.</p> + +<p> + אנשים עם רעיונות חדשים יוכלו להפיץ תוכנה חופשית, ולבקש תרומות ממשתמשים +מרוצים, או למכור שירותי ”החזקת ידיים“. פגשתי אנשים שכבר עובדים בדרך זו +בהצלחה.</p> + +<p> + משתמשים בעלי צרכים דומים יכולים ליצור קבוצות משתמשים, ולשלם דמי חבר. הקבוצה +תחתום על חוזה עם חברות תוכנה לכתיבת תוכנות שחברי הקבוצה מעוניינים בהן.</p> + +<p> + כל מיני סוגי פיתוח יכולים להיות ממומנים באמצעות ”מס תוכנה“ :</p> + +<p> + נניח שכל מי שקונה מחשב חייב לשלם x אחוזים מהמחיר כ”מס תוכנה“. הממשל מעביר +את התשלום לסוכנות כמו ה-NSF (הקרן הלאומית למדע) שתוציא את זה על פיתוח תוכנה.</p> + +<p> + אבל אם רוכש המחשב תורם בעצמו לפיתוח תוכנה, מגיעה לו הקלה במס ! הוא יכול +לתרום לפרוייקט לבחירתו – לרוב הוא יבחר פרוייקט שהוא מקווה להשתמש בתוצאותיו +כשיסתיים. הוא יכול לקבל ניכוי לכל גובה של תרומה, עד סכום המס הכולל שהיה עליו +לשלם.</p> + +<p> + גובה המס הכולל יכול להקבע על ידי הצבעה של הנישומים (משלמי המס), ולהשקל כנגד +הכמות שעליה ישלמו מס.</p> + +<p> + התוצאות :</p> + +<ul> +<li>קהילת משתמשי-המחשב תומכת בפיתוח תוכנה.</li> +<li>הקהילה מחליטה מה מידת התמיכה שהיא צריכה</li> +<li>משתמשים שאכפת להם איזה פרוייקט מממן החלק שלהם יכולים לבחור אותו בעצמם.</li> +</ul> +<p> + לטווח הארוך, הפיכת תוכנות לחופשיות היא צעד לקראת עולם ללא עוני, בו אף אחד לא +יצטרך לעבוד קשה רק כדי להתפרנס. אנשים יהיו חופשיים להקדיש את עצמם לפעילויות +שהן כיפיות, כמו תכנות, אחרי שבילו את עשר השעות ההכרחיות בשבוע במשימות נדרשות +כמו חקיקה, ייעוץ משפחתי, תיקון רובוטים וצפייה באסטרואידים. לא יהיה צורך +ביכולת להתפרנס מתכנות.</p> + +<p> + כבר הקטנו מאוד את כמות העבודה שהחברה בכללותה חייבת לעשות בשביל היצרנות +הממשית שלה, אך רק מעט מכך תרגם את עצמו לזמן חופשי בשביל עובדים בגלל שנדרשת +הרבה פעילות לא יצרנית על מנת ללוות פעילות יצרנית. הגורמים העיקריים לכך הם +בירוקרטיה ומאבקים שווי מידה נגד תחרות. תוכנה חופשית תקטין מאוד את האיזורים +הבעייתיים הללו בתחום של ייצור תוכנה. אנו חייבים לעשות את זה, כדי שהרווח +הטכני ביצרנות יתורגם לכמות מופחתת של עבודה בשבילנו.</p> + +<h3 id="footnotes">הערות שוליים</h3> + +<ol> +<li id="f1">בחירת המלים כאן היתה פזיזה. הכוונה היתה שאף אחד לא יצטרך לשלם עבור +<b>רשות</b> להשתמש במערכת גנו. אך המלים לא מבהירות זאת, ואנשים מפרשים אותן +כאומרות שעותקים של גנו צריכים תמיד להיות מופצים במחיר זעום או בחינם. זו +מעולם לא היתה הכוונה ; מאוחר יותר, גילוי הדעת מזכיר את האפשרות של חברות +שמספקות את השירות של הפצה בשביל רווח. כתוצאה מכך למדתי היטב את ההבדל בין +”חופשי“ במובן של חופש ו”חופשי“ במובן של מחיר. תוכנה חופשית היא תוכנה +שלמשתמשים יש את החופש להפיץ ולשנות. יש משתמשים שישיגו עותקים שלה בחינם, בזמן +שאחרים ישלמו כדי להשיג עותקים – ואם המימון עוזר לתמוך בשיפור התוכנה, אז כל +המרבה הרי זה משובח. הדבר החשוב הוא שלכל מי שיש עותק יש את החופש לשתף פעולה +עם אחרים שמשתמשים בו.</li> + +<li id="f2">זה מקום נוסף שבו לא הבדלתי כמו שצריך בין שתי משמעויות שונות של +”חופשי“. ההצהרה כפי שהיא אינה שקרית–ניתן להשיג עותקים של גנו בחינם, מחברים +או ברשת. אך מועבר כאן רעיון מוטעה.</li> + +<li id="f3">כיום קיימות מספר חברות כאלה</li> + +<li id="f4">המוסד לתוכנה חופשית משיג כיום את רוב המימון שלו משירות הפצה, למרות שהוא יותר +ארגון צדקה מחברה. אם <b>אף אחד</b> לא יבחר להשיג עותקים על ידי <a +href="/order/order.html">הזמנה</a> מה-FSF, לא ניתן יהיה לבצע את העבודה. אך +אין זה אומר שזה בסדר שהגבלות קנייניות יכריחו את כל המשתמשים לשלם. אם חלק קטן +מכל המשתמשים יזמין עותק מה-FSF, זה יספיק בשביל לשמור את ה-FSF עם הראש מעל +המים. אז אנו מבקשים ממשתמשים לבחור לתמוך בנו בדרך זו. כבר תרמת את חלקך ? +</li> + +<li id="f5">קבוצה של חברות מחשבים הקצתה לאחרונה מימון כדי לתמוך בתחזוקה ושיפור של מהדר +ה-C של גנו.</li> + +</ol> + +<div class="translators-notes"> + +<!--TRANSLATORS: Use space (SPC) as msgstr if you don't have notes.--> + </div> +</div> + +<!-- for id="content", starts in the include above --> +<!--#include virtual="/server/footer.he.html" --> +<div id="footer"> +<div class="unprintable"> + +<p>לשאלות וברורים שקשורים ל- FSF או ל- GNU: צרו קשר עם <a +href="mailto:gnu@gnu.org"><gnu@gnu.org></a>. <a href="/contact/">דרכים +אחרות</a> ליצירת קשר עם FSF. הערות על עמודי ה- WWW הללו, ניתן להפנות ל- <a +href="mailto:webmasters@gnu.org"><webmasters@gnu.org></a>.</p> + +<p> +<!-- TRANSLATORS: Ignore the original text in this paragraph, + replace it with the translation of these two: + + We work hard and do our best to provide accurate, good quality + translations. However, we are not exempt from imperfection. + Please send your comments and general suggestions in this regard + to <a href="mailto:web-translators@gnu.org"> + + <web-translators@gnu.org></a>.</p> + + <p>For information on coordinating and submitting translations of + our web pages, see <a + href="/server/standards/README.translations.html">Translations + README</a>. --> +אנא הבט ב- <a href="/server/standards/README.translations.html">Translations +README</a> למידע על תיאום ומשלוח תרגומים של מאמר זה.</p> +</div> + +<!-- Regarding copyright, in general, standalone pages (as opposed to + files generated as part of manuals) on the GNU web server should + be under CC BY-ND 4.0. Please do NOT change or remove this + without talking with the webmasters or licensing team first. + Please make sure the copyright date is consistent with the + document. For web pages, it is ok to list just the latest year the + document was modified, or published. + + If you wish to list earlier years, that is ok too. + Either "2001, 2002, 2003" or "2001-2003" are ok for specifying + years, as long as each year in the range is in fact a copyrightable + year, i.e., a year in which the document was published (including + being publicly visible on the web or in a revision control system). + + There is more detail about copyright years in the GNU Maintainers + Information document, www.gnu.org/prep/maintain. --> +<p><span dir="ltr">Copyright © 1985, 1993, 2003 Free Software +Foundation, Inc.</span><br /> +זכויות יוצרים 1985, 1993, 2003 המוסד לתוכנה חופשית, בע"מ.</p> + +<p> + העתקה מילה במילה והפצה של מאמר זה כולו מותרת בכל מדיום, בתנאי שהודעת +זכויות היוצרים והודעת ההרשאות והמקור שלהן באנגלית נשמרים בו, ושהמפיץ מעניק +למקבל הרשאה להפיץ מחדש כפי שמתירה הודעה זו. בכל מקרה של אי בהירות בנוגע +לתנאים הנ"ל יש לפרשם על פי הגירסה האנגלית המובאת להלן. +<br /> +אין ליצור גרסאות שעברו שינוי. +</p> + +<!--#include virtual="/server/bottom-notes.he.html" --> +<div class="translators-credits"> + +<!--TRANSLATORS: Use space (SPC) as msgstr if you don't want credits.--> +תורגם: 19 באפריל 2003, 23:42:00 שעון ישראל, על ידי the duke (נערך: 7 ביולי +2003, 01:54:00 שעון ישראל, על ידי מורן זלצמן)</div> + +<p class="unprintable"><!-- timestamp start --> +עודכן אחרון: + +$Date: 2017/02/27 22:08:30 $ + +<!-- timestamp end --> +</p> +</div> +</div> +</body> +</html> diff --git a/talermerchantdemos/blog/articles/he/microsoft-old.html b/talermerchantdemos/blog/articles/he/microsoft-old.html new file mode 100644 index 0000000..2caf763 --- /dev/null +++ b/talermerchantdemos/blog/articles/he/microsoft-old.html @@ -0,0 +1,135 @@ +<!--#set var="PO_FILE" value='' + --><!--#set var="ORIGINAL_FILE" value="/philosophy/microsoft-old.html" + --><!--#set var="DIFF_FILE" value="" + --><!--#set var="OUTDATED_SINCE" value="2009-09-26" --> + +<!--#include virtual="/server/header.he.html" --> +<!-- Parent-Version: 1.77 --> + +<!-- TRANSLATORS: This page was generated locally by GNUN. Please do + not update it manually, update the corresponding PO file instead. + The PO is archived in trans-coord task #14388 (file: he-POs.tar.gz). + For more info, contact web-translators@gnu.org. --> + +<title>מיקרוסופט - השטן בכבודו ובעצמו ? - GNU Project - Free Software Foundation</title> + +<!--#include virtual="/philosophy/po/microsoft-old.translist" --> +<!--#include virtual="/server/banner.he.html" --> +<!--#include virtual="/server/outdated.he.html" --> +<h2>מיקרוסופט - השטן בכבודו ובעצמו ?</h2> + +<p>אנשים רבים רואים במיקרוסופט את הגורם המאיים העיקרי של תעשיית התוכנה. ישנו +אפילו קמפיין שעונה לשם boycott Microsoft. הרגשה זו אפילו גברה לאחר +שמיקרוסופט הפנתה עויינות נגד תוכנה חופשית.</p> + +<p>בתנועת התוכנה החופשית, נקודת המבט שלנו שונה. אנו רואים שמיקרוסופט עושה מעשה +שפוגע במשתמשי תוכנות: הפיכת תוכנות ל<a +href="/philosophy/categories.html#ProprietarySoftware">קנייניות</a> ובשל כך +חופש המשתמשים מוגבל.</p> + +<p>אך מיקרוסופט, לא לבד בעסק; כמעט כל חברות התוכנה עושות את אותו הדבר +למשתמשים. אם חברות אחרות מצליחות להשתלט על פחות משתמשים משל מיקרוסופט, בטוח +שזה לא יקרה בגלל שהן לא ניסו מספיק. </p> + +<p>זה לא נועד בשביל לתרץ את מעשיה של מיקרוסופט. להיפך, זה משמש להזכיר כי +מיקרוסופט היא הפיתוח הטבעי של תעשיית תוכנה המבוססת על <a +href="/philosophy/shouldbefree.html">חלוקת משתמשים ושלילת חירותם</a>. כאשר +מבקרים את מיקרוסופט, אל לנו לשכוח את החברות האחרות שיוצרות גם הן תוכנה +קניינית. אצלנו בFSF, איננו מריצים אפילו לא תוכנה קניינית אחת – לא ממיקרוסופט +ולא מאף אחד אחר.</p> + +<p>במסמכי ה“Halloween” ששוחררו בסוף אוקטובר שנת 1998, הצהירו מנהלים במייקרוסופט +על כוונתם להשתמש בשיטות שונות על מנת למנוע את ההתפתחות של התוכנה החופשית: +ביתר דיוק, עיצוב פרוטוקולים ופורמטי קבצים סודים, וקביעת פטנטים על אלגוריתמים +ותכונות תוכנה מסויימות.</p> + +<p>סוגים כאלו של מדיניות מניעה אינם דבר חדש: מיקרוסופט, וחברות תוכנה רבות +אחרות, השתמשו בהם במשך שנים. בעבר, כנראה, המניע היה להתקיף אחד את השני; כעת, +נראה כי אנו נמצאים בין המטרות המיועדות. אבל לשינוי זה במניע אין משמעות +מעשית, בגלל שמוסכמות סודיות ופטנטים על תוכנה פוגעים בכולם, בלי קשר ל”מטרה +המיועדת“.</p> + +<p>סודיות ופטנטים מאיימים על תוכנה חופשית. בעבר הם פגעו בנו מאוד ועלינו לצפות +שהם אפילו יפגעו יותר בעתיד. אבל זה לא שונה ממה שהיה קורה אם מיקרוסופט מעולם +לא הייתה שמה לב אלינו. החשיבות האמיתית היחידה של מסמכי ה“Halloween” היא +שנראה שמיקרוסופט חושבת של<a href="/gnu/linux-and-gnu.html">מערכות +GNU/Linux</a> יש פוטנציאל להצלחה גבוהה.</p> + +<p>תודה לך, מיקרוסופט, ואנא, פני את הדרך. </p> +<div class="translators-notes"> + +<!--TRANSLATORS: Use space (SPC) as msgstr if you don't have notes.--> + </div> +</div> + +<!-- for id="content", starts in the include above --> +<!--#include virtual="/server/footer.he.html" --> +<div id="footer"> +<div class="unprintable"> + +<p>לשאלות וברורים שקשורים ל- FSF או ל- GNU: צרו קשר עם <a +href="mailto:gnu@gnu.org"><gnu@gnu.org></a>. <a href="/contact/">דרכים +אחרות</a> ליצירת קשר עם FSF. הערות על עמודי ה- WWW הללו, ניתן להפנות ל- <a +href="mailto:webmasters@gnu.org"><webmasters@gnu.org></a>.</p> + +<p> +<!-- TRANSLATORS: Ignore the original text in this paragraph, + replace it with the translation of these two: + + We work hard and do our best to provide accurate, good quality + translations. However, we are not exempt from imperfection. + Please send your comments and general suggestions in this regard + to <a href="mailto:web-translators@gnu.org"> + + <web-translators@gnu.org></a>.</p> + + <p>For information on coordinating and submitting translations of + our web pages, see <a + href="/server/standards/README.translations.html">Translations + README</a>. --> +אנא הבט ב- <a href="/server/standards/README.translations.html">Translations +README</a> למידע על תיאום ומשלוח תרגומים של מאמר זה.</p> +</div> + +<!-- Regarding copyright, in general, standalone pages (as opposed to + files generated as part of manuals) on the GNU web server should + be under CC BY-ND 3.0 US. Please do NOT change or remove this + without talking with the webmasters or licensing team first. + Please make sure the copyright date is consistent with the + document. For web pages, it is ok to list just the latest year the + document was modified, or published. + + If you wish to list earlier years, that is ok too. + Either "2001, 2002, 2003" or "2001-2003" are ok for specifying + years, as long as each year in the range is in fact a copyrightable + year, i.e., a year in which the document was published (including + being publicly visible on the web or in a revision control system). + + There is more detail about copyright years in the GNU Maintainers + Information document, www.gnu.org/prep/maintain. --> +<p><span dir="ltr">Copyright © 1997, 1998, 1999, 2000, 2007, 2008 Free +Software Foundation, Inc.</span><br /> +זכויות יוצרים 1996, 1997, 1998, 1999, 2000, 2007, 2008 המוסד לתוכנה חופשית, בע"מ</p> + +<p><span dir="ltr">This page is licensed under a <a rel="license" +href="http://creativecommons.org/licenses/by-nd/3.0/us/">Creative Commons +Attribution-NoDerivs 3.0 United States License</a>.</span></p> + +<!--#include virtual="/server/bottom-notes.he.html" --> +<div class="translators-credits"> + +<!--TRANSLATORS: Use space (SPC) as msgstr if you don't want credits.--> +תורגם: 26 ביולי 2003, 16:10:00 שעון ישראל, על ידי אלירן גונן (נערך: 7 +באוגוסט 2003 על ידי the duke)</div> + +<p class="unprintable"><!-- timestamp start --> +עודכן אחרון: + +$Date: 2017/02/27 22:08:30 $ + +<!-- timestamp end --> +</p> +</div> +</div> +</body> +</html> diff --git a/talermerchantdemos/blog/articles/he/no-word-attachments.html b/talermerchantdemos/blog/articles/he/no-word-attachments.html new file mode 100644 index 0000000..5f5827c --- /dev/null +++ b/talermerchantdemos/blog/articles/he/no-word-attachments.html @@ -0,0 +1,300 @@ +<!--#set var="PO_FILE" value='' + --><!--#set var="ORIGINAL_FILE" value="/philosophy/no-word-attachments.html" + --><!--#set var="DIFF_FILE" value="" + --><!--#set var="OUTDATED_SINCE" value="2007-06-03" --> + +<!--#include virtual="/server/header.he.html" --> +<!-- Parent-Version: 1.77 --> + +<!-- TRANSLATORS: This page was generated locally by GNUN. Please do + not update it manually, update the corresponding PO file instead. + The PO is archived in trans-coord task #14388 (file: he-POs.tar.gz). + For more info, contact web-translators@gnu.org. --> + +<title>אנו יכולים לשים קץ לצרופות ווֹרד - GNU Project - Free Software Foundation</title> +<meta http-equiv="keywords" content="GNU, FSF, Free Software Foundation, Linux, general, public, license, gpl, +general public license, freedom, software, power, rights, word, attachment, +word attachment, microsoft" /> +<meta http-equiv="description" content="מאמר זה מסביר מדוע צירופים של מסמכי מיקרוסופט-ווֹרד לדואר אלקטרוני הם דבר +רע, ומתאר מה אתה יכול לעשות כדי לעזור לעצור את הנוהג הזה." /> + +<!--#include virtual="/philosophy/po/no-word-attachments.translist" --> +<!--#include virtual="/server/banner.he.html" --> +<!--#include virtual="/server/outdated.he.html" --> +<h2>אנו יכולים לשים קץ לצרופות ווֹרד</h2> + +<p>מאת <strong>ריצ'ארד סטולמן</strong> +</p> + +<p> +האין זה מעצבן אותך כשאתה מקבל מסמך ווֹרד בתוך מסר בדואר אלקטרוני? צרופות +ווֹרד הן מטרידות, אך גרוע מכך, הן חוסמות אנשים מלעבור לתוכנה חופשית. יתכן +ונוכל לעצור את הנוהג הזה עם מאמץ משותף פשוט. כל שעלינו לעשות הוא לבקש מכל +השולח לנו מסמך ווֹרד לשקול שוב את הנוהג הזה.</p> + +<p> +רוב המשתמשים במחשב משתמשים במיקרוסופט-ווֹרד. זהו ביש מזל עבורם, מכיון +ש”ווֹרד“ הינה תוכנה קניינית, המונעת ממשתמשיה את החופש ללמוד אותה, לשנותה, +להעתיקה, ולהפיצה. מכיוון שמיקרוסופט משנה את הפורמט של קבצי-ווֹרד עם כל +גירסא, משתמשיה כבולים למערכת שמחייבת אותם לקנות כל עדכון, בין אם הם מעונינים +בשינוי ובין אם לאו. יתכן אף כי מספר שנים מעתה, הם עלולים לגלות שמסמכי ווֹרד +שהם כותבים השנה אינם יכולים יותר להיקרא בגירסת ווֹרד בה ישתמשו.</p> + +<p> +אבל הדבר פוגע גם בנו, כאשר הם מניחים שאנו משתשים ב”ווֹרד“ ושולחים לנו (או +דורשים שנשלח להם) מסמכים בפורמט ווֹרד. יש המפרסמים או שולחים מסמכים בפורמט +ווֹרד. יש אירגונים שמקבלים מסמכים רק בפורמט ווֹרד: אחד ממכרי לא יכול היה +להגיש מועמדות לעבודה משום שמסמכי קורות החיים היו חייבים להיות בקבצי +ווֹרד. גם ממשלות לעיתים מחייבות מסמכי ווֹרד על הציבור, שזו חוצפה אמיתית.</p> + +<p> +עבורנו משתמשי מערכות הפעלה חופשיות, קבלת מסמכי ווֹרד היא אי-נוחות. אבל +ההשפעה הגרועה בשליחת פורמט ווֹרד היא על האנשים שעשויים היו לעבור לתוכנה +חופשית: אלה מהססים כי הם חשים שהם חייבים ש”ווֹרד“ תהייה זמינה להם בכדי לקרוא +קבצי ווֹרד שהם מקבלים. הנוהג בשמוש בפורמט הסודי של ווֹרד בתכתובות חוסם את +הגידול של קהילתנו ואת הפצת החופש. בשעה שפֹּה ושם אנו מבחינים במטרד של קבלת +מסמך ווֹרד, הפגיעה הקבועה והעקבית בקהילתנו בדרך כלל אינה זוכה לתשומת ליבנו.</p> + +<p> +משתמשי גנו רבים שמקבלים מסמכי ווֹרד מנסים למצוא דרכים לטפל בהם. אפשר לאתר +טקסט מעוות משהו בתוך הקובץ תוך מעבר עליו. כיום, תוכנה חופשית מסוגלת לקרוא +מסמכי ווֹרד אך לא את כולם – הפורמט הוא סוד שעדיין לא פוענח בשלמותו. חמור +מכך, מיקרוסופט עלולה לשנותו בכל עת.</p> + +<p> +בעתיד הם עלולם להשתמש ב <a +href="/philosophy/can-you-trust.html">פאלאדיום</a> או איזשהו אמצעי של +”מיחשוב בוגדני“ בגירסא חדשה של פורמט ווֹרד, כדי להפוך את הגישה מתוכנה חפשית +לחסרת סיכוי ללא רשות ממיקרוסופט. קימים דיווחים כי מיקרוסופט מתכננת הרחבות +מוגנות-פטנט ל-XML כבסיס לפורמט ווֹרד עתידי; כל מי שמיישם תכנה חופשית לקריאת +קבצים שכאלה עלול להיתבע על פגיעה בפטנט על ידי מיקרוסופט. </p> + +<p> +אם אתה מעריך כי המסמך שקבלת הוא ארוע בודד, טבעי להתמודד עִמו לבדך. אבל כשאתה +מבחין כי זה מפגע שיטתי, הדבר דורש גישה שונה. רכישת היכולת לקרוא את הקובץ היא +טיפול בסימפטום של מחלה כרונית. בכדי לרפא את המחלה, אנו חייבים לשכנע אנשים לא +לשלוח או לפרסם מסמכי ווֹרד.</p> + +<p> +במשך כשנה, נהגתי לענות לצרופות ווֹרד בהודעה מנומסת המסבירה מדוע הנוהג של +שליחת מסמכי ווֹרד הוא דבר רע, ובקשתי מהאדם ששולח לי שוב את החומר בפורמט +שאינו סודי. זו היתה הרבה פחות עבודה מאשר לנסות לקרוא איכשהו את טקסט ה- ASCII +המעוות שבתוך קובץ ה”ווֹרד“. מנסיוני, אנשים בדרך כלל מבינים את העניין, ורבים +אומרים שיותר לא ישלחו מסמכי ווֹרד לאחרים.</p> + +<p> +אם כולנו ננהג כך, תהיה לכך השפעה גדולה יותר. אנשים שמתעלמים מבקשה מנומסת +אחת, עשויים לשנות ממנהגם כשיקבלו בקשות מנומסות מאנשים שונים. יתכן ונוכל לתת +לסיסמא: <em>אל תשלח בפורמט ווֹרד</em> מעמד של נטיקֶט (דרך ארץ ברשת), אם +נתחיל להעלות את הנושא באופן שיטתי עם כל השולח לנו קבצי ווֹרד.</p> + +<p> +כדי שהמאמץ הזה יהיה יעיל, תרצה קרוב לוודאי לפתח תשובה קבועה מוכנה שתוכל לשלח +בזריזות בכל מקרה שצריך. הוספתי כאן שתי דוגמאות: הגירסא בה השתמשתי לאחרונה, +ואחריה גירסה חדשה שמלמדת את משתמש ה”ווֹרד“ כיצד לתרגם לפורמט שימושי +אחר. לאחריהן כמה הצעות שנשלחו על ידי אנשים אחרים.</p> + +<p> +תוכלו להשתמש בתגובות אלו כְּמוֹת שהם אם תרצו, או לעשותם אישיות או לכתוב +משלכם. כמובן, חברו תגובה שמתאימה לרעיונותיכם ולאישיותכם – אם התגובות הן +אישיות ולא כולן זהות, זה יחזק את המאבק.</p> + +<p> +תשובות אלו נועדו ליחידים השולחים קבצי ווֹרד. כאשר אתה נתקל בארגון הכופה את +השימוש בפורמט ווֹרד, הדבר דורש תגובה מאופי אחר; במקרה זה תוכל להעלות ערכים +של הגינות שאינם מתאימים לפעולותיו של יחיד.</p> + +<p> +ישנן חברות גיוס שמבקשות קורות חיים בפורמט ווֹרד. למרבה הפלא, כמה חברות עושות +זאת אפילו כאשר הן מחפשות מישהו עבור משרה של תוכנה חופשית. (כל מי שמתעסק עם +מגייסים שכאלה עבור משרות תוכנה חופשית, קרוב לודאי שלא יצליח לקבל מישהו בעל +יכולת.) בכדי לסייע לשינוי נוהג זה, אתה יכול לתת קישור לדף זה בתוך +”קורות-חיים“ שלך. כל מי שמנסה לצוד גירסת ווֹרד של מסמך קורות-חיים זה, כנראה +שיקרא את דף זה.</p> + +<p> +עם המספרים שלנו, פשוט על ידי בקשה, אנו יכולים לשנות.</p> + +<hr /> + +<p> +<em>שלחת לי צרופה בפורמט מיקרוסופט-ווֹרד, פורמט קנייני סודי, לפיכך אינני +יכול לקרוא אותו. אם תשלח לי את התמליל פשוט, HTML, או PDF, אז אוכל לקרוא +זאת.</em></p> + +<p> +<em>לשליחת פורמט ווֹרד לאנשים, יש השפעה רעה, מכיון שנוהג זה יוצר לחץ עליהם +להשתמש בתוכנת מיקרוסופט. בעייה יחודית זו היא מכשול גדול לאימוץ נרחב של +גנו/לינוקס. האם תהייה מוכן בבקשה, לשקול מחדש את השימוש בפורמט ווֹרד לתקשורת +עם אנשים אחרים?</em></p> + +<hr /> + +<p> +<em>שלחת לי צרופה בפורמט מיקרוסופט-ווֹרד, פורמט קנייני סודי, לפיכך קשה לי +לקרוא אותו. אם תשלח לי את התמליל פשוט, HTML, או PDF, אז אקרא זאת.</em></p> + +<p> +<em>הפצת מסמכים בפורמט ווֹרד היא רעה לך ולאחרים. אינך יכול להיות בטוח כיצד +הם יֵיראו אם מישהו יביט בהם עם גירסת ווֹרד שונה; הם עלולים שלא להיראות +בכלל.</em></p> + +<p> +<em>קבלת צרופות ווֹרד היא רעה לך כי הם עלולים לשאת וירוסים (ראה +http://en.wikipedia.org/wiki/Macro_virus_(computing)). שליחת צרופות ווֹרד +מצורפים היא רעה לך, כי מסמך ווֹרד באופן נורמלי מכיל מידע חבוי על המחבר, +המאפשר לאלה שיודעים לעקוב אחר פעילות המחבר (אולי שלך). טקסט שאתה חושב שמחקת, +עלול עדיין להיות נוכח באופן מביך. ראה +http://news.bbc.co.uk/2/hi/technology/3154479.stm למידע נוסף.</em></p> + +<p> +<em>מעל לכל, שליחת מסמכי ווֹרד לאנשים, יוצרת עליהם לחץ להשתמש בתוכנת +מיקרוסופט ועוזרת למנוע מהם כל בחירה אחרת. למעשה, הפכת לתומך במונופול של +מיקרוסופט. לחץ זה הוא מכשול גדול בפני אימוץ רחב של תוכנה חופשית.</em></p> + +<p> +<em>האם תסכים בבקשה לשקול שוב את השימוש בפורמט ווֹרד לתקשורת עם אנשים +אחרים?</em></p> + +<p> +<em>העברת הקובץ ל-HTML בעזרת ווֹרד היא פשוטה. פתח את המסמך, לחץ על +<strong>קובץ</strong>, ואז על <strong>שמירה בשם...</strong> ובפס +<strong>שמור כסוג</strong> שבתחתית התפריט, בחר ב <strong>Single File Web +Page</strong> או <strong>Web Page</strong> ואז בחר +<strong>שמור</strong>. עכשיו תוכל לצרף מסמך HTML חדש במקום מסמך הווֹרד +שלך. שים לב ש”ווֹרד“ משתנה בדרכים לא עקביות – אם אתה רואה תפריטים עם שמות +פריטים מעט שונים, נסה אותם.</em></p> + +<p> +<em>להפוך לתמליל פשוט, זה כמעט אותו הדבר – במקום למסמך HTML, בחר +<strong>Plain Text</strong> עבור <strong>שמור כסוג</strong>.</em></p> + +<p> +<em>יתכן ובמחשב שלך קימת תוכנה שהופכת לפורמט PDF. בחר ב- +<strong>קובץ</strong> => <strong>הדפס</strong>. גלגל דרך המדפסות הזמינות +ובחר בַּ- <strong>PDF convertor</strong>. לחץ על הכפתור +<strong>הדפס</strong> והכנס שם לקובץ PDF לכשתתבקש.</em></p> + +<p> +<em>ראה http://www.gnu.org/philosophy/no-word-attachments.html</em></p> + +<hr /> + +<p> +הנה גישה אחרת שהוצעה על ידי בוב צ'אסל. אותה תידרש לערוך עבור הדוגמא המסוימת, +והיא מניחה כי יש באפשרותך לחלץ את תוכן הצרוף ולראות מה גודלו.</p> + +<hr /> + +<p> +<em>אני נבוך. מדוע בחרת לשלוח לי 876,377 בתים במסר האחרון, בשעה שתוכנו הוא +רק 27,133 בתים?</em></p> + +<p> +<em>שלחת לי חמישה קבצים בפורמט לא-סטנדרטי, פורמט .doc מנופח שהינו סודי של +מיקרוסופט, במקום פורמט בינלאומי, ציבורי, ויעיל יותר של תמליל פשוט.</em></p> + +<p> +<em>מיקרוסופט יכולה (ולאחרונה כך עשתה בקניה ובברזיל) לגרום למשטרה המקומית +לאכוף חוקים המונעים מסטודנטים מללמוד את הקוד, מונעים מיזמים לפתוח חברות +חדשות, ומונעים מבעלי מקצוע להציע את שרותיהם. אנא אל תתן להם את תמיכתך.</em></p> + +<hr /> + +<p> +ג'ון ד. רַמְסְדֵל מציע לאנשים להמליץ שלא להשתמש בצרופות מיקרוסופט-ווֹרד +ו-”פאוור פוינט“ על ידי הצהרה קצרה בקובץ <kbd dir="ltr">.signature</kbd> +שלהם:</p> + +<hr /> + +<p> +<em>אנא המנע מלשלוח לי צרופות ווֹרד או פאוור-פוינט.<br /> +ראה http://www.gnu.org/philosophy/no-word-attachments.html</em></p> + +<hr /> + +<p> +<a href="/philosophy/anonymous-response.html">הנה מכתב תגובה</a> לדואל.</p> + +<hr /> + +<p> +קֵוין קוֹל מאוניברסיטת גאלאודט בוואשינגטון די.סי. <a +href="/philosophy/kevin-cole-response.html">שולח אוטומטית תגובה זו</a> בכל +עת שהוא מקבל צרופת ווֹרד.</p> + +<div class="translators-notes"> + +<!--TRANSLATORS: Use space (SPC) as msgstr if you don't have notes.--> + </div> +</div> + +<!-- for id="content", starts in the include above --> +<!--#include virtual="/server/footer.he.html" --> +<div id="footer"> +<div class="unprintable"> + +<p>לשאלות וברורים שקשורים ל- FSF או ל- GNU: צרו קשר עם <a +href="mailto:gnu@gnu.org"><gnu@gnu.org></a>. <a href="/contact/">דרכים +אחרות</a> ליצירת קשר עם FSF. הערות על עמודי ה- WWW הללו, ניתן להפנות ל- <a +href="mailto:webmasters@gnu.org"><webmasters@gnu.org></a>.</p> + +<p> +<!-- TRANSLATORS: Ignore the original text in this paragraph, + replace it with the translation of these two: + + We work hard and do our best to provide accurate, good quality + translations. However, we are not exempt from imperfection. + Please send your comments and general suggestions in this regard + to <a href="mailto:web-translators@gnu.org"> + + <web-translators@gnu.org></a>.</p> + + <p>For information on coordinating and submitting translations of + our web pages, see <a + href="/server/standards/README.translations.html">Translations + README</a>. --> +אנא הבט ב- <a href="/server/standards/README.translations.html">Translations +README</a> למידע על תיאום ומשלוח תרגומים של מאמר זה.</p> +</div> + +<!-- Regarding copyright, in general, standalone pages (as opposed to + files generated as part of manuals) on the GNU web server should + be under CC BY-ND 3.0 US. Please do NOT change or remove this + without talking with the webmasters or licensing team first. + Please make sure the copyright date is consistent with the + document. For web pages, it is ok to list just the latest year the + document was modified, or published. + + If you wish to list earlier years, that is ok too. + Either "2001, 2002, 2003" or "2001-2003" are ok for specifying + years, as long as each year in the range is in fact a copyrightable + year, i.e., a year in which the document was published (including + being publicly visible on the web or in a revision control system). + + There is more detail about copyright years in the GNU Maintainers + Information document, www.gnu.org/prep/maintain. --> +<p>Copyright © 2002 Richard M. Stallman</p> + +<p><span dir="ltr">This page is licensed under a <a rel="license" +href="http://creativecommons.org/licenses/by-nd/3.0/us/">Creative Commons +Attribution-NoDerivs 3.0 United States License</a>.</span></p> + +<!--#include virtual="/server/bottom-notes.he.html" --> +<div class="translators-credits"> + +<!--TRANSLATORS: Use space (SPC) as msgstr if you don't want credits.--> +תרגום: <a href="mailto:yotam.medini@gmail.com">יותם מדיני</a></div> + +<p class="unprintable"><!-- timestamp start --> +עודכן אחרון: + +$Date: 2017/03/25 19:03:25 $ + +<!-- timestamp end --> +</p> +</div> +</div> +</body> +</html> diff --git a/talermerchantdemos/blog/articles/he/right-to-read.html b/talermerchantdemos/blog/articles/he/right-to-read.html new file mode 100644 index 0000000..9df0b8e --- /dev/null +++ b/talermerchantdemos/blog/articles/he/right-to-read.html @@ -0,0 +1,431 @@ +<!--#set var="PO_FILE" + value='<a href="/philosophy/po/right-to-read.he.po"> + https://www.gnu.org/philosophy/po/right-to-read.he.po</a>' + --><!--#set var="ORIGINAL_FILE" value="/philosophy/right-to-read.html" + --><!--#set var="DIFF_FILE" value="" + --><!--#set var="OUTDATED_SINCE" value="2007-06-08" --> + +<!--#include virtual="/server/header.he.html" --> +<!-- Parent-Version: 1.79 --> + +<!-- This file is automatically generated by GNUnited Nations! --> +<title>הזכות לקרוא - GNU Project - Free Software Foundation</title> +<style type="text/css" media="print,screen"><!-- +blockquote { + font-style: italic; + margin: 0 6%; +} +blockquote cite { + font-style: normal; +} +.announcement { + margin: 2em 0; +} +#AuthorsNote ul, #AuthorsNote li { + margin: 0; +} +#AuthorsNote li p { + margin-top: 1em; +} +#AuthorsNote li p.emph-box { + margin: .5em 3%; + background: #f7f7f7; + border-color: #e74c3c; +} +@media (min-width: 53em) { + .announcement { + text-align: center; + background: #f5f5f5; + border-left: .3em solid #fc7; + border-right: .3em solid #fc7; + } + #AuthorsNote .columns > + p:first-child, + #AuthorsNote li p.inline-block { + margin-top: 0; + } + #AuthorsNote .columns p.emph-box { + margin: .5em 6%; + } +} +--> +</style> + +<!--#include virtual="/philosophy/po/right-to-read.translist" --> +<!--#include virtual="/server/banner.he.html" --> +<!--#include virtual="/server/outdated.he.html" --> +<h2 class="center">הזכות לקרוא</h2> + +<p class="byline center"> +מאת <a href="http://www.stallman.org/">ריצ'ארד סטולמן</a></p> +<p class="center"> +<em>מאמר זה התפרסם בכתב העת <cite>Communication of the ACM</cite> (כרך 40 +מס' 2) שיצא בפברואר 1997.</em></p> +<hr class="thin" /> + +<div class="article"> +<blockquote class="center"><p> + מתוך <cite>הדרך לטייקו</cite>, קובץ מאמרים על מייסדי המהפיכה של לונה, שפורסם +בלונה-סיטי בשנת 2096. +</p></blockquote> + +<div class="columns"> +<p> +עבור דן הלברט, הדרך לטייקו החלה בתקופת לימודיו בקולג' - כאשר ליסה לנץ שאלה +אותו אם הוא יסכים להשאיל לה את המחשב שלו. שלה התקלקל, והסיכוי היחיד שלה +לעבור את פרוייקט אמצע הסימסטר, היה למצוא מישהו שישאיל לה את המחשב שלו. דן +היה היחיד שהיה לה אומץ לבקש ממנו בקשה כזאת.</p> + +<p> +הבקשה הציבה את דן בפני דילמה קשה. לא היה לו שום ספק - הוא יעזור לה. רק שזה +לא כל כך פשוט - אם הוא ישאיל לה את המחשב, היא עלולה לקרוא את הספרים שהוא +התקין שם. מחוץ לעובדה שאתה יכול למצוא את עצמך בכלא לשנים ארוכות, על כך +שאיפשרת למישהו אחר לקרוא את הספרים שמיועדים עבורך - עצם הרעיון של לחשוף את +הספרים לקריאה של מישהו אחר זיעזע אותו. כמו שאר האנשים, גם הוא חונך מגיל צעיר +ששיתוף אחרים בספרים שלך הוא מעשה רע, לא מוסרי - משהו שרק ”פיראטים“ עושים.</p> + +<p> +ואם ליסה תציץ בספרים, לא היה הרבה סיכוי שהסמכות להגנת תוכנה, ה- SPA, לא +תתפוס אותו. בשעורי התוכנה, דן למד שכל ספר מכיל מנגנון מעקב על זכויות יוצרים, +שדיווח לסמכות הרישוי המרכזית, מתי, היכן, ועל ידי מי כל ספר נקרא. (הם השתמשו +בזה לאיתור עברייני קריאה, וכן ליצירת פרופיל אישי של הקוראים, שנמכר לאנשי +המכירות בתחומים השונים.) בפעם הבאה שהמחשב שלו יחובר לרשת, סמכות הרישוי +המרכזית תגלה את זה, והוא כבעלים של המחשב יחטוף קרוב לוודאי עונש כבד על כך +שלא עשה מספיק כדי למנוע את ביצוע הפשע.</p> + +<p> +אמנם ליסה קרוב לוודאי לא התכוונה לקרוא את הספרים שלו. היא כנראה באמת רק +ביקשה להשתמש במחשב כדי לסיים את פרוייקט אמצע הסימסטר שלה בזמן, אבל דן ידע +שליסה הגיעה ממשפחה לא מבוססת, ושהיא בקושי יכלה להרשות לעצמה את מימון +הלימודים - על אחת כמה וכמה, את מימון הקריאה. הוא ידע שהסיכוי להצליח בלימודים +מבלי להשתמש בספרים, היה נמוך, ושהפיתוי של ליסה לקרוא בספריו היה גבוה. הוא +הבין מצויין את המצב. גם הוא נאלץ לקחת הלוואה לצורך מימון הקריאה במאמרי +מחקר. (10% מדמי הקריאה הועברו כתמלוגים לחוקרים שכתבו את המאמרים, ודן שהיה +תלמיד מוכשר וששאף לקריירה אקדמית, קיווה שבעתיד, המחקרים שלו, באם יהיו אליהם +מספיק הפניות, יכניסו לו מספיק כסף כדי שיוכל להחזיר את דמי ההלוואה.)</p> +</div> +<div class="column-limit"></div> + +<div class="columns"> +<p> +בשלב מאוחר יותר, דן ילמד שהיו זמנים שבהם כל אחד יכל לגשת לספריה ולקרוא את +המאמרים האקדמיים, ואפילו ספרים, מבלי שיהיה צריך לשלם עבור קריאתם. היו זמנים +שבהם אוהבי לימוד היו יושבים בספריה וקוראים אלפי עמודים, וכל זאת מבלי להזדקק +למענקי ספריה ממשלתיים. אלא שהחל משנת 1990, החלו ההוצאות לאור, גם המסחריות +וגם אלו שללא כוונת רווח, לגבות תשלום עבור הגישה לכתבי העת. עד לשנת 2047, כבר +הפכו הספריות הציבוריות ללא יותר מאשר זכרון עמום.</p> + +<p> +היו כמובן דרכים לעקוף את מנגנון המעקב של סמכות הרישוי המרכזית, ואת ה- +SPA. מיותר לציין שהן היו כמובן בלתי חוקיות. באותה כיתה יחד עם דן, למד בחור +חביב בשם פרנק פרטוצ'י, שהצליח לשים את ידו ולהחזיק באופן לא חוקי ב-debugger +(תוכנה לניפוי ותיקון שגיאות בתוכנות), והוא השתמש בה כדי לעקוף את מנגנון +הבקרה על זכויות היוצרים, בשעה שקרא בספרים. אבל פרנק סיפר על זה ליותר מדי +חברים, ובסופו של דבר אחד מהם הסגיר אותו ל- SPA בתמורה לפרס שהוצע למסגירים +(סטודנטים שנקלעו לחובות כלפי ה- SPA לא תמיד עמדו בפיתוי לבגוד בחבריהם). בשנת +2047 ישב פרנק פרטוצ'י בכלא. לא על ביצוע עבריינות קריאה, אלא על כך שהחזיק +ברשותו את תוכנת ה- debugger.</p> + +<p> +בהמשך, דן ילמד, שהיו זמנים שבהם כל אחד יכל להחזיק תוכנות לניפוי שגיאות, וזה +היה חוקי. היו אפילו תוכנות כאלו להורדה בחינם מהרשת או בתקליטורים זולים, אבל +משתמשים רגילים התחילו להשתמש בהן כדי לעקוף את מנגנון הבקרה על זכויות +היוצרים, ובשלב מסויים קבע שופט, שמכיוון שהשימוש בתוכנות לצורך עקיפת מנגנון +ההגנה על זכויות היוצרים, הפך להיות השימוש העיקרי בהן, יש לראות את התוכנות +עצמן כבלתי חוקיות. מפתחי התוכנות נשלחו לכלא.</p> + +<p> +תוכניתנים עדיין היו זקוקים לתוכנות כאלו לצורך פיתוח תוכנות, אבל בשנת 2047, +ספקיות ה- debuggers הוציאו רק עותקים ממוספרים של התוכנות ורק לגורמים מוכרים +שקיבלו את האישורים המתאימים, ותחת הגבלות שימוש. דן השתמש בתוכנה כזאת בשעורי +התוכנה שלו, לקולג' שלו היה רשיון להחזיק בה, אבל היא נשמרה מאחורי פיירוול +מיוחד, כך שהיה ניתן להשתמש בה רק עבור שעורי התוכנה.</p> + +<p> +היה ניתן כמובן גם לעקוף את המנגנון להגנת זכויות יוצרים ע"י התקנה של ליבה +חלופית של מערכת ההפעלה. דן בהמשך ילמד שבעבר היה ניתן להשיג ליבות כאלו, +ואפילו מערכות הפעלה שלמות בחינם ובאופן חוקי. מערכות אלו היו קיימות וחוקיות +עד לסוף המאה העשרים, אבל לא רק שמערכות ההפעלה הללו בדיוק כמו תוכנות ה- +debugger הפכו כעת לבלתי חוקיות, אלא שגם אם היתה לך מערכת הפעלה כזאת, לא יכלת +להתקין אותה מבלי לדעת את הקוד הסודי של חומרת המחשב שלך, ולא היה שום סיכוי +שבעולם שמייקרוסופט או ה- FBI ימסרו לך את הקוד הסודי הזה.</p> +</div> +<div class="column-limit"></div> + +<div class="columns"> +<p> +לדן היה ברור שהוא לא יוכל סתם כך להשאיל לליסה את המחשב שלו. מצד שני, לא היה +לו הלב לסרב לה. היא היתה האישה שהוא אהב, ועצם העובדה שהיא הרגישה מספיק +חופשיה כדי לפנות אליו... זה היה יכול להיות גם סימן לאהבתה אליו.</p> + +<p> +דן פתר את הדילמה ע"י נקיטת צעד הרבה יותר מרחיק לכת ונועז. הוא מסר לה גם את +סיסמת הזיהוי האישית שלו. עכשיו אם ליסה תקרא את ספריו, סמכות הרישוי המרכזית +תראה כאילו הוא זה שקורא בהם. זה כמובן עדיין היה בגדר פשע, אבל הסיכוי להתפס +היה נמוך יותר. הם היו יכולים לתפוס אותו רק אם ליסה היתה מספרת להם.</p> + +<p> +מיותר כמובן לציין, שאם בית הספר יגלה שדן מסר לליסה את הסיסמה האישית שלו, זה +יהיה הסוף גם של דן וגם של ליסה כתלמידים, ללא שום קשר לשימוש שהיא עשתה +בסיסמה. מדיניות בית הספר היתה שכל נסיון להתערב באמצעים שבית הספר נקט כדי +לעקוב אחר השימוש של התלמידים במחשב, היה בסיס מוצדק להליך משמעתי. לא משנה מה +בדיוק עשית עם המחשב, העבירה היתה על עצם העובדה שהקשיית על המערכת לבקר +אותך. הם הניחו שאם עשית דבר כזה, זה בוודאי לצורך פעילות אסורה אחרת. הם לא +נדרשו לברר גם מה היתה אותה פעילות.</p> + +<p> +סטודנטים לא נזרקו מבית הספר בגלל דבר כזה - לפחות לא באופן ישיר. במקום זה +נחסמה מהם הגישה למחשבי בית הספר. מה שממילא היה מוביל בהכרח לכך שהם יכשלו בכל +המקצועות.</p> + +<p> +דן עוד עתיד ללמוד שמדיניות בית ספרית כזאת החלה רק בשנת 1980, כאשר מספר הולך +וגדל של סטודנטים באוניברסיטאות החלו להשתמש במחשבים. עד אז אוניברסיטאות נקטו +בגישה שונה - הם הענישו רק במקרים שהתגלו פעילויות מזיקות. העובדה שהפעילות +עלולה להיות בלתי חוקית לא היוותה באותה תקופה סיבה מספקת לענישה.</p> +</div> +<div class="column-limit"></div> + +<div class="columns"> +<p> +למרות הפרסים, ליסה לא דיווחה ל- SPA וגם לא לבית הספר. להיפך, העובדה שהוא +הסכים לעשות עבורה את מה שעשה רק חיזקה את הקשר ביניהם, והובילה לחתונתם. היא +גם גרמה להם להרהורי כפירה בכל מה שלימדו אותם כילדים על "פיראטיות", ועל +עברייני קריאה. הזוג התחיל ללמוד על ההסטוריה של זכויות היוצרים, על ברה"מ ועל +ההגבלות שהיו שם על העתקות, וגם על החוקה המקורית של ארה"ב. הם עברו ללונה, שם +הם מצאו אנשים אחרים שכמוהם ברחו מזרועה הארוכה של ה- SPA. כשמרד Tycho החל +בשנת 2062, הזכות האוניברסלית לקרוא, היתה אחת ממטרותיו. </p> +</div> +<div class="column-limit"></div> + +<div id="AuthorsNote"> +<h3>הערת המחבר</h3> + +<p style="position:relative; bottom:.5em"><em>הערה זו עודכנה ב- 2002</em></p> + +<ul class="no-bullet"> +<li> +<div class="columns"> +<p> +המלחמה על הזכות לקרוא, היא מלחמה שמתרחשת ממש כעת. אמנם יקח אולי 50 שנה עד +שדרך החיים הנוכחית תעלם לחלוטין, אבל מרבית החוקים והפרקטיקות שהוזכרו בסיפור +כבר עלו על שולחן הדיונים. רבים מהם כבר נחקקו בארה"ב ובמקומות אחרים. בארה"ב +בשנת 1998, נחקק חוק הקרוי Digital Millenium Copyright Act (בקיצור- DMCA), +שיצר את הבסיס החוקי שמאפשר חוקית להגביל את זכויות השיתוף והקריאה של ספרים +ממוחשבים (וחומרים ממוחשבים אחרים). ב- 2001 הטיל האיחוד האירופי מגבלות דומות +במסגרת הוראות לגבי זכויות יוצרים.</p> + +<p> +בשנת 2001, ארה"ב החלה לנסות להשתמש בהצעת אזור הסחר החופשי של אמריקה, ה- +FTAA, כאמצעי לכפות את החוקים הללו על המדינות בעולם המערבי. ה- FTAA הוא אחד +מאותם הסכמי סחר חופשי, שלמעשה נועדו להגדיל את כוחם של העסקים על פני כוחן של +ממשלות דמוקרטיות. כפיית חוקים כדוגמת ה- DMCA היא דוגמא שמאפיינת את רוח +הדברים. ארגון ה- <a href="http://www.eff.org">Electronic Frontier +Foundation</a> (ה- EFF) פונה בזאת לאנשים להסביר לממשלות אחרות, מדוע הן +צריכות להתנגד לתוכנית הזאת.</p> + +</div> +<div class="column-limit"></div> +</li> + +<li> +<div class="columns"> +<p> +עד לאחרונה, היה הבדל מהותי אחד בין הסיפור למציאות: הרעיון שמייקרוסופט וה- +FBI יחזיקו סיסמאות שליטה על המחשבים האישיים ברמת החומרה, ולא יתנו לך גישה +אליהן, הוצע רק ב- 2002. זה נקרא ”מחשוב אמין“ (trusted computing), או +”פלאדיום“.</p> + +<p> +בשנת 2001, הסנטור האמריקאי פריץ הולינג (שמומן ע"י תאגיד דיסני [מסע הבחירות +שלו התבסס על מימון מתאגיד דיסני. ע.פ.]), הציע הצעת חוק שנקראת SSSCA, שתחייב +כל מחשב חדש להכיל התקני הגבלה יחודיים קבועים בחומרת המחשב, שמשתמש המחשב לא +יוכל לעקוף אותם. אם נעקוב אחר עניין הרכיב המדובר, ואחר ההצעות שונות של הממשל +האמריקאי שקשורות בהחזקת מפתח סודי נוסף [שיהיה כנראה מוחזק ע"י הרשויות. ע.פ.] +ניתן לראות כאן מגמה לטווח ארוך - יותר ויותר שליטה לגורמים שונים בשלט רחוק על +המחשבים שלנו, ופחות ופחות שליטה למשתמשי המחשב על המחשבים שלהם. מאז, השם של +ה- SSSCA שונה ל- CBDTPA. ניתן לראות בזה ראשי תיבות של Consume But Don't Try +Programming Act (כלומר ”צרוך, אבל אל תנסה לתכנת בעצמך”).</p> + +</div> +<div class="column-limit"></div> +</li> + +<li> +<div class="columns"> +<p> +בזמן שהסיפור נכתב, ה- SPA איים על ספקיות שרותי אינטרנט קטנות, שיאפשרו ל- SPA +לעקוב אחרי כל הלקוחות שלהן. מרבית הספקיות נכנעו מכיוון שהן לא יכלו לעמוד בכל +מה שכרוך במאבק משפטי (ראו, Atlanta Journal - Constitution, 1 October 96, +D3). לפחות ספקית אחת, Community ConneXion באוקלנד, קליפורניה, סרבה לדרישת ה- +SPA, והוגשה נגדה תביעה משפטית. אח"כ, ה- SPA החליטו לחזור בהם מהתביעה, אולם +קיבלו את ה- DMCA שנתן להם את את הכוח שהם חיפשו.</p> + +<p> +ה- SPA, ארגון שקיים גם במציאות, ושראשי התיבות שלו הן Software Publishers +Association, (כלומר איגוד מפיצי התוכנה), [בגירסה האנגלית של הסיפור, ה-SPA +היה ראשי תיבות של Software Protection Authority, כלומר ”הסמכות להגנת +תוכנה“. ע.פ.], הוא הגורם שבסיפור משחק את תפקיד המעין משטרה. במציאות שלנו את +התפקיד הנ"ל לקח ארגון ה-Business Software Alliance, ה- BSA. נכון לימים אלו +עדיין לא מדובר בגוף משטרתי רשמי, אם כי באופן לא רשמי הוא בהחלט נוהג כגוף +משטרתי. בשיטות שמזכירות את המשטר הסובייטי בימים עברו, היא מזמינה אנשים לדווח +על עמיתיהם לעבודה ועל חבריהם. מסע היחצ"נות הטרוריסטי של ה- BSA בארגנטינה ב- +2001 פיזר איומים מרומזים שאנשים ששיתפו תוכנות עלולים למצוא את עצמם כקורבנות +אונס בכלא.</p> +</div> +<div class="column-limit"></div> +</li> + +<li> +<div class="reduced-width"> +<p> +מדיניות האבטחה האוניברסיטאית שתוארה בסיפור איננה דמיונית - לדוגמא, באחת +מהאוניברסיטאות באזור שיקגו, כאשר אתה נכנס למחשב אתה מקבל את ההודעה הבאה +(הגרשיים במקור):</p> + +<blockquote><p> +מערכת זו הינה לשימוש משתמשים מורשים בלבד. משתמשים ללא הרשאה, או שחורגים +מההרשאה שניתנה להם, חשופים לכך שכל פעולותיהן יהיו מנוטרות ומתועדות ע"י אחד +מאנשי הסיסטם. במהלך המעקב אחרי אנשים שמשתמשים במערכת באופן לא תקין או במהלך +תחזוקה שגרתית של המערכת, יתכן שגם פעילויות של משתמשים מורשים יהיו תחת +מעקב. עצם השימוש במערכת זו יחשב כהסכמה מפורשת למעקב כזה, ועל המשתמש לקחת +בחשבון כי מעקב כזה חושף ראיות אפשריות לפעילויות בלתי חוקיות, או הפרות של +תקנות האוניברסיטה. איש הסיסטם יוכל להעביר ראיות אלו לסמכויות האוניברסיטאיות, +או לגורמים האחראים על אכיפת החוק. +</p></blockquote> + +<p> +זו גישה מעניינת לתיקון הרביעי לחוקה: לחץ על כל האנשים, להסכים מראש לויתור על +הזכויות שהתיקון מקנה להם.</p> +</div> +</li> +</ul> +<div class="column-limit"></div> +</div> +</div> + +<h3 id="BadNews">חדשות רעות</h3> + +<p> +<a href="#AuthorsNote">הערת המחבר</a> עוסקת על הקרב על הזכות לקרוא, ועל נושא +הפיקוח האלקטרוני. המלחמה על הזכויות הללו כבר מתחילה. +</p> + +<ul style="text-align: left" dir="ltr"> +<li><p><a +href="http://www.zdnet.com/article/seybold-opens-chapter-on-digital-books/"> +Electronic Publishing</a>: An article about distribution of books in +electronic form, and copyright issues affecting the right to read a copy.</p></li> + +<li><p><a +href="http://news.microsoft.com/1999/08/30/microsoft-announces-new-software-for-reading-on-screen/"> +Books inside Computers</a>: Software to control who can read books and +documents on a PC.</p></li> +</ul> + +<div id="References"> +<h3>מקורות</h3> + +<ul style="text-align: left" dir="ltr"> + <li>The administration's “White Paper”: Information Infrastructure +Task Force, Intellectual Property [<a +href="/philosophy/not-ipr.html">sic</a>] and the National Information +Infrastructure: The Report of the Working Group on Intellectual Property +[sic] Rights (1995).</li> + + <li><a href="http://www.wired.com/wired/archive/4.01/white.paper_pr.html">An +explanation of the White Paper: The Copyright Grab</a>, Pamela Samuelson, +<cite>Wired</cite>, January 1st, 1996.</li> + + <li><a href="http://www.law.duke.edu/boylesite/sold_out.htm">Sold Out</a>, James +Boyle, <cite>New York Times</cite>, March 31, 1996.</li> + + <li><a +href="http://web.archive.org/web/20130508120533/http://www.interesting-people.org/archives/interesting-people/199611/msg00012.html">Public +Data or Private Data</a>, Dave Farber, <cite>Washington Post</cite>, +November 4, 1996.</li> + <li><a +href="https://web.archive.org/web/20151113122141/http://public-domain.org/">Union +for the Public Domain</a>—an organization which aims to resist and +reverse the overextension of copyright and patent powers.</li> +</ul> +</div> + +<hr class="thin" /> +<blockquote id="fsfs"><p class="big">מאמר זה מפורסם ב<a +href="http://shop.fsf.org/product/free-software-free-society/">תוכנה חופשית, +חברה חופשית: המאמרים הנבחרים של ריצ'ארד מ. סטולמן </a>.</p></blockquote> + +<div class="translators-notes"> + +<!--TRANSLATORS: Use space (SPC) as msgstr if you don't have notes.--> + </div> +</div> + +<!-- for id="content", starts in the include above --> +<!--#include virtual="/server/footer.he.html" --> +<div id="footer"> +<div class="unprintable"> + +<p>לשאלות וברורים שקשורים ל- FSF או ל- GNU: צרו קשר עם <a +href="mailto:gnu@gnu.org"><gnu@gnu.org></a>. <a href="/contact/">דרכים +אחרות</a> ליצירת קשר עם FSF. הערות על עמודי ה- WWW הללו, ניתן להפנות ל- <a +href="mailto:webmasters@gnu.org"><webmasters@gnu.org></a>.</p> + +<p> +<!-- TRANSLATORS: Ignore the original text in this paragraph, + replace it with the translation of these two: + + We work hard and do our best to provide accurate, good quality + translations. However, we are not exempt from imperfection. + Please send your comments and general suggestions in this regard + to <a href="mailto:web-translators@gnu.org"> + + <web-translators@gnu.org></a>.</p> + + <p>For information on coordinating and submitting translations of + our web pages, see <a + href="/server/standards/README.translations.html">Translations + README</a>. --> +אנא הבט ב- <a href="/server/standards/README.translations.html">Translations +README</a> למידע על תיאום ומשלוח תרגומים של מאמר זה.</p> +</div> + +<!-- Regarding copyright, in general, standalone pages (as opposed to + files generated as part of manuals) on the GNU web server should + be under CC BY-ND 4.0. Please do NOT change or remove this + without talking with the webmasters or licensing team first. + Please make sure the copyright date is consistent with the + document. For web pages, it is ok to list just the latest year the + document was modified, or published. + If you wish to list earlier years, that is ok too. + Either "2001, 2002, 2003" or "2001-2003" are ok for specifying + years, as long as each year in the range is in fact a copyrightable + year, i.e., a year in which the document was published (including + being publicly visible on the web or in a revision control system). + There is more detail about copyright years in the GNU Maintainers + Information document, www.gnu.org/prep/maintain. --> +<p>Copyright © 1996, 2002 Richard Stallman<br /> +זכויות יוצרים 1996, 2002 ריצ'ארד מ. סטולמן</p> + +<p><span dir="ltr">This page is licensed under a <a rel="license" +href="http://creativecommons.org/licenses/by-nd/4.0/">Creative Commons +Attribution-NoDerivatives 4.0 International License</a>.</span></p> + +<!--#include virtual="/server/bottom-notes.he.html" --> +<div class="translators-credits"> + +<!--TRANSLATORS: Use space (SPC) as msgstr if you don't want credits.--> +המאמר תורגם באופן חופשי לעברית ע'י עוזי פז ב- 8 ינואר 2004.</div> + +<p class="unprintable"><!-- timestamp start --> +עודכן אחרון: + +$Date: 2019/10/25 17:54:44 $ + +<!-- timestamp end --> +</p> +</div> +</div> +</body> +</html> diff --git a/talermerchantdemos/blog/articles/he/shouldbefree.html b/talermerchantdemos/blog/articles/he/shouldbefree.html new file mode 100644 index 0000000..996dc3d --- /dev/null +++ b/talermerchantdemos/blog/articles/he/shouldbefree.html @@ -0,0 +1,716 @@ +<!--#set var="PO_FILE" value='' + --><!--#set var="ORIGINAL_FILE" value="/philosophy/shouldbefree.html" + --><!--#set var="DIFF_FILE" value="" + --><!--#set var="OUTDATED_SINCE" value="2006-04-26" --> + +<!--#include virtual="/server/header.he.html" --> +<!-- Parent-Version: 1.77 --> + +<!-- TRANSLATORS: This page was generated locally by GNUN. Please do + not update it manually, update the corresponding PO file instead. + The PO is archived in trans-coord task #14388 (file: he-POs.tar.gz). + For more info, contact web-translators@gnu.org. --> + +<title>מדוע על תוכנה להיות חופשית - GNU Project - Free Software Foundation</title> + +<!--#include virtual="/philosophy/po/shouldbefree.translist" --> +<!--#include virtual="/server/banner.he.html" --> +<!--#include virtual="/server/outdated.he.html" --> +<h2>מדוע על תוכנה להיות חופשית</h2> + +<p> +מאת <a href="http://www.stallman.org/"><strong>ריצ'ארד סטולמן</strong></a></p> +<h3 id="introduction">הקדמה</h3> +<p> +קיום מוצר ה”תוכנה“ מעלה את השאלה על דרך קבלת ההחלטות בקשר אליה. לדוגמא, נניח +כי אדם מסוים, בעל עותק של תוכנה, פוגש אדם אחר המעונין בעותק שלה. האם הם +יכולים להעתיק את התוכנה? מי צריך להחליט על כך? האם האנשים המעורבים, או שמא +ישות נוספת, ”הבעלים“ של המוצר?</p> +<p> + מפתחי תוכנה בדרך כלל מתייחסים לשאלות אלו בהנחה שהקריטריון לתשובה הוא מיקסום +רווחים למפתח. הכוח הפוליטי של עולם העסקים הוביל את השלטון לאמץ הן את +הקריטריון והן את התשובה שהוצעה : למוצר תוכנה יש בעלים, שהם בד"כ חברה המזוהה +עם פיתוח המוצר.</p> +<p> + במאמר זה ננסה לבחון את אותה שאלה, אבל עם קריטריון שונה: השגשוג והחופש של +הציבור.</p> +<p> + התשובה אינה יכולה להתבסס על החקיקה הנוכחית – החוק צריך לעקוב אחרי האתיקה ולא +להפך, ובכלל, החקיקה הנוכחית אינה פותרת את השאלה, למרות שהיא מציעה מספר +פתרונות אפשריים. הדרך היחידה לשפוט בנושא היא לגלות מי נפגע ומי מרוויח בהכרה +בבעלות על תוכנה, למה, ובאיזו מידה. במילים אחרות, עלינו לבצע אנליזת +מחיר/תועלת בשם החברה כישות אחת, תוך שאנו לוקחים בחשבון את החופש האישי ובנוסף +את היצור של מוצרים ברי קיימא.</p> +<p> + במאמר זה יתוארו האפקטים של ”בעלות“, ונראה כי התוצאה היא מזיקה בעליל. המסקנה +המתבקשת היא כי למתכנתים יש את החובה לעודד אחרים לחלוק, להפיץ מחדש, ללמוד +ולשפר תוכנה שהם כותבים, או במילים אחרות, לכתוב תוכנה חופשית. <a +href="#f1">(1)</a></p> + +<h3 id="owner-justification">כיצד בעלי קניין מצדיקים את כוחם</h3> +<p> + אלו הנהנים מהמערכת הנוכחית, בה תוכנות הנן רכוש, מציעים שני נימוקים לתמיכה +בדרישתם לבעלות על תוכנה: הנימוק הרגשי והנימוק הכלכלי.</p> +<p> + הנימוק הרגשי פשוט: ”השקעתי מאמצים, זמן ונשמה במוצר, המוצר בא <em>ממני</em>, +הוא <em>שלי</em>!“</p> +<p> + נימוק זה אינה דורש מאמץ רב להפרכתו. תחושת ה-”קשר הרגשי“ אינה בלתי-נמנעת אלא +כזו שמתכנתים יכולים לטפח כאשר זה מתאים להם. ניקח לדוגמא, כיצד תחושת הקשר +נעלמת במסתוריות במקרה הנפוץ בו מתכנתים מוכנים, בד"כ, להעביר את כל זכויותיהם +לתאגיד גדול תמורת שכר. בניגוד לכך, שיקלו את גישתם של האמנים והאומנים הגדולים +של ימי הביניים, שאפילו לא חתמו על עבודותיהם. להם, שם האמן לא היה חשוב. מה +שכן היה חשוב היה הצורך שהעבודה תשרת והעובדה שהיא נעשתה. גישה זה שלטה מאות +שנים.</p> +<p> + הנימוק הכלכלי מתואר כך : ”אני רוצה להתעשר (או, בתיאור הפופולרי אך לא מדויק, +להתקיים), אם לא אוכל על ידי פיתוח תוכנה, אז לא אפתח תוכנה. כל האחרים הם +כמוני, ולכן אף אחד לא יתכנת. ואז מה תעשו?“ – איום זה בד"כ מוסווה כעצה +ידידותית.</p> +<p> + בהמשך נראה מדוע איום זה הנו איום סרק. אבל תחילה נפנה לטפל בהנחה סמויה שניתן +לגלות ביתר קלות בניסוח אחר של הטיעון הנ"ל.</p> +<p> + ניסוח זה מתחיל בהשוואת התועלת הציבורית של תוכנה קניינית לעומת אי קיום תוכנה, +ומסיים במסקנה כי פיתוח תוכנה קניינית הנו, למרות הכל, משתלם, ויש +לעודדו. הטעות פה הנה ההשוואה של שתי תוצאות בלבד, תוכנה קניינית +ואי-תוכנה. וההנחה שאין אפשרויות נוספות.</p> +<p> + בהינתן מערכת של זכויות יוצרים, פיתוח תוכנה בד"כ מקושר עם קיום בעלים השולט על +השימוש בתוכנה. כל עוד קישור זה קיים, אנו לרוב עומדים בפני הבחירה בין תוכנה +קניינית וכלום. בכל אופן, הקישור הזה אינו טבעי או בלתי-נמנע, הוא תוצאה של +מדיניות משפטית/חברתית שעליה אנו מערערים: ההחלטה על קנייניות. הגדרת הברירה +כבחירה בין תוכנה קניינית לאי קיום תוכנה ממש דורש מאיתנו לשאול</p> + +<h3 id="against-having-owners">הטיעון נגד קנייניות</h3> +<p> + השאלה שעל הפרק – ”האם פיתוח תוכנה צריך להיות קשור לקיום בעלות והגבלת שימוש?“</p> +<p> + על מנת לפסוק בסוגיה זו, אנו צריכים למדוד את ההשפעה של כל אחת מהפעילויות על +החברה באופן בלתי תלוי. ההשפעה של פיתוח תוכנה (ללא קשר לשיטות ההפצה שלה) +וההשפעה של הגבלת השימוש (בהנחה שהתוכנה פותחה). אם אחת מהפעילויות הללו הנה +חיובית והשניה הרסנית, מוטב לנו לבטל את הקישור בינן ולבצע רק את החיובית.</p> +<p> + או במילים אחרות – אם הגבלת הפצה של תוכנה פוגע בחברה, אזי מתכנת מוסרי ימנע +מאפשרות זו.</p> +<p> + למדידת התוצאה של הגבלת ההפצה, אנו צריכים להשוות את הערך לחברה של תוכנה +קניינית (מוגבלת הפצה) והערך של אותה תוכנה, הזמינה לכולם – כלומר השוואה של +שני עולמות שונים.</p> +<p> + השוואה זו מטפלת גם בנימוק הנגדי הפשוט שעולה מפעם לפעם - ”התועלת לשכן שלו נתת +עותק תוכנה מבטלת את התועלת לבעלי התוכנה“ – נימוק זה מניח שהנזק והתועלת שווים +בערכם. בהשוואה שנבצע נשווה גם את הערכים, ונראה כי התועלת גדולה לעין שיעור +מהנזק.</p> +<p> + להבהרת הטיעון, בואו ננסה להפעיל אותו על נושא אחר – בניית כבישים.</p> +<p> + ניתן לממן את בניית כל הכבישים על ידי אגרת-מעבר. מימון כזה ידרוש הקמת נקודות +גבייה בכל צומת רחובות. מערכת כזו תהווה תמריץ גדול לשיפור הדרכים ותגרום לכל +משתמש בדרך לשלם על השימוש בה, אולם, נקודת גבייה היא מכשול מלאכותי המפריע +לזרימת התנועה. מלאכותי מכיוון שאינו תוצאה של דרך פעולתן של מכוניות או +כבישים.</p> +<p> + בהשוואת דרכים חופשיות לכבישי אגרה אנו מוצאים (בהנחה כי כל שאר הפרמטרים זהים) +כי כבישים רגילים זולים יותר לבנייה ולתחזוקה, בטוחים יותר ויותר יעילים +בשימוש. <a href="#f2">(2)</a> במדינה ענייה, אגרות מעבר מונעות את השימוש +בכבישים מאזרחים רבים. יוצא מזה כי כבישים נטולי אגרה (חופשיים) מציעים יותר +תועלת לחברה בעלות קטנה יותר והם מועדפים על ידי החברה. לכן, על החברה לבחור +לממן סלילת כבישים בדרכים אחרות, ולא על ידי נקודות גביית אגרה. השימוש בכביש, +אחרי בנייתו, צריך להיות חופשי.</p> +<p> + כאשר הסניגורים של כבישי האגרה טוענים כי הם רק דרך לגיוס כספים, הם מסתירים את +העובדה שיש חלופות. נקודות גביית אגרה אכן מגייסות כספים, אבל הן גם מורידות את +רמת הכביש. כבישי האגרה אינם טובים כמו כבישים חופשיים.</p> +<p> + כמובן, בניית כביש חופשי עולה כסף, שעל הציבור לשלם. אולם, אין משמעות הדבר +מעבר לשיטת כבישי האגרה. אנו, הנדרשים לשלם בכל מקרה, נקבל תמורה טובה יותר +לכספנו בבניית כבישים חופשיים.</p> +<p> + איננו טוענים כי דרך אגרה גרועה מאי קיום דרך, למרות שטענה זו תתקיים אם האגרה +תהיה גבוהה במידה כזאת שלא נוכל להשתמש בדרך (זו אינה מדיניות הגיונית לבעלי +הכביש). אולם, כל עוד כבישי אגרה גורמים לבזבוז ואי נוחות, עדיף לגייס את הכסף +בדרכים פחות פוגעניות.</p> +<p> + ניתן להפעיל אותם טיעונים לגבי פיתוח תוכנה, נראה כי קיום ”נקודות גבייה“ +לתוכנה שימושית עולה רבות לחברה – גורם לתוכנה להיות יקרה יותר לפיתוח, יקרה +יותר להפצה ופחות מספקת ויעילה לשימוש. מזה יוצא כי יש לעודד פיתוח תוכנה +בדרכים אחרות, ויתוארו גישות אחדות לעידוד ומימון (בהיקף הנדרש באמת) של פיתוח +תוכנה.</p> + +<h4 id="harm-done">הנזק הנגרם על ידי תוכנות חוסמות (Obstructing Software)</h4> +<p> + שערו לרגע כי תוכנה פותחה והתשלומים הנדרשים לפיתוחה שולמו. עתה על החברה +(society) להחליט האם להתיר שימוש חופשי או להגביל הפצתה. הניחו כי קיום התוכנה +וזמינותה הינם רצויים. <a href="#f3">(3)</a></p> +<p> + הגבלת ההפצה ואי התרת שינוי אינם מקדמים את השימוש בה, הם יכולים רק להפריע, +והאפקט יכול להיות רק שלילי. אבל כמה? ובאיזו צורה?</p> +<p> + שלוש רמות שונות של נזקים ממשיים באות מהפרעה כזו:</p> + +<ul> +<li>פחות אנשים משתמשים בתוכנה</li> + +<li>אף אחד מהמשתמשים אינו יכול להתאימה לצרכיו המיוחדים</li> + +<li>מפתחים אחרים אינם יכולים ללמוד ממנה, או לבסס עליה עבודה חדשה.</li> +</ul> + +<p> + לכל רמת נזק יש צורה קשורה של נזק פסיכו-חברתי – הכוונה לאפקט שבו להחלטות +שאנשים מקבלים יש השפעה על רגשותיהם, גישתם לחיים ורגישותם. לשינויים אלו בדרכי +המחשבה יש השפעה גם על קשריהם עם אזרחים אחרים ויתכנו להם השפעות חומריות.</p> +<p> + שלוש רמות אלו של נזקים חומריים מבטלות חלק מהערך שהתוכנה יכלה לתרום, אבל אינם +יכולים לבטלו לחלוטין. אם הן מבטלות אותו לחלוטין, הנזק לחברה על ידי כתיבת +התוכנה יהיה לא יותר מהמאמצים לכתוב אותה. ניתן לטעון כי תוכנה שניתן למכור +חייבת להביא תועלת ישירה כלשהי.</p> +<p> + אולם, בהילקח בחשבון הנזק הפסיכו-סוציאלי הקשור, אין מגבלה לנזק שפיתוח תוכנה +קניינית יכול לגרום.</p> + +<h4 id="obstructing-use">הגבלת השימוש בתוכנה</h4> +<p> + הרמה הראשונה של נזק מונעת את השימוש הפשוט בתוכנה. לעותק של תוכנה יש ערך אפסי +של עלות שולית (וניתן לשלם עלות זו על ידי ביצוע העבודה בעצמך), ולכן, בשוק +חופשי, יהיה לו מחיר קרוב לאפס. דמי רשיון הנם תמריץ שלילי לשימוש בתוכנה – אם +תוכנה שימושית לציבור הרחב הנה קניינית, הרבה פחות אנשים מהמצופה ישתמשו בה.</p> +<p> + ניתן להראות בקלות שהתרומה הכוללת של תוכנה לחברה מוקטנת כאשר מגדירים לה +בעלים. כל משתמש פוטנציאלי בתוכנה הניצב בפני הצורך לשלם עבור השימוש בה, יכול +לבחור לשלם או לוותר על השימוש בה. כאשר משתמש בוחר לשלם, הנזק לחברה הינו אפס, +מאחר וצד אחד מרוויח מה שצד אחר משלם, [a zero-sum transfer of wealth] אבל +כאשר מישהו מחליט לוותר על השימוש בתוכנה, נגרם לו נזק מבלי שצד אחר מרוויח, +ולכן התוצאה הסופית שלילית.</p> +<p> + אבל, אין זה מקטין את כמות המאמץ הנדרש <em>לפתח</em> את התוכנה, וכתוצאה, +היעילות הכוללת של התהליך, ביחידות של ”שביעות רצון משתמש לשעת עבודה“ קטנה.</p> +<p> + מצב זה משקף את ההבדל העקרוני בין שכפול תוכנה ומכוניות, כסאות או +סנדוויצים. עדיין לא קיימת מכונת שכפול למוצרים גשמיים מחוץ למדע הבדיוני, אבל +תוכנות הנן קלות להעתקה – כל אחר יכול לייצר כה עותקים שהוא רוצה, במאמץ קטן +במיוחד. זה אינו נכון למוצרים גשמיים לפי חוק שימור החומר – כל עותק חדש חייב +להבנות מחומר גולמי באותה דרך בה נבנה העותק הראשון.</p> +<p> + עם מוצרים גשמיים, תמריץ שלילי לשימוש בהם הוא הגיוני, מאחר וקניית עותקים +מעטים משמעו פחות חומרים גולמיים ועבודה הנדרשת לייצרם. נכון כי יש בד"כ עלות +פתיחה, עלות פיתוח, המפוזרת על פני קו היצור כולו, אבל כל עוד העלות השולית של +היצור משמעותית, הוספת החלק היחסי של עלות הפיתוח אינה גורמת שינוי משמעותי +בתמחור, ואינה דורשת הגבלה על חירותם של המשתמשים הרגילים.</p> +<p> + אולם כפיית מחיר על דבר שאחרת היה חינם גורמת לשינוי גדול, תשלום כפוי על הפצת +תוכנה הופך לתמריץ שלילי חזק.</p> +<p> + בנוסף, שכפול מרכזי [central production] כמתבצע עתה הינו לא יעיל אפילו כאמצעי +של הפצת התוכנה. המערכת דורשת סגירה של דיסקים פיזיים או סרטים מגנטיים באריזות +עודפות, משלוח מספר גדול של אריזות אלו לרחבי העולם ואחסונם לצרכי מחירה. עלות +זו מוצגת כהוצאה של ביצוע עסקים, אבל, באמת, היא חלק מבזבוז הנגרם עקב קיום +בעלים לתוכנה.</p> + +<h4 id="damaging-social-cohesion">פגיעה באחדות חברתית</h4> +<p> + נניח כי גם אתה וגם שכנך מגלים כי שימוש בתוכנה מסוימת יעיל עבורכם. מתוך דאגה +לשכנך, אתה צריך להרגיש כי תשובה הולמת למצב תהיה לאפשר לשניכם להשתמש בה. הצעה +לאפשר רק לאחד מכם להשתמש בתוכנה, ולמנוע את השימוש מהאחר, הוא מעורר מחלוקת, +ולא אתה ולא שכנך תמצאו אותו הולם.</p> +<p> + חתימה על הסכם טיפוסי לשימוש בתוכנה פירושו כי אתה בוגד בשכנך - ”אני מבטיח +למנוע משכני תוכנה זו כדי שאני אוכל לקבל עותק לשימושי“. אנשים המקבלים החלטות +כאלו מרגישים לחץ פסיכולוגי פנימי להצדקת מעשיהם, על ידי הקטנת חשיבות העזרה +לשכנים וגורמים לפגיעה ב-”רוח הציבורית“ זוהי פגיעה פסיכו-סוציאלית הקשורה +לפגיעה החומרית של דיכוי השימוש בתוכנה.</p> +<p> + משתמשים רבים מכירים באופן בלתי מודע בטעות של סירוב לחלוק, ולכן הם מחליטים +להתעלם מהרשיונות ומהחוק, ובכל אופן לחלוק תוכנה. אבל לעיתים קרובות הם מרגישים +אשמה, הם יודעים שעליהם לעבור על החוק על מנת להיות שכנים טובים, אבל הם עדיין +מתייחסים לחוק כסמכות עליונה, ומסיקים כי להיות שכן טוב (כפי שהם) הנה התנהגות +לא-הולמת ומבישה. זוהי גם כן סוג של פגיעה פסיכו-חברתית, אבל אדם יכול להימנע +ממנה על ידי החלטה כי הרשיונות והחוקים הנוגעים להם אינם בעלי תוקף מוסרי.</p> +<p> + מתכנתים סובלים גם הם מפגיעה פסיכו-חברתית בכך שהם יודעים כי משתמשים רבים לא +יזכו להשתמש במוצר אותו פיתחו – דבר המוביל להכחשה או גישה צינית. מתכנת יכול +לתאר בהתלהבות את עבודה אותה הוא מוצא מלהיבה מבחינה טכנית, אבל כאשר ישאל ”האם +אוכל להשתמש בה?“, יפלו פניו, והוא יודה שלא. על מנת להימנע מלהרגיש כך, הוא +ישתדל להתעלם מעובדה זו ככל האפשר או יפתח עמדה צינית לצמצום משמעות הדבר.</p> +<p> + מאז ימי רייגן, הדבר הנדיר ביותר בארה"ב אינו חדשנות טכנולוגית, אלא הנכונות +לעבוד יחד לטובת הציבור. אין הדבר הגיוני לתמרץ את את הנכונות לעבוד על חשבון +טובת הציבור.</p> + +<h4 id="custom-adaptation">הגבלת האפשרות להתאמת תוכנה</h4> +<p> + הרמה השניה של פגיעות חומריות היא המניעה מהתאמת התוכנה. הקלות של הכנסת +שינויים בתוכנה היא אחד היתרונות הגדולים שלה על פני טכנולוגיות ישנות, אבל, +רוב המוצרים המסחריים הזמינים אינם מאפשרים שינויים על ידי הלקוח, אפילו אחרי +קניתם. המוצר זמין עבורך – לקחת או לוותר, כקופסא שחורה – וזהו.</p> +<p> + התוכנה שהנך יכול להריץ מורכבת מסדרת מספרים שמשמעותם מעורפלת, אף אחד, אפילו +לא מתכנת מעולה, יכול לשנות מספרים אלו בקלות כך שהתוכנה תבצע משהו אחר.</p> +<p> + מתכנתים בדרך כלל עובדים עם ”קוד מקור“, הכתוב בשפת תכנות כדוגמת פורטרן או +C. השפה משתמשת בשמות לציון הנתונים לשמוש וציון חלקי התוכנה, ומייצגת פעולות +על ידי סמלים כגון '+' לחבור ו-'-' לחיסור. היא מתוכננת לעזור למתכנתים לקרוא +ולשנות תוכניות. הנה דוגמא לתוכנית לחישוב המרחק בין שתי נקודות על משטח:</p> + +<pre> +</pre><pre style="text-align:left" dir="ltr"> float + distance (p0, p1) + struct point p0, p1; + { + float xdist = p1.x - p0.x; + float ydist = p1.y - p0.y; + return sqrt (xdist * xdist + ydist * ydist); + } +</pre> +<p> + והנה אותה תוכנית בצורה ברת הרצה במחשב בו אני בדרך כלל משתמש: +</p> + +<pre> +</pre><pre style="text-align:left" dir="ltr"> 1314258944 -232267772 -231844864 1634862 + 1411907592 -231844736 2159150 1420296208 + -234880989 -234879837 -234879966 -232295424 + 1644167167 -3214848 1090581031 1962942495 + 572518958 -803143692 1314803317 +</pre> + +<p> + קוד מקור הנו שימושי (לפחות פוטנציאלית) לכל משתמש בתוכנה, אבל רוב המשתמשים +אינם מורשים להחזיק עותקים שלו. קוד המקור לתוכנות קנייניות בד"כ מוחזק בסודיות +על ידי הבעלים, על מנת למנוע מאחרים ללמוד ממנו. כל שהמשתמשים מקבלים הם קבצים +בינאריים, המכילים הוראות ביצוע שרק מחשב יכול לבצע – מתוך כך, רק בעלי התוכנה +יכול לבצע בה שינויים.</p> +<p> + חברה סיפרה לי פעם על עבודתה כמתכנתת עבור בנק במשך 6 חודשים, בה כתבה תוכנה +הדומה לתוכנה הזמינה מסחרית. היא האמינה כי אם יכולה הייתה לקבל את קוד המקור +של התוכנה המסחרית, השינויים הנדרשים היו קלים מאוד. הבנק היה מוכן לשלם עבור +קוד המקור, אבל לא הורשה – קוד המקור נשמר בסודיות – והיא הייתה צריכה לעבוד +חצי שנה, עבודה שנחשבת מבחינת תוצר לאומי, אך היא בעצם בזבוז זמן.</p> +<p> + מעבדת האינטליגנציה המלאכותית ב-<abbr title="Massachusetts Institute of +Technology">MIT</abbr> קיבלה מדפסת גרפית כמתנה מחברת XEROX בסביבות 1977. היא +הופעלה על ידי תוכנה חופשית שעליה הוספנו תכונות נוחות רבות, לדוגמה, התוכנה +יכלה להודיע למשתמש מיד בסיום עבודת ההדפסה שלו. בכל פעם שהיתה למדפסת בעיה, +כדוגמת תקיעת נייר או חסר נייר, התוכנה הודיעה מיידית לכל המשתמשים שהיו להם +עבודות בתור להדפסה. תכונות אלו הביאו לעבודה נעימה ונוחה מול המדפסת.</p> +<p> + מאוחר יותר, העבירה XEROX למעבדה אחת מראשונות מדפסות הלייזר - מדפסת חדשה +ומהירה יותר. התוכנה שהפעילה אותה הייתה תוכנה קניינית, שרצה על מחשב ייעודי +נפרד, כך שלא יכולנו להוסיף אף אחת מהתכונות שאהבנו בתוכנת המדפסת הישנה. אמנם +יכולנו לסדר שליחת הודעה כאשר עבודת הדפסה הגיעה למחשב הייעודי, אבל לא כאשר +היא הודפסה בפועל (והבדלי הזמנים היו בד"כ משמעותיים) ולא הייתה כל דרך לדעת +מתי המדפסת באמת מדפיסה – ניתן היה רק לנחש. כמו כן, אף אחד לא דווח כאשר הייתה +תקיעת נייר, וכך לא נדירים היו המקרים בהם המדפסת הייתה מושבתת לשעה ללא תשומת +לב.</p> +<p> + מתכנתי המערכות של מעבדת ה-AI היו בעלי הכישורים לתקן בעיות אלו לא פחות +מהמפתחים המקוריים של התוכנה, אבל XEROX לא הייתה מעונינת לתקנם, ובחרה למנוע +מאתנו לתקנם, כך שהוכרחנו לחיות עם המצב – בעיות אלו לא תוקנו מעולם.</p> +<p> + רוב המתכנתים הטובים התנסו לא פעם בחוויה מעין זו - הבנק יכול היה להרשות +לעצמו לפתור את הבעיה על ידי כתיבת התוכנה מחדש בהתאמה לצרכיו, אבל משתמש +טיפוסי, לא משנה כמה כשרוני, יכול רק להרים ידיים.</p> +<p> + הרמת ידיים גורמת לנזק פסיכו-חברתי – לרוח ההסתמכות על עצמך. מייאש לחיות בבית +שאינך יכול להתאימו לצרכיך וזה מוביל לדיכאון וייאוש ויכול להתפשט ולהשפיע על +תחומי חיים אחרים - אנשים החשים כך הנם עצובים ואינם עושים עבודה טובה.</p> +<p> + דמיין לעצמך איך יהיו החיים אם מתכונים היו נצברים בדומה לתוכנה. אתה יכול +להגיד, ”איך אני משנה את המתכון הזה ומוריד ממנו את המלח?“, והשף הגדול יאמר, +”איך אתה מעז להעליב את המתכון שלי, יליד מוחי וחוש הטעם שלי, בניסיון לחבל בו? +אין לך את חוש השיפוט לשנות את המתכון שלי ולעשותו נכון!“</p> +<p> + ”אבל הרופא שלי אסר עלי לאכול מלח! מה אני יכול לעשות? האם תוציא את המלח +מהמתכון בשבילי?“</p> +<p> + ”אשמח לעשות כן, ושכרי הנו רק 50,000$.“ מאחר ולבעלים מונופול על השינויים, +השכר נוטה להיות משמעותי. ”אבל, כרגע אין לי זמן. אני עסוק במשימה לאומית +לתכנון מתכון חדש לקרקר למנות קרב עבור הצבא. כנראה אתפנה אליך בעוד שנתיים.“</p> + +<h4 id="software-development">פיתוח תוכנה מגבילה</h4> +<p> + הרמה השלישית של פגיעה חומרית משפיעה על פיתוח תוכנה. פיתוח תוכנה היה בעבר +תהליך אבולוציוני, בו אדם לוקח תוכנה קיימת ומשכתב חלקים ממנה להוספת תכונה +חדשה, ואחריו, אדם נוסף ישכתב חלקים להוספת תכונה נוספת - במקרים מסוימים, +התהליך יכול להמשך יותר מעשרים שנים. בינתיים, מתבצעת ”קניבליזציה“ של חלקים +מהתוכנה ונוצרת תוכנה חדשה.</p> +<p> + הקיום של ”בעלים“ מונע תהליך אבולוציוני כזה, ומכריח להתחיל מאפס בעת פיתוח +תוכנה. הוא גם מונע מאנשים נוספים ללמוד מתוכנה קיימת טכניקות מועילות או אפילו +איך בנויות תוכנות מורכבות.</p> +<p> + בעלים יכולים גם למנוע חינוך. בעבר פגשתי סטודנטים מבריקים במדעי המחשב שלא ראו +מעולם את קוד המקור של תוכנה מורכבת. הם יכולים להיות מצוינים בכתיבת תוכניות +קטנות, אבל הם אינם יכולים אפילו להתחיל ללמוד את הכישורים המורכבים הנדרשים +לכתיבת תוכנות מורכבות אם הם אינם יכולים לראות כיצד אחרים מתמודדים עם האתגר.</p> +<p> + בכל תחום אינטלקטואלי, אדם יכול להגיע לפסגות חדשות בכך שהוא עמוד על כתפיהם של +אחרים. אבל לא עדו בתחום התוכנה – אתה יכול לעמוד רק על כתפיהם של אנשים אחרים +<em>בחברה שבה אתה מועסק</em>.</p> +<p> + הנזק הפסיכו-סוציאלי הקשור משפיע על רוח השיתוף המדעית, שהייתה כל כך חזקה, עד +כי מדענים ממדינות אויבות שיתפו פעולה. ברוח זו, חוקרי ימים יפניים שנטשו את +מעבדתם באי באוקיינוס הפסיפי שימרו את הנתונים שאספו, והשאירו מכתב המבקש +מהכוחות הכובשים לדאוג לשמר את הנתונים.</p> +<p> + העימותים ליצור רווחים הרסו מה שעימותים בינלאומיים שימרו. בימינו אנו, מדענים +בתחומים רבים אינם מפרסמים די נתונים במאמריהם כדי לא לאפשר לאחרים לשחזר את +עבודתם. הם מפרסמים מספיק רק בכדי להראות כמה הם הצליחו להשיג. זה בהחלט נכון +במדעי המחשב, היכן שקוד המקור עליהם מבוססים מאמרים בדרך כלל נשאר חסוי.</p> + +<h4 id="does-not-matter-how">אין זה משנה איך מגבילים שיתוף</h4> +<p> + עד עתה דנו בתוצאות האיסור על העתקה, שינוי והתבססות על תוכנה. לא ציינו איך +המגבלות מבוצעות, בגלל שאין לכך השפעה על התוצאה. בין אם המגבלה נאכפת על ידי +מנגנוני מניעת העתקה,זכויות יוצרים, רשיונות, הצפנה, שימוש בזיכרונות ROM או +מספרים סידוריים בחומרה, אם המגבלה נאכפת, היא גורם לנזק.</p> +<p> + משתמשים מתייחסים לחלק משיטות ההגנה כמגעילות יותר מאחרות – השיטות השנואות +יותר הן כנראה אלו המשיגות את מטרתן.</p> + +<h4 id="should-be-free">תוכנה צריכה להיות חופשית</h4> +<p> + ראינו עד עתה כי בעלות על תוכנה – הכוח להגביל שינויים או העתקה הוא גורם מעכב +שהשפעותיו השליליות הנן נרחבות וחשובות. ומכאן המסקנה כי לציבור אסור שלתוכנה +יהיו בעלים.</p> +<p> + דרך אחרת להבין זאת היא כי לציבור נחוצה תוכנה חופשית, וכי תוכנה קניינית היא +תחליף נחות. עידוד התחליף אינו דרך שקולה להשגת צרכינו.</p> +<p> + וצ'לב הבל [Vaclav Havel] אמר ”צריך לעבוד עבור משהו כי הוא טוב, לא רק בגלל +שיש לו סיכוי להצליח“. לעסק היוצר תוכנה קניינית יש סיכוי להצלחה בהגדרה הצרה, +אבל אין זה טוב עבור הציבור.</p> + +<h3 id="why-develop">למה אנשים יפתחו תוכנה</h3> +<p> + אם אנו מעלימים את הרכוש האינטלקטואלי כאמצעי לעידוד אנשים לפיתוח תוכנה, נקבל +בתחילה פחות תוכנה, אך היא תהיה יותר שימושית. אין זה ברור ששביעות הרצון +הכללית של הציבור תהיה פחותה, אבל אם כן, או אם אנו רוצים להגדילה בכל זאת, +ישנן דרכים אחרות לעידוד פיתוח, בדיוק כפי שישנן דרכים אחרות חוץ מכבישי אגרה +לגיוס כספים לסלילת כבישים. לפני שנדבר כיצד ניתן להשיג זאת, ננסה לבחון כמה +עידוד מלאכותי אכן נחוץ.</p> + +<h4 id="fun">תכנות זה כיף</h4> +<p> + ישנן מקצועות רבים שמעט אנשים יעבדו בהם ללא תמורה הולמת, לדוגמא, סלילת +כבישים. ישנם תחומים אחרים של לימוד ואמנות שבהם יש סיכוי קלוש (אם בכלל) +להתעשר, שאליהם אנשים נמשכים עקב קסמם או ערכם הנראה לציבור. דוגמאות כוללות +מתמטיקה ולוגיקה, מוזיקה קלאסית, ארכיאולוגיה ופוליטיקה של איגודי +עובדים. אנשים מתחרים, על מעט עמדות הכוח הפנויות, שאף אחת מהן אינה משתלמת +יותר מדי. יש אפילו סיכוי כי הם ישלמו מכיסם לצורך העבודה בתחום, אם הם יכולים +לממן זאת.</p> +<p> + תחום כזה יכול להפוך עצמו בן לילה אם הוא מתחיל להציע אפשרות להתעשר. כאשר עובד +אחד מתעשר, אחרים דורשים את אותה ההזדמנות. ודי מהר כולם דורשים סכומי כסף +גדולים כתשלום על העבודה אותה עשו עד כה להנאתם. כאשר עוברות עוד כמה שנים, כל +הקשורים לתחום לועגים לרעיון כי העבודה תעשה ללא החזרים כספיים ניכרים. הם +ימליצו למתכננים חברתיים להבטיח כי החזרים כאלו אפשריים, וימליצו על הטבות +מיוחדות, כוח, ומונופולים כנדרשים למימוש.</p> +<p> + שינוי כזה חל בעולם תכנות המחשבים בעשור האחרון. לפני חמש עשרה שנים, היו +מאמרים על ”מכורים למחשבים“: משתמשים היו ”מקוונים“ והיו להם הרגלים בעלות של +מאה דולר לשבוע. אנשים לפעמים אהבו מחשבים מספיק כדי לשבור את נישואיהם. היום, +אף אחד לא חושב לתכנת אלא לצורך קבלת שכר גבוה. אנשים שכחו מה שידעו לפני חמש +עשרה שנים.</p> +<p> + גם אם זו אמת בנקודת זמן מסוימת שרוב האנשים יעבדו בתחום מסוים רק עבור משכורות +גבוהות, אין זה צריך להישאר כך. הדינמיקה של השינוי יכולה לעבוד גם בכיוון +ההפוך, אם הציבור יספק את התנופה. אם ננטרל את האפשרות לעושר רב, אזי אחרי זמן +מה, אנשים יסגלו מחדש את גישתם, וישתוקקו שוב לעבוד בתחום מתוך חדוות היצירה.</p> +<p> + השאלה ”איך נוכל לשלם למתכנתים?“ הופכת לפשוטה יותר כאשר אנו מבינים שאין צורך +לשלם להם הון – פרנסה בלבד קל יותר לגייס.</p> + +<h4 id="funding">מימון תוכנה חופשית</h4> +<p> + למוסדות המשלמים למתכנתים אינם חייבים להיות בתי תוכנה. קיימים מוסדות רבים +אחרים היכולים לעשות זאת.</p> +<p> + יצרני חומרה רואים את התמיכה במפתחי תוכנה כהכרחית גם אם אינם יכולים לשלוט +בתוכנה אותה הם מפתחים. בשנת 1970, רוב התוכנה היתה חופשית בגלל שלא חשבו +להגביל אותה. היום, נכונותם הרבה להצטרף לארגונים ממחישה כי הבעלות על תוכנה +היא לא הדבר החשוב להם.</p> +<p> + מוסדות להשכלה גבוהה מקיימות פרוייקטי תכנות רבים. היום, הם בדרך כלל מוכרים את +התוצרת, אבל לא בשנות ה70'. האם יש איזה שהוא ספק שאוניברסיטאות יפתחו קוד +חופשי אם הן לא היו מורשות למכור אותו? ניתן היה לממן פרויקטים אלו על ידי אותם +חוזים ומענקים ממשלתיים המופנים כעת לפיתוח תוכנות קנייניות.</p> +<p> + מקובל היום עבור חוקרים אקדמאים לקבל מענקים לפיתוח מערכות, לפתח אותן כמעט עד +לסיום ולהכריז עליהן כ”גמורות“, ואז להקים חברות שבאמת רק מסיימות את הפרויקט +וגורמות לו להיות שימושי. לעיתים הם מכריזים על המוצר הלא-סופי כ-”חופשי“ אבל +לעיתים, אם הם מושחתים באמת, הם מקבלים זכות בלעדית מהאוניברסיטה. זה אינו סוד, +זוהי אמת פומבית שכולם מודים בה. אבל עדיין, אם חוקרים לא היו חשופים לפיתוי +לעשות דברים כאלו, הם עדיין היו מבצעים את מחקרם.</p> +<p> + מתכנתים הכותבים קוד חופשי יכולים להתקיים על ידי מכירת שרותים הקשורים +לתוכנה. אני עצמי נשכרתי להסב את <a href="/software/gcc/">קומפיילר ה<span +dir="ltr">של גנו C</span></a> לחומרות חדשות, ולייצר הרחבות לממשקי האנוש של +<a href="/software/emacs/">GNU Emacs</a>. (והצעתי את ההרחבות הללו לציבור +ברגע בו הם היו מוכנות), כמו כן אני מלמד קורסים עבורם אני מקבל שכר.</p> +<p> + אינני לבד בצורת עבודה זו, ישנה עכשיו חברה מצליחה וגדלה העובדת בדיוק באותה +הדרך. גם כמה חברות אחרות מספקות תמיכה מסחרית לתוכנה החופשית של מערכת +GNU. זוהי ההתחלה של תעשיית התמיכה לתוכנה חופשית – תעשייה היכולה לגדול אם +תוכנה חופשית תהיה שכיחה. היא מספקת למשתמשים אופציה שבדרך כלל אינה קיימת עבור +תוכנות מסחריות, למעט לעשירים ביותר.</p> +<p> + מוסדות חדשים כדוגמת ארגון התוכנה החופשית (<a href="/fsf/fsf.html">Free +Software Foundation</a>) גם כן יכולים לממן מתכנתים. רוב כספי הארגון באים +ממשתמשים הקונים מדיה מגנטית בדואר. התוכנה על המדיה הינה חופשית, כלומר, לכל +משתמש הזכות להעתיקה ולשנותה, אבל רבים מעדיפים לשלם על העותק שלהם. (המושג +”תוכנה חופשית“ מתייחס לחופש, לא למחיר) חלק מהמשתמשים מזמינים עותקים אפילו אם +יש להם כבר עותק, כדרך לתרומה שהם חשים צודקת. הארגון מקבל גם תרומות לא קטנות +מיצרני מחשבים.</p> +<p> + ארגון התוכנה החופשית הוא ארגון צדקה, והכנסותיו יוצאות לשכירת מתכנתים רבים +ככל האפשר. אם הוא היה מוקם כעסק להפצת אותה תוכנה חופשית לציבור תמורת תשלום, +הוא היה מביא למייסדיו רווח נאה.</p> +<p> + בגלל שהארגון הנו ארגון צדקה, מתכנתים בד"כ עובדים עבורו תמורת מחצית השכר אותו +היו מקבלים במקום אחר. הם עושים זאת בגלל שאנו חופשיים מבירוקרטיה, ובגלל שהם +חשים סיפוק שעבודתם לא תהיה חסומה ומוגבלת משימוש. יותר מכל, הם עושים זאת בגלל +שתכנות זה כיף. בנוסף, מתנדבים כתבו תוכניות רבות עבורנו (לאחרונה אפילו כותבים +טכניים התחילו להתנדב).</p> +<p> + דבר זה מאשר כי תכנות הנו אחד התחומים המעניינים ביותר, יחד עם מוזיקה +ואמנות. איננו צריכים לחשוש שאף אחד לא ירצה לתכנת.</p> + +<h4 id="owe">מה המשתמשים חייבים למתכנתים?</h4> +<p> + ישנה סיבה טובה מאוד למשתמשי תוכנה לחוש מחויבות מוסרית לתרום לתמיכה +בה. מתכנתים של קוד חופשי תורמים לפעילויות המשתמשים, ואין זה אלא הוגן ואינטרס +לטווח הארוך לתת להם מימון להמשך הדרך.</p> +<p> + אבל אין זה מתייחס לתוכנה קניינית, מאחר ולמגבלות מגיע עונש ולא פרס.</p> +<p> + ולכן יש לנו פרדוקס: המפתח של תוכנה שימושית זכאי לתמיכה ממשתמשיה, אבל כל +ניסיון להפוך התחייבות מוסרית זאת לדרישה הורס את הבסיס להתחייבות. מפתח יכול +להיות זכאי לפרס או לדרוש אותו, אבל לא ביחד…</p> +<p> + אני מאמין שמתכנת מוסרי הניצב מול פרדוקס זה חייב להתנהג כזכאי לפרס, אבל גם +חייב להפציר במשתמשים לתרום מרצונם החופשי. בסופו של דבר משתמשים ילמדו לתמוך +במפתחים ללא כפייה, בדיוק כמו שהם למדו לתמוך בתחנות רדיו וטלוויזיה ממלכתיות</p> + +<h3 id="productivity">מהי פרודוקטיביות בתוכנה? </h3> +<p> + אם תוכנה הנה חופשית, עדיין דרושים מתכנתים, אבל אולי פחות. האם זה רע לציבור?</p> +<p> + לא בהכרח. במדינות המפותחות יש היום פחות חקלאים מאשר היו ב1900, אבל אנו לא +רואים בכך דבר רע לציבור, בגלל שהמעטים הללו מפיקים יותר מזון לצרכנים מאשר +הרבים עשו בעבר - אנו קוראים לכך פריון עבודה משופר. תוכנה חופשית תדרוש הרבה +פחות מתכנתים לסיפוק הדרישה בגלל עליה בפריון העבודה בפיתוח בכל הרמות:</p> + +<ul> +<li> שימוש נרחב יותר לכל תוכנה שפותחה.</li> +<li> היכולת לשנות תוכנה קיימת והתאמתה במקום לכתוב מאפס.</li> +<li> חינוך טוב יותר למתכנתים.</li> +<li> חיסול כפל המאמצים בפיתוח</li> +</ul> + +<p> + אלו המתנגדים לשיתוף הפעולה בגלל שיגרום להעסקת פחות מתכנתים בעצם מתנגדים +לתפוקת עבודה משופרת. אבל בכל זאת, הם בד"כ מקבלים את האמונה הרווחת כי תעשיית +התוכנה זקוקה לפריון עבודה משופר. הכיצד יתכן?</p> +<p> + ”פרודוקטיביות בתכנות“ יכול להתפרש כשני מושגים שונים: פריון העבודה של כלל +פיתוח התוכנה או פריון העבודה של פרויקטים בודדים. פריון עבודה כולל הוא מה +שהחברה תרצה לשפר, והדרך הברורה ביותר להשיג שיפור זה הוא הסרת המכשולים +המלאכותיים לשיתוף פעולה המקטינים אותו. אבל חוקרים הלומדים את תחום ”פריון +עבודה בתכנות“ מתמקדים רק בפירוש השני, הצר, שבו שיפורים דורשים פתרונות +טכנולוגים מסובכים.</p> + +<h3 id="competition">האם תחרות הנה בלתי נמנעת?</h3> +<p> + האם בלתי נמנע שאנשים ינסו להתחרות, לגבור על מתחריהם בחברה? יתכן וכך, אבל, +תחרות בפני עצמה אינה מזיקה, הדבר המזיק הוא <em>קרב</em>.</p> +<p> + ישנן דרכים רבות להתחרות. תחרות יכולה להיות רצון להשיג יותר, לעשות יותר ממה +שאחרים עשו. לדוגמא, בימים עברו, היתה תחרות בין גאוני מחשוב, מי יגרום למחשב +לבצע את הדברים המדהימים ביותר או את התוכנה הקצרה או המהירה ביותר לביצוע +משימה מסוימת. סוג זה של תחרות גורם לכולם להרוויח, <em>כל עוד</em> היא מנוהלת +ברוח ספורטיבית.</p> +<p> + ”תחרות בונה“ מספיקה להמרצת אנשים למאמצים עילאיים. מספר אנשים מתחרים להיות +הראשון שיבקר בכל המדינות על כדור הארץ, אחדים אפילו השקיעו סכומים ניכרים +בתחרות זו. אבל הם אינם משחדים בעלי ספינות להוריד את מתחריהם על איים +נטושים. הם רוצים לתת לאדם הטוב לנצח.</p> +<p> + תחרות הופכת לקרב כאשר המתחרים מתחילים לסכל את צעדי היריב במקום לקדם את עצמם +– כאשר ”הטוב ינצח“ מפנה מקום ל-”אני אנצח, בין אם אני הטוב ביותר או +לא“. תוכנה קניינית הנה מזיקה, לא בגלל שהיא סוג של תחרות, אלא בגלל שהיא סוג +של קרב בין אזרחים בחברה.</p> +<p> + תחרות בין עסקים אינה בהכרח קרב. לדוגמא, כאשר שתי חנויות מכולת מתחרות, כל +מאמציהן מופנים לשיפור עצמי, לא למעשי חבלה אצל המתחרה. אבל אין זה מדגים +מחויבות מיוחדת לאתיקה עסקית, אלא, שיש מקום צר מאוד לקרב ללא אלימות פיזית +בסוג זה של עסקים. לא כל תחומי העסקים חולקים את המאפיינים הללו. מניעת מידע +היכול לעזור לכולם הנה סוג של קרב.</p> +<p> + השקפת עולם עסקית אינה מכינה אנשים להתנגד לפיתויי הקרב עם המתחרים. כמה צורות +של מאבק נאסרו על ידי חוקים אנטי-מונופוליים, חוקי האמת בפרסום וכולי, אבל +במקום להכליל זאת למניעה עקרונית של מאבקים, מנהלים ממציאים צורות אחרות של +מאבקים אשר אינן אסורות במפורש. משאבי הציבור מבוזבזים על המקבילה הכלכלית של +מלחמת אזרחים.</p> + +<h3 id="communism">”למה אתה לא עובר לרוסיה?“</h3> +<p> + בארצות הברית, כל תומך במשהו חוץ מצורה קיצונית של יוזמה חופשית אנוכית שמע +טיעון זה תכופות. לדוגמא, נגד תומכי מערכת הבריאות הציבורית, הנמצאת בכל יתר +המדינות המפותחות של העולם החופשי או נגד התומכים בתמיכה ציבורית באמנות, גם כן +הנחה ברורה במדינות מתקדמות. הרעיון כי לאזרחים יש מחויבות לטובת ציבור מזוהה +בארה"ב עם הקומוניזם. אבל כמה קרובים באמת רעיונות אלו?</p> +<p> + הקומוניזם שהיה נהוג בברית המועצות היה מערכת של בקרה מרכזית בה כל הפעילויות +היו מאורגנות, כביכול לטובת הכלל, אבל בפועל לטובת החברים במפלגה +הקומוניסטית. ובה נשמרו בקפידה אמצעי העתקה למניעת יצירת העתקים לא חוקיים.</p> +<p> + המערכת האמריקנית של זכויות יוצרים אינטלקטואליות משתמשת בבקרה מרכזית על הפצת +תוכנה, ושומרת על ציוד ההעתקה בעזרת מנגנונים אוטומטיים להגנת העתקה למנוע +העתקה לא חוקית.</p> +<p> + בניגוד לכך, אני עובד לבניית מערכת בה אנשים חופשיים להחליט על האופציות שלהם, +ובאופן מפורש, חופשיים לעזור לשכניהם וחופשיים לשנות ולשפר את הכלים שבהם הם +משתמשים בחיי היום-יום. מערכת המבוססת על התנדבות, שיתוף פעולה וביזור.</p> +<p> + לכן, אם עלינו לשפוט דעות על פי קרבתן לאורח החיים הקומוניסטי, בעלי התוכנה הם +הקומוניסטים בינינו.</p> + +<h3 id="premises">שאלת הנחת היסוד</h3> +<p> + אני מניח במאמר זה כי משתמש התוכנה אינו פחות חשוב מכותב התוכנה, או אפילו +המעביד של כותב התוכנה. במילים אחרות, לאינטרסים והצרכים שלהם משקל שווה בבואנו +להחליט באיזו דרך לפעול.</p> +<p> + הנחת יסוד זו אינה מקובלת גלובלית. רבים מחזיקים בדעה כי המעביד של כותב התוכנה +חשוב יותר מכל האחרים. הם אומרים, לדוגמא, כי המטרה של בעלות על תוכנה הנה לתת +למעביד את היתרון לו הוא זכאי, ללא קשר לצורה שבה זה משפיע על הציבור.</p> +<p> + אין תועלת בניסיון להוכיח או להפריך טענה זו. הוכחה דורשת הנחות יסוד +משותפות. ולכן רוב הדברים שאומר מופנים רק לאילו החולקים את הנחות היסוד שלי, +או לפחות מעונינים בתוצאותיהן. לאלו המאמינים כי הבעלים הנם חשובים יותר מכל +האחרים, מאמר זה פשוט לא רלוונטי.</p> +<p> + אבל מדוע מספר כה רב של אמריקאים מקבלים את הנחות היסוד המרוממות אנשים מסוימים +מעל כל האחרים? חלקית בגלל אמונתם כי הנחות יסוד אלו הינן חלק ממסורת משפטית של +החברה האמריקאית. אנשים מסוימים מפקפקים כי הנחות היסוד הללו קוראות תיגר על +בסיס החברה.</p> +<p> + חשוב ביותר לומר לאנשים אלו כי הנחות היסוד אינן חלק מהמסורת המשפטית שלנו. הם +לא היו אף פעם.</p> +<p> + לכן, החוקה של ארה"ב אומרת שמטרת זכויות היוצרים ”לקדם את התקדמות המדע +והאמנות השימושית“ בית המשפט העליון הרחיב על כך, בהצהירו במשפט <em>סרטי פוקס +כנגד דויאל</em> כי ”האינטרס היחיד של ארצות הברית וההתנגדות העיקרית להבטחת +מונופולים של זכויות יוצרים היא ברווח הכללי שיוצא לציבור מעבודת היוצרים“</p> +<p> + איננו נדרשים להסכים עם החוקה או עם בית המשפט העליון (בזמן מסוים, שניהם מחלו +לעבדות) כך שעמדותיהם אינן מפריכות את הנחות היסוד של עליונות הבעלים. אבל כולי +תקווה כי המודעות כי זוהי הנחה קיצונית-ימנית ולא הנחה בעלת הכרה מסורתית +תחליש את כוח משיכתה.</p> + +<h3 id="conclusion">סיכום</h3> +<p> + ברצוננו לחשוב כי חברתנו מעודדת עזרה לשכנים, אבל בכל פעם שאנו מתגמלים מישהו +על הפרעה, או מעריצים אותם בשל העושר שהם צברו בדרך זו, אנו שולחים את המסר +ההפוך.</p> +<p> + אגירת תוכנה היא אחת הצורות של נכונותנו להתעלם מרווחת הציבור לצורך רווח +אישי. אנו יכולים לעקוב אחר רוח זאת מרונלד רייגן ועד ג'ים בקר, מאיון בוסקי עד +אקסון, מבנקים כושלים לבתי ספר כושלים. אנו יכולים למדוד זאת בגידול אוכלוסיית +חסרי הבית ואוכלוסיית בתי הכלא. הרוח האנטי-חברתית מזינה את עצמה, בגלל שככל +שאנו רואים אנשים אחרים שאינם עוזרים לנו, כך אנו רואים חוסר תוחלת בעזרה +לאחרים. והחברה דועכת לג'ונגל.</p> +<p> + אם איננו רוצים לחיות בג'ונגל, עלינו לשנות את גישתנו לחיים. אנו חייבים להתחיל +לשלוח את המסר כי אזרח טוב הוא זה המשתף פעולה כאשר זה נדרש, ולא אחד המצליח +בגזל אחרים. כולי תקווה כי התנועה לתוכנה חופשית תתרום לכך – לפחות בתחום אחד +נחליף את הג'ונגל במערכת יותר יעילה המעודדת ובנויה על התנדבות ושיתוף פעולה.</p> + +<h3 id="footnotes">הערות</h3> + +<ol> +<li id="f1">המלה ”חופשית“ ב”תוכנה חופשית“ מתייחסת לחופש, לא למחיר. המחיר המשולם עבור +עותק של תוכנה חופשית יכול היות אפס, נמוך או במקרים נדירים, גבוה.</li> + +<li id="f2">נושא הזיהום וצפיפות התנועה אינו משנה את המסקנה. אם ברצוננו לעשות את הנהיגה +יקרה יותר ולהרתיע מנהיגה באופן כללי, הפתרון הנחות הוא על ידי כבישי אגרה, אשר +תורמים לזיהום ולצפיפות גם יחד. מס על דלק הינו יעיל הרבה יותר.כמו כן, הרצון +להגביר את הבטיחות על ידי הסרת מגבלת המהירות המקסימלית אינו רלוונטי, גישה +חופשית לכביש מגדילה את המהירות הממוצעת על ידי הימנעות מעצירות ועיכובים, לכל +מגבלת מהירות.</li> + +<li id="f3">ניתן לראות תוכנה מסוימת כמזיקה וככזו שאינה צריכה כלל להתקיים, כמו בסיס נתוני +המסחר האישיים של לוטוס, אשר הוסר ממדפי המכירות עקב מורת רוח הציבור. רוב דברי +אינם חלים על מקרה זה, אבל אין זה הגיוני להתווכח על נחיצות בעלות על תוכנה בכך +שבעלים יכול להקטין את תפוצת התוכנה. הבעלים לא ימנע לגמרי את ההפצה, כפי שניתן +היה לקוות במקרה של תוכנה שהשימוש בה נחשב למזיק.</li> +</ol> + +<hr /> +<blockquote id="fsfs"><p class="big">מאמר זה מפורסם ב<a +href="http://shop.fsf.org/product/free-software-free-society/">תוכנה חופשית, +חברה חופשית: המאמרים הנבחרים של ריצ'ארד מ. סטולמן</a>.</p></blockquote> + +<div class="translators-notes"> + +<!--TRANSLATORS: Use space (SPC) as msgstr if you don't have notes.--> + </div> +</div> + +<!-- for id="content", starts in the include above --> +<!--#include virtual="/server/footer.he.html" --> +<div id="footer"> +<div class="unprintable"> + +<p>לשאלות וברורים שקשורים ל- FSF או ל- GNU: צרו קשר עם <a +href="mailto:gnu@gnu.org"><gnu@gnu.org></a>. <a href="/contact/">דרכים +אחרות</a> ליצירת קשר עם FSF. הערות על עמודי ה- WWW הללו, ניתן להפנות ל- <a +href="mailto:webmasters@gnu.org"><webmasters@gnu.org></a>.</p> + +<p> +<!-- TRANSLATORS: Ignore the original text in this paragraph, + replace it with the translation of these two: + + We work hard and do our best to provide accurate, good quality + translations. However, we are not exempt from imperfection. + Please send your comments and general suggestions in this regard + to <a href="mailto:web-translators@gnu.org"> + + <web-translators@gnu.org></a>.</p> + + <p>For information on coordinating and submitting translations of + our web pages, see <a + href="/server/standards/README.translations.html">Translations + README</a>. --> +אנא הבט ב- <a href="/server/standards/README.translations.html">Translations +README</a> למידע על תיאום ומשלוח תרגומים של מאמר זה.</p> +</div> + +<p><span dir="ltr">Copyright © 1998, 2000, 2001 Free Software Foundation, +Inc.</span><br /> +זכויות יוצרים 1991, 1992, 1998, 2000, 2001 המוסד לתוכנה חופשית, בע"מ</p> + +<p><span dir="ltr">This page is licensed under a <a rel="license" +href="http://creativecommons.org/licenses/by-nd/4.0/">Creative Commons +Attribution-NoDerivatives 4.0 International License</a>.</span></p> + +<!--#include virtual="/server/bottom-notes.he.html" --> +<div class="translators-credits"> + +<!--TRANSLATORS: Use space (SPC) as msgstr if you don't want credits.--> +תורגם: 12 ביוני 2002, 00:00:00 שעון ישראל, על ידי נעם גרץ (נערך: 17 באפריל +2003 על ידי the duke)</div> + +<p class="unprintable"><!-- timestamp start --> +עודכן אחרון: + +$Date: 2017/02/27 22:08:30 $ + +<!-- timestamp end --> +</p> +</div> +</div> +</body> +</html> diff --git a/talermerchantdemos/blog/articles/he/university.html b/talermerchantdemos/blog/articles/he/university.html new file mode 100644 index 0000000..816d9bc --- /dev/null +++ b/talermerchantdemos/blog/articles/he/university.html @@ -0,0 +1,172 @@ +<!--#set var="PO_FILE" value='' + --><!--#set var="ORIGINAL_FILE" value="/philosophy/university.html" + --><!--#set var="DIFF_FILE" value="" + --><!--#set var="OUTDATED_SINCE" value="2009-10-18" --> + +<!--#include virtual="/server/header.he.html" --> +<!-- Parent-Version: 1.77 --> + +<!-- TRANSLATORS: This page was generated locally by GNUN. Please do + not update it manually, update the corresponding PO file instead. + The PO is archived in trans-coord task #14388 (file: he-POs.tar.gz). + For more info, contact web-translators@gnu.org. --> + +<title>הוצאת תוכנה חופשית במסגרת אוניברסיטאית - GNU Project - Free Software +Foundation</title> + +<!--#include virtual="/philosophy/po/university.translist" --> +<!--#include virtual="/server/banner.he.html" --> +<!--#include virtual="/server/outdated.he.html" --> +<h2>הוצאת תוכנה חופשית במסגרת אוניברסיטאית</h2> + +<p> + תנועת התוכנה החופשית, אנו מאמינים שלמשתמשי מחשב צריך להיות החופש לשנות +ולהפיץ בהפצת המשך את התוכנה בה הם משתמשים. המילה ”חופשית“ בצירוף ”תוכנה +חופשית“ מתייחסת לחופש: פירוש הדבר שלמשתמשים יש את החופש להריץ, לשנות ולהפיץ +בהפצת המשך את התוכנה. תוכנה חופשית תורמת לידע האנושי, בעוד שתוכנה לא-חופשית +אינה עושה זאת. לפיכך צריכות אוניברסיטאות לעודד תוכנה חופשית למען קידום הידע +האנושי, ממש כשם שהן צריכות לעודד מדענים ומלומדים לפרסם את עבודותיהם.</p> + +<p> +אולם, למרבה הצער, למנהלי אוניברסיטאות רבים יש ראיה תועלתנית בכל הנוגע לתוכנה +(ולמדע); הם רואים בתוכנות הזדמנויות להכנסות, ולא הזדמנויות לתרום לידע +האנושי. מפתחי תוכנה חופשית התמודדו עם נטיה זו במשך כמעט 20 שנה.</p> + +<p> + כשהתחלתי לפתח את <a href="/gnu/thegnuproject.html">מערכת ההפעלה גנו</a> +ב1984-, הצעד הראשון שלי היה להתפטר מעבודתי ב-MIT. עשיתי זאת בייחוד כדי שמשרד +הרישוי של MIT לא יוכל להתערב בהוצאת גנו כתוכנה חופשית. תכננתי מתווה להחלת +רשיונות על התוכנות בגנו שמבטיח שכל הגירסאות שעברו שינויים, בהכרח יהוו גם הן +תוכנה חופשית, מתווה שהתפתח ל<a href="/licenses/gpl.html">רישיון הציבורי +הכללי של גנו</a> (GNU GPL), ולא רציתי להתחנן בפני המנהלים של MIT כדי שיתנו +לי להשתמש בו.</p> + +<p> +במהלך השנים, הרבו חברי אוניברסיטאות לפנות למוסד לתוכנה חופשית כדי ללמוד כיצד +להתמודד עם מנהלים שרואים בתוכנה סחורה ותו לא. שיטה טובה אחת, המתאימה אפילו +לפרוייקטים בעלי מימון ייחודי, היא לבסס את העבודה על תוכנה קיימת שיצאה במסגרת +ה-GNU GPL. כך תוכלו לומר למנהלים שלכם: ”איננו רשאים לשחרר את הגירסה ששונתה +אלא במסגרת ה-GNU GPL – כל דרך אחרת תהווה הפרת זכויות יוצרים“. אחרי שסימני +הדולר ייעלמו מעיניהם, הם יסכימו בד"כ להוציא אותה כתוכנה חופשית.</p> + +<p> +אתם גם יכולים לבקש מהגורם המממן שלכם לעזור. כשקבוצה ב-NYU (אוניברסיטת ניו +יורק) פיתחה את GNU Ada, במימון חיל האויר של ארה"ב, החוזה דרש במפורש לתרום את +הקוד שנוצר למוסד לתוכנה חופשית. ראשית ארגנו את ההסדר עם המממן, ואז הראו +בנימוס להנהלת האוניברסיטה שאין מקום למשא ומתן מחודש. הם יעדיפו להחזיק בחוזה +לפיתוח תוכנה חופשית מלהישאר ללא חוזה בכלל, כך שסביר שהם יצטרפו אליכם.</p> + +<p> +בכל מקרה, העלו את הנושא בשלב מוקדם – בוודאי לפני שהתוכנה חצי-מוכנה. בנקודה +זו האוניברסיטה עדיין זקוקה לכם, כך שאתם יכולים לשחק את הקשוחים: אמרו להנהלה +שתסיימו את התוכנה ותהפכו אותה לשמישה, אם הם יסכימו בכתב להיותה תוכנה חופשית +(ויסכימו לרישיון התוכנה החופשית שבחרתם). אחרת, תעבדו עליה רק במידה שנדרשת +בשביל לכתוב עליה עבודה, ולעולם לא תיצרו גירסה טובה מספיק בשביל +הוצאה. כשמנהלים יודעים שהבחירה שלהם היא בין חבילת תוכנה חופשית שתורמת לשמה +הטוב של האוניברסיטה, לבין שום דבר, הם בדרך כלל יבחרו באפשרות הראשונה.</p> + +<p> +לא לכל האוניברסיטאות יש מדיניות תועלתנית כזו. לאוניברסיטת טקסס יש מדיניות +שמקלה על הוצאת תוכנה שפותחה שם כתוכנה חופשית, במסגרת הרישיון הציבורי הכללי +של גנו. גם ל-Univates בברזיל ולמוסד הבינלאומי לטכנולוגיית מידע בהידראבאד, +הודו, יש מדיניות שמבכרת הוצאת תוכנה במסגרת ה-GPL. על-ידי גיבוש תמיכה בפקולטה +עצמה כצעד ראשון, ייתכן שתוכלו להשתית מדיניות כזו באוניברסיטה שלכם. הציגו את +הנושא כעניין של עיקרון: האם האוניברסיטה חותרת לקידום הידע האנושי, או שמטרתה +היחידה היא להנציח את עצמה?</p> + +<p> +בכל גישה שבה תנקטו, נחישות ואימוץ השקפה מוסרית, כפי שאנו עושים במוסד לתוכנה +חופשית, יכולים רק לעזור. כדי להתייחס לציבור בצורה מוסרית, התוכנה צריכה להיות +חופשית – מלשון ”חופש“ – עבור הציבור כולו.</p> + +<p> +מפתחים רבים של תוכנה חופשית מצהירים על סיבות מעשיות גרידא לכך שהם עושים זאת: +הם תומכים בהענקת האפשרות לחלוק ולשנות תוכנה כאמצעי להפיכת התוכנה לחזקה +ואמינה יותר. אם ערכים אלו מניעים אתכם לפתח תוכנה חופשית, טוב ויפה, ותודה על +התרומה. אך ערכים אלו אינם נותנים לכם את היכולת לעמוד איתנים כשמנהלי +האוניברסיטאות לוחצים או מפתים אתכם להפוך את התוכנות ללא-חופשיות.</p> + +<p> +לדוגמה, הם יכולים לטעון ש”נוכל להפוך אותה לחזקה ואמינה עוד יותר עם כל הכסף +שנקבל.“ טענה זו עשויה להתאמת או שלא להתאמת בסופו של דבר, אך קשה להפריך אותה +מראש. הם יכולים להציע רישיון שיאפשר הפצת עותקים ”ללא תשלום, לשימוש אקדמי +בלבד“, שמשמעו שלציבור הרחב לא מגיע חופש, ויטענו שבכך יובטח שיתוף-הפעולה של +גופים אקדמיים, שהוא (לדבריהם) כל מה שאתם זקוקים לו.</p> + +<p> +אם מתחילים באימוץ ערכים ”פרגמטיים“, קשה לתת סיבה טובה לדחיית הצעות-נפל אלו, +אך אפשר לעשות זאת בקלות אם מבססים את העמדה על ערכים מוסריים ופוליטיים. מה +הטעם בהפקת תוכנה חזקה ואמינה, כאשר המחיר הוא החופש של המשתמשים? האם עיקרון +החופש אינו חל על העולם שמחוץ לאקדמיה בה במידה שהוא חל על האקדמיה עצמה? +התשובות ברורות אם חופש וקהילה הם בין היעדים שלכם. תוכנה חופשית מכבדת את +החופש של המשתמשים, בעוד שתוכנה לא-חופשית שוללת אותו.</p> + +<p> +אין דבר שמחזק את ההחלטה שלך כמו הידיעה שהחופש של הקהילה תלוי, במידה מסוימת, +בך.</p> + +<hr /> +<blockquote id="fsfs"><p class="big">מאמר זה מפורסם ב<a +href="http://shop.fsf.org/product/free-software-free-society/">תוכנה חופשית, +חברה חופשית: המאמרים הנבחרים של ריצ'ארד מ. סטולמן</a></p></blockquote> + +<div class="translators-notes"> + +<!--TRANSLATORS: Use space (SPC) as msgstr if you don't have notes.--> + </div> +</div> + +<!-- for id="content", starts in the include above --> +<!--#include virtual="/server/footer.he.html" --> +<div id="footer"> +<div class="unprintable"> + +<p>לשאלות וברורים שקשורים ל- FSF או ל- GNU: צרו קשר עם <a +href="mailto:gnu@gnu.org"><gnu@gnu.org></a>. <a href="/contact/">דרכים +אחרות</a> ליצירת קשר עם FSF. הערות על עמודי ה- WWW הללו, ניתן להפנות ל- <a +href="mailto:webmasters@gnu.org"><webmasters@gnu.org></a>.</p> + +<p> +<!-- TRANSLATORS: Ignore the original text in this paragraph, + replace it with the translation of these two: + + We work hard and do our best to provide accurate, good quality + translations. However, we are not exempt from imperfection. + Please send your comments and general suggestions in this regard + to <a href="mailto:web-translators@gnu.org"> + + <web-translators@gnu.org></a>.</p> + + <p>For information on coordinating and submitting translations of + our web pages, see <a + href="/server/standards/README.translations.html">Translations + README</a>. --> +אנא הבט ב- <a href="/server/standards/README.translations.html">Translations +README</a> למידע על תיאום ומשלוח תרגומים של מאמר זה.</p> +</div> + +<p><span dir="ltr">Copyright © 2002 Richard Stallman</span><br /> +זכויות יוצרים 2002 ריצ'ארד סטולמן</p> + +<p><span dir="ltr">This page is licensed under a <a rel="license" +href="http://creativecommons.org/licenses/by-nd/3.0/us/">Creative Commons +Attribution-NoDerivs 3.0 United States License</a>.</span></p> + +<!--#include virtual="/server/bottom-notes.he.html" --> +<div class="translators-credits"> + +<!--TRANSLATORS: Use space (SPC) as msgstr if you don't want credits.--> +תורגם: 16 במאי 2003, 1:29 שעון ישראל, על ידי the duke (נערך: 18 באוגוסט 2003 +על ידי אלעד שאול זמיר)</div> + +<p class="unprintable"><!-- timestamp start --> +עודכן אחרון: + +$Date: 2017/02/27 22:08:30 $ + +<!-- timestamp end --> +</p> +</div> +</div> +</body> +</html> diff --git a/talermerchantdemos/blog/articles/he/why-copyleft.html b/talermerchantdemos/blog/articles/he/why-copyleft.html new file mode 100644 index 0000000..102d1a6 --- /dev/null +++ b/talermerchantdemos/blog/articles/he/why-copyleft.html @@ -0,0 +1,133 @@ +<!--#set var="PO_FILE" value='' + --><!--#set var="ORIGINAL_FILE" value="/philosophy/why-copyleft.html" + --><!--#set var="DIFF_FILE" value="" + --><!--#set var="OUTDATED_SINCE" value="2017-12-11" --> + +<!--#include virtual="/server/header.he.html" --> +<!-- Parent-Version: 1.86 --> + +<!-- TRANSLATORS: This page was generated locally by GNUN. Please do + not update it manually, update the corresponding PO file instead. + The PO is archived in trans-coord task #14388 (file: he-POs.tar.gz). + For more info, contact web-translators@gnu.org. --> + +<title>למה ”חובות-מפיצים“? - GNU Project - Free Software Foundation</title> + +<!--#include virtual="/philosophy/po/why-copyleft.translist" --> +<!--#include virtual="/server/banner.he.html" --> +<!--#include virtual="/server/outdated.html" --> +<h2>למה ”חובות-מפיצים“?</h2> + +<p> +<cite>”כשעוסקים בהגנה על חירותם של אחרים, התבטלות אינה מעשה של ענוה - אלא +חולשה“</cite> +</p> + +<p> +בפרוייקט גנו אנו, בדרך כלל, מציעים שאנשים ישתמשו ברשיונות ”<a +href="/licenses/copyleft.html">חובות מפיצים</a>“ (Copyleft) כמו GNU <abbr +title="General Public License">GPL</abbr>, במקום ברשיונות מתירניים של +תוכנה חופשית שאינם מטילים ”חובות מפיצים“. איננו מתווכחים בחריפות כנגד סוגי +רשיונות אחרים שכאלה – למעשה, בנסיבות מיוחדות אנו אף ממליצים עליהם – אך דווקא +תומכיהם של רשיונות אלה, זיכו בעבר את הפרוייקט שלנו בקיתונות של ביקורת. +</p> + +<p> +במקרה אחד, הצהיר פלוני כי השימוש שלו ברשיון BSD היה ”מעשה של ענווה“: ”איני +מבקש דבר מאלה שמשתמשים בקוד שלי, אלא רק שיתנו לי קרדיט“. האם ניתן לתאר +דרישה חוקית למתן קרדיט כ”ענווה“? זו שאלה מעניינת, אך עלינו לתת את הדעת על +נקודה עמוקה יותר. +</p> + +<p> +ענווה פירושה ויתור על האינטרס שלכם, אך אתם ומי שמשתמש בתוכנה שלכם אינכם +היחידים שמושפעים מן הבחירה שלכם ברשיון תוכנה חופשית מסויים לקוד +שבידיכם. למשל, מישהו שמשתמש בקוד שלך בתוך תוכנה שאינה חופשית, מנסה למנוע את +חירותם של אחרים. אם תתיר לו לעשות כן, אינך מגן על חירותם של האחרים. כשזה +מגיע להגנת חירותם של אחרים, התבטלות אינה מעשה של ענווה – אלא חולשה. +</p> + +<p> +שחרור הקוד שלכם תחת <a href="/licenses/bsd.html">אחד מרשיונות <span dir="rtl">BSD</span></a>, או רשיון מתירני אחר שאינו מסוג ”חובות +מפיצים“, אינו מעשה שגוי – שכן התוכנה עדיין חופשית, ועדיין מהווה תרומה לקהילה +שלנו. אבל יש בה חולשה, וברוב המקרים זו אינה הדרך הטובה ביותר להגן על זכותם +של המשתמשים לשתף ולשנות תוכנה. +</p> + +<div class="translators-notes"> + +<!--TRANSLATORS: Use space (SPC) as msgstr if you don't have notes.--> + </div> +</div> + +<!-- for id="content", starts in the include above --> +<!--#include virtual="/server/footer.he.html" --> +<div id="footer"> +<div class="unprintable"> + +<p>לשאלות וברורים שקשורים ל- FSF או ל- GNU: צרו קשר עם <a +href="mailto:gnu@gnu.org"><gnu@gnu.org></a>. <a href="/contact/">דרכים +אחרות</a> ליצירת קשר עם FSF. הערות על עמודי ה- WWW הללו, ניתן להפנות ל- <a +href="mailto:webmasters@gnu.org"><webmasters@gnu.org></a>.</p> + +<p> +<!-- TRANSLATORS: Ignore the original text in this paragraph, + replace it with the translation of these two: + + We work hard and do our best to provide accurate, good quality + translations. However, we are not exempt from imperfection. + Please send your comments and general suggestions in this regard + to <a href="mailto:web-translators@gnu.org"> + + <web-translators@gnu.org></a>.</p> + + <p>For information on coordinating and submitting translations of + our web pages, see <a + href="/server/standards/README.translations.html">Translations + README</a>. --> +אנא הבט ב- <a href="/server/standards/README.translations.html">Translations +README</a> למידע על תיאום ומשלוח תרגומים של מאמר זה.</p> +</div> + +<!-- Regarding copyright, in general, standalone pages (as opposed to + files generated as part of manuals) on the GNU web server should + be under CC BY-ND 3.0 US. Please do NOT change or remove this + without talking with the webmasters or licensing team first. + Please make sure the copyright date is consistent with the + document. For web pages, it is ok to list just the latest year the + document was modified, or published. + + If you wish to list earlier years, that is ok too. + Either "2001, 2002, 2003" or "2001-2003" are ok for specifying + years, as long as each year in the range is in fact a copyrightable + year, i.e., a year in which the document was published (including + being publicly visible on the web or in a revision control system). + + There is more detail about copyright years in the GNU Maintainers + Information document, www.gnu.org/prep/maintain. --> +<p><span dir="ltr">Copyright © 2003, 2007, 2008, 2013 Free Software +Foundation, Inc.</span> +זכויות יוצרים 2003 ,2007, 2008, 2013, המוסד לתוכנה חופשית, בע"מ.</p> + +<p><span dir="ltr">This page is licensed under a <a rel="license" +href="http://creativecommons.org/licenses/by-nd/4.0/">Creative +Commons Attribution-NoDerivatives 4.0 International License</a>.</span></p> + +<!--#include virtual="/server/bottom-notes.he.html" --> +<div class="translators-credits"> + +<!--TRANSLATORS: Use space (SPC) as msgstr if you don't want credits.--> +תורגם: 2 ביוני 2003, 00:00:00 שעון ישראל, על ידי עידו אמין (נערך: 4 ביוני +2003 על ידי the duke)</div> + +<p class="unprintable"><!-- timestamp start --> +עודכן אחרון: + +$Date: 2020/07/05 16:15:36 $ + +<!-- timestamp end --> +</p> +</div> +</div> +</body> +</html> diff --git a/talermerchantdemos/blog/articles/he/why-gnu-linux.html b/talermerchantdemos/blog/articles/he/why-gnu-linux.html new file mode 100644 index 0000000..06e3e99 --- /dev/null +++ b/talermerchantdemos/blog/articles/he/why-gnu-linux.html @@ -0,0 +1,243 @@ +<!--#set var="PO_FILE" value='' + --><!--#set var="ORIGINAL_FILE" value="/gnu/why-gnu-linux.html" + --><!--#set var="DIFF_FILE" value="" + --><!--#set var="OUTDATED_SINCE" value="2006-09-16" --> + +<!--#include virtual="/server/header.he.html" --> +<!-- Parent-Version: 1.79 --> + +<!-- TRANSLATORS: This page was generated locally by GNUN. Please do + not update it manually, update the corresponding PO file instead. + The PO is archived in trans-coord task #14388 (file: he-POs.tar.gz). + For more info, contact web-translators@gnu.org. --> + +<title>Why GNU/Linux? - GNU Project - Free Software Foundation</title> + +<!--#include virtual="/gnu/po/why-gnu-linux.translist" --> +<!--#include virtual="/server/banner.he.html" --> +<!--#include virtual="/server/outdated.he.html" --> +<h2>מהו שם?</h2> + +<p><strong>מאת : <a href="http://www.stallman.org">ריצ'ארד סטולמן</a></strong></p> + +<div class="announcement"> + <blockquote><p>אם ברצונכם בהסבר על ההיסטוריה של מערכת <a +href="/gnu/linux-and-gnu.html">גנו\לינוקס</a> בהתיחסות לשאלת השם, ראו <a +href="/gnu/linux-and-gnu.html"><http://www.gnu.org/gnu/linux-and-gnu.html></a>. +יתכן וגם תתענינו ב<a href="/gnu/gnu-linux-faq.html">שו"ת גנו\לינוקס</a>. + +</p></blockquote> +</div> + +<p> +שמות מהווים משמעות - בחירתנו בשמות מגדירה את המשמעות של דברינו. שם שאינו +הולם מעביר לאנשים מסר שגוי. ורד, בכל שם, עדיין יריח טוב, אך אם תקרא לו ”עט“, +אנשים די יתאכזבו לכשינסו לכתוב בו. ואם תקרא לעטים ”ורדים“, אנשים לא יבינו +לשם מה הם טובים. אם תקרא למערכת ההפעלה שלנו לינוקס, אתה מעביר רעיון מוטעה +בקשר למקור המערכת, להיסטוריה שלה ולמטרתה. אם תקרא לה ”<a +href="/gnu/linux-and-gnu.html">גנו\לינוקס</a>“, אתה מעביר, אמנם לא בפרטים, +את הרעיון הנכון.</p> +<p> +אך האם זה משנה לקהילתנו? האם זה באמת חשוב אם אנשים ידעו את מקור המערכת, את +ההיסטוריה שלה ואת מטרתה? כן - בגלל שאנשים ששכחו את ההיסטוריה בדרך כלל +נידונים לחזור עליה. העולם החופשי שהתפתח סביב ”<a +href="/gnu/linux-and-gnu.html">גנו\לינוקס</a>“ אינו מאובטח, הבעיות שהובילו +לפיתוח גנו לא הושרשו לחלוטין ועדיין מאיימות לחזור.</p> + +<p> +כאשר אני מסביר למה ראוי יותר לקרוא למערכת ההפעלה גנו\לינוקס מאשר לינוקס, +אנשים לעתים מגיבים בצורה זו:</p> + +<blockquote><p> +<em>בהסכמה שמגיע לפרויקט גנו הערכה בעבור עבודתו, האם זה באמת שווה את המהומה +כאשר אנשים אינם מביעים הערכה זו? האם אין זה יותר חשוב כי העבודה נעשית מאשר +מי עושה אותה? אתה צריך להרגע, להתגאות בעבודה שנעשתה טוב ולא לדאוג בגלל העדר +הבעת הערכה.</em> +</p></blockquote> +<p> +זו היתה עצה טובה, אם רק המצב היה כזה - אם העבודה נעשתה והיה מגיע הזמן +להרגע. אם רק היתה זו האמת! אבל האתגרים רבים, ואין זו השעה לקבל את העתיד +כמובן מאליו. חוזק הקהילה שלנו נשען על המחויבות לחופש ולשיתוף פעולה. השימוש +בשם ”<a href="/gnu/linux-and-gnu.html">גנו\לינוקס</a>“ הוא הדרך לאנשים +להזכיר לעצמם ולהודיע לאחרים על מטרות אלו.</p> + +<p> +זה אכן אפשרי לכתוב תוכנה חופשית טובה מבלי לחשוב על גנו, ועבודה טובה ורבה +נעשתה גם בשם ”לינוקס“ , אבל ”לינוקס“ קושרה מאז ומעולם עם פילוסופיה שאינה +מחויבת לחופש לשיתוף פעולה. מאחר שהולך וגובר השימוש גובר בשם זה על ידי עסקים, +יהיו לנו הרבה יותר קשיים לקשר אותו עם רוח הקהילה.</p> + +<p> +אתגר גדול לעתיד של התוכנה החופשית בא מנטיית חברות ההפצה של ”לינוקס“ +להוספת תוכנה שאינה חופשית ל-”<a +href="/gnu/linux-and-gnu.html">גנו\לינוקס</a>“ בשם הנוחיות והעוצמה. כל מפתחי +ההפצות המסחריות עושים זאת, אף אחד מהם אינו מייצר הפצה שהיא כולה חופשית. הרוב +גם לא מציינים בבהירות את החלקים הקניניים בערכות שלהם ורובם אף מפתחים מרכיבים +פרטיים, לא חופשיים, ומוסיפים אותם למערכת. חלקם אף מפרסמים מערכות ”לינוקס“ +בשיטת ”רישיון למשתמש“, שיטה הנותנת למשתמש חופש במידה שחלונות של מייקרוסופט +נותנת.</p> + +<p> +אנשים מצדיקים הוספת מרכיבים לא-חופשיים בשם ”הפופולריות של לינוקס“ - ולמעשה +מחשיבים פופולריות מעל לחופש. לעיתים הם מודים בכך בפומבי - לדוגמא, מגזין +Wired טען כי רוברט מקמילן, עורך מגזין לינוקס, ”מרגיש כי התנועה לעבר +קוד פתוח צריכה להיות מונעת על ידי החלטות טכניות ולא פוליטיות”.ויו"ר +Caldera המריץ בפומבי משתמשים <a +href="http://www.zdnet.com/article/stallman-love-is-not-free/">לזנוח את מטרה +החופש ולעבוד עבור ”פופלריות לינוקס“</a>.</p> + +<p> +יתכן והוספת מרכיבים לא-חופשיים ל<a +href="/gnu/linux-and-gnu.html">גנו\לינוקס</a> אכן יגדילו את הפופולריות שלה, +אם בפופולריות אנו מתכוונים למספר האנשים המשתמשים במקצת מ<a +href="/gnu/linux-and-gnu.html">גנו\לינוקס</a> בצרוף עם תוכנה לא-חופשית. אבל, +באותו הזמן, אנו מעודדים את הקהילה לקבל קוד לא-חופשי כדבר טוב, ולשכוח את מטרה +החופש. אין טעם בנהיגה מהירה יותר אם אינך יכול להשאר על הכביש.</p> + +<p> +כאשר התוסף הלא-חופשי הוא ספריה או כלי תכנות, הוא יכול להיהפך למלכודת למפתחי +תוכנה. כאשר הם כותבים תוכנה חופשית התלוייה בחבילה הלא-חופשית, התוכנה שלהם +אינה יכולה להיות חלק ממערכת חופשית לחלוטין. Motif ו-Qt לכדו כך כמות רבה של +תוכנה חופשית בעבר ויצרו בעיות שפתרונן לקח שנים. בעיית Motif עדיין לא פתורה +לחלוטין מאחר ו LessTif זקוק עדיין לליטושים (אנא התנדבו!) למימוש הלא-חופשי של +SUN לשפת ג'אווה יש עתה אפקט דומה.</p> + +<p> +אם הקהילה תמשיך להתקדם לכיוון זה, יתכן ועתיד <a +href="/gnu/linux-and-gnu.html">גנו\לינוקס</a> יהפוך לפסיפס של מרכיבים +חופשיים וקניניים. 5 שנים מהיום, בטוח שיהיו לנו הרבה מרכיבים חופשיים, אבל אם +לא נזהר, הם יהיו לא-שימושיים ללא תוכנה לא-חופשית שהמשתמשים מצפים לה. אם זה +יקרה, המערכה שלנו לחופש נכשלה.</p> + +<p> +אם שחרור אלטרנטיבות חופשיות היה ענין של תכנות,יתכן ופתרון בעיות העתיד יהיה +קל יותר, כאשר משאבי הפיתוח של הקהילה יגדלו. אבל אנו ניצבים בפני מכשולים +המאיימים להפוך הכל לקשה יותר: חוקים המונעים תוכנה חופשית. ככל שמתרבים +הפטנטים על תוכנה וחוקים כדוגמת <abbr title="Digital Millennium Copyright +Act">DMCA</abbr> משמשים למניעת פיתוח תוכנה חופשית למטרות חשובות כגון +צפייה בDVD או שמיעת RealAudio , אנו מוצאים את עצמנו ללא דרך ברורה להלחם +בתבניות הנתונים הסודיות ומוגנות הפטנט למעט <strong>דחיית התוכנות הלא-חופשיות +המשתמשות בהם.</strong></p> + +<p> +מענה לאתגרים אלו ידרוש מאמצים מסוגים שונים, אבל מה שאנו זקוקים לו מעל הכל, +לעימות עם כל סוג של אתגר, הוא לזכור את המטרה של החופש לשיתוף פעולה. איננו +יכולים לצפות שהכמיהה לתוכנה אמינה ובעלת עוצמה תדחוף אנשים למאמצים +גדולים. אנו זקוקים לסוג ההחלטיות שיש לאנשים כאשר הם נלחמים למען החופש שלהם +ולמען הקהילה - החלטיות להמשיך לאורך שנים ולא להכנע.</p> + +<p> +בקהילה שלנו, מטרה זו וההחלטיות נובעים בעיקר מפרויקט גנו. אנו אלו המדברים על +חופש וקהילה כעל משהו שיש לעמוד איתן מאחוריו. הארגונים המדברים על ”לינוקס“ +בד"כ לא אומרים זאת. המגזינים על ”לינוקס“ בדרך כלל מלאים במודעות לתוכנה +לא-חופשית, החברות האורזות ”לינוקס“ מוסיפות תוכנה לא-חופשית למערכת, בעוד +חברות אחרות ”תומכות בלינוקס“ עם אפליקציות לא-חופשיות, וקבוצת המשתמשים +ל”לינוקס“ מזמינות סוכני מכירות להציג אפליקציות אלו. המקום העיקרי בו אנשים +בקהילה שלנו יכולים להתקל ברעיון של חופש והחלטיות הוא פרויקט גנו.</p> + +<p> +אבל כאשר אנשים נתקלים ברעיון זה, האם הם ירגישו שהוא קשור אליהם?</p> + +<p> +אנשים היודעים שהם משתמשים במערכת שבאה מפרויקט גנו יכולים לראות קשר ישיר בינם +לבין גנו. הם אינם מסכימים אוטומטית עם הפילוסופיה שלנו, אבל לפחות הם יראו +סיבה לחשוב עליה ברצינות. בניגוד לכך, אנשים המחשיבים עצמם ”משתמשי לינוקס“ +והמאמינים כי פרויקט גנו ”פיתח כלים שהוכחו מועילים ללינוקס“ בדרך כלל רואים רק +קשר עקיף בין גנו לבין עצמם. יתכן והם פשוט יתעלמו מפילוסופית גנו כאשר יתקלו +בה.</p> + +<p> +פרויקט גנו הוא אידיאליסטי. וכל מי שמעודד היום אידיאליזם ניצב בפני מכשול גדול +: האידיאולוגיה השולטת מעודדת אנשים לבטל אידיאליזם כ +”לא-מעשי“. האידיאליזם שלנו היה מעשי בצורה בלתי רגילה : הוא הסיבה שיש לנו +מערכת הפעלה <a href="/gnu/linux-and-gnu.html">גנו\לינוקס</a> חופשית. בני אדם +שאוהבים את המערכת צריכים לדעת כי האידיאליזם שלנו הוא אשר הביא לקיומה.</p> + +<p> +אם ”העבודה“ באמת היתה מסתיימת, אם באמת לא היה יותר דבר לסכן מלבד קרדיט, יתכן +ובאמת היה זה חכם יותר לעזוב את הנושא. אבל אנחנו לא במצב הזה. על מנת לעורר +השראה באנשים לעשות את מה שצריך לעשות, אנו זקוקים להכרה במה שהשגנו עד +עתה. אנע עזרו לנו, בקוראכם למערכת ההפעלה <a +href="/gnu/linux-and-gnu.html">גנו\לינוקס</a>.</p> + +<hr /> +<blockquote id="fsfs"><p class="big">מאמר זה מפורסם ב<a +href="http://shop.fsf.org/product/free-software-free-society/">תוכנה חופשית, +חברה חופשית: המאמרים הנבחרים של ריצ'ארד מ. סטולמן</a></p></blockquote> + +<div class="translators-notes"> + +<!--TRANSLATORS: Use space (SPC) as msgstr if you don't have notes.--> + </div> +</div> + +<!-- for id="content", starts in the include above --> +<!--#include virtual="/server/footer.he.html" --> +<div id="footer"> +<div class="unprintable"> + +<p>לשאלות וברורים שקשורים ל- FSF או ל- GNU: צרו קשר עם <a +href="mailto:gnu@gnu.org"><gnu@gnu.org></a>. <a href="/contact/">דרכים +אחרות</a> ליצירת קשר עם FSF. הערות על עמודי ה- WWW הללו, ניתן להפנות ל- <a +href="mailto:webmasters@gnu.org"><webmasters@gnu.org></a>.</p> + +<p> +<!-- TRANSLATORS: Ignore the original text in this paragraph, + replace it with the translation of these two: + + We work hard and do our best to provide accurate, good quality + translations. However, we are not exempt from imperfection. + Please send your comments and general suggestions in this regard + to <a href="mailto:web-translators@gnu.org"> + + <web-translators@gnu.org></a>.</p> + + <p>For information on coordinating and submitting translations of + our web pages, see <a + href="/server/standards/README.translations.html">Translations + README</a>. --> +אנא הבט ב- <a href="/server/standards/README.translations.html">Translations +README</a> למידע על תיאום ומשלוח תרגומים של מאמר זה.</p> +</div> + +<!-- Regarding copyright, in general, standalone pages (as opposed to + files generated as part of manuals) on the GNU web server should + be under CC BY-ND 4.0. Please do NOT change or remove this + without talking with the webmasters or licensing team first. + Please make sure the copyright date is consistent with the + document. For web pages, it is ok to list just the latest year the + document was modified, or published. + + If you wish to list earlier years, that is ok too. + Either "2001, 2002, 2003" or "2001-2003" are ok for specifying + years, as long as each year in the range is in fact a copyrightable + year, i.e., a year in which the document was published (including + being publicly visible on the web or in a revision control system). + + There is more detail about copyright years in the GNU Maintainers + Information document, www.gnu.org/prep/maintain. --> +<p>Copyright © 2000 Richard Stallman<br /> +זכויות יוצרים 2000 ריצ'ארד סטולמן</p> + +<p><span dir="ltr">This page is licensed under a <a rel="license" +href="http://creativecommons.org/licenses/by-nd/4.0/">Creative Commons +Attribution-NoDerivatives 4.0 International License</a>.</span></p> + +<!--#include virtual="/server/bottom-notes.he.html" --> +<div class="translators-credits"> + +<!--TRANSLATORS: Use space (SPC) as msgstr if you don't want credits.--> +תורגם: 1 באפריל 2002, 00:00:00 שעון ישראל, על ידי נעם גרץ (נערך: 17 באפריל +2003 על ידי the duke)</div> + +<p class="unprintable"><!-- timestamp start --> +עודכן אחרון: + +$Date: 2017/02/27 22:08:30 $ + +<!-- timestamp end --> +</p> +</div> +</div> +</body> +</html> |