shouldbefree.html (57965B)
1 <!--#set var="PO_FILE" value='' 2 --><!--#set var="ORIGINAL_FILE" value="/philosophy/shouldbefree.html" 3 --><!--#set var="DIFF_FILE" value="" 4 --><!--#set var="OUTDATED_SINCE" value="2006-04-26" --> 5 6 <!--#include virtual="/server/header.he.html" --> 7 <!-- Parent-Version: 1.77 --> 8 9 <!-- TRANSLATORS: This page was generated locally by GNUN. Please do 10 not update it manually, update the corresponding PO file instead. 11 The PO is archived in trans-coord task #14388 (file: he-POs.tar.gz). 12 For more info, contact web-translators@gnu.org. --> 13 14 <title>מדוע על תוכנה להיות חופשית - GNU Project - Free Software Foundation</title> 15 16 <!--#include virtual="/philosophy/po/shouldbefree.translist" --> 17 <!--#include virtual="/server/banner.he.html" --> 18 <!--#include virtual="/server/outdated.he.html" --> 19 <h2>מדוע על תוכנה להיות חופשית</h2> 20 21 <p> 22 מאת <a href="http://www.stallman.org/"><strong>ריצ'ארד סטולמן</strong></a></p> 23 <h3 id="introduction">הקדמה</h3> 24 <p> 25 קיום מוצר ה”תוכנה“ מעלה את השאלה על דרך קבלת ההחלטות בקשר אליה. לדוגמא, נניח 26 כי אדם מסוים, בעל עותק של תוכנה, פוגש אדם אחר המעונין בעותק שלה. האם הם 27 יכולים להעתיק את התוכנה? מי צריך להחליט על כך? האם האנשים המעורבים, או שמא 28 ישות נוספת, ”הבעלים“ של המוצר?</p> 29 <p> 30 מפתחי תוכנה בדרך כלל מתייחסים לשאלות אלו בהנחה שהקריטריון לתשובה הוא מיקסום 31 רווחים למפתח. הכוח הפוליטי של עולם העסקים הוביל את השלטון לאמץ הן את 32 הקריטריון והן את התשובה שהוצעה : למוצר תוכנה יש בעלים, שהם בד"כ חברה המזוהה 33 עם פיתוח המוצר.</p> 34 <p> 35 במאמר זה ננסה לבחון את אותה שאלה, אבל עם קריטריון שונה: השגשוג והחופש של 36 הציבור.</p> 37 <p> 38 התשובה אינה יכולה להתבסס על החקיקה הנוכחית – החוק צריך לעקוב אחרי האתיקה ולא 39 להפך, ובכלל, החקיקה הנוכחית אינה פותרת את השאלה, למרות שהיא מציעה מספר 40 פתרונות אפשריים. הדרך היחידה לשפוט בנושא היא לגלות מי נפגע ומי מרוויח בהכרה 41 בבעלות על תוכנה, למה, ובאיזו מידה. במילים אחרות, עלינו לבצע אנליזת 42 מחיר/תועלת בשם החברה כישות אחת, תוך שאנו לוקחים בחשבון את החופש האישי ובנוסף 43 את היצור של מוצרים ברי קיימא.</p> 44 <p> 45 במאמר זה יתוארו האפקטים של ”בעלות“, ונראה כי התוצאה היא מזיקה בעליל. המסקנה 46 המתבקשת היא כי למתכנתים יש את החובה לעודד אחרים לחלוק, להפיץ מחדש, ללמוד 47 ולשפר תוכנה שהם כותבים, או במילים אחרות, לכתוב תוכנה חופשית. <a 48 href="#f1">(1)</a></p> 49 50 <h3 id="owner-justification">כיצד בעלי קניין מצדיקים את כוחם</h3> 51 <p> 52 אלו הנהנים מהמערכת הנוכחית, בה תוכנות הנן רכוש, מציעים שני נימוקים לתמיכה 53 בדרישתם לבעלות על תוכנה: הנימוק הרגשי והנימוק הכלכלי.</p> 54 <p> 55 הנימוק הרגשי פשוט: ”השקעתי מאמצים, זמן ונשמה במוצר, המוצר בא <em>ממני</em>, 56 הוא <em>שלי</em>!“</p> 57 <p> 58 נימוק זה אינה דורש מאמץ רב להפרכתו. תחושת ה-”קשר הרגשי“ אינה בלתי-נמנעת אלא 59 כזו שמתכנתים יכולים לטפח כאשר זה מתאים להם. ניקח לדוגמא, כיצד תחושת הקשר 60 נעלמת במסתוריות במקרה הנפוץ בו מתכנתים מוכנים, בד"כ, להעביר את כל זכויותיהם 61 לתאגיד גדול תמורת שכר. בניגוד לכך, שיקלו את גישתם של האמנים והאומנים הגדולים 62 של ימי הביניים, שאפילו לא חתמו על עבודותיהם. להם, שם האמן לא היה חשוב. מה 63 שכן היה חשוב היה הצורך שהעבודה תשרת והעובדה שהיא נעשתה. גישה זה שלטה מאות 64 שנים.</p> 65 <p> 66 הנימוק הכלכלי מתואר כך : ”אני רוצה להתעשר (או, בתיאור הפופולרי אך לא מדויק, 67 להתקיים), אם לא אוכל על ידי פיתוח תוכנה, אז לא אפתח תוכנה. כל האחרים הם 68 כמוני, ולכן אף אחד לא יתכנת. ואז מה תעשו?“ – איום זה בד"כ מוסווה כעצה 69 ידידותית.</p> 70 <p> 71 בהמשך נראה מדוע איום זה הנו איום סרק. אבל תחילה נפנה לטפל בהנחה סמויה שניתן 72 לגלות ביתר קלות בניסוח אחר של הטיעון הנ"ל.</p> 73 <p> 74 ניסוח זה מתחיל בהשוואת התועלת הציבורית של תוכנה קניינית לעומת אי קיום תוכנה, 75 ומסיים במסקנה כי פיתוח תוכנה קניינית הנו, למרות הכל, משתלם, ויש 76 לעודדו. הטעות פה הנה ההשוואה של שתי תוצאות בלבד, תוכנה קניינית 77 ואי-תוכנה. וההנחה שאין אפשרויות נוספות.</p> 78 <p> 79 בהינתן מערכת של זכויות יוצרים, פיתוח תוכנה בד"כ מקושר עם קיום בעלים השולט על 80 השימוש בתוכנה. כל עוד קישור זה קיים, אנו לרוב עומדים בפני הבחירה בין תוכנה 81 קניינית וכלום. בכל אופן, הקישור הזה אינו טבעי או בלתי-נמנע, הוא תוצאה של 82 מדיניות משפטית/חברתית שעליה אנו מערערים: ההחלטה על קנייניות. הגדרת הברירה 83 כבחירה בין תוכנה קניינית לאי קיום תוכנה ממש דורש מאיתנו לשאול</p> 84 85 <h3 id="against-having-owners">הטיעון נגד קנייניות</h3> 86 <p> 87 השאלה שעל הפרק – ”האם פיתוח תוכנה צריך להיות קשור לקיום בעלות והגבלת שימוש?“</p> 88 <p> 89 על מנת לפסוק בסוגיה זו, אנו צריכים למדוד את ההשפעה של כל אחת מהפעילויות על 90 החברה באופן בלתי תלוי. ההשפעה של פיתוח תוכנה (ללא קשר לשיטות ההפצה שלה) 91 וההשפעה של הגבלת השימוש (בהנחה שהתוכנה פותחה). אם אחת מהפעילויות הללו הנה 92 חיובית והשניה הרסנית, מוטב לנו לבטל את הקישור בינן ולבצע רק את החיובית.</p> 93 <p> 94 או במילים אחרות – אם הגבלת הפצה של תוכנה פוגע בחברה, אזי מתכנת מוסרי ימנע 95 מאפשרות זו.</p> 96 <p> 97 למדידת התוצאה של הגבלת ההפצה, אנו צריכים להשוות את הערך לחברה של תוכנה 98 קניינית (מוגבלת הפצה) והערך של אותה תוכנה, הזמינה לכולם – כלומר השוואה של 99 שני עולמות שונים.</p> 100 <p> 101 השוואה זו מטפלת גם בנימוק הנגדי הפשוט שעולה מפעם לפעם - ”התועלת לשכן שלו נתת 102 עותק תוכנה מבטלת את התועלת לבעלי התוכנה“ – נימוק זה מניח שהנזק והתועלת שווים 103 בערכם. בהשוואה שנבצע נשווה גם את הערכים, ונראה כי התועלת גדולה לעין שיעור 104 מהנזק.</p> 105 <p> 106 להבהרת הטיעון, בואו ננסה להפעיל אותו על נושא אחר – בניית כבישים.</p> 107 <p> 108 ניתן לממן את בניית כל הכבישים על ידי אגרת-מעבר. מימון כזה ידרוש הקמת נקודות 109 גבייה בכל צומת רחובות. מערכת כזו תהווה תמריץ גדול לשיפור הדרכים ותגרום לכל 110 משתמש בדרך לשלם על השימוש בה, אולם, נקודת גבייה היא מכשול מלאכותי המפריע 111 לזרימת התנועה. מלאכותי מכיוון שאינו תוצאה של דרך פעולתן של מכוניות או 112 כבישים.</p> 113 <p> 114 בהשוואת דרכים חופשיות לכבישי אגרה אנו מוצאים (בהנחה כי כל שאר הפרמטרים זהים) 115 כי כבישים רגילים זולים יותר לבנייה ולתחזוקה, בטוחים יותר ויותר יעילים 116 בשימוש. <a href="#f2">(2)</a> במדינה ענייה, אגרות מעבר מונעות את השימוש 117 בכבישים מאזרחים רבים. יוצא מזה כי כבישים נטולי אגרה (חופשיים) מציעים יותר 118 תועלת לחברה בעלות קטנה יותר והם מועדפים על ידי החברה. לכן, על החברה לבחור 119 לממן סלילת כבישים בדרכים אחרות, ולא על ידי נקודות גביית אגרה. השימוש בכביש, 120 אחרי בנייתו, צריך להיות חופשי.</p> 121 <p> 122 כאשר הסניגורים של כבישי האגרה טוענים כי הם רק דרך לגיוס כספים, הם מסתירים את 123 העובדה שיש חלופות. נקודות גביית אגרה אכן מגייסות כספים, אבל הן גם מורידות את 124 רמת הכביש. כבישי האגרה אינם טובים כמו כבישים חופשיים.</p> 125 <p> 126 כמובן, בניית כביש חופשי עולה כסף, שעל הציבור לשלם. אולם, אין משמעות הדבר 127 מעבר לשיטת כבישי האגרה. אנו, הנדרשים לשלם בכל מקרה, נקבל תמורה טובה יותר 128 לכספנו בבניית כבישים חופשיים.</p> 129 <p> 130 איננו טוענים כי דרך אגרה גרועה מאי קיום דרך, למרות שטענה זו תתקיים אם האגרה 131 תהיה גבוהה במידה כזאת שלא נוכל להשתמש בדרך (זו אינה מדיניות הגיונית לבעלי 132 הכביש). אולם, כל עוד כבישי אגרה גורמים לבזבוז ואי נוחות, עדיף לגייס את הכסף 133 בדרכים פחות פוגעניות.</p> 134 <p> 135 ניתן להפעיל אותם טיעונים לגבי פיתוח תוכנה, נראה כי קיום ”נקודות גבייה“ 136 לתוכנה שימושית עולה רבות לחברה – גורם לתוכנה להיות יקרה יותר לפיתוח, יקרה 137 יותר להפצה ופחות מספקת ויעילה לשימוש. מזה יוצא כי יש לעודד פיתוח תוכנה 138 בדרכים אחרות, ויתוארו גישות אחדות לעידוד ומימון (בהיקף הנדרש באמת) של פיתוח 139 תוכנה.</p> 140 141 <h4 id="harm-done">הנזק הנגרם על ידי תוכנות חוסמות (Obstructing Software)</h4> 142 <p> 143 שערו לרגע כי תוכנה פותחה והתשלומים הנדרשים לפיתוחה שולמו. עתה על החברה 144 (society) להחליט האם להתיר שימוש חופשי או להגביל הפצתה. הניחו כי קיום התוכנה 145 וזמינותה הינם רצויים. <a href="#f3">(3)</a></p> 146 <p> 147 הגבלת ההפצה ואי התרת שינוי אינם מקדמים את השימוש בה, הם יכולים רק להפריע, 148 והאפקט יכול להיות רק שלילי. אבל כמה? ובאיזו צורה?</p> 149 <p> 150 שלוש רמות שונות של נזקים ממשיים באות מהפרעה כזו:</p> 151 152 <ul> 153 <li>פחות אנשים משתמשים בתוכנה</li> 154 155 <li>אף אחד מהמשתמשים אינו יכול להתאימה לצרכיו המיוחדים</li> 156 157 <li>מפתחים אחרים אינם יכולים ללמוד ממנה, או לבסס עליה עבודה חדשה.</li> 158 </ul> 159 160 <p> 161 לכל רמת נזק יש צורה קשורה של נזק פסיכו-חברתי – הכוונה לאפקט שבו להחלטות 162 שאנשים מקבלים יש השפעה על רגשותיהם, גישתם לחיים ורגישותם. לשינויים אלו בדרכי 163 המחשבה יש השפעה גם על קשריהם עם אזרחים אחרים ויתכנו להם השפעות חומריות.</p> 164 <p> 165 שלוש רמות אלו של נזקים חומריים מבטלות חלק מהערך שהתוכנה יכלה לתרום, אבל אינם 166 יכולים לבטלו לחלוטין. אם הן מבטלות אותו לחלוטין, הנזק לחברה על ידי כתיבת 167 התוכנה יהיה לא יותר מהמאמצים לכתוב אותה. ניתן לטעון כי תוכנה שניתן למכור 168 חייבת להביא תועלת ישירה כלשהי.</p> 169 <p> 170 אולם, בהילקח בחשבון הנזק הפסיכו-סוציאלי הקשור, אין מגבלה לנזק שפיתוח תוכנה 171 קניינית יכול לגרום.</p> 172 173 <h4 id="obstructing-use">הגבלת השימוש בתוכנה</h4> 174 <p> 175 הרמה הראשונה של נזק מונעת את השימוש הפשוט בתוכנה. לעותק של תוכנה יש ערך אפסי 176 של עלות שולית (וניתן לשלם עלות זו על ידי ביצוע העבודה בעצמך), ולכן, בשוק 177 חופשי, יהיה לו מחיר קרוב לאפס. דמי רשיון הנם תמריץ שלילי לשימוש בתוכנה – אם 178 תוכנה שימושית לציבור הרחב הנה קניינית, הרבה פחות אנשים מהמצופה ישתמשו בה.</p> 179 <p> 180 ניתן להראות בקלות שהתרומה הכוללת של תוכנה לחברה מוקטנת כאשר מגדירים לה 181 בעלים. כל משתמש פוטנציאלי בתוכנה הניצב בפני הצורך לשלם עבור השימוש בה, יכול 182 לבחור לשלם או לוותר על השימוש בה. כאשר משתמש בוחר לשלם, הנזק לחברה הינו אפס, 183 מאחר וצד אחד מרוויח מה שצד אחר משלם, [a zero-sum transfer of wealth] אבל 184 כאשר מישהו מחליט לוותר על השימוש בתוכנה, נגרם לו נזק מבלי שצד אחר מרוויח, 185 ולכן התוצאה הסופית שלילית.</p> 186 <p> 187 אבל, אין זה מקטין את כמות המאמץ הנדרש <em>לפתח</em> את התוכנה, וכתוצאה, 188 היעילות הכוללת של התהליך, ביחידות של ”שביעות רצון משתמש לשעת עבודה“ קטנה.</p> 189 <p> 190 מצב זה משקף את ההבדל העקרוני בין שכפול תוכנה ומכוניות, כסאות או 191 סנדוויצים. עדיין לא קיימת מכונת שכפול למוצרים גשמיים מחוץ למדע הבדיוני, אבל 192 תוכנות הנן קלות להעתקה – כל אחר יכול לייצר כה עותקים שהוא רוצה, במאמץ קטן 193 במיוחד. זה אינו נכון למוצרים גשמיים לפי חוק שימור החומר – כל עותק חדש חייב 194 להבנות מחומר גולמי באותה דרך בה נבנה העותק הראשון.</p> 195 <p> 196 עם מוצרים גשמיים, תמריץ שלילי לשימוש בהם הוא הגיוני, מאחר וקניית עותקים 197 מעטים משמעו פחות חומרים גולמיים ועבודה הנדרשת לייצרם. נכון כי יש בד"כ עלות 198 פתיחה, עלות פיתוח, המפוזרת על פני קו היצור כולו, אבל כל עוד העלות השולית של 199 היצור משמעותית, הוספת החלק היחסי של עלות הפיתוח אינה גורמת שינוי משמעותי 200 בתמחור, ואינה דורשת הגבלה על חירותם של המשתמשים הרגילים.</p> 201 <p> 202 אולם כפיית מחיר על דבר שאחרת היה חינם גורמת לשינוי גדול, תשלום כפוי על הפצת 203 תוכנה הופך לתמריץ שלילי חזק.</p> 204 <p> 205 בנוסף, שכפול מרכזי [central production] כמתבצע עתה הינו לא יעיל אפילו כאמצעי 206 של הפצת התוכנה. המערכת דורשת סגירה של דיסקים פיזיים או סרטים מגנטיים באריזות 207 עודפות, משלוח מספר גדול של אריזות אלו לרחבי העולם ואחסונם לצרכי מחירה. עלות 208 זו מוצגת כהוצאה של ביצוע עסקים, אבל, באמת, היא חלק מבזבוז הנגרם עקב קיום 209 בעלים לתוכנה.</p> 210 211 <h4 id="damaging-social-cohesion">פגיעה באחדות חברתית</h4> 212 <p> 213 נניח כי גם אתה וגם שכנך מגלים כי שימוש בתוכנה מסוימת יעיל עבורכם. מתוך דאגה 214 לשכנך, אתה צריך להרגיש כי תשובה הולמת למצב תהיה לאפשר לשניכם להשתמש בה. הצעה 215 לאפשר רק לאחד מכם להשתמש בתוכנה, ולמנוע את השימוש מהאחר, הוא מעורר מחלוקת, 216 ולא אתה ולא שכנך תמצאו אותו הולם.</p> 217 <p> 218 חתימה על הסכם טיפוסי לשימוש בתוכנה פירושו כי אתה בוגד בשכנך - ”אני מבטיח 219 למנוע משכני תוכנה זו כדי שאני אוכל לקבל עותק לשימושי“. אנשים המקבלים החלטות 220 כאלו מרגישים לחץ פסיכולוגי פנימי להצדקת מעשיהם, על ידי הקטנת חשיבות העזרה 221 לשכנים וגורמים לפגיעה ב-”רוח הציבורית“ זוהי פגיעה פסיכו-סוציאלית הקשורה 222 לפגיעה החומרית של דיכוי השימוש בתוכנה.</p> 223 <p> 224 משתמשים רבים מכירים באופן בלתי מודע בטעות של סירוב לחלוק, ולכן הם מחליטים 225 להתעלם מהרשיונות ומהחוק, ובכל אופן לחלוק תוכנה. אבל לעיתים קרובות הם מרגישים 226 אשמה, הם יודעים שעליהם לעבור על החוק על מנת להיות שכנים טובים, אבל הם עדיין 227 מתייחסים לחוק כסמכות עליונה, ומסיקים כי להיות שכן טוב (כפי שהם) הנה התנהגות 228 לא-הולמת ומבישה. זוהי גם כן סוג של פגיעה פסיכו-חברתית, אבל אדם יכול להימנע 229 ממנה על ידי החלטה כי הרשיונות והחוקים הנוגעים להם אינם בעלי תוקף מוסרי.</p> 230 <p> 231 מתכנתים סובלים גם הם מפגיעה פסיכו-חברתית בכך שהם יודעים כי משתמשים רבים לא 232 יזכו להשתמש במוצר אותו פיתחו – דבר המוביל להכחשה או גישה צינית. מתכנת יכול 233 לתאר בהתלהבות את עבודה אותה הוא מוצא מלהיבה מבחינה טכנית, אבל כאשר ישאל ”האם 234 אוכל להשתמש בה?“, יפלו פניו, והוא יודה שלא. על מנת להימנע מלהרגיש כך, הוא 235 ישתדל להתעלם מעובדה זו ככל האפשר או יפתח עמדה צינית לצמצום משמעות הדבר.</p> 236 <p> 237 מאז ימי רייגן, הדבר הנדיר ביותר בארה"ב אינו חדשנות טכנולוגית, אלא הנכונות 238 לעבוד יחד לטובת הציבור. אין הדבר הגיוני לתמרץ את את הנכונות לעבוד על חשבון 239 טובת הציבור.</p> 240 241 <h4 id="custom-adaptation">הגבלת האפשרות להתאמת תוכנה</h4> 242 <p> 243 הרמה השניה של פגיעות חומריות היא המניעה מהתאמת התוכנה. הקלות של הכנסת 244 שינויים בתוכנה היא אחד היתרונות הגדולים שלה על פני טכנולוגיות ישנות, אבל, 245 רוב המוצרים המסחריים הזמינים אינם מאפשרים שינויים על ידי הלקוח, אפילו אחרי 246 קניתם. המוצר זמין עבורך – לקחת או לוותר, כקופסא שחורה – וזהו.</p> 247 <p> 248 התוכנה שהנך יכול להריץ מורכבת מסדרת מספרים שמשמעותם מעורפלת, אף אחד, אפילו 249 לא מתכנת מעולה, יכול לשנות מספרים אלו בקלות כך שהתוכנה תבצע משהו אחר.</p> 250 <p> 251 מתכנתים בדרך כלל עובדים עם ”קוד מקור“, הכתוב בשפת תכנות כדוגמת פורטרן או 252 C. השפה משתמשת בשמות לציון הנתונים לשמוש וציון חלקי התוכנה, ומייצגת פעולות 253 על ידי סמלים כגון '+' לחבור ו-'-' לחיסור. היא מתוכננת לעזור למתכנתים לקרוא 254 ולשנות תוכניות. הנה דוגמא לתוכנית לחישוב המרחק בין שתי נקודות על משטח:</p> 255 256 <pre> 257 </pre><pre style="text-align:left" dir="ltr"> float 258 distance (p0, p1) 259 struct point p0, p1; 260 { 261 float xdist = p1.x - p0.x; 262 float ydist = p1.y - p0.y; 263 return sqrt (xdist * xdist + ydist * ydist); 264 } 265 </pre> 266 <p> 267 והנה אותה תוכנית בצורה ברת הרצה במחשב בו אני בדרך כלל משתמש: 268 </p> 269 270 <pre> 271 </pre><pre style="text-align:left" dir="ltr"> 1314258944 -232267772 -231844864 1634862 272 1411907592 -231844736 2159150 1420296208 273 -234880989 -234879837 -234879966 -232295424 274 1644167167 -3214848 1090581031 1962942495 275 572518958 -803143692 1314803317 276 </pre> 277 278 <p> 279 קוד מקור הנו שימושי (לפחות פוטנציאלית) לכל משתמש בתוכנה, אבל רוב המשתמשים 280 אינם מורשים להחזיק עותקים שלו. קוד המקור לתוכנות קנייניות בד"כ מוחזק בסודיות 281 על ידי הבעלים, על מנת למנוע מאחרים ללמוד ממנו. כל שהמשתמשים מקבלים הם קבצים 282 בינאריים, המכילים הוראות ביצוע שרק מחשב יכול לבצע – מתוך כך, רק בעלי התוכנה 283 יכול לבצע בה שינויים.</p> 284 <p> 285 חברה סיפרה לי פעם על עבודתה כמתכנתת עבור בנק במשך 6 חודשים, בה כתבה תוכנה 286 הדומה לתוכנה הזמינה מסחרית. היא האמינה כי אם יכולה הייתה לקבל את קוד המקור 287 של התוכנה המסחרית, השינויים הנדרשים היו קלים מאוד. הבנק היה מוכן לשלם עבור 288 קוד המקור, אבל לא הורשה – קוד המקור נשמר בסודיות – והיא הייתה צריכה לעבוד 289 חצי שנה, עבודה שנחשבת מבחינת תוצר לאומי, אך היא בעצם בזבוז זמן.</p> 290 <p> 291 מעבדת האינטליגנציה המלאכותית ב-<abbr title="Massachusetts Institute of 292 Technology">MIT</abbr> קיבלה מדפסת גרפית כמתנה מחברת XEROX בסביבות 1977. היא 293 הופעלה על ידי תוכנה חופשית שעליה הוספנו תכונות נוחות רבות, לדוגמה, התוכנה 294 יכלה להודיע למשתמש מיד בסיום עבודת ההדפסה שלו. בכל פעם שהיתה למדפסת בעיה, 295 כדוגמת תקיעת נייר או חסר נייר, התוכנה הודיעה מיידית לכל המשתמשים שהיו להם 296 עבודות בתור להדפסה. תכונות אלו הביאו לעבודה נעימה ונוחה מול המדפסת.</p> 297 <p> 298 מאוחר יותר, העבירה XEROX למעבדה אחת מראשונות מדפסות הלייזר - מדפסת חדשה 299 ומהירה יותר. התוכנה שהפעילה אותה הייתה תוכנה קניינית, שרצה על מחשב ייעודי 300 נפרד, כך שלא יכולנו להוסיף אף אחת מהתכונות שאהבנו בתוכנת המדפסת הישנה. אמנם 301 יכולנו לסדר שליחת הודעה כאשר עבודת הדפסה הגיעה למחשב הייעודי, אבל לא כאשר 302 היא הודפסה בפועל (והבדלי הזמנים היו בד"כ משמעותיים) ולא הייתה כל דרך לדעת 303 מתי המדפסת באמת מדפיסה – ניתן היה רק לנחש. כמו כן, אף אחד לא דווח כאשר הייתה 304 תקיעת נייר, וכך לא נדירים היו המקרים בהם המדפסת הייתה מושבתת לשעה ללא תשומת 305 לב.</p> 306 <p> 307 מתכנתי המערכות של מעבדת ה-AI היו בעלי הכישורים לתקן בעיות אלו לא פחות 308 מהמפתחים המקוריים של התוכנה, אבל XEROX לא הייתה מעונינת לתקנם, ובחרה למנוע 309 מאתנו לתקנם, כך שהוכרחנו לחיות עם המצב – בעיות אלו לא תוקנו מעולם.</p> 310 <p> 311 רוב המתכנתים הטובים התנסו לא פעם בחוויה מעין זו - הבנק יכול היה להרשות 312 לעצמו לפתור את הבעיה על ידי כתיבת התוכנה מחדש בהתאמה לצרכיו, אבל משתמש 313 טיפוסי, לא משנה כמה כשרוני, יכול רק להרים ידיים.</p> 314 <p> 315 הרמת ידיים גורמת לנזק פסיכו-חברתי – לרוח ההסתמכות על עצמך. מייאש לחיות בבית 316 שאינך יכול להתאימו לצרכיך וזה מוביל לדיכאון וייאוש ויכול להתפשט ולהשפיע על 317 תחומי חיים אחרים - אנשים החשים כך הנם עצובים ואינם עושים עבודה טובה.</p> 318 <p> 319 דמיין לעצמך איך יהיו החיים אם מתכונים היו נצברים בדומה לתוכנה. אתה יכול 320 להגיד, ”איך אני משנה את המתכון הזה ומוריד ממנו את המלח?“, והשף הגדול יאמר, 321 ”איך אתה מעז להעליב את המתכון שלי, יליד מוחי וחוש הטעם שלי, בניסיון לחבל בו? 322 אין לך את חוש השיפוט לשנות את המתכון שלי ולעשותו נכון!“</p> 323 <p> 324 ”אבל הרופא שלי אסר עלי לאכול מלח! מה אני יכול לעשות? האם תוציא את המלח 325 מהמתכון בשבילי?“</p> 326 <p> 327 ”אשמח לעשות כן, ושכרי הנו רק 50,000$.“ מאחר ולבעלים מונופול על השינויים, 328 השכר נוטה להיות משמעותי. ”אבל, כרגע אין לי זמן. אני עסוק במשימה לאומית 329 לתכנון מתכון חדש לקרקר למנות קרב עבור הצבא. כנראה אתפנה אליך בעוד שנתיים.“</p> 330 331 <h4 id="software-development">פיתוח תוכנה מגבילה</h4> 332 <p> 333 הרמה השלישית של פגיעה חומרית משפיעה על פיתוח תוכנה. פיתוח תוכנה היה בעבר 334 תהליך אבולוציוני, בו אדם לוקח תוכנה קיימת ומשכתב חלקים ממנה להוספת תכונה 335 חדשה, ואחריו, אדם נוסף ישכתב חלקים להוספת תכונה נוספת - במקרים מסוימים, 336 התהליך יכול להמשך יותר מעשרים שנים. בינתיים, מתבצעת ”קניבליזציה“ של חלקים 337 מהתוכנה ונוצרת תוכנה חדשה.</p> 338 <p> 339 הקיום של ”בעלים“ מונע תהליך אבולוציוני כזה, ומכריח להתחיל מאפס בעת פיתוח 340 תוכנה. הוא גם מונע מאנשים נוספים ללמוד מתוכנה קיימת טכניקות מועילות או אפילו 341 איך בנויות תוכנות מורכבות.</p> 342 <p> 343 בעלים יכולים גם למנוע חינוך. בעבר פגשתי סטודנטים מבריקים במדעי המחשב שלא ראו 344 מעולם את קוד המקור של תוכנה מורכבת. הם יכולים להיות מצוינים בכתיבת תוכניות 345 קטנות, אבל הם אינם יכולים אפילו להתחיל ללמוד את הכישורים המורכבים הנדרשים 346 לכתיבת תוכנות מורכבות אם הם אינם יכולים לראות כיצד אחרים מתמודדים עם האתגר.</p> 347 <p> 348 בכל תחום אינטלקטואלי, אדם יכול להגיע לפסגות חדשות בכך שהוא עמוד על כתפיהם של 349 אחרים. אבל לא עדו בתחום התוכנה – אתה יכול לעמוד רק על כתפיהם של אנשים אחרים 350 <em>בחברה שבה אתה מועסק</em>.</p> 351 <p> 352 הנזק הפסיכו-סוציאלי הקשור משפיע על רוח השיתוף המדעית, שהייתה כל כך חזקה, עד 353 כי מדענים ממדינות אויבות שיתפו פעולה. ברוח זו, חוקרי ימים יפניים שנטשו את 354 מעבדתם באי באוקיינוס הפסיפי שימרו את הנתונים שאספו, והשאירו מכתב המבקש 355 מהכוחות הכובשים לדאוג לשמר את הנתונים.</p> 356 <p> 357 העימותים ליצור רווחים הרסו מה שעימותים בינלאומיים שימרו. בימינו אנו, מדענים 358 בתחומים רבים אינם מפרסמים די נתונים במאמריהם כדי לא לאפשר לאחרים לשחזר את 359 עבודתם. הם מפרסמים מספיק רק בכדי להראות כמה הם הצליחו להשיג. זה בהחלט נכון 360 במדעי המחשב, היכן שקוד המקור עליהם מבוססים מאמרים בדרך כלל נשאר חסוי.</p> 361 362 <h4 id="does-not-matter-how">אין זה משנה איך מגבילים שיתוף</h4> 363 <p> 364 עד עתה דנו בתוצאות האיסור על העתקה, שינוי והתבססות על תוכנה. לא ציינו איך 365 המגבלות מבוצעות, בגלל שאין לכך השפעה על התוצאה. בין אם המגבלה נאכפת על ידי 366 מנגנוני מניעת העתקה,זכויות יוצרים, רשיונות, הצפנה, שימוש בזיכרונות ROM או 367 מספרים סידוריים בחומרה, אם המגבלה נאכפת, היא גורם לנזק.</p> 368 <p> 369 משתמשים מתייחסים לחלק משיטות ההגנה כמגעילות יותר מאחרות – השיטות השנואות 370 יותר הן כנראה אלו המשיגות את מטרתן.</p> 371 372 <h4 id="should-be-free">תוכנה צריכה להיות חופשית</h4> 373 <p> 374 ראינו עד עתה כי בעלות על תוכנה – הכוח להגביל שינויים או העתקה הוא גורם מעכב 375 שהשפעותיו השליליות הנן נרחבות וחשובות. ומכאן המסקנה כי לציבור אסור שלתוכנה 376 יהיו בעלים.</p> 377 <p> 378 דרך אחרת להבין זאת היא כי לציבור נחוצה תוכנה חופשית, וכי תוכנה קניינית היא 379 תחליף נחות. עידוד התחליף אינו דרך שקולה להשגת צרכינו.</p> 380 <p> 381 וצ'לב הבל [Vaclav Havel] אמר ”צריך לעבוד עבור משהו כי הוא טוב, לא רק בגלל 382 שיש לו סיכוי להצליח“. לעסק היוצר תוכנה קניינית יש סיכוי להצלחה בהגדרה הצרה, 383 אבל אין זה טוב עבור הציבור.</p> 384 385 <h3 id="why-develop">למה אנשים יפתחו תוכנה</h3> 386 <p> 387 אם אנו מעלימים את הרכוש האינטלקטואלי כאמצעי לעידוד אנשים לפיתוח תוכנה, נקבל 388 בתחילה פחות תוכנה, אך היא תהיה יותר שימושית. אין זה ברור ששביעות הרצון 389 הכללית של הציבור תהיה פחותה, אבל אם כן, או אם אנו רוצים להגדילה בכל זאת, 390 ישנן דרכים אחרות לעידוד פיתוח, בדיוק כפי שישנן דרכים אחרות חוץ מכבישי אגרה 391 לגיוס כספים לסלילת כבישים. לפני שנדבר כיצד ניתן להשיג זאת, ננסה לבחון כמה 392 עידוד מלאכותי אכן נחוץ.</p> 393 394 <h4 id="fun">תכנות זה כיף</h4> 395 <p> 396 ישנן מקצועות רבים שמעט אנשים יעבדו בהם ללא תמורה הולמת, לדוגמא, סלילת 397 כבישים. ישנם תחומים אחרים של לימוד ואמנות שבהם יש סיכוי קלוש (אם בכלל) 398 להתעשר, שאליהם אנשים נמשכים עקב קסמם או ערכם הנראה לציבור. דוגמאות כוללות 399 מתמטיקה ולוגיקה, מוזיקה קלאסית, ארכיאולוגיה ופוליטיקה של איגודי 400 עובדים. אנשים מתחרים, על מעט עמדות הכוח הפנויות, שאף אחת מהן אינה משתלמת 401 יותר מדי. יש אפילו סיכוי כי הם ישלמו מכיסם לצורך העבודה בתחום, אם הם יכולים 402 לממן זאת.</p> 403 <p> 404 תחום כזה יכול להפוך עצמו בן לילה אם הוא מתחיל להציע אפשרות להתעשר. כאשר עובד 405 אחד מתעשר, אחרים דורשים את אותה ההזדמנות. ודי מהר כולם דורשים סכומי כסף 406 גדולים כתשלום על העבודה אותה עשו עד כה להנאתם. כאשר עוברות עוד כמה שנים, כל 407 הקשורים לתחום לועגים לרעיון כי העבודה תעשה ללא החזרים כספיים ניכרים. הם 408 ימליצו למתכננים חברתיים להבטיח כי החזרים כאלו אפשריים, וימליצו על הטבות 409 מיוחדות, כוח, ומונופולים כנדרשים למימוש.</p> 410 <p> 411 שינוי כזה חל בעולם תכנות המחשבים בעשור האחרון. לפני חמש עשרה שנים, היו 412 מאמרים על ”מכורים למחשבים“: משתמשים היו ”מקוונים“ והיו להם הרגלים בעלות של 413 מאה דולר לשבוע. אנשים לפעמים אהבו מחשבים מספיק כדי לשבור את נישואיהם. היום, 414 אף אחד לא חושב לתכנת אלא לצורך קבלת שכר גבוה. אנשים שכחו מה שידעו לפני חמש 415 עשרה שנים.</p> 416 <p> 417 גם אם זו אמת בנקודת זמן מסוימת שרוב האנשים יעבדו בתחום מסוים רק עבור משכורות 418 גבוהות, אין זה צריך להישאר כך. הדינמיקה של השינוי יכולה לעבוד גם בכיוון 419 ההפוך, אם הציבור יספק את התנופה. אם ננטרל את האפשרות לעושר רב, אזי אחרי זמן 420 מה, אנשים יסגלו מחדש את גישתם, וישתוקקו שוב לעבוד בתחום מתוך חדוות היצירה.</p> 421 <p> 422 השאלה ”איך נוכל לשלם למתכנתים?“ הופכת לפשוטה יותר כאשר אנו מבינים שאין צורך 423 לשלם להם הון – פרנסה בלבד קל יותר לגייס.</p> 424 425 <h4 id="funding">מימון תוכנה חופשית</h4> 426 <p> 427 למוסדות המשלמים למתכנתים אינם חייבים להיות בתי תוכנה. קיימים מוסדות רבים 428 אחרים היכולים לעשות זאת.</p> 429 <p> 430 יצרני חומרה רואים את התמיכה במפתחי תוכנה כהכרחית גם אם אינם יכולים לשלוט 431 בתוכנה אותה הם מפתחים. בשנת 1970, רוב התוכנה היתה חופשית בגלל שלא חשבו 432 להגביל אותה. היום, נכונותם הרבה להצטרף לארגונים ממחישה כי הבעלות על תוכנה 433 היא לא הדבר החשוב להם.</p> 434 <p> 435 מוסדות להשכלה גבוהה מקיימות פרוייקטי תכנות רבים. היום, הם בדרך כלל מוכרים את 436 התוצרת, אבל לא בשנות ה70'. האם יש איזה שהוא ספק שאוניברסיטאות יפתחו קוד 437 חופשי אם הן לא היו מורשות למכור אותו? ניתן היה לממן פרויקטים אלו על ידי אותם 438 חוזים ומענקים ממשלתיים המופנים כעת לפיתוח תוכנות קנייניות.</p> 439 <p> 440 מקובל היום עבור חוקרים אקדמאים לקבל מענקים לפיתוח מערכות, לפתח אותן כמעט עד 441 לסיום ולהכריז עליהן כ”גמורות“, ואז להקים חברות שבאמת רק מסיימות את הפרויקט 442 וגורמות לו להיות שימושי. לעיתים הם מכריזים על המוצר הלא-סופי כ-”חופשי“ אבל 443 לעיתים, אם הם מושחתים באמת, הם מקבלים זכות בלעדית מהאוניברסיטה. זה אינו סוד, 444 זוהי אמת פומבית שכולם מודים בה. אבל עדיין, אם חוקרים לא היו חשופים לפיתוי 445 לעשות דברים כאלו, הם עדיין היו מבצעים את מחקרם.</p> 446 <p> 447 מתכנתים הכותבים קוד חופשי יכולים להתקיים על ידי מכירת שרותים הקשורים 448 לתוכנה. אני עצמי נשכרתי להסב את <a href="/software/gcc/">קומפיילר ה<span 449 dir="ltr">של גנו C</span></a> לחומרות חדשות, ולייצר הרחבות לממשקי האנוש של 450 <a href="/software/emacs/">GNU Emacs</a>. (והצעתי את ההרחבות הללו לציבור 451 ברגע בו הם היו מוכנות), כמו כן אני מלמד קורסים עבורם אני מקבל שכר.</p> 452 <p> 453 אינני לבד בצורת עבודה זו, ישנה עכשיו חברה מצליחה וגדלה העובדת בדיוק באותה 454 הדרך. גם כמה חברות אחרות מספקות תמיכה מסחרית לתוכנה החופשית של מערכת 455 GNU. זוהי ההתחלה של תעשיית התמיכה לתוכנה חופשית – תעשייה היכולה לגדול אם 456 תוכנה חופשית תהיה שכיחה. היא מספקת למשתמשים אופציה שבדרך כלל אינה קיימת עבור 457 תוכנות מסחריות, למעט לעשירים ביותר.</p> 458 <p> 459 מוסדות חדשים כדוגמת ארגון התוכנה החופשית (<a href="/fsf/fsf.html">Free 460 Software Foundation</a>) גם כן יכולים לממן מתכנתים. רוב כספי הארגון באים 461 ממשתמשים הקונים מדיה מגנטית בדואר. התוכנה על המדיה הינה חופשית, כלומר, לכל 462 משתמש הזכות להעתיקה ולשנותה, אבל רבים מעדיפים לשלם על העותק שלהם. (המושג 463 ”תוכנה חופשית“ מתייחס לחופש, לא למחיר) חלק מהמשתמשים מזמינים עותקים אפילו אם 464 יש להם כבר עותק, כדרך לתרומה שהם חשים צודקת. הארגון מקבל גם תרומות לא קטנות 465 מיצרני מחשבים.</p> 466 <p> 467 ארגון התוכנה החופשית הוא ארגון צדקה, והכנסותיו יוצאות לשכירת מתכנתים רבים 468 ככל האפשר. אם הוא היה מוקם כעסק להפצת אותה תוכנה חופשית לציבור תמורת תשלום, 469 הוא היה מביא למייסדיו רווח נאה.</p> 470 <p> 471 בגלל שהארגון הנו ארגון צדקה, מתכנתים בד"כ עובדים עבורו תמורת מחצית השכר אותו 472 היו מקבלים במקום אחר. הם עושים זאת בגלל שאנו חופשיים מבירוקרטיה, ובגלל שהם 473 חשים סיפוק שעבודתם לא תהיה חסומה ומוגבלת משימוש. יותר מכל, הם עושים זאת בגלל 474 שתכנות זה כיף. בנוסף, מתנדבים כתבו תוכניות רבות עבורנו (לאחרונה אפילו כותבים 475 טכניים התחילו להתנדב).</p> 476 <p> 477 דבר זה מאשר כי תכנות הנו אחד התחומים המעניינים ביותר, יחד עם מוזיקה 478 ואמנות. איננו צריכים לחשוש שאף אחד לא ירצה לתכנת.</p> 479 480 <h4 id="owe">מה המשתמשים חייבים למתכנתים?</h4> 481 <p> 482 ישנה סיבה טובה מאוד למשתמשי תוכנה לחוש מחויבות מוסרית לתרום לתמיכה 483 בה. מתכנתים של קוד חופשי תורמים לפעילויות המשתמשים, ואין זה אלא הוגן ואינטרס 484 לטווח הארוך לתת להם מימון להמשך הדרך.</p> 485 <p> 486 אבל אין זה מתייחס לתוכנה קניינית, מאחר ולמגבלות מגיע עונש ולא פרס.</p> 487 <p> 488 ולכן יש לנו פרדוקס: המפתח של תוכנה שימושית זכאי לתמיכה ממשתמשיה, אבל כל 489 ניסיון להפוך התחייבות מוסרית זאת לדרישה הורס את הבסיס להתחייבות. מפתח יכול 490 להיות זכאי לפרס או לדרוש אותו, אבל לא ביחד…</p> 491 <p> 492 אני מאמין שמתכנת מוסרי הניצב מול פרדוקס זה חייב להתנהג כזכאי לפרס, אבל גם 493 חייב להפציר במשתמשים לתרום מרצונם החופשי. בסופו של דבר משתמשים ילמדו לתמוך 494 במפתחים ללא כפייה, בדיוק כמו שהם למדו לתמוך בתחנות רדיו וטלוויזיה ממלכתיות</p> 495 496 <h3 id="productivity">מהי פרודוקטיביות בתוכנה? </h3> 497 <p> 498 אם תוכנה הנה חופשית, עדיין דרושים מתכנתים, אבל אולי פחות. האם זה רע לציבור?</p> 499 <p> 500 לא בהכרח. במדינות המפותחות יש היום פחות חקלאים מאשר היו ב1900, אבל אנו לא 501 רואים בכך דבר רע לציבור, בגלל שהמעטים הללו מפיקים יותר מזון לצרכנים מאשר 502 הרבים עשו בעבר - אנו קוראים לכך פריון עבודה משופר. תוכנה חופשית תדרוש הרבה 503 פחות מתכנתים לסיפוק הדרישה בגלל עליה בפריון העבודה בפיתוח בכל הרמות:</p> 504 505 <ul> 506 <li> שימוש נרחב יותר לכל תוכנה שפותחה.</li> 507 <li> היכולת לשנות תוכנה קיימת והתאמתה במקום לכתוב מאפס.</li> 508 <li> חינוך טוב יותר למתכנתים.</li> 509 <li> חיסול כפל המאמצים בפיתוח</li> 510 </ul> 511 512 <p> 513 אלו המתנגדים לשיתוף הפעולה בגלל שיגרום להעסקת פחות מתכנתים בעצם מתנגדים 514 לתפוקת עבודה משופרת. אבל בכל זאת, הם בד"כ מקבלים את האמונה הרווחת כי תעשיית 515 התוכנה זקוקה לפריון עבודה משופר. הכיצד יתכן?</p> 516 <p> 517 ”פרודוקטיביות בתכנות“ יכול להתפרש כשני מושגים שונים: פריון העבודה של כלל 518 פיתוח התוכנה או פריון העבודה של פרויקטים בודדים. פריון עבודה כולל הוא מה 519 שהחברה תרצה לשפר, והדרך הברורה ביותר להשיג שיפור זה הוא הסרת המכשולים 520 המלאכותיים לשיתוף פעולה המקטינים אותו. אבל חוקרים הלומדים את תחום ”פריון 521 עבודה בתכנות“ מתמקדים רק בפירוש השני, הצר, שבו שיפורים דורשים פתרונות 522 טכנולוגים מסובכים.</p> 523 524 <h3 id="competition">האם תחרות הנה בלתי נמנעת?</h3> 525 <p> 526 האם בלתי נמנע שאנשים ינסו להתחרות, לגבור על מתחריהם בחברה? יתכן וכך, אבל, 527 תחרות בפני עצמה אינה מזיקה, הדבר המזיק הוא <em>קרב</em>.</p> 528 <p> 529 ישנן דרכים רבות להתחרות. תחרות יכולה להיות רצון להשיג יותר, לעשות יותר ממה 530 שאחרים עשו. לדוגמא, בימים עברו, היתה תחרות בין גאוני מחשוב, מי יגרום למחשב 531 לבצע את הדברים המדהימים ביותר או את התוכנה הקצרה או המהירה ביותר לביצוע 532 משימה מסוימת. סוג זה של תחרות גורם לכולם להרוויח, <em>כל עוד</em> היא מנוהלת 533 ברוח ספורטיבית.</p> 534 <p> 535 ”תחרות בונה“ מספיקה להמרצת אנשים למאמצים עילאיים. מספר אנשים מתחרים להיות 536 הראשון שיבקר בכל המדינות על כדור הארץ, אחדים אפילו השקיעו סכומים ניכרים 537 בתחרות זו. אבל הם אינם משחדים בעלי ספינות להוריד את מתחריהם על איים 538 נטושים. הם רוצים לתת לאדם הטוב לנצח.</p> 539 <p> 540 תחרות הופכת לקרב כאשר המתחרים מתחילים לסכל את צעדי היריב במקום לקדם את עצמם 541 – כאשר ”הטוב ינצח“ מפנה מקום ל-”אני אנצח, בין אם אני הטוב ביותר או 542 לא“. תוכנה קניינית הנה מזיקה, לא בגלל שהיא סוג של תחרות, אלא בגלל שהיא סוג 543 של קרב בין אזרחים בחברה.</p> 544 <p> 545 תחרות בין עסקים אינה בהכרח קרב. לדוגמא, כאשר שתי חנויות מכולת מתחרות, כל 546 מאמציהן מופנים לשיפור עצמי, לא למעשי חבלה אצל המתחרה. אבל אין זה מדגים 547 מחויבות מיוחדת לאתיקה עסקית, אלא, שיש מקום צר מאוד לקרב ללא אלימות פיזית 548 בסוג זה של עסקים. לא כל תחומי העסקים חולקים את המאפיינים הללו. מניעת מידע 549 היכול לעזור לכולם הנה סוג של קרב.</p> 550 <p> 551 השקפת עולם עסקית אינה מכינה אנשים להתנגד לפיתויי הקרב עם המתחרים. כמה צורות 552 של מאבק נאסרו על ידי חוקים אנטי-מונופוליים, חוקי האמת בפרסום וכולי, אבל 553 במקום להכליל זאת למניעה עקרונית של מאבקים, מנהלים ממציאים צורות אחרות של 554 מאבקים אשר אינן אסורות במפורש. משאבי הציבור מבוזבזים על המקבילה הכלכלית של 555 מלחמת אזרחים.</p> 556 557 <h3 id="communism">”למה אתה לא עובר לרוסיה?“</h3> 558 <p> 559 בארצות הברית, כל תומך במשהו חוץ מצורה קיצונית של יוזמה חופשית אנוכית שמע 560 טיעון זה תכופות. לדוגמא, נגד תומכי מערכת הבריאות הציבורית, הנמצאת בכל יתר 561 המדינות המפותחות של העולם החופשי או נגד התומכים בתמיכה ציבורית באמנות, גם כן 562 הנחה ברורה במדינות מתקדמות. הרעיון כי לאזרחים יש מחויבות לטובת ציבור מזוהה 563 בארה"ב עם הקומוניזם. אבל כמה קרובים באמת רעיונות אלו?</p> 564 <p> 565 הקומוניזם שהיה נהוג בברית המועצות היה מערכת של בקרה מרכזית בה כל הפעילויות 566 היו מאורגנות, כביכול לטובת הכלל, אבל בפועל לטובת החברים במפלגה 567 הקומוניסטית. ובה נשמרו בקפידה אמצעי העתקה למניעת יצירת העתקים לא חוקיים.</p> 568 <p> 569 המערכת האמריקנית של זכויות יוצרים אינטלקטואליות משתמשת בבקרה מרכזית על הפצת 570 תוכנה, ושומרת על ציוד ההעתקה בעזרת מנגנונים אוטומטיים להגנת העתקה למנוע 571 העתקה לא חוקית.</p> 572 <p> 573 בניגוד לכך, אני עובד לבניית מערכת בה אנשים חופשיים להחליט על האופציות שלהם, 574 ובאופן מפורש, חופשיים לעזור לשכניהם וחופשיים לשנות ולשפר את הכלים שבהם הם 575 משתמשים בחיי היום-יום. מערכת המבוססת על התנדבות, שיתוף פעולה וביזור.</p> 576 <p> 577 לכן, אם עלינו לשפוט דעות על פי קרבתן לאורח החיים הקומוניסטי, בעלי התוכנה הם 578 הקומוניסטים בינינו.</p> 579 580 <h3 id="premises">שאלת הנחת היסוד</h3> 581 <p> 582 אני מניח במאמר זה כי משתמש התוכנה אינו פחות חשוב מכותב התוכנה, או אפילו 583 המעביד של כותב התוכנה. במילים אחרות, לאינטרסים והצרכים שלהם משקל שווה בבואנו 584 להחליט באיזו דרך לפעול.</p> 585 <p> 586 הנחת יסוד זו אינה מקובלת גלובלית. רבים מחזיקים בדעה כי המעביד של כותב התוכנה 587 חשוב יותר מכל האחרים. הם אומרים, לדוגמא, כי המטרה של בעלות על תוכנה הנה לתת 588 למעביד את היתרון לו הוא זכאי, ללא קשר לצורה שבה זה משפיע על הציבור.</p> 589 <p> 590 אין תועלת בניסיון להוכיח או להפריך טענה זו. הוכחה דורשת הנחות יסוד 591 משותפות. ולכן רוב הדברים שאומר מופנים רק לאילו החולקים את הנחות היסוד שלי, 592 או לפחות מעונינים בתוצאותיהן. לאלו המאמינים כי הבעלים הנם חשובים יותר מכל 593 האחרים, מאמר זה פשוט לא רלוונטי.</p> 594 <p> 595 אבל מדוע מספר כה רב של אמריקאים מקבלים את הנחות היסוד המרוממות אנשים מסוימים 596 מעל כל האחרים? חלקית בגלל אמונתם כי הנחות יסוד אלו הינן חלק ממסורת משפטית של 597 החברה האמריקאית. אנשים מסוימים מפקפקים כי הנחות היסוד הללו קוראות תיגר על 598 בסיס החברה.</p> 599 <p> 600 חשוב ביותר לומר לאנשים אלו כי הנחות היסוד אינן חלק מהמסורת המשפטית שלנו. הם 601 לא היו אף פעם.</p> 602 <p> 603 לכן, החוקה של ארה"ב אומרת שמטרת זכויות היוצרים ”לקדם את התקדמות המדע 604 והאמנות השימושית“ בית המשפט העליון הרחיב על כך, בהצהירו במשפט <em>סרטי פוקס 605 כנגד דויאל</em> כי ”האינטרס היחיד של ארצות הברית וההתנגדות העיקרית להבטחת 606 מונופולים של זכויות יוצרים היא ברווח הכללי שיוצא לציבור מעבודת היוצרים“</p> 607 <p> 608 איננו נדרשים להסכים עם החוקה או עם בית המשפט העליון (בזמן מסוים, שניהם מחלו 609 לעבדות) כך שעמדותיהם אינן מפריכות את הנחות היסוד של עליונות הבעלים. אבל כולי 610 תקווה כי המודעות כי זוהי הנחה קיצונית-ימנית ולא הנחה בעלת הכרה מסורתית 611 תחליש את כוח משיכתה.</p> 612 613 <h3 id="conclusion">סיכום</h3> 614 <p> 615 ברצוננו לחשוב כי חברתנו מעודדת עזרה לשכנים, אבל בכל פעם שאנו מתגמלים מישהו 616 על הפרעה, או מעריצים אותם בשל העושר שהם צברו בדרך זו, אנו שולחים את המסר 617 ההפוך.</p> 618 <p> 619 אגירת תוכנה היא אחת הצורות של נכונותנו להתעלם מרווחת הציבור לצורך רווח 620 אישי. אנו יכולים לעקוב אחר רוח זאת מרונלד רייגן ועד ג'ים בקר, מאיון בוסקי עד 621 אקסון, מבנקים כושלים לבתי ספר כושלים. אנו יכולים למדוד זאת בגידול אוכלוסיית 622 חסרי הבית ואוכלוסיית בתי הכלא. הרוח האנטי-חברתית מזינה את עצמה, בגלל שככל 623 שאנו רואים אנשים אחרים שאינם עוזרים לנו, כך אנו רואים חוסר תוחלת בעזרה 624 לאחרים. והחברה דועכת לג'ונגל.</p> 625 <p> 626 אם איננו רוצים לחיות בג'ונגל, עלינו לשנות את גישתנו לחיים. אנו חייבים להתחיל 627 לשלוח את המסר כי אזרח טוב הוא זה המשתף פעולה כאשר זה נדרש, ולא אחד המצליח 628 בגזל אחרים. כולי תקווה כי התנועה לתוכנה חופשית תתרום לכך – לפחות בתחום אחד 629 נחליף את הג'ונגל במערכת יותר יעילה המעודדת ובנויה על התנדבות ושיתוף פעולה.</p> 630 631 <h3 id="footnotes">הערות</h3> 632 633 <ol> 634 <li id="f1">המלה ”חופשית“ ב”תוכנה חופשית“ מתייחסת לחופש, לא למחיר. המחיר המשולם עבור 635 עותק של תוכנה חופשית יכול היות אפס, נמוך או במקרים נדירים, גבוה.</li> 636 637 <li id="f2">נושא הזיהום וצפיפות התנועה אינו משנה את המסקנה. אם ברצוננו לעשות את הנהיגה 638 יקרה יותר ולהרתיע מנהיגה באופן כללי, הפתרון הנחות הוא על ידי כבישי אגרה, אשר 639 תורמים לזיהום ולצפיפות גם יחד. מס על דלק הינו יעיל הרבה יותר.כמו כן, הרצון 640 להגביר את הבטיחות על ידי הסרת מגבלת המהירות המקסימלית אינו רלוונטי, גישה 641 חופשית לכביש מגדילה את המהירות הממוצעת על ידי הימנעות מעצירות ועיכובים, לכל 642 מגבלת מהירות.</li> 643 644 <li id="f3">ניתן לראות תוכנה מסוימת כמזיקה וככזו שאינה צריכה כלל להתקיים, כמו בסיס נתוני 645 המסחר האישיים של לוטוס, אשר הוסר ממדפי המכירות עקב מורת רוח הציבור. רוב דברי 646 אינם חלים על מקרה זה, אבל אין זה הגיוני להתווכח על נחיצות בעלות על תוכנה בכך 647 שבעלים יכול להקטין את תפוצת התוכנה. הבעלים לא ימנע לגמרי את ההפצה, כפי שניתן 648 היה לקוות במקרה של תוכנה שהשימוש בה נחשב למזיק.</li> 649 </ol> 650 651 <hr /> 652 <blockquote id="fsfs"><p class="big">מאמר זה מפורסם ב<a 653 href="http://shop.fsf.org/product/free-software-free-society/">תוכנה חופשית, 654 חברה חופשית: המאמרים הנבחרים של ריצ'ארד מ. סטולמן</a>.</p></blockquote> 655 656 <div class="translators-notes"> 657 658 <!--TRANSLATORS: Use space (SPC) as msgstr if you don't have notes.--> 659 </div> 660 </div> 661 662 <!-- for id="content", starts in the include above --> 663 <!--#include virtual="/server/footer.he.html" --> 664 <div id="footer"> 665 <div class="unprintable"> 666 667 <p>לשאלות וברורים שקשורים ל- FSF או ל- GNU: צרו קשר עם <a 668 href="mailto:gnu@gnu.org"><gnu@gnu.org></a>. <a href="/contact/">דרכים 669 אחרות</a> ליצירת קשר עם FSF. הערות על עמודי ה- WWW הללו, ניתן להפנות ל- <a 670 href="mailto:webmasters@gnu.org"><webmasters@gnu.org></a>.</p> 671 672 <p> 673 <!-- TRANSLATORS: Ignore the original text in this paragraph, 674 replace it with the translation of these two: 675 676 We work hard and do our best to provide accurate, good quality 677 translations. However, we are not exempt from imperfection. 678 Please send your comments and general suggestions in this regard 679 to <a href="mailto:web-translators@gnu.org"> 680 681 <web-translators@gnu.org></a>.</p> 682 683 <p>For information on coordinating and submitting translations of 684 our web pages, see <a 685 href="/server/standards/README.translations.html">Translations 686 README</a>. --> 687 אנא הבט ב- <a href="/server/standards/README.translations.html">Translations 688 README</a> למידע על תיאום ומשלוח תרגומים של מאמר זה.</p> 689 </div> 690 691 <p><span dir="ltr">Copyright © 1998, 2000, 2001 Free Software Foundation, 692 Inc.</span><br /> 693 זכויות יוצרים 1991, 1992, 1998, 2000, 2001 המוסד לתוכנה חופשית, בע"מ</p> 694 695 <p><span dir="ltr">This page is licensed under a <a rel="license" 696 href="http://creativecommons.org/licenses/by-nd/4.0/">Creative Commons 697 Attribution-NoDerivatives 4.0 International License</a>.</span></p> 698 699 <!--#include virtual="/server/bottom-notes.he.html" --> 700 <div class="translators-credits"> 701 702 <!--TRANSLATORS: Use space (SPC) as msgstr if you don't want credits.--> 703 תורגם: 12 ביוני 2002, 00:00:00 שעון ישראל, על ידי נעם גרץ (נערך: 17 באפריל 704 2003 על ידי the duke)</div> 705 706 <p class="unprintable"><!-- timestamp start --> 707 עודכן אחרון: 708 709 $Date: 2017/02/27 22:08:30 $ 710 711 <!-- timestamp end --> 712 </p> 713 </div> 714 </div> 715 </body> 716 </html>