manifesto.html (41256B)
1 <!--#set var="PO_FILE" value='' 2 --><!--#set var="ORIGINAL_FILE" value="/gnu/manifesto.html" 3 --><!--#set var="DIFF_FILE" value="" 4 --><!--#set var="OUTDATED_SINCE" value="2006-01-17" --> 5 6 <!--#include virtual="/server/header.he.html" --> 7 <!-- Parent-Version: 1.77 --> 8 9 <!-- TRANSLATORS: This page was generated locally by GNUN. Please do 10 not update it manually, update the corresponding PO file instead. 11 The PO is archived in trans-coord task #14388 (file: he-POs.tar.gz). 12 For more info, contact web-translators@gnu.org. --> 13 14 <title>The GNU Manifesto - GNU Project - Free Software Foundation</title> 15 16 <!--#include virtual="/gnu/po/manifesto.translist" --> 17 <!--#include virtual="/server/banner.he.html" --> 18 <!--#include virtual="/server/outdated.he.html" --> 19 <h2>גילוי הדעת של גנו</h2> 20 21 <p> גילוי הדעת של גנו (שמופיע להלן) נכתב על ידי <a 22 href="http://www.stallman.org/">ריצ'ארד סטולמן</a> בתחילת פרוייקט גנו, על 23 מנת לבקש השתתפות ותמיכה. במהלך השנים הראשונות הוא עודכן בשינויים קטנים כדי 24 להתאים להתפתחות, אבל כיום נראה שעדיף להשאיר אותו ללא שינויים כפי שרוב האנשים 25 ראו אותו</p> 26 27 <p>מאז אותם ימים למדנו על אי-הבנות נפוצות שניסוח שונה יכל למנוע. הערות שוליים 28 נוספו ב1993- כדי להבהיר את הנקודות הללו.</p> 29 30 <p>בשביל מידע עדכני על תוכנות גנו נגישות, ניתן לבדוק את המידע על <a 31 href="/home.html">שרת הweb</a> שלנו, ובמיוחד <a 32 href="/software/software.html">רשימת התוכנות</a> שלנו.</p> 33 34 <h3 id="whats-gnu">מה זה גנו ? גנו אינו יוניקס !</h3> 35 36 <p> 37 גנו, שבא מ”גנו אינו יוניקס“ (Gnu's Not Unix), הוא שמה של מערכת תוכנה 38 תואמת-יוניקס שאני כותב כך שאוכל לתת אותה בחופשיות לכל מי שיכול להשתמש בה. <a 39 href="#f1">(1)</a> מספר מתנדבים אחרים עוזרים לי. יש צורך מוחשי בתרומות של 40 זמן, כסף, תוכנות וציוד.</p> 41 42 <p> 43 עד כה יש לנו עורך טקסט Emacs עם מפענח Lisp לכתיבת פקודות לעורך, מנפה-שגיאות 44 ברמת קוד-המקור, מחולל-מפענחים תואם<span dir="rtl"> yacc </span>, מקשר 45 (linker) וגם בסביבות 35 כלי-שירות. יש מעטפת (מפענחת פקודות) כמעט גמורה. מהדר 46 שפת C בר-הסבה (portable) ובעל יכולת לבצע אופטימיזציה המסוגל להדר את עצמו 47 וייתכן שישוחרר עוד השנה. גרעין ראשוני קיים, אך עדיין דרושות תכונות רבות 48 נוספות כדי לדמות יוניקס. כשהמהדר והגרעין יהיו גמורים, יהיה ניתן להפיץ מערכת 49 גנו שמתאימה לפיתוח תוכנה. נשתמש ב-TeX כמעצב הטקסט העיקרי שלנו, אך בינתיים 50 אנו עובדים על nroff. נשתמש גם במערכת X-Window החופשית וברת-ההסבה. לאחר מכן 51 נוסיף מפענח Lisp פשוט ובר-הסבה, משחק ”אימפריה“, גליון אלקטרוני, ומאות דברים 52 אחרים, בנוסף לתיעוד מקוון. אנו מקווים לספק, לבסוף, כל דבר שימושי שבא בדרך 53 כלל עם מערכת יוניקס, ויותר מזה.</p> 54 55 <p> 56 גנו תוכל להריץ תכניות יוניקס, אך לא תהיה זהה ליוניקס. נוסיף כל שיפור שיתרום 57 לנוחות, בהתבסס על נסיוננו עם מערכות הפעלה אחרות. בפרט אנו מתכננים שמות קבצים 58 ארוכים יותר, מספרי גרסאות לקבצים, מערכת קבצים חסינת-התרסקויות, ואולי גם 59 השלמת שמות קבצים, תמיכת בתצוגה שאינה תלויית-מסוף, ואולי לבסוף מערכת חלונאית 60 מבוססת Lisp דרכה יוכלו מספר תכניות Lisp ותכניות יוניקס רגילות לחלוק את 61 המסך. Lisp ו-C יהיו זמינות כשפות תכנות במערכת. ננסה לתמוך ב-UUCP, MIT 62 Chaosnet ופרוטוקולי אינטרנט אחרים לתקשורת.</p> 63 64 <p> 65 גנו מתוכננת לרוץ בתחילה על מחשבים ברמת ה68000/16000- עם זיכרון וירטואלי, 66 משום שהכי קל להריץ אותה עליהן. את המאמץ הנוסף כדי לגרום לה לרוץ על 67 מיני-מחשבים נשאיר לכל מי שרוצה להשתמש בה עליהם.</p> 68 69 <p> 70 כדי להמנע מבלבול נוראי, אנא בטאו את ה<em>g</em> במילה ”גנו“ כשמדובר בשמו של 71 פרוייקט זה.</p> 72 73 <h3 id="why-write">מדוע אני חייב לכתוב את גנו</h3> 74 75 <p> 76 מבחינתי, כלל הזהב אומר שאם אני אוהב תוכנה אני חייב לחלוק אותה עם אחרים 77 שאוהבים אותה. מוכרי תוכנה מעוניינים להפריד את המשתמשים ולמשול בהם על-ידי כך 78 שהם מכריחים כל משתמש להסכים לא לחלוק את התוכנה עם אחרים. אני מסרב לשבור כך 79 את האחדות עם משתמשים אחרים. איני יכול לחתום במצפון נקי על הסכם שמירת-סודיות 80 או רשיון לתוכנה. במשך שנים פעלתי במעבדה לאינטיליגנציה-מלאכותית במטרה להתנגד 81 לנטיות כאלו ואי-נחמדויות אחרות, אך לבסוף זה הרחיק לכת יותר מדי : סירבתי 82 להשאר במוסד שבו נעשו מעשים כאלה בשבילי ובניגוד לרצוני.</p> 83 84 <p> 85 אז כדי שאוכל להמשיך להשתמש במחשבים מבלי לחוש בושה, החלטתי להקים גוף חזק של 86 תוכנה חופשית כך שאוכל להסתדר בלי תוכנות שאינן-חופשיות. התפטרתי ממעבדת 87 האינטיליגנציה המלאכותית כדי למנוע מ-MIT כל תירוץ במסגרת-החוק שעשוי למנוע 88 ממני להפיץ את גנו.</p> 89 90 <h3 id="compatible">מדוע על גנו להיות תואמת יוניקס</h3> 91 92 <p> 93 יוניקס איננה המערכת האידיאלית מבחינתי, אך היא איננה כל כך רעה. נראה שהתכונות 94 הבסיסיות של יוניקס הן תכונות טובות, ואני חושב שאני יכול להשלים את מה שחסר 95 ביוניקס מבלי להרוס אותן. ומערכת תואמת יוניקס תהיה נוחה לאימוץ גם מבחינת רבים 96 אחרים.</p> 97 98 <h3 id="available">כיצד תהיה גנו זמינה</h3> 99 100 <p> 101 גנו איננה רכוש ציבורי. כל אחד יוכל לשנות ולהפיץ את גנו בהפצת-המשך, אך אף 102 מפיץ לא יורשה לגביל את המשך ההפצה שלה. הווה אומר, שינויים <a 103 href="/philosophy/categories.html#ProprietarySoftware">קנייניים</a> לא יהיו 104 מותרים. אני מעוניין להבטיח שכל הגרסאות של גנו ישארו חופשיות.</p> 105 106 <h3 id="why-help">מתכנתים רבים אחרים רוצים לעזור</h3> 107 108 <p> 109 מצאתי מתכנתים רבים אחרים שמתלהבים מגנו ורוצים לעזור.</p> 110 111 <p> 112 מתכנתים רבים אינם מרוצים מהמסחור של מערכות תוכנה. זה אולי מאפשר להם להרויח 113 יותר כסף, אך זה דורש מהם להיות בעימות עם מתכנתים אחרים במקום להיות 114 עמיתים. הפעולה הידידותית הבסיסית בין משתמשים היא שיתוף תוכנה ; הסדרי-השיווק 115 שנהוג להשתמש בהם כיום, אוסרים עקרונית על מתכנתים להתייחס לאחרים כחברים. מי 116 שרוכש תוכנה חייב לבחור בין חברות וציות-לחוק. בצורה טבעית, רבים מחליטים 117 שחברות חשובה יותר. אך אלו שמאמינים בחוק לרוב לא מרגישים בנוח עם כל אחת 118 מהאפשרויות. הם הופכים לציניים וחושבים שתכנות הוא לא יותר מדרך להרויח כסף.</p> 119 120 <p> 121 על ידי עבודה על ועם גנו, במקום להשתמש בתוכנה קניינית, אנו יכולים להיות 122 נחמדים לכולם ולציית לחוק. בנוסף גנו משמש כדוגמה להשראה וסימן ממריץ לאחרים 123 להצטרף אלינו בשיתוף. זה יכול לתת לנו הרגשה של הרמוניה שאינה אפשרית אם אנחנו 124 משתמשים בתוכנה שאינה חופשית. בשביל בערך חצי מהמתכנתים שאני מדבר איתם, זהו 125 מקור שמחה חשוב שכסף לא יכול להחליף.</p> 126 127 <h3 id="contribute">איך אפשר לתרום</h3> 128 129 <p> 130 אני מבקש מיצרני מחשבים תרומות של מחשבים וכסף. אני מבקש מיחידים תרומות של 131 תוכנה ועבודה.</p> 132 133 <p> 134 תוצאה אחת לה אתה יכול לצפות אם אתה תורם מכונות היא שגנו תרוץ עליהן בשלב 135 מוקדם. המכונות צריכות להיות מערכות שלמות, ומוכנות להפעלה, מאושרות לשימוש 136 באיזור מגורים ושאינן דורשות צינון או אספקת כוח מתוחכמים במיוחד.</p> 137 138 <p> 139 נתקלתי במתכנתים רבים הלהוטים לתרום עבודה במשרה חלקית לגנו. עבור רוב 140 הפרוייקטים עבודה מבוזרת ובמשרה חלקית מסוג זה תהיה קשה מאוד לתיאום ; החלקים 141 שייכתבו בנפרד לא יעבדו ביחד. אך לשם המטרה הייחודית של החלפת יוניקס, הבעיה 142 זניחה. מערכת יוניקס שלמה מכילה מאות כלי תוכנה, שכל אחד מהם מתועד בנפרד. רוב 143 מפרטי-הממשקים מקובעים על ידי תאימות ליוניקס. כף שאפילו אם כל תורם יכתוב 144 תחליף תואם רק לכלי יוניקס אחד, ויגרום לו לעבוד כמו שצריך במקום המקור על 145 מערכת יוניקס, אז הכלים הללו יעבדו גם אחד עם השני כשנצרף אותם. אפילו אם נאפשר 146 ל”מרפי“ ליצור כמה בעיות לא-צפויות, הרכבת החלקים האלה היא משימה 147 אפשרית. (הגרעין יחייב תיאום הדוק יותר, ולכן עליו תעבוד קבוצה מצומצמת).</p> 148 149 <p> 150 אם אקבל גם תרומות של כסף, יתכן שאוכל לשכור מספר אנשים במשרה מלאה או 151 חלקית. המשכורת לא תהיה גבוהה במונחים של מתכנתים, אך אני מחפש אנשים שמבחינתם 152 בניית רוח קהילתית חשובה כמו רווח כספי. אני רואה זאת כדרך לאפשר לאנשים מסורים 153 להקדיש את מלוא מרצם לעבודה על גנו על ידי כך שייחסך מהם הצורך להתפרנס בדרך 154 אחרת.</p> 155 156 <h3 id="benefit">איך ירויחו כל המשתמשים</h3> 157 158 <p> 159 מרגע שגנו תהיה קיימת, כולם יוכלו להשיג תוכנת מערכת טובה בצורה חופשית, בדיוק 160 כמו אויר. <a href="#f2">(2)</a></p> 161 162 <p> 163 המשמעות היא הרבה יותר מכך שייחסך מכולם המחיר של רשיון יוניקס. המשמעות היא 164 שיימנע הרבה בזבוז של מאמץ על תכנות מערכות. המאמץ הזה יכול להיות מושקע במקום 165 זאת בקידום הטכנולוגיה.</p> 166 167 <p> 168 קוד-מקור מלא של המערכת יהיה זמין לכולם. כתוצאה מכך משתמש שיזדקק לשינויים 169 במערכת תמיד יהיה חופשי לבצע אותם בעצמו, או לשכור כל מתכנת זמין או חברה שתעשה 170 זאת בשבילו. משתמשים לא יהיו עוד נתונים לחסדיהם של מתכנת אחד, או חברה אחת שהם 171 בעלי הקוד והיחידים שמורשים לבצע בו שינויים.</p> 172 173 <p> 174 בתי ספר יוכלו לספק סביבה חינוכית יותר על ידי כך שיעודדו את כל התלמידים ללמוד 175 ולשפר את קוד המערכת. במעבדת המחשבים של הארוארד היתה מדיניות ששום תוכנה לא 176 יכלה להיות מותקנת על המערכת אם קוד המקור שלה לא הוצג בצורה ציבורית, והם אכפו 177 זאת על ידי כך שהם ממש סירבו להתקין תוכנות מסויימות. מנהגם עורר בי השראה רבה.</p> 178 179 <p> 180 לבסוף, הטרחה של לבדוק מי ה”בעלים“ של התוכנה במערכת, ומה מותר לעשות איתה, 181 תיעלם.</p> 182 183 <p> 184 הסדרים שנועדו לגרום לאנשים לשלם בשביל שימוש בתוכנה, כולל החלת רשיונות על 185 עותקים, תמיד גובים מחיר עצום מהחברה דרך המנגנונים המסובכים שדרושים על מנת 186 להבין כמה (הווה אומר, עבור אילו רכיבי-תוכנה) אדם צריך לשלם. ורק ”מדינת 187 משטרה“ יכולה לכפות על כולם לאכוף אותם. חשבו על תחנת חלל שבה האויר מיוצר 188 בעלות גבוהה : גביה מכל נושם עבור לפי ליטר אויר יכולה להיות בסדר, אך לבישת 189 מסיכת הגז עם מודד האויר כל היום וכל הלילה היא דבר בלתי נסבל גם אם כולם 190 יכולים להרשות לעצמם לשלם את חשבון האויר. ומצלמות הטלויזיה בכל מקום שבודקות 191 אם אתה מוריד את המסיכה הן שערוריה. עדיף לתמוך במפעל האויר עם מס-גולגולת 192 ולהפטר מהמסיכות.</p> 193 194 <p> 195 העתקת תוכנה שלמה או חלקים ממנה היא מעשה טבעי מבחינת המתכנת כמו נשימה, ויעיל 196 באותה מידה. היא חייבת להיות חופשית כמו נשימה.</p> 197 198 <h3 id="rebutted-objections">מספר טיעונים נגד המטרות של גנו הניתנים להפרכה בקלות</h3> 199 200 <p id="support"> 201 <strong> ”אף אחד לא ישתמש בזה אם זה חופשי, בגלל שזה אומר שהם לא יכולים 202 להסתמך על שום סוג של תמיכה“</strong></p> 203 204 <p> 205 <strong> ”אתם חייבים לגבות כסף על התוכנה כתשלום על אספקת התמיכה“</strong></p> 206 207 <p> 208 אם אנשים היו מעדיפים לשלם על גנו פלוס שירות ואז להשיג את גנו בצורה חופשית 209 ללא שירות, חברה לאספקת שירות בלבד לאנשים שהשיגו את גנו בצורה חופשית היתה 210 חייבת להיות רווחית. <a href="#f3">(3)</a></p> 211 212 <p> 213 עלינו להבדיל בין תמיכה בצורה של עבודת תכנות אמיתית לבין ”החזקת ידיים“ 214 ותו-לא. הראשונה היא משהו שאפשר לסמוך על ספק התוכנה שיבצע. (בשניה) אם הבעיה 215 שלך אינה נחלתם של מספיק אנשים, הספק יגיד לך ללכת לעזאזל.</p> 216 217 <p> 218 אם על העסק שלך להישען על מקור תמיכה, הדרך היחידה היא להשיג את כל קוד המקור 219 והכלים הדרושים. אז אתם יכולים לשכור כל מתכנת זמין כדי שיתקן את הבעיה שלכם ; 220 אינכם נתונים לחסדיו של אף אחד. עם יוניקס, מחירו של קוד המקור גורם לרעיון 221 להיות מחוץ לתחום מבחינת רוב העסקים. עם גנו זה פשוט. עדיין ישנה אפשרות שאף 222 אדם מתאים לא יהיה זמין, אך בעיה זו אינה נובעת מהסדרי ההפצה. גנו אינו פותר את 223 כל הבעיות בעולם. רק את חלקן.</p> 224 225 <p> 226 בינתיים, המשתמשים שלא יודעים כלום על מחשבים צריכים שיחזיקו להם את היד : 227 שיעשו בשבילם דברים שהם יכלו לעשות בקלות לבד, אבל הם לא יודעים איך.</p> 228 229 <p> 230 שירותים כאלו יכולות לספק שמוכרות שירותי ”החזקת יד“ ותיקון-בלבד. אם זה נכון 231 שמשתמשים מעדיפים לבזבז כסף ולהשיג מוצר עם שירות, הם גם יסכימו לקנות שירות 232 כשהם מקבלים את המוצר בצורה חופשית. חברות השירות יתחרו על איכות ומחיר ; 233 משתמשים לא יהיו כבולים לאף אחת מביניהן. בינתיים, אלו מאיתנו שלא צריכים את 234 השירות אמורים להיות מסוגלים להשתמש בתוכנה בלעדיו.</p> 235 236 <p id="advertising"> 237 <strong> ”אינכם יכולים להגיע לאנשים רבים ללא פרסום, ואתם חייבים לגבות כסף 238 עבור התוכנות כדי לתמוך בזה“</strong></p> 239 240 <p> 241 <strong> ”אין טעם לפרסם תוכנה שאנשים יכולים להשיג בצורה חופשית“</strong></p> 242 243 <p> 244 ישנן צורות שונות של פומביות חופשית או מאוד זולה שניתן להשתמש בה כדי להודיע 245 למספר גדול של משתמשי מחשב על דברים כמו גנו. אך ייתכן שבאמת אפשר להגיע ליותר 246 משתמשי מיני-מחשבים בעזרת פרסום. אם זה באמת המצב, עסק שמפרסם את השירות של 247 העתקת ושליחת גנו בתשלום אמור להיות מספיק רווחי כדי לשלם על הפרסום שלו, 248 ויותר. כך רק מי שמרוויח מהפרסום משלם עבורו.</p> 249 250 <p> 251 מצד שני, אם אנשים רבים משיגים את גנו מחבריהם, וחברות שיווק כאלה לא מצליחות, 252 זה מראה שהפרסום לא באמת היה נחוץ כדי להפיץ את גנו. למה תומכי השוק החופשי לא 253 רוצים לתת לשוק החופשי לעשות את הבחירה ? <a href="#f4">(4)</a></p> 254 255 <p id="competitive"> 256 <strong> ”החברה שלי צריכה מערכת הפעלה קניינית כדי להשיג יתרון 257 תחרותי“</strong></p> 258 259 <p> 260 גנו תוציא את מערכות-ההפעלה מכלל התחרות. לא תוכלו להשיג בזאת יתרון , אבל גם 261 המתחרים לא יוכלו להשיג יתרון עליכם. אתם והם תתחרו בתחומים אחרים, בזמן 262 שתרויחו הדדית בתחום הזה. אם העסק שלכם מוכר מערכת הפעלה, לא תאהבו את גנו, אבל 263 זאת בעיה שלכם. אם העסק שלכם עוסק במשהו אחר, גנו תוכל לחסוך מכם את הכניסה 264 לעסק היקר של מכירת מערכות הפעלה.</p> 265 266 <p> 267 הייתי רוצה לראות את הפיתוח של גנו נתמך על ידי תשורות מיצרנים ומשתמשים רבים, 268 דבר שיפחית את העלות לכל אחד מהם. <a href="#f5">(5)</a></p> 269 270 <p id="deserve"> 271 <strong> ”לא מגיעה למתכנתים תמורה על היצירתיות שלהם ?“</strong></p> 272 273 <p> 274 אם על משהו מגיעה תמורה, הרי שבעבור תרומה חברתית. יצירתיות יכולה להיות סוג של 275 תרומה חברתית, אבל רק אם החברה חופשית להשתמש בתוצאות. אם למתכנתים מגיעה תמורה 276 עבור יצירת תוכנה חדשנית, הרי מגיע להם באותה מידה להיענש אם הם מגבילים את 277 השימוש בתוכנה הזו.</p> 278 279 <p id="reward"> 280 <strong> ”לא מגיעה למתכנתים האפשרות לבקש תמורה על היצירתיות שלהם ?“</strong></p> 281 282 <p> 283 אין שום דבר רע בלבקש תשלום על עבודה, או בנסיון להגדיל את ההכנסה, כל עוד לא 284 משתמשים באמצעים הרסניים. אך האמצעים המקובלים כיום בתחום התוכנה מבוססים על 285 הרס.</p> 286 287 <p> 288 הוצאת כסף ממשתמשים של תוכנה על ידי הגבלת יכולת השימוש שלהם בה היא הרסנית 289 כיוון שההגבלות מצמצמות את הדרכים בהן ניתן להשתמש בתוכנה. דבר זה מפחית את 290 התועלת וההנאה שהאנושות מסוגלת להפיק מהשימוש בתוכנה. כאשר ישנה בחירה מכוונת 291 להגביל, התוצאות הכואבות הן הרס מכוון.</p> 292 293 <p> 294 הסיבה שאזרח טוב לא משתמש באמצעים הרסניים כאלה כדי להתעשר, היא שאם כולם היו 295 עושים כך כולנו היינו הופכים לעניים יותר בגלל ההרסניות ההדדית. זהו כלל 296 המוסר של קנטיאני ; או כלל הזהב. מאחר שאני לא אוהב את ההשלכות שהיו 297 נגרמות אילו כל אחד היה אוגר ידע (רק בשביל עצמו), אני נדרש לחשוב שזו טעות 298 לעשות זאת. ובפרט, הרצון לקבל תמורה על יצירתיות לא מצדיק לשלול מהעולם כולו 299 חלק מהיצירתיות הזו, או את כולה.</p> 300 301 <p id="starve"> 302 <strong> ”האם מתכנתים לא יגיעו לסף רעב ?“</strong></p> 303 304 <p> 305 יכולתי לענות בכך שלא מכריחים אף אחד להיות מתכנת. רובנו לא יכולים להרויח כסף 306 מעמידה ברחוב ועשיית פרצופים. אבל אנחנו לא נידונים כתוצאה מכך לבלות את חיינו 307 ברחוב, כעושי פרצופים, רעבים ללחם. אנחנו עושים משהו אחר.</p> 308 309 <p> 310 אך זו תשובה לא נכונה כי היא מקבלת את ההנחה המרומזת של השואל : שללא בעלות על 311 תוכנה, מתכנתים לא יכולים לקבל גרוש. בהנחה שזה הכל או כלום.</p> 312 313 <p> 314 הסיבה האמיתית שמתכנתים לא יגיעו לסף רעב היא שהם עדיין יוכלו לקבל תשלום בעבור 315 תכנות ; רק לא באותה מידה שהם מקבלים עכשיו.</p> 316 317 <p> 318 יצירת הגבלות על ההעתקה אינה הבסיס היחיד לעסקים בתחום התוכנה. היא הבסיס הנפוץ 319 ביותר בגלל שהיא מכניסה הכי הרבה כסף. אם היא היתה אסורה, או שהלקוח היה דוחה 320 אותה, חברות תוכנה היו עוברות למודלים-עסקיים אחרים אשר פחות נפוצים כיום. 321 תמיד ישנן מספר דרכים לארגן כל סוג של עסק.</p> 322 323 <p> 324 כנראה שתכנות לא יהיה רווחי בהסתמכות על הבסיס החדש כפי שהוא עכשיו. אך זה לא 325 טיעון נגד השינוי. זה לא נחשב חוסר צדק שאנשי-מכירות מרוויחים את המשכורות שהם 326 מרוויחים עכשיו. אם מתכנתים ירוויחו אותו דבר, גם זה לא יהיה חוסר צדק. (מעשית 327 הם עדיין ירוויחו יותר.)</p> 328 329 <p id="right-to-control"> 330 <strong> ”לא מגיע לאנשים לשלוט על הדרך בה נעשה שימוש ביצירתיות 331 שלהם ?“</strong></p> 332 333 <p> 334 ”שליטה על הרעיונות“ של אנשים מכתיבה שליטה על חייהם ; והיא בדרך כלל משמשת 335 על-מנת להפוך את חייהם לקשים יותר.</p> 336 337 <p> 338 אנשים שלמדו את הנושא של קניין רוחני מקרוב (כמו עורכי דין) טוענים שאין זכות 339 יסודית לקניין רוחני. הסוגים של זכויות קניין רוחני לכאורה שהממשל מכיר בהן 340 נוצרו על ידי פעולות נקודתיות של חקיקה למטרות מסויימות.</p> 341 342 <p> 343 למשל, מערכת הפטנטים נוצרה בשביל לעודד ממציאים לחלוק את פרטי ההמצאה 344 שלהם. מטרתו היתה לעזור לחברה יותר מאשר לעזור לממציא. באותו זמן, אורך חיים של 345 17 שנים לפטנט היה קצר בהשוואה להתקדמות הטכנולוגית. מאחר ופטנטים הם עניין של 346 יצרנים בלבד, שעבורם המחיר והמאמץ של רשיון קטנים בהשוואה להקמת פס ייצור, 347 הפטנטים לרוב לא גורמים נזק. הם אינם מפריעים לרוב האנשים שמשתמשים במוצרים שיש 348 עליהם פטנט.</p> 349 350 <p> 351 הרעיון של זכויות יוצרים לא היה קיים בעת העתיקה, כשסופרים העתיקו לעיתים 352 קרובות מסופרים אחרים בעבודות שעסקו בנושאים מציאותיים. ההתנהגות הזו נתגלתה 353 כמועילה, מאחר שהיא הדרך היחידה שעבודתם של סופרים רבים שרדה אפילו בחלקה. שיטת 354 זכויות היוצרים נוצרה במפורש למען עידוד הכתיבה. בתחום בו היא נוצרה – ספרים, 355 שיכלו להיות מועתקים בצורה תעשייתית רק בדפוס – היא לא הזיקה, ולא הפריעה לרוב 356 האנשים שקראו את הספרים.</p> 357 358 <p> 359 כל זכויות על קניין רוחני הן רק רשיונות שניתנו על ידי החברה מכיוון שהאמינה, 360 אם בצדק או בעוולה, שבכך תרוויח. אך בכל מקרה מסויים אנו חייבים לשאול : האם 361 באמת רצוי להעניק רשיונות כאלו ? מה אנחנו מתירים להם לחולל בידי מקבליהם ?</p> 362 363 <p> 364 המקרה של תוכנות כיום שונה מאוד מזה של ספרים לפני מאה שנים. העובדה שהדרך 365 הקלה ביותר להעתיק תוכנה היא משכן אחד לשני, העובדה שלתוכנה יש גם קוד מקור וגם 366 קוד אובייקט והם שונים ונפרדים, והעובדה שבתוכנה משתמשים ולא קוראים ונהנים 367 ממנה יוצרות ביחד מצב שבו אדם שכופה זכויות יוצרים פוגע בחברה בכללותה גם 368 חומרנית וגם רוחנית ; על אדם לא לנהוג כך בין אם החוק מתיר או אוסר זאת.</p> 369 370 <p id="competition"> 371 <strong> ”תחרות גורמת לדברים להשתפר“</strong></p> 372 373 <p> 374 המבנה של תחרות הוא היתחרות : על ידי תיגמול המנצח, אנו מעודדים את כולם לרוץ 375 מהר יותר. כשקאפיטליזם באמת עובד ככה, הוא עובד טוב ; אבל תומכיו טועים אם הם 376 חושבים שהוא תמיד יעבוד כך. אם הרצים ישכחו למה ניתן הפרס, ויתרכזו בנצחון 377 בלבד, בכל מחיר, הם עלולים למצוא שיטות אחרות – כמו תקיפת רצים אחרים. אם הרצים 378 נקלעים לתיגרה, כולם יסיימו באיחור.</p> 379 380 <p> 381 תוכנה-סגורה ותוכנה-קניינית הן המקבילות מבחינה מוסרית לרצים בתיגרה. למרבה 382 הצער, לא נראה שהשופט היחיד שיש לנו מתנגד לתגרות ; הוא פשוט קובע נהלים (”כל 383 עשרה מטרים, מותר לירות יריה אחת“). מה שהוא צריך לעשות זה להפריד ביניהם, 384 ולהעניש את הרצים על כל נסיון תקיפה.</p> 385 386 <p id="stop-programming"> 387 <strong> ”אנשים לא יפסיקו לתכנת ללא תמריץ כספי ?“</strong></p> 388 389 <p> 390 למעשה, אנשים רבים מתכנתים ללא כל תמריץ כספי. תכנות מרתק במידה שלא ניתן לעמוד 391 בפניה מבחינת אנשים מסוימים, שהם בדרך כלל האנשים שיותר טובים בזה. אין מחסור 392 במוזיקאים מקצועיים שממשיכים לעסוק בזה למרות שאין להם סיכוי להרויח כך את 393 מחייתם.</p> 394 395 <p> 396 אבל למען האמת השאלה הזאת, למרות שהיא נפוצה, אינה מתאימה למצב. התשלום 397 למתכנתים לא ייעלם, רק יופחת. כך שהשאלה הנכונה היא האם מישהו יתכנת עם תמריץ 398 כספי מופחת ? על פי נסיוני התשובה היא כן.</p> 399 400 <p> 401 במשך יותר מעשר שנים, רבים מהמתכנתים הטובים ביותר בעולם עבדו במעבדה 402 לאינטיליגנציה מלאכותית תמורת הרבה פחות כסף ממה שהם יכלו להרוויח במקום 403 אחר. הם קיבלו הרבה סוגים של תמורה לא-כספית : תהילה והערכה למשל. ויצירתיות 404 היא גם כיף, תמורה בפני עצמה.</p> 405 406 <p> 407 ואז רובם עזבו כשניתנה להם ההזדמנות לעשות את אותה עבודה מעניינת תמורת הרבה 408 כסף.</p> 409 410 <p> 411 כך שהעובדות מראות שאנשים יתכנתו לשם מטרה שאיננה עושר כספי ; אך אם תינתן להם 412 ההזדמנות גם להרוויח הרבה כסף, הם יתרגלו לצפות לזה, ולדרוש את זה. ארגונים 413 שמשלמים מעט נכשלים בתחרות מול אלו שמשלמים הרבה, אך הם לא בהכרח לא יצליחו אם 414 אלו שמשלמים הרבה יורחקו.</p> 415 416 <p id="desperate"> 417 <strong> ”אנחנו צריכים נואשות את המתכנתים. אם הם דורשים שנפסיק לעזור לשכנים 418 שלנו, אנחנו חייבים לציית“</strong></p> 419 420 <p> 421 אתם אף פעם לא נואשים עד כדי כך שתהיו חייבים לציית לסוג כזה של דרישה. זכרו : 422 מיליונים להגנה, אבל אף לא אגורה כמנחה ! (הערת המתרגם : מדובר בסיסמה שהיתה 423 נפוצה בארה"ב בתחילת המאה ה19- וכוונה נגד שודדי ים)</p> 424 425 <p id="living"> 426 <strong> ”מתכנתים צריכים להתפרנס איכשהו“</strong></p> 427 428 <p> 429 לטווח קצר, זה נכון. אולם ישנן דרכים רבות בהן יכולים מתכנתים להתפרנס מבלי 430 למכור את הזכויות לשימוש בתוכנה. הדרך הנוכחית מקובלת כיום כי היא מכניסה הכי 431 הרבה כסף למתכנתים ולאנשי-עסקים. קל למצוא דרכים אחרות אם רוצים למצוא 432 אותן. הנה מספר דוגמאות.</p> 433 434 <p> 435 יצרן שמציג מחשב חדש ישלם עבור הסבה של מערכות הפעלה לחומרה החדשה.</p> 436 437 <p> 438 גם המכירה של שירותי הדרכה, ”החזקת ידיים“ ואחזקה יוכלו ליצור מקומות תעסוקה 439 למתכנתים.</p> 440 441 <p> 442 אנשים עם רעיונות חדשים יוכלו להפיץ תוכנה חופשית, ולבקש תרומות ממשתמשים 443 מרוצים, או למכור שירותי ”החזקת ידיים“. פגשתי אנשים שכבר עובדים בדרך זו 444 בהצלחה.</p> 445 446 <p> 447 משתמשים בעלי צרכים דומים יכולים ליצור קבוצות משתמשים, ולשלם דמי חבר. הקבוצה 448 תחתום על חוזה עם חברות תוכנה לכתיבת תוכנות שחברי הקבוצה מעוניינים בהן.</p> 449 450 <p> 451 כל מיני סוגי פיתוח יכולים להיות ממומנים באמצעות ”מס תוכנה“ :</p> 452 453 <p> 454 נניח שכל מי שקונה מחשב חייב לשלם x אחוזים מהמחיר כ”מס תוכנה“. הממשל מעביר 455 את התשלום לסוכנות כמו ה-NSF (הקרן הלאומית למדע) שתוציא את זה על פיתוח תוכנה.</p> 456 457 <p> 458 אבל אם רוכש המחשב תורם בעצמו לפיתוח תוכנה, מגיעה לו הקלה במס ! הוא יכול 459 לתרום לפרוייקט לבחירתו – לרוב הוא יבחר פרוייקט שהוא מקווה להשתמש בתוצאותיו 460 כשיסתיים. הוא יכול לקבל ניכוי לכל גובה של תרומה, עד סכום המס הכולל שהיה עליו 461 לשלם.</p> 462 463 <p> 464 גובה המס הכולל יכול להקבע על ידי הצבעה של הנישומים (משלמי המס), ולהשקל כנגד 465 הכמות שעליה ישלמו מס.</p> 466 467 <p> 468 התוצאות :</p> 469 470 <ul> 471 <li>קהילת משתמשי-המחשב תומכת בפיתוח תוכנה.</li> 472 <li>הקהילה מחליטה מה מידת התמיכה שהיא צריכה</li> 473 <li>משתמשים שאכפת להם איזה פרוייקט מממן החלק שלהם יכולים לבחור אותו בעצמם.</li> 474 </ul> 475 <p> 476 לטווח הארוך, הפיכת תוכנות לחופשיות היא צעד לקראת עולם ללא עוני, בו אף אחד לא 477 יצטרך לעבוד קשה רק כדי להתפרנס. אנשים יהיו חופשיים להקדיש את עצמם לפעילויות 478 שהן כיפיות, כמו תכנות, אחרי שבילו את עשר השעות ההכרחיות בשבוע במשימות נדרשות 479 כמו חקיקה, ייעוץ משפחתי, תיקון רובוטים וצפייה באסטרואידים. לא יהיה צורך 480 ביכולת להתפרנס מתכנות.</p> 481 482 <p> 483 כבר הקטנו מאוד את כמות העבודה שהחברה בכללותה חייבת לעשות בשביל היצרנות 484 הממשית שלה, אך רק מעט מכך תרגם את עצמו לזמן חופשי בשביל עובדים בגלל שנדרשת 485 הרבה פעילות לא יצרנית על מנת ללוות פעילות יצרנית. הגורמים העיקריים לכך הם 486 בירוקרטיה ומאבקים שווי מידה נגד תחרות. תוכנה חופשית תקטין מאוד את האיזורים 487 הבעייתיים הללו בתחום של ייצור תוכנה. אנו חייבים לעשות את זה, כדי שהרווח 488 הטכני ביצרנות יתורגם לכמות מופחתת של עבודה בשבילנו.</p> 489 490 <h3 id="footnotes">הערות שוליים</h3> 491 492 <ol> 493 <li id="f1">בחירת המלים כאן היתה פזיזה. הכוונה היתה שאף אחד לא יצטרך לשלם עבור 494 <b>רשות</b> להשתמש במערכת גנו. אך המלים לא מבהירות זאת, ואנשים מפרשים אותן 495 כאומרות שעותקים של גנו צריכים תמיד להיות מופצים במחיר זעום או בחינם. זו 496 מעולם לא היתה הכוונה ; מאוחר יותר, גילוי הדעת מזכיר את האפשרות של חברות 497 שמספקות את השירות של הפצה בשביל רווח. כתוצאה מכך למדתי היטב את ההבדל בין 498 ”חופשי“ במובן של חופש ו”חופשי“ במובן של מחיר. תוכנה חופשית היא תוכנה 499 שלמשתמשים יש את החופש להפיץ ולשנות. יש משתמשים שישיגו עותקים שלה בחינם, בזמן 500 שאחרים ישלמו כדי להשיג עותקים – ואם המימון עוזר לתמוך בשיפור התוכנה, אז כל 501 המרבה הרי זה משובח. הדבר החשוב הוא שלכל מי שיש עותק יש את החופש לשתף פעולה 502 עם אחרים שמשתמשים בו.</li> 503 504 <li id="f2">זה מקום נוסף שבו לא הבדלתי כמו שצריך בין שתי משמעויות שונות של 505 ”חופשי“. ההצהרה כפי שהיא אינה שקרית–ניתן להשיג עותקים של גנו בחינם, מחברים 506 או ברשת. אך מועבר כאן רעיון מוטעה.</li> 507 508 <li id="f3">כיום קיימות מספר חברות כאלה</li> 509 510 <li id="f4">המוסד לתוכנה חופשית משיג כיום את רוב המימון שלו משירות הפצה, למרות שהוא יותר 511 ארגון צדקה מחברה. אם <b>אף אחד</b> לא יבחר להשיג עותקים על ידי <a 512 href="/order/order.html">הזמנה</a> מה-FSF, לא ניתן יהיה לבצע את העבודה. אך 513 אין זה אומר שזה בסדר שהגבלות קנייניות יכריחו את כל המשתמשים לשלם. אם חלק קטן 514 מכל המשתמשים יזמין עותק מה-FSF, זה יספיק בשביל לשמור את ה-FSF עם הראש מעל 515 המים. אז אנו מבקשים ממשתמשים לבחור לתמוך בנו בדרך זו. כבר תרמת את חלקך ? 516 </li> 517 518 <li id="f5">קבוצה של חברות מחשבים הקצתה לאחרונה מימון כדי לתמוך בתחזוקה ושיפור של מהדר 519 ה-C של גנו.</li> 520 521 </ol> 522 523 <div class="translators-notes"> 524 525 <!--TRANSLATORS: Use space (SPC) as msgstr if you don't have notes.--> 526 </div> 527 </div> 528 529 <!-- for id="content", starts in the include above --> 530 <!--#include virtual="/server/footer.he.html" --> 531 <div id="footer"> 532 <div class="unprintable"> 533 534 <p>לשאלות וברורים שקשורים ל- FSF או ל- GNU: צרו קשר עם <a 535 href="mailto:gnu@gnu.org"><gnu@gnu.org></a>. <a href="/contact/">דרכים 536 אחרות</a> ליצירת קשר עם FSF. הערות על עמודי ה- WWW הללו, ניתן להפנות ל- <a 537 href="mailto:webmasters@gnu.org"><webmasters@gnu.org></a>.</p> 538 539 <p> 540 <!-- TRANSLATORS: Ignore the original text in this paragraph, 541 replace it with the translation of these two: 542 543 We work hard and do our best to provide accurate, good quality 544 translations. However, we are not exempt from imperfection. 545 Please send your comments and general suggestions in this regard 546 to <a href="mailto:web-translators@gnu.org"> 547 548 <web-translators@gnu.org></a>.</p> 549 550 <p>For information on coordinating and submitting translations of 551 our web pages, see <a 552 href="/server/standards/README.translations.html">Translations 553 README</a>. --> 554 אנא הבט ב- <a href="/server/standards/README.translations.html">Translations 555 README</a> למידע על תיאום ומשלוח תרגומים של מאמר זה.</p> 556 </div> 557 558 <!-- Regarding copyright, in general, standalone pages (as opposed to 559 files generated as part of manuals) on the GNU web server should 560 be under CC BY-ND 4.0. Please do NOT change or remove this 561 without talking with the webmasters or licensing team first. 562 Please make sure the copyright date is consistent with the 563 document. For web pages, it is ok to list just the latest year the 564 document was modified, or published. 565 566 If you wish to list earlier years, that is ok too. 567 Either "2001, 2002, 2003" or "2001-2003" are ok for specifying 568 years, as long as each year in the range is in fact a copyrightable 569 year, i.e., a year in which the document was published (including 570 being publicly visible on the web or in a revision control system). 571 572 There is more detail about copyright years in the GNU Maintainers 573 Information document, www.gnu.org/prep/maintain. --> 574 <p><span dir="ltr">Copyright © 1985, 1993, 2003 Free Software 575 Foundation, Inc.</span><br /> 576 זכויות יוצרים 1985, 1993, 2003 המוסד לתוכנה חופשית, בע"מ.</p> 577 578 <p> 579 העתקה מילה במילה והפצה של מאמר זה כולו מותרת בכל מדיום, בתנאי שהודעת 580 זכויות היוצרים והודעת ההרשאות והמקור שלהן באנגלית נשמרים בו, ושהמפיץ מעניק 581 למקבל הרשאה להפיץ מחדש כפי שמתירה הודעה זו. בכל מקרה של אי בהירות בנוגע 582 לתנאים הנ"ל יש לפרשם על פי הגירסה האנגלית המובאת להלן. 583 <br /> 584 אין ליצור גרסאות שעברו שינוי. 585 </p> 586 587 <!--#include virtual="/server/bottom-notes.he.html" --> 588 <div class="translators-credits"> 589 590 <!--TRANSLATORS: Use space (SPC) as msgstr if you don't want credits.--> 591 תורגם: 19 באפריל 2003, 23:42:00 שעון ישראל, על ידי the duke (נערך: 7 ביולי 592 2003, 01:54:00 שעון ישראל, על ידי מורן זלצמן)</div> 593 594 <p class="unprintable"><!-- timestamp start --> 595 עודכן אחרון: 596 597 $Date: 2017/02/27 22:08:30 $ 598 599 <!-- timestamp end --> 600 </p> 601 </div> 602 </div> 603 </body> 604 </html>