linux-and-gnu.html (16292B)
1 <!--#set var="PO_FILE" value='' 2 --><!--#set var="ORIGINAL_FILE" value="/gnu/linux-and-gnu.html" 3 --><!--#set var="DIFF_FILE" value="" 4 --><!--#set var="OUTDATED_SINCE" value="2004-05-26" --> 5 6 <!--#include virtual="/server/header.he.html" --> 7 <!-- Parent-Version: 1.79 --> 8 9 <!-- TRANSLATORS: This page was generated locally by GNUN. Please do 10 not update it manually, update the corresponding PO file instead. 11 The PO is archived in trans-coord task #14388 (file: he-POs.tar.gz). 12 For more info, contact web-translators@gnu.org. --> 13 14 <title>לינוקס ופרוייקט גנו - GNU Project - Free Software Foundation</title> 15 <meta http-equiv="Keywords" content="GNU, FSF, Free Software Foundation, Linux, Emacs, GCC, Unix, Free Software, Operating System, GNU Kernel, HURD, GNU HURD, Hurd" /> 16 <meta http-equiv="Description" content="Since 1983, developing the free Unix style operating system GNU, so that computer users can have the freedom to share and improve the software they use." /> 17 18 <!--#include virtual="/gnu/po/linux-and-gnu.translist" --> 19 <!--#include virtual="/server/banner.he.html" --> 20 <!--#include virtual="/server/outdated.he.html" --> 21 <h2>לינוקס ופרוייקט גנו</h2> 22 23 <p><strong>מאת <a href="http://www.stallman.org/">ריצ'ארד סטולמן</a></strong></p> 24 25 <div class="announcement"> 26 <blockquote><p>אם ברצונכם ללמוד עוד על נושא זה, תוכלו לקרוא גם את <a 27 href="/gnu/gnu-linux-faq.html">שו"ת גנו/לינוקס</a>.</p> 28 </blockquote> 29 </div> 30 31 <p> 32 משתמשי מחשב רבים מריצים גירסה כלשהי של <a 33 href="/philosophy/categories.html#TheGNUsystem">מערכת גנו </a> מדי יום, מבלי 34 שידעו זאת. כתוצאה מהשתלשלות-אירועים מוזרה, הגירסה הנפוצה ביותר של גנו כיום 35 ידועה יותר כ”לינוקס“, ומשתמשים רבים אינם מודעים למידה בה היא קשורה ל<a 36 href="/gnu/gnu-history.html">פרוייקט גנו</a>.</p> 37 38 <p> 39 ההפעלה. לינוקס הוא הגרעין: התכנית במערכת שמקצה את משאבי המכונה לתכניות 40 האחרות שהמשתמש מריץ. הגרעין הוא חלק חיוני במערכת ההפעלה, אך הוא חסר תועלת 41 בפני עצמו; הוא יכול לפעול רק בהקשר של מערכת הפעלה שלמה. בדרך כלל משתמשים 42 בלינוקס בשילוב עם מערכת ההפעלה גנו: המערכת כולה היא למעשה גנו, כאשר לינוקס 43 מתפקד כגרעין שלה.</p> 44 45 <p> 46 משתמשים רבים אינם מודעים להבדל בין הגרעין, שהוא לינוקס, לבין המערכת כולה, 47 שגם אותה הם מכנים ”לינוקס“. השימוש הדו-משמעי בשם אינו מקל על ההבנה. משתמשים 48 אלה נוטים לחשוב שלינוס טורוואלדס פיתח את מערכת ההפעלה כולה ב1991-, עם קצת 49 עזרה.</p> 50 51 <p> 52 מתכנתים יודעים בדרך כלל לינוקס הוא גרעין. אך מאחר שגם הם שמעו לא אחת שלמערכת 53 קוראים ”לינוקס“, רבים מתארים לעצמם שישנה הצדקה היסטורית לכך שהמערכת כולה 54 קרויה על-שם הגרעין שלה. לדוגמה, רבים מאמינים שכאשר שלינוס טורוואלדס סיים 55 לכתוב את לינוקס, הגרעין, המשתמשים בו התחילו בחיפוש אחר תוכנה חופשית שתתלווה 56 אליו, והתברר להם (ללא סיבה מיוחדת) שכמעט כל מה שדרוש כדי ליצור מערכת 57 דמויית-יוניקס כבר היה בנמצא.</p> 58 59 <p> 60 מה שהם מצאו לא היה פרי-המקרה— זו הייתה מערכת גנו. כלל <a 61 href="/philosophy/free-sw.html">התוכנה החופשית</a> שהייתה בנמצא הסתכם במערכת 62 שלמה מאחר שפרוייקט גנו עמל מאז 1984 כדי ליצור אותה. <a 63 href="/gnu/manifesto.html">גילוי-הדעת של גנו</a> קבע את היעד של פיתוח מערכת 64 חופשית דמויית-יוניקס, שתקרא בשם גנו. <a 65 href="/gnu/initial-announcement.html">ההכרזה הראשונית</a> על פרוייקט גנו 66 מפרטת גם היא כמה מהתכנונים המקוריים עבור המערכת גנו. בתקופה בה לינוקס נכתב, 67 המערכת היתה כמעט מוכנה.</p> 68 69 <p> 70 רוב הפרוייקטים של תוכנה חופשית חותרים לפיתוח תוכנה מסויימת לצורך ביצוע עבודה 71 מסויימת. לדוגמה, לינוס טורוואלדס כתב גרעין דמוי-יוניקס (לינוקס); דונלד נות' 72 כתב מעצב טקסט (TeX); בוב שייפלר פיתח מערכת חלונאית (מערכת X Window). יהיה זה 73 אך טבעי לאמוד את התרומה של פרוייקט מסוג זה ע"י התייחסות לתוכנות מסויימות 74 שמקורן בפרוייקט.</p> 75 76 <p> 77 לו ניסינו לאמוד את תרומתו של פרוייקט גנו בדרך זו, מה היינו מסיקים? ספק 78 CD-ROMs אחד גילה שב”הפצת הלינוקס“ שלו, <a 79 href="/philosophy/categories.html#GNUsoftware">תוכנות גנו</a> היוו את הרכיב 80 הבלתי-תלוי הגדול ביותר, בערך 28% מכל קוד המקור, ובכלל זה כמה מהמרכיבים 81 החשובים והבסיסיים ביותר שלא תיתכן מערכת בלעדיהם. לינוקס עצמו היווה בערך 82 3%. כך שאם תרצו לבחור שם למערכת בהתבסס על חלוקה לפי כותבים, הבחירה ההולמת 83 ביותר תהיה ”גנו“.</p> 84 85 <p> 86 אבל אנו איננו סבורים שזו הדרך הנכונה לשקול את הדברים. פרוייקט גנו לא היה 87 ואיננו פרוייקט לפיתוח חבילות תוכנה יחידות. זה לא היה פרוייקט <a 88 href="/software/gcc/">לפיתוח קומפיילר C</a>, למרות שעשינו זאת. זה לא היה 89 פרוייקט לפיתוח עורך טקסט, למרות שפיתחנו אחד. מטרתו של פרוייקט גנו היתה פיתוח 90 <em>מערכת הפעלה דמויית-יוניקס שלמה וחופשית</em>: גנו.</p> 91 92 <p> 93 אנשים רבים אחראים לתרומות גדולות לתוכנה החופשית שבמערכת, ולכולם מגיע 94 קרדיט. אך הסיבה שזו <em>מערכת משולבת</em> — ולא רק אוסף של תוכנות 95 מועילות — היא שפרוייקט גנו ביקש מלכתחילה לעשותה כזו. ערכנו רשימה של 96 התוכנות הדרושות לצורך יצירת מערכת חופשית שלמה, ובשיטתיות איתרנו, כתבנו או 97 מצאנו אנשים שיכתבו כל מה שהופיע ברשימה. כתבנו מרכיבים חיוניים-אך-לא-מסעירים 98 <a href="#unexciting">(1)</a> משום שהמערכת לא יכולה להתקיים בלעדיהם. חלק 99 ממרכיבי המערכת שלנו, כלי התכנות, הפכו לפופולריים בפני עצמם בקרב מתכנתים, אך 100 כתבנו גם מרכיבים רבים שאינם כלים <a href="#nottools">(2)</a>. פיתחנו אפילו 101 משחק שח, GNU chess, כי מערכת שלמה צריכה גם משחקים טובים.</p> 102 103 <p> 104 בתחילת שנות ה90- הרכבנו את המערכת כולה, למעט הגרעין (ועבדנו גם על גרעין, 105 ה-<a href="/software/hurd/hurd.html">GNU Hurd</a>, שרץ על-גבי Mach). פיתוח 106 הגרעין היה קשה הרבה יותר משציפינו; <a 107 href="/software/hurd/hurd-and-linux.html">ה-GNU Hurd התחיל לעבוד כראוי 108 ב2001-</a>. אנו מתחילים עכשיו להכין את ההוצאה של מערכת גנו, עם GNU Hurd.</p> 109 110 <p> 111 למרבה המזל, לא היה הכרח לחכות ל-Hurd, כי לינוקס היה בנמצא. כשלינוס טורוואלדס 112 כתב את לינוקס, הוא גישר על הפער הגדול האחרון שנותר. אנשים יכלו אז לצרף את 113 לינוקס למערכת גנו כדי ליצור מערכת חופשית שלמה: גירסה מבוססת-לינוקס של מערכת 114 גנו; בקיצור, מערכת גנו/לינוקס.</p> 115 116 <p> 117 השילוב הזה נשמע פשוט, אך המלאכה לא היתה פשוטה כלל. מספר מרכיבים <a 118 href="#somecomponents">(3)</a> של גנו היו טעונים שינוי מהותי כדי שיוכלו 119 לעבוד עם לינוקס. גם גיבושה של מערכת שלמה כהפצה שתעבוד ”ישר מהקופסה“ לא היה 120 פשוט. זה הצריך טיפול בסוגיית ההתקנה והאתחול של המערכת — בעיה שלא 121 טיפלנו בה עד אז, כי טרם הגענו לשלב הזה. האנשים שפיתחו את הפצות המערכת השונות 122 הרימו תרומה משמעותית.</p> 123 124 <p> 125 פרוייקט גנו תומך במערכות גנו/לינוקס כמו גם במערכת גנו עצמה — גם 126 באמצעות מימון. <a href="http://fsf.org/">אנחנו</a> מימנו את שכתובן של 127 ההרחבות הקשורות ללינוקס בספריית ה-C של גנו, כך שעכשיו הן משולבות היטב, 128 ומערכות גנו/לינוקס החדשות ביותר משתמשות בגירסת הספריה הנוכחית, ללא 129 שינויים. כמו כן מימנו שלב מוקדם בפיתוח של דביאן גנו/לינוקס.</p> 130 131 132 <p>כיום אנחנו משתמשים במערכות גנו מבוססות-לינוקס בשביל רוב העבודה שלנו, ואנו 133 מקווים שגם אתם משתמשים בהן. אך אנא מכם, אל תבלבלו את הציבור על-ידי שימוש בשם 134 ”לינוקס“ בצורה דו-משמעית. לינוקס הוא הגרעין, אחד מהמרכיבים החשובים והחיוניים 135 שבמערכת. המערכת בכללותה היא - פחות או יותר - מערכת גנו, בתוספת לינוקס. כשאתם 136 מדברים על הצירוף הזה, אנא כנו אותו ”גנו/לינוקס“.</p> 137 138 <p> 139 אם אתם רוצים ליצור לינק מ-”גנו/לינוקס“ לדף ובו פרטים נוספים, הדף הזה והדף <a 140 href="/gnu/the-gnu-project.html">http://www.gnu.org/gnu/the-gnu-project.html</a> 141 יתאימו. אם אתם מאזכרים את לינוקס, הגרעין, ורוצים להוסיף לינק לפרטים 142 נוספים, <a href="http://foldoc.org/linux">http://foldoc.org/linux</a> 143 היא כתובת מתאימה.</p> 144 145 <h3>נספח</h3> 146 147 <p> 148 חוץ מגנו, ישנו פרוייקט אחר שיצר, באופן בלתי-תלוי, מערכת הפעלה חופשית 149 דמויית-יוניקס. מערכת זו ידועה בשם BSD, והיא פותחה באוניברסיטת ברקלי 150 שבקליפורניה. היא היתה לא-חופשית בשנות ה80-, אך הפכה לחופשית בתחילת שנות 151 ה90-. כמעט כל מערכת הפעלה חופשית שקיימת כיום היא גירסה של מערכת גנו או סוג 152 של מערכת BSD.</p> 153 154 <p> 155 אנשים שואלים לפעמים אם גם BSD היא גירסה של גנו, כמו גנו/לינוקס. מפתחי BSD 156 זכו להשראה להפוך את הקוד שלהם לחופשי מהדוגמה של פרוייקט גנו, ובקשותיהם 157 המפורשות של פעילי גנו עזרו לשכנע אותם, אך לקוד עצמו היתה חפיפה מועטה עם 158 גנו. מערכות BSD משתמשות כיום במספר תוכנות גנו, כשם שמערכת גנו, על גירסאותיה, 159 משתמשת במספר תוכנות BSD; אולם, כשלעצמן, אלו שתי מערכות שונות שהתפתחו 160 בנפרד. מפתחי BSD לא כתבו גרעין והוסיפו אותו למערכת גנו, כך ששם כמו גנוBSD לא 161 יתאים למצב העניינים.</p> 162 163 <h3>הערות</h3> 164 <ol> 165 <li> 166 <a id="unexciting"></a>המרכיבים החיוניים הלא מסעירים כוללים את האסמבלר של 167 גנו, GAS והמקשר, GLD - שניהם כלולים כיום בחבילת <span dir="rtl"><a 168 href="/software/binutils/">GNU Binutils</a></span>, את <a 169 href="/software/tar/">GNU tar</a> ועוד.</li> 170 171 <li> 172 <a id="nottools"></a>לדוגמה, BASH, ה-Bourne Again SHell של גנו; <a 173 href="/software/ghostscript/ghostscript.html">Ghostscript</a>, מפענח 174 ה-PostScript של גנו; <a href="/software/libc/libc.html">ספריית ה-C</a> של 175 גנו - כל אלה אינם כלי תכנות. כנ"ל לגבי GNUCash ,GNOME ו-GNU Chess.</li> 176 177 <li> 178 <a id="somecomponents"></a>לדוגמה, <a href="/software/libc/libc.html">ספריית 179 ה-C של גנו</a>.</li> 180 </ol> 181 182 <div class="translators-notes"> 183 184 <!--TRANSLATORS: Use space (SPC) as msgstr if you don't have notes.--> 185 </div> 186 </div> 187 188 <!-- for id="content", starts in the include above --> 189 <!--#include virtual="/server/footer.he.html" --> 190 <div id="footer"> 191 <div class="unprintable"> 192 193 <p>לשאלות וברורים שקשורים ל- FSF או ל- GNU: צרו קשר עם <a 194 href="mailto:gnu@gnu.org"><gnu@gnu.org></a>. <a href="/contact/">דרכים 195 אחרות</a> ליצירת קשר עם FSF. הערות על עמודי ה- WWW הללו, ניתן להפנות ל- <a 196 href="mailto:webmasters@gnu.org"><webmasters@gnu.org></a>.</p> 197 198 <p> 199 <!-- TRANSLATORS: Ignore the original text in this paragraph, 200 replace it with the translation of these two: 201 202 We work hard and do our best to provide accurate, good quality 203 translations. However, we are not exempt from imperfection. 204 Please send your comments and general suggestions in this regard 205 to <a href="mailto:web-translators@gnu.org"> 206 207 <web-translators@gnu.org></a>.</p> 208 209 <p>For information on coordinating and submitting translations of 210 our web pages, see <a 211 href="/server/standards/README.translations.html">Translations 212 README</a>. --> 213 אנא הבט ב- <a href="/server/standards/README.translations.html">Translations 214 README</a> למידע על תיאום ומשלוח תרגומים של מאמר זה.</p> 215 </div> 216 217 <!-- Regarding copyright, in general, standalone pages (as opposed to 218 files generated as part of manuals) on the GNU web server should 219 be under CC BY-ND 4.0. Please do NOT change or remove this 220 without talking with the webmasters or licensing team first. 221 Please make sure the copyright date is consistent with the 222 document. For web pages, it is ok to list just the latest year the 223 document was modified, or published. 224 225 If you wish to list earlier years, that is ok too. 226 Either "2001, 2002, 2003" or "2001-2003" are ok for specifying 227 years, as long as each year in the range is in fact a copyrightable 228 year, i.e., a year in which the document was published (including 229 being publicly visible on the web or in a revision control system). 230 231 There is more detail about copyright years in the GNU Maintainers 232 Information document, www.gnu.org/prep/maintain. --> 233 <p>Copyright © 1997, 1998, 1999, 2000, 2001, 2002 Richard M. Stallman<br 234 /> 235 זכויות יוצרים 1997, 1998, 1999, 2000, 2001, 2002 ריצ'ארד מ. סטולמן</p> 236 237 <p><span dir="ltr">This page is licensed under a <a rel="license" 238 href="http://creativecommons.org/licenses/by-nd/4.0/">Creative Commons 239 Attribution-NoDerivatives 4.0 International License</a>.</span></p> 240 241 <!--#include virtual="/server/bottom-notes.he.html" --> 242 <div class="translators-credits"> 243 244 <!--TRANSLATORS: Use space (SPC) as msgstr if you don't want credits.--> 245 תורגם: 31 במאי 2003, 00:23:00 שעון ישראל, על ידי the duke (נערך: 07 ביולי 246 2003 על ידי אלעד שאול זמיר)</div> 247 248 <p class="unprintable"><!-- timestamp start --> 249 עודכן אחרון: 250 251 $Date: 2017/02/27 22:08:30 $ 252 253 <!-- timestamp end --> 254 </p> 255 </div> 256 </div> 257 </body> 258 </html>