free-software-for-freedom.html (25556B)
1 <!--#set var="PO_FILE" value='' 2 --><!--#set var="ORIGINAL_FILE" value="/philosophy/free-software-for-freedom.html" 3 --><!--#set var="DIFF_FILE" value="" 4 --><!--#set var="OUTDATED_SINCE" value="2003-10-30" --> 5 6 <!--#include virtual="/server/header.he.html" --> 7 <!-- Parent-Version: 1.79 --> 8 9 <!-- TRANSLATORS: This page was generated locally by GNUN. Please do 10 not update it manually, update the corresponding PO file instead. 11 The PO is archived in trans-coord task #14388 (file: he-POs.tar.gz). 12 For more info, contact web-translators@gnu.org. --> 13 14 <title>מדוע ”תוכנה חופשית“ עדיפה על ”קוד פתוח“ - GNU Project - Free Software 15 Foundation</title> 16 17 <!--#include virtual="/philosophy/po/free-software-for-freedom.translist" --> 18 <!--#include virtual="/server/banner.he.html" --> 19 <!--#include virtual="/server/outdated.he.html" --> 20 <h2>מדוע ”תוכנה חופשית“ עדיפה על ”קוד פתוח“</h2> 21 22 <p> 23 גם אם תוכנה חופשית בשמות אחרים תיתן לכם את אותו חופש, יש חשיבות רבה לשם בו 24 אנו משתמשים: מילים שונות <em>נושאות משמעויות שונות</em>.</p> 25 26 <p> 27 ב1998, החלו חלק מהאנשים בקהילת התוכנה החופשית (Free Software) להשתמש במונח 28 <a href="https://opensource.org/">“תוכנת קוד-פתוח”</a> (Open Source 29 Software) במקום <a href="/philosophy/free-sw.html">“תוכנה חופשית”</a> כדי 30 לתאר את מה שהם עושים. המונח ”קוד פתוח“ הפך במהרה מקושר לגישה שונה, פילוסופיה 31 שונה, ערכים שונים, ואפילו קריטריונים שונים לסוג הרשיונות המקובלים. תנועת 32 התוכנה החופשית ותנועת הקוד הפתוח מהוות כיום למעשה <a 33 href="#relationship">תנועות נפרדות</a> עם השקפות שונות ומטרות שונות, למרות 34 שאנחנו יכולים לעבוד יחד ואכן עובדים יחד על כמה פרוייקטים מעשיים.</p> 35 36 <p> 37 ההבדל הבסיסי בין שתי התנועות הוא בערכים שלהן, בדרך שלהן להסתכל על העולם. בור 38 תנועת הקוד הפתוח, השאלה אם תוכנה צריכה להיות קוד פתוח היא שאלה מעשית. כפי 39 שהגדיר זאת מישהו, ”קוד פתוח הוא מתודולוגיית פיתוח; תוכנה חופשית היא תנועה 40 חברתית.“ עבור קהילת הקוד הפתוח, תוכנה לא-חופשית אינה הפתרון הכי מוצלח. עבור 41 תנועת התוכנה החופשית, תוכנה שאינה חופשית היא בעיה חברתית ותוכנה חופשית היא 42 הפתרון.</p> 43 44 <h3 id="relationship"> היחסים בין תנועת התוכנה החופשית ותנועת הקוד הפתוח</h3> 45 46 <p> 47 תנועת התוכנה החופשית ותנועת הקוד הפתוח הן כמו שני מחנות פוליטיים בקהילת 48 התוכנה החופשית.</p> 49 50 <p> 51 קבוצות רדיקליות בשנות השישים זכו למוניטין של נטייה לסיעתיות: ארגונים התפלגו 52 עקב אי-הסכמות בנושאים של אסטרטגיה, ומאז הם ראו זה בזה אויבים. זה, לפחות, 53 הדימוי שיש לאנשים, גם אם אינו מדויק.</p> 54 55 <p> 56 היחסים בין תנועת התוכנה החופשית ותנועת הקוד הפתוח הם בדיוק ההפך מתמונה 57 זו. אין בינינו הסכמה לגבי עקרונות היסוד, אך אנו מסכימים פחות או יותר על 58 הצעות מעשיות. כך שאנחנו יכולים לעבוד יחד ואכן עובדים יחד על הרבה פרוייקטים 59 מוגדרים. איננו חושבים על תנועת הקוד הפתוח כעל אויב. האויב הוא <a 60 href="/philosophy/categories.html#ProprietarySoftware">תוכנה קניינית</a>.</p> 61 62 <p> 63 אנחנו לא יוצאים נגד תנועת הקוד הפתוח, אבל איננו רוצים להיכרך יחד איתם. 64 אנחנו מכירים בכך שהם תרמו לקהילה שלנו, אבל אנחנו יצרנו את הקהילה, ואנו רוצים 65 שאנשים ידעו זאת. אנחנו רוצים שאנשים יזהו את הישגינו עם הערכים והפילוסופיה 66 שלנו, לא עם אלו שלהם. אנחנו רוצים להישמע, לא להסתתר מאחורי ראיית עולם 67 שונה. כדי למנוע מאנשים את המחשבה שאנו חלק מהם, אנו מתאמצים להמנע משימוש 68 במילה ”פתוח“ כדי לתאר תוכנה חופשית, או בניגוד שלה ”סגור“, כשמדברים על תוכנה 69 שאינה חופשית.</p> 70 71 <p> 72 אז אנא הזכירו את תנועת התוכנה החופשית כשאתם מדברים על העבודה שעשינו ועל 73 התוכנה שפיתחנו”קוד פתוח“ – כמו למשל מערכת ההפעלה <a 74 href="/gnu/linux-and-gnu.html">גנו\לינוקס</a>.</p> 75 76 <h3 id="comparison">השוואת שני המושגים</h3> 77 78 <p> 79 שאר מאמר זה משווה את שני המושגים ”קוד פתוח“ ו”תוכנה חופשית“. הוא מראה 80 מדוע המושג ”קוד פתוח“ לא פותר שום בעיה, ולמעשה יוצר בעיות חדשות.</p> 81 82 <h3 id="ambiguity">אי-בהירות</h3> 83 84 <p> 85 למונח ”תוכנה חופשית“ יש בעיה של אי-בהירות: משמעות לא רצויה, ”תוכנה שאפשר 86 להשיג בחינם“, מתאימה להגדרה לא פחות מהמשמעות הרצויה, ”תוכנה המעניקה חירויות 87 מסוימות למשתמש“. אנו מנסים לפתור בעיה זו ע"י פרסום <a 88 href="/philosophy/free-sw.html">הגדרה מדויקת יותר של תוכנה חופשית</a>, אבל 89 פתרון זה אינו מושלם; הוא אינו יכול להיפטר לגמרי מהבעיה. מונח מתאים שימנע 90 אי-בהירות יהיה טוב יותר, אם רק לא יהיו לו בעיות אחרות.</p> 91 92 <p> 93 למרבה הצער, לכל הפתרונות החלופיים יש בעיות משלהם. בחנו חלופות רבות שהציעו 94 לנו, אבל אף אחת מהן אינה ”נכונה“ עד כדי כך, שלעבור אליה יהיה רעיון טוב. לכל 95 תחליף שהוצע ל”תוכנה חופשית“ יש סוג דומה של בעיה סמנטית, או גרוע מכך”קוד 96 פתוח“ – ובכלל זה גם ”תוכנת קוד-פתוח“.</p> 97 98 <p> 99 ההגדרה הרשמית של ”תוכנת קוד-פתוח“, כפי שפורסמה במיזם הקוד הפתוח, קרובה מאוד 100 להגדרה שלנו של תוכנה חופשית; אולם היא רופפת יותר במובנים מסויימים, והם קיבלו 101 מספר רשיונות שאנו מחשיבים מגילים למשתמשים במידה בלתי קבילה. אולם המשמעות 102 המתבקשת למונח ”קוד פתוח“ היא ”אפשר לראות את קוד המקור.“ זה קריטריון חלש 103 בהרבה מתוכנה חופשית; הוא כולל תוכנה חופשית, אך גם תוכנות כמה קנייניות (<a 104 href="/philosophy/categories.html#ProprietarySoftware">proprietary</a>), כמו 105 Xv, ו Qt במסגרת הרשיון המקורי (לפני ה-QPL).</p> 106 107 <p> 108 משמעות מתבקשת זו ל”קוד פתוח“ אינה המשמעות אליה מתכוונים תומכיה. התוצאה היא 109 שרוב האנשים אינם מפרשים נכונה במה הם תומכים. כך הגדיר הכותב ניל סטפנסון 110 (Neal Stephenson) ”קוד פתוח“:</p> 111 112 <blockquote><p> 113 לינוקס היא תוכנת ”קוד פתוח“, כלומר, בפשטות, כל אחד יכול להשיג עותקים של קבצי 114 קוד המקור שלה. 115 </p></blockquote> 116 117 <p> 118 <!-- The <a href="http://da.state.ks.us/itec/TechArchPt6ver80.pdf"> 119 state of 120 Kansas</a> published a similar definition: --> 121 איני סבור כי ביקש במכוון לפסול או לערער על ההגדרה ה”רשמית“. אני סבור כי הוא 122 פשוט החיל את מוסכמות השפה האנגלית כדי למצוא את משמעות המונח. מדינת קנזס 123 פרסמה הגדרה דומה: 124 </p> 125 126 <blockquote><p> 127 עשו שימוש בתוכנת קוד-פתוח (OSS. (OSS היא תוכנה שקוד המקור שלה זמין בחינם 128 לציבור הרחב, אם כי הסכמי הרישוי הספציפיים משתנים בכל הנוגע למה מותר לעשות עם 129 הקוד. 130 </p></blockquote> 131 132 <p> 133 כמובן, אנשי הקוד הפתוח ניסו להתמודד עם הבעיה ע"י פרסום הגדרה מדויקת של 134 המונח, ממש כמו שעשינו אנו לגבי ”תוכנה חופשית“.</p> 135 136 <p> 137 אבל ההסבר לגבי ”תוכנה חופשית“ הוא פשוט”קוד פתוח“ – מי שהבין את הרעיון של 138 ”ביטוי חופשי, לא בירה חופשית“ לא יטעה פעם נוספת. אין דרך תמציתית להסביר את 139 ההגדרה הרשמית של ”קוד פתוח“ שתראה בבהירות מדוע ההגדרה הטבעית היא השגויה.</p> 140 141 <h3 id="fear">הפחד מהחופש</h3> 142 143 <p> 144 הטיעון העיקרי בזכות המונח ”תוכנת קוד-פתוח“ הוא ש”תוכנה חופשית“ מעוררת 145 אי-נוחות אצל אנשים מסוימים. זה נכון: לדבר על חופש, על נושאים מוסריים, על 146 אחריות כמו גם על נוחות, פירושו לבקש מאנשים לחשוב על דברים שהיו מעדיפים 147 להתעלם מהם. זה יכול לעורר אי-נוחות, ויש העשויים להתנגד לרעיון בשל כך. אין זה 148 אומר שמוטב לה לחברה שנפסיק לדבר על הדברים האלה.</p> 149 150 <p> 151 לפני שנים, הבחינו מפתחי תוכנה חופשית בתגובת אי-הנוחות, והיו שהתחילו לחפש דרך 152 להימנע ממנה. הם הניחו שאם ישתקו בנוגע לאתיקה וחירות, וידברו רק על התועלת 153 המעשית המיידית שבתוכנה חופשית מסוימת, יוכלו ”למכור“ את התוכנה ביעילות רבה 154 יותר למשתמשים מסוימים, עסקיים בעיקר. המונח ”קוד-פתוח“ מוצע כדרך להמשיך במגמה 155 זו”קוד פתוח“ – כדרך להיות ”מקובל יותר על עסקים“. ההשקפות והערכים של תנועת 156 הקוד הפתוח נובעים מהחלטה זו.</p> 157 158 <p> 159 גישה זו הוכיחה עצמה כיעילה, במונחיה היא. כיום רבים העוברים לתוכנה חופשית 160 מסיבות מעשיות טהורות. זה טוב, כל עוד זה נמשך, אבל אין זה כל מה שמוטל עלינו 161 לעשות! משיכת משתמשים לתוכנה חופשית אינה המלאכה כולה, אלא רק הצעד הראשון.</p> 162 163 <p> 164 במוקדם או במאוחר יוזמנו משתמשים אלה לעבור חזרה לתוכנה קניינית בשל יתרון מעשי 165 כלשהו. אין ספור חברות מוכנות להציע פיתויים כאלה, ומדוע יסרבו המשתמשים? רק אם 166 למדו<em> להעריך את החופש</em> שתוכנה חופשית מעניקה להם, בפני עצמו. עלינו 167 מוטלת המלאכה להפיץ את הרעיון”קוד פתוח“ – וכדי לעשות זאת, עלינו לדבר על 168 חופש. מידה מסוימת של גישת ה”לשבת בשקט“ לעסקים עשויה להועיל לקהילה, אבל אנחנו 169 מוכרחים גם הרבה דיבורים על חופש.</p> 170 171 <p> 172 כרגע, יש לנו הרבה ”לשבת בשקט“, אבל לא מספיק דיבורים על חופש. רוב האנשים 173 המעורבים בתוכנה חופשית אומרים מעט על חופש”קוד פתוח“ – לרוב משום שהם מבקשים 174 להיות ”מקובלים יותר על עסקים“. מפיצי תוכנה במיוחד מראים תבנית זו. כמה הפצות 175 של מערכת ההפעלה <a href="/gnu/linux-and-gnu.html">גנו\לינוקס</a> מצרפות 176 חבילות תוכנה קניינית למערכת הבסיסית החופשית, ומזמינים משתמשים לראות זאת 177 כיתרון, במקום כצעד לאחור בשביל החופש.</p> 178 179 <p> 180 אנחנו נכשלים בניסיון לעמוד בשטף של משתמשי תוכנה חופשית, נכשלים בניסיון ללמד 181 אנשים על חופש ועל הקהילה שלנו במהירות בה הם נכנסים אליה. זו הסיבה שתוכנה 182 לא-חופשית (וכזו היתה Qt כאשר נעשתה נפוצה לראשונה), ובמידת מה גם מערכות הפעלה 183 לא-חופשיות, פוגשת קרקע פוריה כל כך. להפסיק להשתמש במילה ”חופשי“ בשלב זה תהיה 184 טעות; אנחנו זקוקים ליותר, לא פחות, דיבורים על חופש.</p> 185 186 <p> 187 אם אלו המשתמשים במונח ”קוד פתוח“ מושכים משתמשים נוספים לקהילה שלנו, זוהי 188 תרומה, אך אנו, הנותרים, נצטרך לעבוד אפילו קשה יותר כדי להביא את נושא החופש 189 לתשומת לבם של המשתמשים האלו. עלינו לומר,”זו תוכנה חופשית והיא נותנת לך 190 חופש!“ – יותר ובקול רם יותר מאי-פעם בעבר.</p> 191 192 <h3 id="newinfeb">האם סימן מסחרי יעזור?</h3> 193 194 <p> 195 תומכי ”תוכנת קוד פתוח“ ניסו להפוך אותה לסימן מסחרי (Trademark), באומרם שכך 196 יתאפשר להם למנוע שימוש לרעה. המיזם נזנח מאוחר יותר, מאחר שהמושג יותר מדי 197 תיאורי מכדי להיות סימן מסחרי; לפיכך, המעמד המשפטי של ”קוד פתוח“ זהה לזה של 198 ”תוכנה חופשית“: אין שום מגבלה <em>חוקית</em> על השימוש בו. שמעתי דיווחים על 199 מספר חברות שקראו לחבילות התוכנה שלהן ”קוד פתוח“, על אף שלא התאימו להגדרה 200 הרשמית; הבחנתי בכמה מקרים בעצמי.</p> 201 202 <p> 203 אבל האם השימוש במונח שהוא סימן מסחרי ישנה הרבה? לא בהכרח.</p> 204 205 <p> 206 היו חברות שהשמיעו הכרזות מהן משתמע שתוכנה היא ”תוכנת קוד פתוח“, מבלי לומר 207 זאת במפורש. למשל, הכרזה של IBM אודות תוכנה שלא התאימה להגדרה הרשמית, אמרה 208 כך:</p> 209 210 <blockquote><p> 211 כפי שמקובל בקהילת הקוד הפתוח, משתמשים בטכנולוגיית ה ... יוכלו גם הם לשתף 212 פעולה עם IBM ... 213 </p></blockquote> 214 215 <p> 216 הם לא ממש אמרו שהתוכנה הינה בגדר ”קוד פתוח“, אבל קוראים רבים לא הבחינו בפרט 217 זה. (ראוי לציין ש-IBM אכן ניסתה להפוך את התוכנה לחופשית, ובהמשך אימצה רשיון 218 חדש שהופך אותה לתוכנה חופשית ול”קוד פתוח“; אך כאשר יצאה ההכרזה, התוכנה לא 219 התאימה לאף אחת מההגדרות.)</p> 220 221 <p> 222 וכך חברת Cygnus Solutions, שנוסדה כחברת תוכנה חופשית ולאחר מכן הרחיבה 223 פעילותה (אם ניתן לקרוא לזה כך) לתחום התוכנה הקניינית, פרסמה כמה מוצרי תוכנה 224 קניינית:</p> 225 226 <blockquote><p> 227 Cygnus Solutions היא מנהיגה בשוק הקוד הפתוח וזה עתה השיקה שני מוצרים לשוק 228 ה[גנו\]לינוקס. 229 </p></blockquote> 230 231 <p> 232 שלא כמו Cygnus, IBM כלל לא ניסתה להפוך חבילות אלו לתוכנה חופשית, והן לא 233 התקרבו אפילו לעמידה בדרישות. אבל Cygnus לא ממש אמרה שאלו ”חבילות תוכנה 234 חופשית“, היא רק ניצלה את המונח כדי לעשות רושם כזה על קוראים לא זהירים.</p> 235 236 <p> 237 מקרים אלה מצביעים על כך שסימן מסחרי לא היה פותר באמת את הבלבול הכרוך במושג 238 ”קוד פתוח“.</p> 239 240 <h3 id="newinnovember">פירושים מוטעים(?) של ”קוד פתוח“</h3> 241 242 <p> 243 ההגדרה של קוד פתוח ברורה למדי, ומובן שתוכנה לא-חופשית טיפוסית אינה עונה על 244 הדרישה. כך שאפשר היה לחשוב שב”חברת קוד פתוח“ הכוונה לחברה שמוצריה הם בגדר 245 תוכנה חופשית (או קרוב לכך), נכון? אך אבוי, חברות רבות מנסות להעניק למונח 246 משמעות שונה.</p> 247 248 <p> 249 בכינוס ”יום מפתחי הקוד הפתוח“ (Open Source Developers Day) באוגוסט 1998, כמה 250 מהמפתחים המסחריים שהוזמנו אמרו שהם מתכוונים להפוך רק חלק מעבודתם לתוכנה 251 חופשית (או ”קוד פתוח“). עיקר עבודתם בפיתוח תוספים קנייניים (תוכנה או <a 252 href="/philosophy/free-doc.html">מדריכים</a>) שימכרו למשתמשי התוכנה 253 החופשית. הם מבקשים שנתייחס לעבודתם כמוצדקת, כחלק מהקהילה שלנו, מאחר שחלק 254 מהכסף נתרם לפיתוח תוכנה חופשית.</p> 255 256 <p> 257 בפועל, חברות אלו מבקשות להשיג את החותמת הנחשקת ”קוד פתוח“ למוצרי התוכנה 258 הקניינית שלהם”קוד פתוח“ – על אף שהם אינם בגדר ”תוכנת קוד פתוח“ – משום שיש 259 להם קשר כלשהו לתוכנה חופשית או משום שאותה חברה מתחזקת גם תוכנה 260 חופשית. (מייסד חברה אחת אמר באופן די מפורש שהם ישקיעו בחבילת התוכנה החופשית 261 בה הם תומכים, רק את המעט הנדרש כדי להשיג את תמיכת הקהילה.)</p> 262 263 <p> 264 במהלך השנים, תרמו חברות רבות לפיתוח תוכנה חופשית. כמה מחברות אלו פיתחו בעיקר 265 תוכנה לא-חופשית, אך שתי הפעילויות היו נפרדות; לפיכך, יכולנו להתעלם מהמוצרים 266 הלא-חופשיים שלהם, ולעבוד איתם על פרוייקטים של תוכנה חופשית. אז יכולנו מאוחר 267 יותר להודות להם בכנות על תרומותיהם לתוכנה חופשית, מבלי לדבר על שאר 268 הדברים שעשו.</p> 269 270 <p> 271 איננו יכולים לנהוג כך בחברות החדשות, משום שהן לא מאפשרות לנו. חברות אלו 272 מזמינות את ציבור לכרוך יחד את כל הפעילויות שלהן; הן רוצות שנתייחס לתוכנה 273 הלא-חופשית שלהן באותה אהדה השמורה לתרומה אמיתית, על אף שאינה כזו. הן מציגות 274 עצמן כ”חברות קוד פתוח“, בתקווה שתהיה לנו תחושת חמימות עמומה לגביהם, וגם 275 דעתנו תהיה עמומה לגבי קבלת הדבר.</p> 276 277 <p> 278 דרך פעולה מניפולטיבית כזו לא תהיה מזיקה פחות אם תיושם תוך שימוש במונח ”תוכנה 279 חופשית“. אבל לא נראה שחברות משתמשות במונח ”תוכנה חופשית“ בצורה זו; אפשר 280 שההקשר האידיאליסטי גורם לו להיראות לא מתאים. המונח ”קוד פתוח“ פתח את הדלת 281 לכל זה.</p> 282 283 <p> 284 בתערוכה מקצועית בשלהי 1998, שהוקדשה למערכת ההפעלה המכונה לעיתים קרובות <a 285 href="/gnu/linux-and-gnu.html">“לינוקס”</a>, אחד הדוברים היה מנהל בחברת 286 תוכנה ידועה. ככל הנראה, הוזמן בשל החלטת החברה ”לתמוך“ במערכת. לרוע המזל, 287 פירוש ה”תמיכה“ היה הפצת תוכנה לא-חופשית שעובדת עם המערכת”קוד פתוח“ – במילים 288 אחרות, שימוש בקהילה שלנו כשוק, מבלי לתרום לה דבר.</p> 289 290 <p> 291 הוא אמר, ”אין סיכוי שנעשה מהמוצר שלנו קוד פתוח, אבל אולי נהפוך אותו לקוד 292 פתוח 'פנימי'. אם נאפשר לצוות התמיכה בלקוחות גישה לקוד המקור, הם יוכלו לתקן 293 באגים בשביל הלקוחות, ונוכל לספק מוצר טוב יותר ושירות טוב יותר“. (אין זה 294 ציטוט מדויק, מאחר שלא רשמתי את דבריו כלשונם, אבל זו היתה רוח הדברים).</p> 295 296 <p> 297 אנשים בקהל אמרו לי מאוחר יותר, ”הוא פשוט מחמיץ את העיקרון.“ האמנם? איזה 298 עיקרון החמיץ בעצם?</p> 299 300 <p> 301 הוא לא החמיץ את העיקרון של תנועת הקוד הפתוח. תנועה זו אינה אומרת שלמשתמשים 302 צריך להיות חופש, אלא רק שמתן רשות לאנשים רבים יותר לעיין בקוד המקור ולעזור 303 לשפר אותו יביא לפיתוח מהיר וטוב יותר. המנהל הבין עיקרון זה בשלמותו; מאחר שלא 304 היה מעוניין ליישם גישה זו במלואה, גם לגבי משתמשים, שקל ליישם אותה באופן 305 חלקי, במסגרת החברה.</p> 306 307 <p> 308 העיקרון שהחמיץ הוא העיקרון ש”קוד פתוח“ נועד להצניע: העיקרון לפיו המשתמשים 309 <i>זכאים</i> לחופש.</p> 310 311 <p> 312 הפצת רעיון החופש היא משימה גדולה – היא דורשת את עזרתכם. לכן אנחנו, בפרוייקט 313 גנו נדבוק במונח ”תוכנה חופשית“, כדי שנוכל לסייע בביצוע המשימה הזו. אם אתם 314 חשים שחופש וקהילה חשובים בפני עצמם – לא רק בשל הנוחות שהם מעניקים – אנא 315 הצטרפו אלינו בשימוש במונח ”תוכנה חופשית“.</p> 316 317 <!-- The archived version is truncated. 318 <p> 319 320 Joe Barr wrote an article called 321 <a href="http://web.archive.org/web/20080703140137/http://www.itworld.com/LWD010523vcontrol4">Live and 322 let license [archived]</a> that gives his perspective on this issue.</p> 323 --> 324 325 <hr /> 326 <blockquote id="fsfs"><p class="big">מאמר זה מפורסם ב<a 327 href="http://shop.fsf.org/product/free-software-free-society/">תוכנה חופשית, 328 חברה חופשית: המאמרים הנבחרים של ריצ'ארד מ. סטולמן</a></p></blockquote> 329 330 <div class="translators-notes"> 331 332 <!--TRANSLATORS: Use space (SPC) as msgstr if you don't have notes.--> 333 </div> 334 </div> 335 336 <!-- for id="content", starts in the include above --> 337 <!--#include virtual="/server/footer.he.html" --> 338 <div id="footer"> 339 <div class="unprintable"> 340 341 <p>לשאלות וברורים שקשורים ל- FSF או ל- GNU: צרו קשר עם <a 342 href="mailto:gnu@gnu.org"><gnu@gnu.org></a>. <a href="/contact/">דרכים 343 אחרות</a> ליצירת קשר עם FSF. הערות על עמודי ה- WWW הללו, ניתן להפנות ל- <a 344 href="mailto:webmasters@gnu.org"><webmasters@gnu.org></a>.</p> 345 346 <p> 347 <!-- TRANSLATORS: Ignore the original text in this paragraph, 348 replace it with the translation of these two: 349 350 We work hard and do our best to provide accurate, good quality 351 translations. However, we are not exempt from imperfection. 352 Please send your comments and general suggestions in this regard 353 to <a href="mailto:web-translators@gnu.org"> 354 355 <web-translators@gnu.org></a>.</p> 356 357 <p>For information on coordinating and submitting translations of 358 our web pages, see <a 359 href="/server/standards/README.translations.html">Translations 360 README</a>. --> 361 אנא הבט ב- <a href="/server/standards/README.translations.html">Translations 362 README</a> למידע על תיאום ומשלוח תרגומים של מאמר זה.</p> 363 </div> 364 365 <p><span dir="ltr">Copyright © 1998, 1999, 2000, 2001, 2007 Free Software 366 Foundation, Inc.</span><br /> 367 זכויות יוצרים 1998, 1999, 2000, 2001, המוסד לתוכנה חופשית, בע"מ</p> 368 369 <p><span dir="ltr">This page is licensed under a <a rel="license" 370 href="http://creativecommons.org/licenses/by-nd/4.0/">Creative Commons 371 Attribution-NoDerivatives 4.0 International License</a>.</span></p> 372 373 <!--#include virtual="/server/bottom-notes.he.html" --> 374 <div class="translators-credits"> 375 376 <!--TRANSLATORS: Use space (SPC) as msgstr if you don't want credits.--> 377 תורגם: - ביוני 2002, 00:00:00 שעון ישראל, על ידי אלעד זמיר (נערך: 7 במאי 378 2003 על ידי the duke)</div> 379 380 <p class="unprintable"><!-- timestamp start --> 381 עודכן אחרון: 382 383 $Date: 2017/02/27 22:08:30 $ 384 385 <!-- timestamp end --> 386 </p> 387 </div> 388 </div> 389 </body> 390 </html>