מהו שם?

מאת : ריצ'ארד סטולמן

אם ברצונכם בהסבר על ההיסטוריה של מערכת גנו\לינוקס בהתיחסות לשאלת השם, ראו <http://www.gnu.org/gnu/linux-and-gnu.html>. יתכן וגם תתענינו בשו"ת גנו\לינוקס.

שמות מהווים משמעות - בחירתנו בשמות מגדירה את המשמעות של דברינו. שם שאינו הולם מעביר לאנשים מסר שגוי. ורד, בכל שם, עדיין יריח טוב, אך אם תקרא לו ”עט“, אנשים די יתאכזבו לכשינסו לכתוב בו. ואם תקרא לעטים ”ורדים“, אנשים לא יבינו לשם מה הם טובים. אם תקרא למערכת ההפעלה שלנו לינוקס, אתה מעביר רעיון מוטעה בקשר למקור המערכת, להיסטוריה שלה ולמטרתה. אם תקרא לה ”גנו\לינוקס“, אתה מעביר, אמנם לא בפרטים, את הרעיון הנכון.

אך האם זה משנה לקהילתנו? האם זה באמת חשוב אם אנשים ידעו את מקור המערכת, את ההיסטוריה שלה ואת מטרתה? כן - בגלל שאנשים ששכחו את ההיסטוריה בדרך כלל נידונים לחזור עליה. העולם החופשי שהתפתח סביב ”גנו\לינוקס“ אינו מאובטח, הבעיות שהובילו לפיתוח גנו לא הושרשו לחלוטין ועדיין מאיימות לחזור.

כאשר אני מסביר למה ראוי יותר לקרוא למערכת ההפעלה גנו\לינוקס מאשר לינוקס, אנשים לעתים מגיבים בצורה זו:

בהסכמה שמגיע לפרויקט גנו הערכה בעבור עבודתו, האם זה באמת שווה את המהומה כאשר אנשים אינם מביעים הערכה זו? האם אין זה יותר חשוב כי העבודה נעשית מאשר מי עושה אותה? אתה צריך להרגע, להתגאות בעבודה שנעשתה טוב ולא לדאוג בגלל העדר הבעת הערכה.

זו היתה עצה טובה, אם רק המצב היה כזה - אם העבודה נעשתה והיה מגיע הזמן להרגע. אם רק היתה זו האמת! אבל האתגרים רבים, ואין זו השעה לקבל את העתיד כמובן מאליו. חוזק הקהילה שלנו נשען על המחויבות לחופש ולשיתוף פעולה. השימוש בשם ”גנו\לינוקס“ הוא הדרך לאנשים להזכיר לעצמם ולהודיע לאחרים על מטרות אלו.

זה אכן אפשרי לכתוב תוכנה חופשית טובה מבלי לחשוב על גנו, ועבודה טובה ורבה נעשתה גם בשם ”לינוקס“ , אבל ”לינוקס“ קושרה מאז ומעולם עם פילוסופיה שאינה מחויבת לחופש לשיתוף פעולה. מאחר שהולך וגובר השימוש גובר בשם זה על ידי עסקים, יהיו לנו הרבה יותר קשיים לקשר אותו עם רוח הקהילה.

אתגר גדול לעתיד של התוכנה החופשית בא מנטיית חברות ההפצה של ”לינוקס“  להוספת תוכנה שאינה חופשית ל-”גנו\לינוקס“ בשם הנוחיות והעוצמה. כל מפתחי ההפצות המסחריות עושים זאת, אף אחד מהם אינו מייצר הפצה שהיא כולה חופשית. הרוב גם לא מציינים בבהירות את החלקים הקניניים בערכות שלהם ורובם אף מפתחים מרכיבים פרטיים, לא חופשיים, ומוסיפים אותם למערכת. חלקם אף מפרסמים מערכות ”לינוקס“ בשיטת ”רישיון למשתמש“, שיטה הנותנת למשתמש חופש במידה שחלונות של מייקרוסופט נותנת.

אנשים מצדיקים הוספת מרכיבים לא-חופשיים בשם ”הפופולריות של לינוקס“ - ולמעשה מחשיבים פופולריות מעל לחופש. לעיתים הם מודים בכך בפומבי - לדוגמא, מגזין Wired  טען כי רוברט מקמילן, עורך מגזין לינוקס, ”מרגיש כי התנועה לעבר קוד פתוח צריכה להיות מונעת על ידי החלטות טכניות ולא פוליטיות”.ויו"ר Caldera  המריץ בפומבי משתמשים לזנוח את מטרה החופש ולעבוד עבור ”פופלריות לינוקס“.

יתכן והוספת מרכיבים לא-חופשיים לגנו\לינוקס אכן יגדילו את הפופולריות שלה, אם בפופולריות אנו מתכוונים למספר האנשים המשתמשים במקצת מגנו\לינוקס בצרוף עם תוכנה לא-חופשית. אבל, באותו הזמן, אנו מעודדים את הקהילה לקבל קוד לא-חופשי כדבר טוב, ולשכוח את מטרה החופש. אין טעם בנהיגה מהירה יותר אם אינך יכול להשאר על הכביש.

כאשר התוסף הלא-חופשי הוא ספריה או כלי תכנות, הוא יכול להיהפך למלכודת למפתחי תוכנה. כאשר הם כותבים תוכנה חופשית התלוייה בחבילה הלא-חופשית, התוכנה שלהם אינה יכולה להיות חלק ממערכת חופשית לחלוטין. Motif ו-Qt לכדו כך כמות רבה של תוכנה חופשית בעבר ויצרו בעיות שפתרונן לקח שנים. בעיית Motif עדיין לא פתורה לחלוטין מאחר ו LessTif זקוק עדיין לליטושים (אנא התנדבו!) למימוש הלא-חופשי של SUN לשפת ג'אווה יש עתה אפקט דומה.

אם הקהילה תמשיך להתקדם לכיוון זה, יתכן ועתיד גנו\לינוקס יהפוך לפסיפס של מרכיבים חופשיים וקניניים. 5 שנים מהיום, בטוח שיהיו לנו הרבה מרכיבים חופשיים, אבל אם לא נזהר, הם יהיו לא-שימושיים ללא תוכנה לא-חופשית שהמשתמשים מצפים לה. אם זה יקרה,  המערכה שלנו לחופש נכשלה.

אם שחרור אלטרנטיבות חופשיות היה ענין של תכנות,יתכן ופתרון בעיות העתיד יהיה קל יותר, כאשר משאבי הפיתוח של הקהילה יגדלו. אבל אנו ניצבים בפני מכשולים המאיימים להפוך הכל לקשה יותר: חוקים המונעים תוכנה חופשית. ככל שמתרבים הפטנטים על תוכנה וחוקים כדוגמת DMCA  משמשים למניעת פיתוח תוכנה חופשית למטרות חשובות כגון צפייה בDVD או שמיעת RealAudio , אנו מוצאים את עצמנו ללא דרך ברורה להלחם בתבניות הנתונים הסודיות ומוגנות הפטנט למעט דחיית התוכנות הלא-חופשיות המשתמשות בהם.

מענה לאתגרים אלו ידרוש מאמצים מסוגים שונים, אבל מה שאנו זקוקים לו מעל הכל, לעימות עם כל סוג של אתגר, הוא לזכור את המטרה של החופש לשיתוף פעולה. איננו יכולים לצפות שהכמיהה לתוכנה אמינה ובעלת עוצמה תדחוף אנשים למאמצים גדולים. אנו זקוקים לסוג ההחלטיות שיש לאנשים כאשר הם נלחמים למען החופש שלהם ולמען הקהילה - החלטיות להמשיך לאורך שנים ולא להכנע.

בקהילה שלנו, מטרה זו וההחלטיות נובעים בעיקר מפרויקט גנו. אנו אלו המדברים על חופש וקהילה כעל משהו שיש לעמוד איתן מאחוריו. הארגונים המדברים על ”לינוקס“ בד"כ לא אומרים זאת. המגזינים על ”לינוקס“ בדרך כלל מלאים במודעות לתוכנה לא-חופשית, החברות האורזות ”לינוקס“ מוסיפות תוכנה לא-חופשית למערכת, בעוד חברות אחרות ”תומכות בלינוקס“ עם אפליקציות לא-חופשיות, וקבוצת המשתמשים ל”לינוקס“ מזמינות סוכני מכירות להציג אפליקציות אלו. המקום העיקרי בו אנשים בקהילה שלנו יכולים להתקל ברעיון של חופש והחלטיות הוא פרויקט גנו.

אבל כאשר אנשים נתקלים ברעיון זה, האם הם ירגישו שהוא קשור אליהם?

אנשים היודעים שהם משתמשים במערכת שבאה מפרויקט גנו יכולים לראות קשר ישיר בינם לבין גנו. הם אינם מסכימים אוטומטית עם הפילוסופיה שלנו, אבל לפחות הם יראו סיבה לחשוב עליה ברצינות. בניגוד לכך, אנשים המחשיבים עצמם ”משתמשי לינוקס“ והמאמינים כי פרויקט גנו ”פיתח כלים שהוכחו מועילים ללינוקס“ בדרך כלל רואים רק קשר עקיף בין גנו לבין עצמם. יתכן והם פשוט יתעלמו מפילוסופית גנו כאשר יתקלו בה.

פרויקט גנו הוא אידיאליסטי. וכל מי שמעודד היום אידיאליזם ניצב בפני מכשול גדול :  האידיאולוגיה השולטת מעודדת אנשים לבטל אידיאליזם כ ”לא-מעשי“. האידיאליזם שלנו היה מעשי בצורה בלתי רגילה : הוא הסיבה שיש לנו מערכת הפעלה גנו\לינוקס חופשית. בני אדם שאוהבים את המערכת צריכים לדעת כי האידיאליזם שלנו הוא אשר הביא לקיומה.

אם ”העבודה“ באמת היתה מסתיימת, אם באמת לא היה יותר דבר לסכן מלבד קרדיט, יתכן ובאמת היה זה חכם יותר לעזוב את הנושא. אבל אנחנו לא במצב הזה. על מנת לעורר השראה באנשים לעשות את מה שצריך לעשות, אנו זקוקים להכרה במה שהשגנו עד עתה. אנע עזרו לנו, בקוראכם למערכת ההפעלה גנו\לינוקס.


מאמר זה מפורסם בתוכנה חופשית, חברה חופשית: המאמרים הנבחרים של ריצ'ארד מ. סטולמן