From 1ae0306a3cf2ea27f60b2d205789994d260c2cce Mon Sep 17 00:00:00 2001
From: Christian Grothoff <christian@grothoff.org>
Date: Sun, 11 Oct 2020 13:29:45 +0200
Subject: add i18n FSFS

---
 talermerchantdemos/blog/articles/he/manifesto.html | 604 +++++++++++++++++++++
 1 file changed, 604 insertions(+)
 create mode 100644 talermerchantdemos/blog/articles/he/manifesto.html

(limited to 'talermerchantdemos/blog/articles/he/manifesto.html')

diff --git a/talermerchantdemos/blog/articles/he/manifesto.html b/talermerchantdemos/blog/articles/he/manifesto.html
new file mode 100644
index 0000000..046720d
--- /dev/null
+++ b/talermerchantdemos/blog/articles/he/manifesto.html
@@ -0,0 +1,604 @@
+<!--#set var="PO_FILE" value=''
+ --><!--#set var="ORIGINAL_FILE" value="/gnu/manifesto.html"
+ --><!--#set var="DIFF_FILE" value=""
+ --><!--#set var="OUTDATED_SINCE" value="2006-01-17" -->
+
+<!--#include virtual="/server/header.he.html" -->
+<!-- Parent-Version: 1.77 -->
+
+<!-- TRANSLATORS: This page was generated locally by GNUN. Please do
+     not update it manually, update the corresponding PO file instead.
+     The PO is archived in trans-coord task #14388 (file: he-POs.tar.gz).
+     For more info, contact web-translators@gnu.org. -->
+
+<title>The GNU Manifesto - GNU Project - Free Software Foundation</title>
+
+<!--#include virtual="/gnu/po/manifesto.translist" -->
+<!--#include virtual="/server/banner.he.html" -->
+<!--#include virtual="/server/outdated.he.html" -->
+<h2>גילוי הדעת של גנו</h2>
+
+<p> גילוי הדעת של גנו (שמופיע להלן) נכתב על ידי <a
+href="http://www.stallman.org/">ריצ'ארד סטולמן</a> בתחילת פרוייקט גנו, על
+מנת לבקש השתתפות ותמיכה. במהלך השנים הראשונות הוא עודכן בשינויים קטנים כדי
+להתאים להתפתחות, אבל כיום נראה שעדיף להשאיר אותו ללא שינויים כפי שרוב האנשים
+ראו אותו</p>
+
+<p>מאז אותם ימים למדנו על אי-הבנות נפוצות שניסוח שונה יכל למנוע. הערות שוליים
+נוספו ב1993- כדי להבהיר את הנקודות הללו.</p>
+
+<p>בשביל מידע עדכני על תוכנות גנו נגישות, ניתן לבדוק את המידע על <a
+href="/home.html">שרת הweb</a> שלנו, ובמיוחד <a
+href="/software/software.html">רשימת התוכנות</a> שלנו.</p>
+
+<h3 id="whats-gnu">מה זה גנו ? גנו אינו יוניקס !</h3>
+
+<p>
+   גנו, שבא מ”גנו אינו יוניקס“ (Gnu's Not Unix), הוא שמה של מערכת תוכנה
+תואמת-יוניקס שאני כותב כך שאוכל לתת אותה בחופשיות לכל מי שיכול להשתמש בה. <a
+href="#f1">(1)</a> מספר מתנדבים אחרים עוזרים לי. יש צורך מוחשי בתרומות של
+זמן, כסף, תוכנות וציוד.</p>
+
+<p>
+   עד כה יש לנו עורך טקסט Emacs עם מפענח Lisp לכתיבת פקודות לעורך, מנפה-שגיאות
+ברמת קוד-המקור, מחולל-מפענחים תואם<span dir="rtl"> yacc </span>, מקשר
+(linker) וגם בסביבות 35 כלי-שירות. יש מעטפת (מפענחת פקודות) כמעט גמורה. מהדר
+שפת C בר-הסבה (portable) ובעל יכולת לבצע אופטימיזציה המסוגל להדר את עצמו
+וייתכן שישוחרר עוד השנה. גרעין ראשוני קיים, אך עדיין דרושות תכונות רבות
+נוספות כדי לדמות יוניקס. כשהמהדר והגרעין יהיו גמורים, יהיה ניתן להפיץ מערכת
+גנו שמתאימה לפיתוח תוכנה. נשתמש ב-TeX כמעצב הטקסט העיקרי שלנו, אך בינתיים
+אנו עובדים על nroff. נשתמש גם במערכת X-Window החופשית וברת-ההסבה. לאחר מכן
+נוסיף מפענח Lisp פשוט ובר-הסבה, משחק ”אימפריה“, גליון אלקטרוני, ומאות דברים
+אחרים, בנוסף לתיעוד מקוון. אנו מקווים לספק, לבסוף, כל דבר שימושי שבא בדרך
+כלל עם מערכת יוניקס, ויותר מזה.</p>
+
+<p>
+   גנו תוכל להריץ תכניות יוניקס, אך לא תהיה זהה ליוניקס. נוסיף כל שיפור שיתרום
+לנוחות, בהתבסס על נסיוננו עם מערכות הפעלה אחרות. בפרט אנו מתכננים שמות קבצים
+ארוכים יותר, מספרי גרסאות לקבצים, מערכת קבצים חסינת-התרסקויות, ואולי גם
+השלמת שמות קבצים, תמיכת בתצוגה שאינה תלויית-מסוף, ואולי לבסוף מערכת חלונאית
+מבוססת Lisp דרכה יוכלו מספר תכניות Lisp ותכניות יוניקס רגילות לחלוק את
+המסך. Lisp ו-C יהיו זמינות כשפות תכנות במערכת.  ננסה לתמוך ב-UUCP, MIT
+Chaosnet ופרוטוקולי אינטרנט אחרים לתקשורת.</p>
+
+<p>
+   גנו מתוכננת לרוץ בתחילה על מחשבים ברמת ה68000/16000- עם זיכרון וירטואלי,
+משום שהכי קל להריץ אותה עליהן. את המאמץ הנוסף כדי לגרום לה לרוץ על
+מיני-מחשבים&nbsp; נשאיר לכל מי שרוצה להשתמש בה עליהם.</p>
+
+<p>
+   כדי להמנע מבלבול נוראי, אנא בטאו את ה<em>g</em> במילה ”גנו“ כשמדובר בשמו של
+פרוייקט זה.</p>
+
+<h3 id="why-write">מדוע אני חייב לכתוב את גנו</h3>
+
+<p>
+   מבחינתי, כלל הזהב אומר שאם אני אוהב תוכנה אני חייב לחלוק אותה עם אחרים
+שאוהבים אותה. מוכרי תוכנה מעוניינים להפריד את המשתמשים ולמשול בהם על-ידי כך
+שהם מכריחים כל משתמש להסכים לא לחלוק את התוכנה עם אחרים. אני מסרב לשבור כך
+את האחדות עם משתמשים אחרים. איני יכול לחתום במצפון נקי על הסכם שמירת-סודיות
+או רשיון לתוכנה. במשך שנים פעלתי במעבדה לאינטיליגנציה-מלאכותית במטרה להתנגד
+לנטיות כאלו ואי-נחמדויות אחרות, אך לבסוף זה הרחיק לכת יותר מדי : סירבתי
+להשאר במוסד שבו נעשו מעשים כאלה בשבילי ובניגוד לרצוני.</p>
+
+<p>
+   אז כדי שאוכל להמשיך להשתמש במחשבים מבלי לחוש בושה, החלטתי להקים גוף חזק של
+תוכנה חופשית כך שאוכל להסתדר בלי תוכנות שאינן-חופשיות.  התפטרתי ממעבדת
+האינטיליגנציה המלאכותית כדי למנוע מ-MIT כל תירוץ במסגרת-החוק שעשוי למנוע
+ממני להפיץ את גנו.</p>
+
+<h3 id="compatible">מדוע על גנו להיות תואמת יוניקס</h3>
+
+<p>
+   יוניקס איננה המערכת האידיאלית מבחינתי, אך היא איננה כל כך רעה. נראה שהתכונות
+הבסיסיות של יוניקס הן תכונות טובות, ואני חושב שאני יכול להשלים את מה שחסר
+ביוניקס מבלי להרוס אותן. ומערכת תואמת יוניקס תהיה נוחה לאימוץ גם מבחינת רבים
+אחרים.</p>
+
+<h3 id="available">כיצד תהיה גנו זמינה</h3>
+
+<p>
+   גנו איננה רכוש ציבורי. כל אחד יוכל לשנות ולהפיץ את גנו בהפצת-המשך, אך אף
+מפיץ לא יורשה לגביל את המשך ההפצה שלה. הווה אומר, שינויים <a
+href="/philosophy/categories.html#ProprietarySoftware">קנייניים</a> לא יהיו
+מותרים. אני מעוניין להבטיח שכל הגרסאות של גנו ישארו חופשיות.</p>
+
+<h3 id="why-help">מתכנתים רבים אחרים רוצים לעזור</h3>
+
+<p>
+   מצאתי מתכנתים רבים אחרים שמתלהבים מגנו ורוצים לעזור.</p>
+
+<p>
+   מתכנתים רבים אינם מרוצים מהמסחור של מערכות תוכנה. זה אולי מאפשר להם להרויח
+יותר כסף, אך זה דורש מהם להיות בעימות עם מתכנתים אחרים במקום להיות
+עמיתים. הפעולה הידידותית הבסיסית בין משתמשים היא שיתוף תוכנה ; הסדרי-השיווק
+שנהוג להשתמש בהם כיום, אוסרים עקרונית על מתכנתים להתייחס לאחרים כחברים. מי
+שרוכש תוכנה חייב לבחור בין חברות וציות-לחוק.  בצורה טבעית, רבים מחליטים
+שחברות חשובה יותר. אך אלו שמאמינים בחוק לרוב לא מרגישים בנוח עם כל אחת
+מהאפשרויות. הם הופכים לציניים וחושבים שתכנות הוא לא יותר מדרך להרויח כסף.</p>
+
+<p>
+   על ידי עבודה על ועם גנו, במקום להשתמש בתוכנה קניינית, אנו יכולים להיות
+נחמדים לכולם ולציית לחוק. בנוסף גנו משמש כדוגמה להשראה וסימן ממריץ לאחרים
+להצטרף אלינו בשיתוף. זה יכול לתת לנו הרגשה של הרמוניה שאינה אפשרית אם אנחנו
+משתמשים בתוכנה שאינה חופשית. בשביל בערך חצי מהמתכנתים שאני מדבר איתם, זהו
+מקור שמחה חשוב שכסף לא יכול להחליף.</p>
+
+<h3 id="contribute">איך אפשר לתרום</h3>
+
+<p>
+   אני מבקש מיצרני מחשבים תרומות של מחשבים וכסף. אני מבקש מיחידים תרומות של
+תוכנה ועבודה.</p>
+
+<p>
+   תוצאה אחת לה אתה יכול לצפות אם אתה תורם מכונות היא שגנו תרוץ עליהן בשלב
+מוקדם. המכונות צריכות להיות מערכות שלמות, ומוכנות להפעלה, מאושרות לשימוש
+באיזור מגורים ושאינן דורשות צינון או אספקת כוח מתוחכמים במיוחד.</p>
+
+<p>
+   נתקלתי במתכנתים רבים הלהוטים לתרום עבודה במשרה חלקית לגנו. עבור רוב
+הפרוייקטים עבודה מבוזרת ובמשרה חלקית מסוג זה תהיה קשה מאוד לתיאום ; החלקים
+שייכתבו בנפרד לא יעבדו ביחד. אך לשם המטרה הייחודית של החלפת יוניקס, הבעיה
+זניחה. מערכת יוניקס שלמה מכילה מאות כלי תוכנה, שכל אחד מהם מתועד בנפרד. רוב
+מפרטי-הממשקים מקובעים על ידי תאימות ליוניקס. כף שאפילו אם כל תורם יכתוב
+תחליף תואם רק לכלי יוניקס אחד, ויגרום לו לעבוד כמו שצריך במקום המקור על
+מערכת יוניקס, אז הכלים הללו יעבדו גם אחד עם השני כשנצרף אותם. אפילו אם נאפשר
+ל”מרפי“ ליצור כמה בעיות לא-צפויות, הרכבת החלקים האלה היא משימה
+אפשרית. (הגרעין יחייב תיאום הדוק יותר, ולכן עליו תעבוד קבוצה מצומצמת).</p>
+
+<p>
+   אם אקבל גם תרומות של כסף, יתכן שאוכל לשכור מספר אנשים במשרה מלאה או
+חלקית. המשכורת לא תהיה גבוהה במונחים של מתכנתים, אך אני מחפש אנשים שמבחינתם
+בניית רוח קהילתית חשובה כמו רווח כספי. אני רואה זאת כדרך לאפשר לאנשים מסורים
+להקדיש את מלוא מרצם לעבודה על גנו על ידי כך שייחסך מהם הצורך להתפרנס בדרך
+אחרת.</p>
+
+<h3 id="benefit">איך ירויחו כל המשתמשים</h3>
+
+<p>
+   מרגע שגנו תהיה קיימת, כולם יוכלו להשיג תוכנת מערכת טובה בצורה חופשית, בדיוק
+כמו אויר. <a href="#f2">(2)</a></p>
+
+<p>
+   המשמעות היא הרבה יותר מכך שייחסך מכולם המחיר של רשיון יוניקס.  המשמעות היא
+שיימנע הרבה בזבוז של מאמץ על תכנות מערכות. המאמץ הזה יכול להיות מושקע במקום
+זאת בקידום הטכנולוגיה.</p>
+
+<p>
+   קוד-מקור מלא של המערכת יהיה זמין לכולם. כתוצאה מכך משתמש שיזדקק לשינויים
+במערכת תמיד יהיה חופשי לבצע אותם בעצמו, או לשכור כל מתכנת זמין או חברה שתעשה
+זאת בשבילו. משתמשים לא יהיו עוד נתונים לחסדיהם של מתכנת אחד, או חברה אחת שהם
+בעלי הקוד והיחידים שמורשים לבצע בו שינויים.</p>
+
+<p>
+   בתי ספר יוכלו לספק סביבה חינוכית יותר על ידי כך שיעודדו את כל התלמידים ללמוד
+ולשפר את קוד המערכת. במעבדת המחשבים של הארוארד היתה מדיניות ששום תוכנה לא
+יכלה להיות מותקנת על המערכת אם קוד המקור שלה לא הוצג בצורה ציבורית, והם אכפו
+זאת על ידי כך שהם ממש סירבו להתקין תוכנות מסויימות. מנהגם עורר בי השראה רבה.</p>
+
+<p>
+   לבסוף, הטרחה של לבדוק מי ה”בעלים“ של התוכנה במערכת, ומה מותר לעשות איתה,
+תיעלם.</p>
+
+<p>
+   הסדרים שנועדו לגרום לאנשים לשלם בשביל שימוש בתוכנה, כולל החלת רשיונות על
+עותקים, תמיד גובים מחיר עצום מהחברה דרך המנגנונים המסובכים שדרושים על מנת
+להבין כמה (הווה אומר, עבור אילו רכיבי-תוכנה) אדם צריך לשלם.  ורק ”מדינת
+משטרה“ יכולה לכפות על כולם לאכוף אותם. חשבו על תחנת חלל שבה האויר מיוצר
+בעלות גבוהה : גביה מכל נושם עבור לפי ליטר אויר יכולה להיות בסדר, אך לבישת
+מסיכת הגז עם מודד האויר כל היום וכל הלילה היא דבר בלתי נסבל גם אם כולם
+יכולים להרשות לעצמם לשלם את חשבון האויר. ומצלמות הטלויזיה בכל מקום שבודקות
+אם אתה מוריד את המסיכה הן שערוריה. עדיף לתמוך במפעל האויר עם מס-גולגולת
+ולהפטר מהמסיכות.</p>
+
+<p>
+   העתקת תוכנה שלמה או חלקים ממנה היא מעשה טבעי מבחינת המתכנת כמו נשימה, ויעיל
+באותה מידה. היא חייבת להיות חופשית כמו נשימה.</p>
+
+<h3 id="rebutted-objections">מספר טיעונים נגד המטרות של גנו הניתנים להפרכה בקלות</h3>
+
+<p id="support">
+<strong> ”אף אחד לא ישתמש בזה אם זה חופשי, בגלל שזה אומר שהם לא יכולים
+להסתמך על שום סוג של תמיכה“</strong></p>
+
+<p>
+<strong> ”אתם חייבים לגבות כסף על התוכנה כתשלום על אספקת התמיכה“</strong></p>
+
+<p>
+   אם אנשים היו מעדיפים לשלם על גנו פלוס שירות ואז להשיג את גנו בצורה חופשית
+ללא שירות, חברה לאספקת שירות בלבד לאנשים שהשיגו את גנו בצורה חופשית היתה
+חייבת להיות רווחית. <a href="#f3">(3)</a></p>
+
+<p>
+   עלינו להבדיל בין תמיכה בצורה של עבודת תכנות אמיתית לבין ”החזקת ידיים“
+ותו-לא. הראשונה היא משהו שאפשר לסמוך על ספק התוכנה שיבצע. (בשניה) אם הבעיה
+שלך אינה נחלתם של מספיק אנשים, הספק יגיד לך ללכת לעזאזל.</p>
+
+<p>
+   אם על העסק שלך להישען על מקור תמיכה, הדרך היחידה היא להשיג את כל קוד המקור
+והכלים הדרושים. אז אתם יכולים לשכור כל מתכנת זמין כדי שיתקן את הבעיה שלכם ;
+אינכם נתונים לחסדיו של אף אחד. עם יוניקס, מחירו של קוד המקור גורם לרעיון
+להיות מחוץ לתחום מבחינת רוב העסקים. עם גנו זה פשוט.  עדיין ישנה אפשרות שאף
+אדם מתאים לא יהיה זמין, אך בעיה זו אינה נובעת מהסדרי ההפצה. גנו אינו פותר את
+כל הבעיות בעולם. רק את חלקן.</p>
+
+<p>
+   בינתיים, המשתמשים שלא יודעים כלום על מחשבים צריכים שיחזיקו להם את היד :
+שיעשו בשבילם דברים שהם יכלו לעשות בקלות לבד, אבל הם לא יודעים איך.</p>
+
+<p>
+   שירותים כאלו יכולות לספק שמוכרות שירותי ”החזקת יד“ ותיקון-בלבד.  אם זה נכון
+שמשתמשים מעדיפים לבזבז כסף ולהשיג מוצר עם שירות, הם גם יסכימו לקנות שירות
+כשהם מקבלים את המוצר בצורה חופשית. חברות השירות יתחרו על איכות ומחיר ;
+משתמשים לא יהיו כבולים לאף אחת מביניהן. בינתיים, אלו מאיתנו שלא צריכים את
+השירות אמורים להיות מסוגלים להשתמש בתוכנה בלעדיו.</p>
+
+<p id="advertising">
+<strong> ”אינכם יכולים להגיע לאנשים רבים ללא פרסום, ואתם חייבים לגבות כסף
+עבור התוכנות כדי לתמוך בזה“</strong></p>
+
+<p>
+<strong> ”אין טעם לפרסם תוכנה שאנשים יכולים להשיג בצורה חופשית“</strong></p>
+
+<p>
+   ישנן צורות שונות של פומביות חופשית או מאוד זולה שניתן להשתמש בה כדי להודיע
+למספר גדול של משתמשי מחשב על דברים כמו גנו. אך ייתכן שבאמת אפשר להגיע ליותר
+משתמשי מיני-מחשבים בעזרת פרסום. אם זה באמת המצב, עסק שמפרסם את השירות של
+העתקת ושליחת גנו בתשלום אמור להיות מספיק רווחי כדי לשלם על הפרסום שלו,
+ויותר. כך רק מי שמרוויח מהפרסום משלם עבורו.</p>
+
+<p>
+   מצד שני, אם אנשים רבים משיגים את גנו מחבריהם, וחברות שיווק כאלה לא מצליחות,
+זה מראה שהפרסום לא באמת היה נחוץ כדי להפיץ את גנו. למה תומכי השוק החופשי לא
+רוצים לתת לשוק החופשי לעשות את הבחירה ? <a href="#f4">(4)</a></p>
+
+<p id="competitive">
+<strong> ”החברה שלי צריכה מערכת הפעלה קניינית כדי להשיג יתרון
+תחרותי“</strong></p>
+
+<p>
+   גנו תוציא את מערכות-ההפעלה מכלל התחרות. לא תוכלו להשיג בזאת יתרון , אבל גם
+המתחרים לא יוכלו להשיג יתרון עליכם. אתם והם תתחרו בתחומים אחרים, בזמן
+שתרויחו הדדית בתחום הזה. אם העסק שלכם מוכר מערכת הפעלה, לא תאהבו את גנו, אבל
+זאת בעיה שלכם. אם העסק שלכם עוסק במשהו אחר, גנו תוכל לחסוך מכם את הכניסה
+לעסק היקר של מכירת מערכות הפעלה.</p>
+
+<p>
+   הייתי רוצה לראות את הפיתוח של גנו נתמך על ידי תשורות מיצרנים ומשתמשים רבים,
+דבר שיפחית את העלות לכל אחד מהם. <a href="#f5">(5)</a></p>
+
+<p id="deserve">
+<strong> ”לא מגיעה למתכנתים תמורה על היצירתיות שלהם ?“</strong></p>
+
+<p>
+   אם על משהו מגיעה תמורה, הרי שבעבור תרומה חברתית. יצירתיות יכולה להיות סוג של
+תרומה חברתית, אבל רק אם החברה חופשית להשתמש בתוצאות. אם למתכנתים מגיעה תמורה
+עבור יצירת תוכנה חדשנית, הרי מגיע להם באותה מידה להיענש אם הם מגבילים את
+השימוש בתוכנה הזו.</p>
+
+<p id="reward">
+<strong> ”לא מגיעה למתכנתים האפשרות לבקש תמורה על היצירתיות שלהם ?“</strong></p>
+
+<p>
+   אין שום דבר רע בלבקש תשלום על עבודה, או בנסיון להגדיל את ההכנסה, כל עוד לא
+משתמשים באמצעים הרסניים. אך האמצעים המקובלים כיום בתחום התוכנה מבוססים על
+הרס.</p>
+
+<p>
+   הוצאת כסף ממשתמשים של תוכנה על ידי הגבלת יכולת השימוש שלהם בה היא הרסנית
+כיוון שההגבלות מצמצמות את הדרכים בהן ניתן להשתמש בתוכנה. דבר זה מפחית את
+התועלת וההנאה שהאנושות מסוגלת להפיק מהשימוש בתוכנה.  כאשר ישנה בחירה מכוונת
+להגביל, התוצאות הכואבות הן הרס מכוון.</p>
+
+<p>
+   הסיבה שאזרח טוב לא משתמש באמצעים הרסניים כאלה כדי להתעשר, היא שאם כולם היו
+עושים כך כולנו היינו הופכים לעניים יותר בגלל ההרסניות ההדדית. זהו כלל
+המוסר&nbsp; של קנטיאני ; או כלל הזהב. מאחר שאני לא אוהב את ההשלכות שהיו
+נגרמות אילו כל אחד היה אוגר ידע (רק בשביל עצמו), אני נדרש לחשוב שזו טעות
+לעשות זאת.  ובפרט, הרצון לקבל תמורה על יצירתיות לא מצדיק לשלול מהעולם כולו
+חלק מהיצירתיות הזו, או את כולה.</p>
+
+<p id="starve">
+<strong> ”האם מתכנתים לא יגיעו לסף רעב ?“</strong></p>
+
+<p>
+   יכולתי לענות בכך שלא מכריחים אף אחד להיות מתכנת. רובנו לא יכולים להרויח כסף
+מעמידה ברחוב ועשיית פרצופים. אבל אנחנו לא נידונים כתוצאה מכך לבלות את חיינו
+ברחוב, כעושי פרצופים, רעבים ללחם. אנחנו עושים משהו אחר.</p>
+
+<p>
+   אך זו תשובה לא נכונה כי היא מקבלת את ההנחה המרומזת של השואל : שללא בעלות על
+תוכנה, מתכנתים לא יכולים לקבל גרוש. בהנחה שזה הכל או כלום.</p>
+
+<p>
+   הסיבה האמיתית שמתכנתים לא יגיעו לסף רעב היא שהם עדיין יוכלו לקבל תשלום בעבור
+תכנות ; רק לא באותה מידה שהם מקבלים עכשיו.</p>
+
+<p>
+   יצירת הגבלות על ההעתקה אינה הבסיס היחיד לעסקים בתחום התוכנה. היא הבסיס הנפוץ
+ביותר בגלל שהיא מכניסה הכי הרבה כסף. אם היא היתה אסורה, או שהלקוח היה דוחה
+אותה, חברות תוכנה היו עוברות למודלים-עסקיים אחרים אשר פחות נפוצים כיום.
+תמיד ישנן מספר דרכים לארגן כל סוג של עסק.</p>
+
+<p>
+   כנראה שתכנות לא יהיה רווחי בהסתמכות על הבסיס החדש כפי שהוא עכשיו. אך זה לא
+טיעון נגד השינוי. זה לא נחשב חוסר צדק שאנשי-מכירות מרוויחים את המשכורות שהם
+מרוויחים עכשיו. אם מתכנתים ירוויחו אותו דבר, גם זה לא יהיה חוסר צדק. (מעשית
+הם עדיין ירוויחו יותר.)</p>
+
+<p id="right-to-control">
+<strong> ”לא מגיע לאנשים לשלוט על הדרך בה נעשה שימוש ביצירתיות
+שלהם ?“</strong></p>
+
+<p>
+”שליטה על הרעיונות“ של אנשים מכתיבה שליטה על חייהם ; והיא בדרך כלל משמשת
+על-מנת להפוך את חייהם לקשים יותר.</p>
+
+<p>
+   אנשים שלמדו את הנושא של קניין רוחני מקרוב (כמו עורכי דין)  טוענים שאין זכות
+יסודית לקניין רוחני. הסוגים של זכויות קניין רוחני לכאורה שהממשל מכיר בהן
+נוצרו על ידי פעולות נקודתיות של חקיקה למטרות מסויימות.</p>
+
+<p>
+   למשל, מערכת הפטנטים נוצרה בשביל לעודד ממציאים לחלוק את פרטי ההמצאה
+שלהם. מטרתו היתה לעזור לחברה יותר מאשר לעזור לממציא. באותו זמן, אורך חיים של
+17 שנים לפטנט היה קצר בהשוואה להתקדמות הטכנולוגית. מאחר ופטנטים הם עניין של
+יצרנים בלבד, שעבורם המחיר והמאמץ של רשיון קטנים בהשוואה להקמת פס ייצור,
+הפטנטים לרוב לא גורמים נזק. הם אינם מפריעים לרוב האנשים שמשתמשים במוצרים שיש
+עליהם פטנט.</p>
+
+<p>
+   הרעיון של זכויות יוצרים לא היה קיים בעת העתיקה, כשסופרים העתיקו לעיתים
+קרובות מסופרים אחרים בעבודות שעסקו בנושאים מציאותיים. ההתנהגות הזו נתגלתה
+כמועילה, מאחר שהיא הדרך היחידה שעבודתם של סופרים רבים שרדה אפילו בחלקה. שיטת
+זכויות היוצרים נוצרה במפורש למען עידוד הכתיבה. בתחום בו היא נוצרה – ספרים,
+שיכלו להיות מועתקים בצורה תעשייתית רק בדפוס – היא לא הזיקה, ולא הפריעה לרוב
+האנשים שקראו את הספרים.</p>
+
+<p>
+   כל זכויות על קניין רוחני הן רק רשיונות שניתנו על ידי החברה מכיוון שהאמינה,
+אם בצדק או בעוולה, שבכך תרוויח.  אך בכל מקרה מסויים אנו חייבים לשאול : האם
+באמת רצוי להעניק רשיונות כאלו ? מה אנחנו מתירים להם לחולל בידי מקבליהם ?</p>
+
+<p>
+   המקרה של תוכנות כיום שונה מאוד מזה של ספרים לפני מאה שנים.  העובדה שהדרך
+הקלה ביותר להעתיק תוכנה היא משכן אחד לשני, העובדה שלתוכנה יש גם קוד מקור וגם
+קוד אובייקט והם שונים ונפרדים, והעובדה שבתוכנה משתמשים ולא קוראים ונהנים
+ממנה יוצרות ביחד מצב שבו אדם שכופה זכויות יוצרים פוגע בחברה בכללותה גם
+חומרנית וגם רוחנית ; על אדם לא לנהוג כך בין אם החוק מתיר או אוסר זאת.</p>
+
+<p id="competition">
+<strong> ”תחרות גורמת לדברים להשתפר“</strong></p>
+
+<p>
+   המבנה של תחרות הוא היתחרות : על ידי תיגמול המנצח, אנו מעודדים את כולם לרוץ
+מהר יותר. כשקאפיטליזם באמת עובד ככה, הוא עובד טוב ; אבל תומכיו טועים אם הם
+חושבים שהוא תמיד יעבוד כך. אם הרצים ישכחו למה ניתן הפרס, ויתרכזו בנצחון
+בלבד, בכל מחיר, הם עלולים למצוא שיטות אחרות – כמו תקיפת רצים אחרים. אם הרצים
+נקלעים לתיגרה, כולם יסיימו באיחור.</p>
+
+<p>
+   תוכנה-סגורה ותוכנה-קניינית הן המקבילות מבחינה מוסרית לרצים בתיגרה. למרבה
+הצער, לא נראה שהשופט היחיד שיש לנו מתנגד לתגרות ; הוא פשוט קובע נהלים (”כל
+עשרה מטרים, מותר לירות יריה אחת“). מה שהוא צריך לעשות זה להפריד ביניהם,
+ולהעניש את הרצים על כל נסיון תקיפה.</p>
+
+<p id="stop-programming">
+<strong> ”אנשים לא יפסיקו לתכנת ללא תמריץ כספי ?“</strong></p>
+
+<p>
+   למעשה, אנשים רבים מתכנתים ללא כל תמריץ כספי. תכנות מרתק במידה שלא ניתן לעמוד
+בפניה מבחינת אנשים מסוימים, שהם בדרך כלל האנשים שיותר טובים בזה. אין מחסור
+במוזיקאים מקצועיים שממשיכים לעסוק בזה למרות שאין להם סיכוי להרויח כך את
+מחייתם.</p>
+
+<p>
+   אבל למען האמת השאלה הזאת, למרות שהיא נפוצה, אינה מתאימה למצב.  התשלום
+למתכנתים לא ייעלם, רק יופחת. כך שהשאלה הנכונה היא האם מישהו יתכנת עם תמריץ
+כספי מופחת ? על פי נסיוני התשובה היא כן.</p>
+
+<p>
+   במשך יותר מעשר שנים, רבים מהמתכנתים הטובים ביותר בעולם עבדו במעבדה
+לאינטיליגנציה מלאכותית תמורת הרבה פחות כסף ממה שהם יכלו להרוויח במקום
+אחר. הם קיבלו הרבה סוגים של תמורה לא-כספית : תהילה והערכה למשל.  ויצירתיות
+היא גם כיף, תמורה בפני עצמה.</p>
+
+<p>
+   ואז רובם עזבו כשניתנה להם ההזדמנות לעשות את אותה עבודה מעניינת תמורת הרבה
+כסף.</p>
+
+<p>
+   כך שהעובדות מראות שאנשים יתכנתו לשם מטרה שאיננה עושר כספי ; אך אם תינתן להם
+ההזדמנות גם להרוויח הרבה כסף, הם יתרגלו לצפות לזה, ולדרוש את זה. ארגונים
+שמשלמים מעט נכשלים בתחרות מול אלו שמשלמים הרבה, אך הם לא בהכרח לא יצליחו אם
+אלו שמשלמים הרבה יורחקו.</p>
+
+<p id="desperate">
+<strong> ”אנחנו צריכים נואשות את המתכנתים. אם הם דורשים שנפסיק לעזור לשכנים
+שלנו, אנחנו חייבים לציית“</strong></p>
+
+<p>
+   אתם אף פעם לא נואשים עד כדי כך שתהיו חייבים לציית לסוג כזה של דרישה. זכרו :
+מיליונים להגנה, אבל אף לא אגורה כמנחה ! (הערת המתרגם : מדובר בסיסמה שהיתה
+נפוצה בארה"ב בתחילת המאה ה19- וכוונה נגד שודדי ים)</p>
+
+<p id="living">
+<strong> ”מתכנתים צריכים להתפרנס איכשהו“</strong></p>
+
+<p>
+   לטווח קצר, זה נכון. אולם ישנן דרכים רבות בהן יכולים מתכנתים להתפרנס מבלי
+למכור את הזכויות לשימוש בתוכנה. הדרך הנוכחית מקובלת כיום כי היא מכניסה הכי
+הרבה כסף למתכנתים ולאנשי-עסקים. קל למצוא דרכים אחרות אם רוצים למצוא
+אותן. הנה מספר דוגמאות.</p>
+
+<p>
+   יצרן שמציג מחשב חדש ישלם עבור הסבה של מערכות הפעלה לחומרה החדשה.</p>
+
+<p>
+   גם המכירה של שירותי הדרכה, ”החזקת ידיים“ ואחזקה יוכלו ליצור מקומות תעסוקה
+למתכנתים.</p>
+
+<p>
+   אנשים עם רעיונות חדשים יוכלו להפיץ תוכנה חופשית, ולבקש תרומות ממשתמשים
+מרוצים, או למכור שירותי ”החזקת ידיים“. פגשתי אנשים שכבר עובדים בדרך זו
+בהצלחה.</p>
+
+<p>
+   משתמשים בעלי צרכים דומים יכולים ליצור קבוצות משתמשים, ולשלם דמי חבר. הקבוצה
+תחתום על חוזה עם חברות תוכנה לכתיבת תוכנות שחברי הקבוצה מעוניינים בהן.</p>
+
+<p>
+   כל מיני סוגי פיתוח יכולים להיות ממומנים באמצעות ”מס תוכנה“ :</p>
+
+<p>
+     נניח שכל מי שקונה מחשב חייב לשלם x אחוזים מהמחיר כ”מס תוכנה“.  הממשל מעביר
+את התשלום לסוכנות כמו ה-NSF (הקרן הלאומית למדע) שתוציא את זה על פיתוח תוכנה.</p>
+
+<p>
+     אבל אם רוכש המחשב תורם בעצמו לפיתוח תוכנה, מגיעה לו הקלה במס ! הוא יכול
+לתרום לפרוייקט לבחירתו – לרוב הוא יבחר פרוייקט שהוא מקווה להשתמש בתוצאותיו
+כשיסתיים. הוא יכול לקבל ניכוי לכל גובה של תרומה, עד סכום המס הכולל שהיה עליו
+לשלם.</p>
+
+<p>
+     גובה המס הכולל יכול להקבע על ידי הצבעה של הנישומים (משלמי המס), ולהשקל כנגד
+הכמות שעליה ישלמו מס.</p>
+
+<p>
+     התוצאות :</p>
+
+<ul>
+<li>קהילת משתמשי-המחשב תומכת בפיתוח תוכנה.</li>
+<li>הקהילה מחליטה מה מידת התמיכה שהיא צריכה</li>
+<li>משתמשים שאכפת להם איזה פרוייקט מממן החלק שלהם יכולים לבחור אותו בעצמם.</li>
+</ul>
+<p>
+   לטווח הארוך, הפיכת תוכנות לחופשיות היא צעד לקראת עולם ללא עוני, בו אף אחד לא
+יצטרך לעבוד קשה רק כדי להתפרנס. אנשים יהיו חופשיים להקדיש את עצמם לפעילויות
+שהן כיפיות, כמו תכנות, אחרי שבילו את עשר השעות ההכרחיות בשבוע במשימות נדרשות
+כמו חקיקה, ייעוץ משפחתי, תיקון רובוטים וצפייה באסטרואידים. לא יהיה צורך
+ביכולת להתפרנס מתכנות.</p>
+
+<p>
+   כבר הקטנו מאוד את כמות העבודה שהחברה בכללותה חייבת לעשות בשביל היצרנות
+הממשית שלה, אך רק מעט מכך תרגם את עצמו לזמן חופשי בשביל עובדים בגלל שנדרשת
+הרבה פעילות לא יצרנית על מנת ללוות פעילות יצרנית. הגורמים העיקריים לכך הם
+בירוקרטיה ומאבקים שווי מידה נגד תחרות. תוכנה חופשית תקטין מאוד את האיזורים
+הבעייתיים הללו בתחום של ייצור תוכנה. אנו חייבים לעשות את זה, כדי שהרווח
+הטכני ביצרנות יתורגם לכמות מופחתת של עבודה בשבילנו.</p>
+
+<h3 id="footnotes">הערות שוליים</h3>
+
+<ol>
+<li id="f1">בחירת המלים כאן היתה פזיזה. הכוונה היתה שאף אחד לא יצטרך לשלם עבור
+<b>רשות</b> להשתמש במערכת גנו. אך המלים לא מבהירות זאת, ואנשים מפרשים אותן
+כאומרות שעותקים של גנו צריכים תמיד להיות מופצים במחיר זעום או בחינם. זו
+מעולם לא היתה הכוונה ; מאוחר יותר, גילוי הדעת מזכיר את האפשרות של חברות
+שמספקות את השירות של הפצה בשביל רווח. כתוצאה מכך למדתי היטב את ההבדל בין
+”חופשי“ במובן של חופש ו”חופשי“ במובן של מחיר. תוכנה חופשית היא תוכנה
+שלמשתמשים יש את החופש להפיץ ולשנות. יש משתמשים שישיגו עותקים שלה בחינם, בזמן
+שאחרים ישלמו כדי להשיג עותקים – ואם המימון עוזר לתמוך בשיפור התוכנה, אז כל
+המרבה הרי זה משובח. הדבר החשוב הוא שלכל מי שיש עותק יש את החופש לשתף פעולה
+עם אחרים שמשתמשים בו.</li>
+
+<li id="f2">זה מקום נוסף שבו לא הבדלתי כמו שצריך בין שתי משמעויות שונות של
+”חופשי“. ההצהרה כפי שהיא אינה שקרית–ניתן להשיג עותקים של גנו בחינם, מחברים
+או ברשת. אך מועבר כאן רעיון מוטעה.</li>
+
+<li id="f3">כיום קיימות מספר חברות כאלה</li>
+
+<li id="f4">המוסד לתוכנה חופשית משיג כיום את רוב המימון שלו משירות הפצה, למרות שהוא יותר
+ארגון צדקה מחברה. אם <b>אף אחד</b> לא יבחר להשיג עותקים על ידי <a
+href="/order/order.html">הזמנה</a> מה-FSF, לא ניתן יהיה לבצע את העבודה. אך
+אין זה אומר שזה בסדר שהגבלות קנייניות יכריחו את כל המשתמשים לשלם. אם חלק קטן
+מכל המשתמשים יזמין עותק מה-FSF, זה יספיק בשביל לשמור את ה-FSF עם הראש מעל
+המים. אז אנו מבקשים ממשתמשים לבחור לתמוך בנו בדרך זו. כבר תרמת את חלקך ?
+</li>
+
+<li id="f5">קבוצה של חברות מחשבים הקצתה לאחרונה מימון כדי לתמוך בתחזוקה ושיפור של מהדר
+ה-C של גנו.</li>
+
+</ol>
+
+<div class="translators-notes">
+
+<!--TRANSLATORS: Use space (SPC) as msgstr if you don't have notes.-->
+ </div>
+</div>
+
+<!-- for id="content", starts in the include above -->
+<!--#include virtual="/server/footer.he.html" -->
+<div id="footer">
+<div class="unprintable">
+
+<p>לשאלות וברורים שקשורים ל- FSF או ל- GNU: צרו קשר עם <a
+href="mailto:gnu@gnu.org">&lt;gnu@gnu.org&gt;</a>. <a href="/contact/">דרכים
+אחרות</a> ליצירת קשר עם FSF. הערות על עמודי ה- WWW הללו, ניתן להפנות ל- <a
+href="mailto:webmasters@gnu.org">&lt;webmasters@gnu.org&gt;</a>.</p>
+
+<p>
+<!-- TRANSLATORS: Ignore the original text in this paragraph,
+        replace it with the translation of these two:
+
+        We work hard and do our best to provide accurate, good quality
+        translations.  However, we are not exempt from imperfection.
+        Please send your comments and general suggestions in this regard
+        to <a href="mailto:web-translators@gnu.org">
+
+        &lt;web-translators@gnu.org&gt;</a>.</p>
+
+        <p>For information on coordinating and submitting translations of
+        our web pages, see <a
+        href="/server/standards/README.translations.html">Translations
+        README</a>. -->
+אנא הבט ב- <a href="/server/standards/README.translations.html">Translations
+README</a> למידע על תיאום ומשלוח תרגומים של מאמר זה.</p>
+</div>
+
+<!-- Regarding copyright, in general, standalone pages (as opposed to
+     files generated as part of manuals) on the GNU web server should
+     be under CC BY-ND 4.0.  Please do NOT change or remove this
+     without talking with the webmasters or licensing team first.
+     Please make sure the copyright date is consistent with the
+     document.  For web pages, it is ok to list just the latest year the
+     document was modified, or published.
+     
+     If you wish to list earlier years, that is ok too.
+     Either "2001, 2002, 2003" or "2001-2003" are ok for specifying
+     years, as long as each year in the range is in fact a copyrightable
+     year, i.e., a year in which the document was published (including
+     being publicly visible on the web or in a revision control system).
+     
+     There is more detail about copyright years in the GNU Maintainers
+     Information document, www.gnu.org/prep/maintain. -->
+<p><span dir="ltr">Copyright &copy; 1985, 1993, 2003 Free Software
+Foundation, Inc.</span><br />
+זכויות יוצרים 1985, 1993, 2003 המוסד לתוכנה חופשית, בע"מ.</p>
+
+<p>
+  העתקה מילה במילה והפצה של מאמר זה כולו מותרת בכל מדיום, בתנאי שהודעת
+זכויות היוצרים והודעת ההרשאות והמקור שלהן באנגלית נשמרים בו, ושהמפיץ מעניק
+למקבל הרשאה להפיץ מחדש כפי שמתירה הודעה זו. בכל מקרה של אי בהירות בנוגע
+לתנאים הנ"ל יש לפרשם על פי הגירסה האנגלית המובאת להלן.
+<br />
+אין ליצור גרסאות שעברו שינוי.
+</p>
+
+<!--#include virtual="/server/bottom-notes.he.html" -->
+<div class="translators-credits">
+
+<!--TRANSLATORS: Use space (SPC) as msgstr if you don't want credits.-->
+תורגם: 19 באפריל 2003, 23:42:00 שעון ישראל, על ידי the duke (נערך: 7 ביולי
+2003, 01:54:00 שעון ישראל, על ידי מורן זלצמן)</div>
+
+<p class="unprintable"><!-- timestamp start -->
+עודכן אחרון:
+
+$Date: 2017/02/27 22:08:30 $
+
+<!-- timestamp end -->
+</p>
+</div>
+</div>
+</body>
+</html>
-- 
cgit v1.2.3