From 1ae0306a3cf2ea27f60b2d205789994d260c2cce Mon Sep 17 00:00:00 2001 From: Christian Grothoff Date: Sun, 11 Oct 2020 13:29:45 +0200 Subject: add i18n FSFS --- .../articles/he/free-software-for-freedom.html | 390 +++++++++++++++++++++ 1 file changed, 390 insertions(+) create mode 100644 talermerchantdemos/blog/articles/he/free-software-for-freedom.html (limited to 'talermerchantdemos/blog/articles/he/free-software-for-freedom.html') diff --git a/talermerchantdemos/blog/articles/he/free-software-for-freedom.html b/talermerchantdemos/blog/articles/he/free-software-for-freedom.html new file mode 100644 index 0000000..fc99b4e --- /dev/null +++ b/talermerchantdemos/blog/articles/he/free-software-for-freedom.html @@ -0,0 +1,390 @@ + + + + + + + +מדוע ”תוכנה חופשית“ עדיפה על ”קוד פתוח“ - GNU Project - Free Software +Foundation + + + + +

מדוע ”תוכנה חופשית“ עדיפה על ”קוד פתוח“

+ +

+גם אם תוכנה חופשית בשמות אחרים תיתן לכם את אותו חופש, יש חשיבות רבה לשם בו +אנו משתמשים: מילים שונות נושאות משמעויות שונות.

+ +

+ב1998, החלו חלק מהאנשים בקהילת התוכנה החופשית (Free Software) להשתמש במונח +“תוכנת קוד-פתוח” (Open Source +Software) במקום “תוכנה חופשית” כדי +לתאר את מה שהם עושים. המונח ”קוד פתוח“ הפך במהרה מקושר לגישה שונה, פילוסופיה +שונה, ערכים שונים, ואפילו קריטריונים שונים לסוג הרשיונות המקובלים. תנועת +התוכנה החופשית ותנועת הקוד הפתוח מהוות כיום למעשה תנועות נפרדות עם השקפות שונות ומטרות שונות, למרות +שאנחנו יכולים לעבוד יחד ואכן עובדים יחד על כמה פרוייקטים מעשיים.

+ +

+ההבדל הבסיסי בין שתי התנועות הוא בערכים שלהן, בדרך שלהן להסתכל על העולם. בור +תנועת הקוד הפתוח, השאלה אם תוכנה צריכה להיות קוד פתוח היא שאלה מעשית. כפי +שהגדיר זאת מישהו, ”קוד פתוח הוא מתודולוגיית פיתוח; תוכנה חופשית היא תנועה +חברתית.“ עבור קהילת הקוד הפתוח, תוכנה לא-חופשית אינה הפתרון הכי מוצלח. עבור +תנועת התוכנה החופשית, תוכנה שאינה חופשית היא בעיה חברתית ותוכנה חופשית היא +הפתרון.

+ +

היחסים בין תנועת התוכנה החופשית ותנועת הקוד הפתוח

+ +

+תנועת התוכנה החופשית ותנועת הקוד הפתוח הן כמו שני מחנות פוליטיים בקהילת +התוכנה החופשית.

+ +

+קבוצות רדיקליות בשנות השישים זכו למוניטין של נטייה לסיעתיות: ארגונים התפלגו +עקב אי-הסכמות בנושאים של אסטרטגיה, ומאז הם ראו זה בזה אויבים. זה, לפחות, +הדימוי שיש לאנשים, גם אם אינו מדויק.

+ +

+היחסים בין תנועת התוכנה החופשית ותנועת הקוד הפתוח הם בדיוק ההפך מתמונה +זו. אין בינינו הסכמה לגבי עקרונות היסוד, אך אנו מסכימים פחות או יותר על +הצעות מעשיות. כך שאנחנו יכולים לעבוד יחד ואכן עובדים יחד על הרבה פרוייקטים +מוגדרים. איננו חושבים על תנועת הקוד הפתוח כעל אויב. האויב הוא תוכנה קניינית.

+ +

+אנחנו לא יוצאים נגד תנועת הקוד הפתוח, אבל איננו רוצים להיכרך יחד איתם. +אנחנו מכירים בכך שהם תרמו לקהילה שלנו, אבל אנחנו יצרנו את הקהילה, ואנו רוצים +שאנשים ידעו זאת. אנחנו רוצים שאנשים יזהו את הישגינו עם הערכים והפילוסופיה +שלנו, לא עם אלו שלהם. אנחנו רוצים להישמע, לא להסתתר מאחורי ראיית עולם +שונה. כדי למנוע מאנשים את המחשבה שאנו חלק מהם, אנו מתאמצים להמנע משימוש +במילה ”פתוח“ כדי לתאר תוכנה חופשית, או בניגוד שלה ”סגור“, כשמדברים על תוכנה +שאינה חופשית.

+ +

+אז אנא הזכירו את תנועת התוכנה החופשית כשאתם מדברים על העבודה שעשינו ועל +התוכנה שפיתחנו”קוד פתוח“ – כמו למשל מערכת ההפעלה גנו\לינוקס.

+ +

השוואת שני המושגים

+ +

+שאר מאמר זה משווה את שני המושגים  ”קוד פתוח“ ו”תוכנה חופשית“. הוא מראה +מדוע המושג ”קוד פתוח“ לא פותר שום בעיה, ולמעשה יוצר בעיות חדשות.

+ +

אי-בהירות

+ +

+למונח ”תוכנה חופשית“ יש בעיה של אי-בהירות: משמעות לא רצויה, ”תוכנה שאפשר +להשיג בחינם“, מתאימה להגדרה לא פחות מהמשמעות הרצויה, ”תוכנה המעניקה חירויות +מסוימות למשתמש“. אנו מנסים לפתור בעיה זו ע"י פרסום הגדרה מדויקת יותר של תוכנה חופשית, אבל +פתרון זה אינו מושלם; הוא אינו יכול להיפטר לגמרי מהבעיה. מונח מתאים שימנע +אי-בהירות יהיה טוב יותר, אם רק לא יהיו לו בעיות אחרות.

+ +

+למרבה הצער, לכל הפתרונות החלופיים יש בעיות משלהם. בחנו חלופות רבות שהציעו +לנו, אבל אף אחת מהן אינה ”נכונה“ עד כדי כך, שלעבור אליה יהיה רעיון טוב. לכל +תחליף שהוצע ל”תוכנה חופשית“ יש סוג דומה של בעיה סמנטית, או גרוע מכך”קוד +פתוח“ – ובכלל זה גם ”תוכנת קוד-פתוח“.

+ +

+ההגדרה הרשמית של ”תוכנת קוד-פתוח“, כפי שפורסמה במיזם הקוד הפתוח, קרובה מאוד +להגדרה שלנו של תוכנה חופשית; אולם היא רופפת יותר במובנים מסויימים, והם קיבלו +מספר רשיונות שאנו מחשיבים מגילים למשתמשים במידה בלתי קבילה. אולם המשמעות +המתבקשת למונח ”קוד פתוח“ היא ”אפשר לראות את קוד המקור.“ זה קריטריון חלש +בהרבה מתוכנה חופשית; הוא כולל תוכנה חופשית, אך גם תוכנות כמה קנייניות (proprietary), כמו +Xv, ו Qt במסגרת הרשיון המקורי (לפני ה-QPL).

+ +

+משמעות מתבקשת זו ל”קוד פתוח“ אינה המשמעות אליה מתכוונים תומכיה. התוצאה היא +שרוב האנשים אינם מפרשים נכונה במה הם תומכים. כך הגדיר הכותב ניל סטפנסון +(Neal Stephenson) ”קוד פתוח“:

+ +

+לינוקס היא תוכנת ”קוד פתוח“, כלומר, בפשטות, כל אחד יכול להשיג עותקים של קבצי +קוד המקור שלה. +

+ +

+ +איני סבור כי ביקש במכוון לפסול או לערער על ההגדרה ה”רשמית“. אני סבור כי הוא +פשוט החיל את מוסכמות השפה האנגלית כדי למצוא את משמעות המונח. מדינת קנזס +פרסמה הגדרה דומה: +

+ +

+עשו שימוש בתוכנת קוד-פתוח (OSS. (OSS היא תוכנה שקוד המקור שלה זמין בחינם +לציבור הרחב, אם כי הסכמי הרישוי הספציפיים משתנים בכל הנוגע למה מותר לעשות עם +הקוד. +

+ +

+כמובן, אנשי הקוד הפתוח ניסו להתמודד עם הבעיה ע"י פרסום הגדרה מדויקת של +המונח, ממש כמו שעשינו אנו לגבי ”תוכנה חופשית“.

+ +

+אבל ההסבר לגבי ”תוכנה חופשית“ הוא פשוט”קוד פתוח“ – מי שהבין את הרעיון של +”ביטוי חופשי, לא בירה חופשית“ לא יטעה פעם נוספת. אין דרך תמציתית להסביר את +ההגדרה הרשמית של ”קוד פתוח“ שתראה בבהירות מדוע ההגדרה הטבעית היא השגויה.

+ +

הפחד מהחופש

+ +

+הטיעון העיקרי בזכות המונח ”תוכנת קוד-פתוח“ הוא ש”תוכנה חופשית“ מעוררת +אי-נוחות אצל אנשים מסוימים. זה נכון: לדבר על חופש, על נושאים מוסריים, על +אחריות כמו גם על נוחות, פירושו לבקש מאנשים לחשוב על דברים שהיו מעדיפים +להתעלם מהם. זה יכול לעורר אי-נוחות, ויש העשויים להתנגד לרעיון בשל כך. אין זה +אומר שמוטב לה לחברה שנפסיק לדבר על הדברים האלה.

+ +

+לפני שנים, הבחינו מפתחי תוכנה חופשית בתגובת אי-הנוחות, והיו שהתחילו לחפש דרך +להימנע ממנה. הם הניחו שאם ישתקו בנוגע לאתיקה וחירות, וידברו רק על התועלת +המעשית המיידית שבתוכנה חופשית מסוימת, יוכלו ”למכור“ את התוכנה ביעילות רבה +יותר למשתמשים מסוימים, עסקיים בעיקר. המונח ”קוד-פתוח“ מוצע כדרך להמשיך במגמה +זו”קוד פתוח“ – כדרך להיות ”מקובל יותר על עסקים“. ההשקפות והערכים של תנועת +הקוד הפתוח נובעים מהחלטה זו.

+ +

+גישה זו הוכיחה עצמה כיעילה, במונחיה היא. כיום רבים העוברים לתוכנה חופשית +מסיבות מעשיות טהורות. זה טוב, כל עוד זה נמשך, אבל אין זה כל מה שמוטל עלינו +לעשות! משיכת משתמשים לתוכנה חופשית אינה המלאכה כולה, אלא רק הצעד הראשון.

+ +

+במוקדם או במאוחר יוזמנו משתמשים אלה לעבור חזרה לתוכנה קניינית בשל יתרון מעשי +כלשהו. אין ספור חברות מוכנות להציע פיתויים כאלה, ומדוע יסרבו המשתמשים? רק אם +למדו להעריך את החופש שתוכנה חופשית מעניקה להם, בפני עצמו. עלינו +מוטלת המלאכה להפיץ את הרעיון”קוד פתוח“ – וכדי לעשות זאת, עלינו לדבר על +חופש. מידה מסוימת של גישת ה”לשבת בשקט“ לעסקים עשויה להועיל לקהילה, אבל אנחנו +מוכרחים גם הרבה דיבורים על חופש.

+ +

+כרגע, יש לנו הרבה ”לשבת בשקט“, אבל לא מספיק דיבורים על חופש. רוב האנשים +המעורבים בתוכנה חופשית אומרים מעט על חופש”קוד פתוח“ – לרוב משום שהם מבקשים +להיות ”מקובלים יותר על עסקים“. מפיצי תוכנה במיוחד מראים תבנית זו. כמה הפצות +של מערכת ההפעלה גנו\לינוקס מצרפות +חבילות תוכנה קניינית למערכת הבסיסית החופשית, ומזמינים משתמשים לראות זאת +כיתרון, במקום כצעד לאחור בשביל החופש.

+ +

+אנחנו נכשלים בניסיון לעמוד בשטף של משתמשי תוכנה חופשית, נכשלים בניסיון ללמד +אנשים על חופש ועל הקהילה שלנו במהירות בה הם נכנסים אליה. זו הסיבה שתוכנה +לא-חופשית (וכזו היתה Qt כאשר נעשתה נפוצה לראשונה), ובמידת מה גם מערכות הפעלה +לא-חופשיות, פוגשת קרקע פוריה כל כך. להפסיק להשתמש במילה ”חופשי“ בשלב זה תהיה +טעות; אנחנו זקוקים ליותר, לא פחות, דיבורים על חופש.

+ +

+אם אלו המשתמשים במונח ”קוד פתוח“ מושכים משתמשים נוספים לקהילה שלנו, זוהי +תרומה, אך אנו, הנותרים, נצטרך לעבוד אפילו קשה יותר כדי להביא את נושא החופש +לתשומת לבם של המשתמשים האלו. עלינו לומר,”זו תוכנה חופשית והיא נותנת לך +חופש!“ – יותר ובקול רם יותר מאי-פעם בעבר.

+ +

האם סימן מסחרי יעזור?

+ +

+תומכי ”תוכנת קוד פתוח“ ניסו להפוך אותה לסימן מסחרי (Trademark), באומרם שכך +יתאפשר להם למנוע שימוש לרעה. המיזם נזנח מאוחר יותר, מאחר שהמושג יותר מדי +תיאורי מכדי להיות סימן מסחרי; לפיכך, המעמד המשפטי של ”קוד פתוח“ זהה לזה של +”תוכנה חופשית“: אין שום מגבלה חוקית על השימוש בו. שמעתי דיווחים על +מספר חברות שקראו לחבילות התוכנה שלהן ”קוד פתוח“, על אף שלא התאימו להגדרה +הרשמית; הבחנתי בכמה מקרים בעצמי.

+ +

+אבל האם השימוש במונח שהוא סימן מסחרי ישנה הרבה? לא בהכרח.

+ +

+היו חברות שהשמיעו הכרזות מהן משתמע שתוכנה היא ”תוכנת קוד פתוח“, מבלי לומר +זאת במפורש. למשל, הכרזה של IBM אודות תוכנה שלא התאימה להגדרה הרשמית, אמרה +כך:

+ +

+כפי שמקובל בקהילת הקוד הפתוח, משתמשים בטכנולוגיית ה ... יוכלו גם הם לשתף +פעולה עם IBM ... +

+ +

+הם לא ממש אמרו שהתוכנה הינה בגדר ”קוד פתוח“, אבל קוראים רבים לא הבחינו בפרט +זה. (ראוי לציין ש-IBM אכן ניסתה להפוך את התוכנה לחופשית, ובהמשך אימצה רשיון +חדש שהופך אותה לתוכנה חופשית ול”קוד פתוח“; אך כאשר יצאה ההכרזה, התוכנה לא +התאימה לאף אחת מההגדרות.)

+ +

+וכך חברת Cygnus Solutions, שנוסדה כחברת תוכנה חופשית ולאחר מכן הרחיבה +פעילותה (אם ניתן לקרוא לזה כך) לתחום התוכנה הקניינית, פרסמה כמה מוצרי תוכנה +קניינית:

+ +

+Cygnus Solutions היא מנהיגה בשוק הקוד הפתוח וזה עתה השיקה שני מוצרים לשוק +ה[גנו\]לינוקס. +

+ +

+שלא כמו Cygnus, IBM כלל לא ניסתה להפוך חבילות אלו לתוכנה חופשית, והן לא +התקרבו אפילו לעמידה בדרישות. אבל Cygnus לא ממש אמרה שאלו ”חבילות תוכנה +חופשית“, היא רק ניצלה את המונח כדי לעשות רושם כזה על קוראים לא זהירים.

+ +

+מקרים אלה מצביעים על כך שסימן מסחרי לא היה פותר באמת את הבלבול הכרוך במושג +”קוד פתוח“.

+ +

פירושים מוטעים(?) של ”קוד פתוח“

+ +

+ההגדרה של קוד פתוח ברורה למדי, ומובן שתוכנה לא-חופשית טיפוסית אינה עונה על +הדרישה. כך שאפשר היה לחשוב שב”חברת קוד פתוח“ הכוונה לחברה שמוצריה הם בגדר +תוכנה חופשית (או קרוב לכך), נכון? אך אבוי, חברות רבות מנסות להעניק למונח +משמעות שונה.

+ +

+בכינוס ”יום מפתחי הקוד הפתוח“ (Open Source Developers Day) באוגוסט 1998, כמה +מהמפתחים המסחריים שהוזמנו אמרו שהם מתכוונים להפוך רק חלק מעבודתם לתוכנה +חופשית (או ”קוד פתוח“). עיקר עבודתם בפיתוח תוספים קנייניים (תוכנה או מדריכים) שימכרו למשתמשי התוכנה +החופשית. הם מבקשים שנתייחס לעבודתם כמוצדקת, כחלק מהקהילה שלנו, מאחר שחלק +מהכסף נתרם לפיתוח תוכנה חופשית.

+ +

+בפועל, חברות אלו מבקשות להשיג את החותמת הנחשקת ”קוד פתוח“ למוצרי התוכנה +הקניינית שלהם”קוד פתוח“ – על אף שהם אינם בגדר ”תוכנת קוד פתוח“ – משום שיש +להם קשר כלשהו לתוכנה חופשית או משום שאותה חברה מתחזקת גם תוכנה +חופשית. (מייסד חברה אחת אמר באופן די מפורש שהם ישקיעו בחבילת התוכנה החופשית +בה הם תומכים, רק את המעט הנדרש כדי להשיג את תמיכת הקהילה.)

+ +

+במהלך השנים, תרמו חברות רבות לפיתוח תוכנה חופשית. כמה מחברות אלו פיתחו בעיקר +תוכנה לא-חופשית, אך שתי הפעילויות היו נפרדות; לפיכך, יכולנו להתעלם מהמוצרים +הלא-חופשיים שלהם, ולעבוד איתם על פרוייקטים של תוכנה חופשית. אז יכולנו מאוחר +יותר  להודות להם בכנות על תרומותיהם לתוכנה חופשית, מבלי לדבר על שאר +הדברים שעשו.

+ +

+איננו יכולים לנהוג כך בחברות החדשות, משום שהן לא מאפשרות לנו. חברות אלו +מזמינות את ציבור לכרוך יחד את כל הפעילויות שלהן; הן רוצות שנתייחס לתוכנה +הלא-חופשית שלהן באותה אהדה השמורה לתרומה אמיתית, על אף שאינה כזו. הן מציגות +עצמן כ”חברות קוד פתוח“, בתקווה שתהיה לנו תחושת חמימות עמומה לגביהם, וגם +דעתנו תהיה עמומה לגבי קבלת הדבר.

+ +

+דרך פעולה מניפולטיבית כזו לא תהיה מזיקה פחות אם תיושם תוך שימוש במונח ”תוכנה +חופשית“. אבל לא נראה שחברות משתמשות במונח ”תוכנה חופשית“ בצורה זו; אפשר +שההקשר האידיאליסטי גורם לו להיראות לא מתאים. המונח ”קוד פתוח“ פתח את הדלת +לכל זה.

+ +

+בתערוכה מקצועית בשלהי 1998, שהוקדשה למערכת ההפעלה המכונה לעיתים קרובות “לינוקס”, אחד הדוברים היה מנהל בחברת +תוכנה ידועה. ככל הנראה, הוזמן בשל החלטת החברה ”לתמוך“ במערכת. לרוע המזל, +פירוש ה”תמיכה“ היה הפצת תוכנה לא-חופשית שעובדת עם המערכת”קוד פתוח“ – במילים +אחרות, שימוש בקהילה שלנו כשוק, מבלי לתרום לה דבר.

+ +

+הוא אמר, ”אין סיכוי שנעשה מהמוצר שלנו קוד פתוח, אבל אולי נהפוך אותו לקוד +פתוח 'פנימי'. אם נאפשר לצוות התמיכה בלקוחות גישה לקוד המקור, הם יוכלו לתקן +באגים בשביל הלקוחות, ונוכל לספק מוצר טוב יותר ושירות טוב יותר“. (אין זה +ציטוט מדויק, מאחר שלא רשמתי את דבריו כלשונם, אבל זו היתה רוח הדברים).

+ +

+אנשים בקהל אמרו לי מאוחר יותר, ”הוא פשוט מחמיץ את העיקרון.“ האמנם? איזה +עיקרון החמיץ בעצם?

+ +

+הוא לא החמיץ את העיקרון של תנועת הקוד הפתוח. תנועה זו אינה אומרת שלמשתמשים +צריך להיות חופש, אלא רק שמתן רשות לאנשים רבים יותר לעיין בקוד המקור ולעזור +לשפר אותו יביא לפיתוח מהיר וטוב יותר. המנהל הבין עיקרון זה בשלמותו; מאחר שלא +היה מעוניין ליישם גישה זו במלואה, גם לגבי משתמשים, שקל ליישם אותה באופן +חלקי, במסגרת החברה.

+ +

+העיקרון שהחמיץ הוא העיקרון ש”קוד פתוח“ נועד להצניע: העיקרון לפיו המשתמשים +זכאים לחופש.

+ +

+הפצת רעיון החופש היא משימה גדולה – היא דורשת את עזרתכם. לכן אנחנו, בפרוייקט +גנו נדבוק במונח ”תוכנה חופשית“, כדי שנוכל לסייע בביצוע המשימה הזו. אם אתם +חשים שחופש וקהילה חשובים בפני עצמם – לא רק בשל הנוחות שהם מעניקים – אנא +הצטרפו אלינו בשימוש במונח ”תוכנה חופשית“.

+ + + +
+

מאמר זה מפורסם בתוכנה חופשית, +חברה חופשית: המאמרים הנבחרים של ריצ'ארד מ. סטולמן

+ +
+ + +
+ + + + + + + + -- cgit v1.2.3