diff options
Diffstat (limited to 'talermerchantdemos/blog/articles/he/manifesto.html')
-rw-r--r-- | talermerchantdemos/blog/articles/he/manifesto.html | 604 |
1 files changed, 604 insertions, 0 deletions
diff --git a/talermerchantdemos/blog/articles/he/manifesto.html b/talermerchantdemos/blog/articles/he/manifesto.html new file mode 100644 index 0000000..046720d --- /dev/null +++ b/talermerchantdemos/blog/articles/he/manifesto.html @@ -0,0 +1,604 @@ +<!--#set var="PO_FILE" value='' + --><!--#set var="ORIGINAL_FILE" value="/gnu/manifesto.html" + --><!--#set var="DIFF_FILE" value="" + --><!--#set var="OUTDATED_SINCE" value="2006-01-17" --> + +<!--#include virtual="/server/header.he.html" --> +<!-- Parent-Version: 1.77 --> + +<!-- TRANSLATORS: This page was generated locally by GNUN. Please do + not update it manually, update the corresponding PO file instead. + The PO is archived in trans-coord task #14388 (file: he-POs.tar.gz). + For more info, contact web-translators@gnu.org. --> + +<title>The GNU Manifesto - GNU Project - Free Software Foundation</title> + +<!--#include virtual="/gnu/po/manifesto.translist" --> +<!--#include virtual="/server/banner.he.html" --> +<!--#include virtual="/server/outdated.he.html" --> +<h2>גילוי הדעת של גנו</h2> + +<p> גילוי הדעת של גנו (שמופיע להלן) נכתב על ידי <a +href="http://www.stallman.org/">ריצ'ארד סטולמן</a> בתחילת פרוייקט גנו, על +מנת לבקש השתתפות ותמיכה. במהלך השנים הראשונות הוא עודכן בשינויים קטנים כדי +להתאים להתפתחות, אבל כיום נראה שעדיף להשאיר אותו ללא שינויים כפי שרוב האנשים +ראו אותו</p> + +<p>מאז אותם ימים למדנו על אי-הבנות נפוצות שניסוח שונה יכל למנוע. הערות שוליים +נוספו ב1993- כדי להבהיר את הנקודות הללו.</p> + +<p>בשביל מידע עדכני על תוכנות גנו נגישות, ניתן לבדוק את המידע על <a +href="/home.html">שרת הweb</a> שלנו, ובמיוחד <a +href="/software/software.html">רשימת התוכנות</a> שלנו.</p> + +<h3 id="whats-gnu">מה זה גנו ? גנו אינו יוניקס !</h3> + +<p> + גנו, שבא מ”גנו אינו יוניקס“ (Gnu's Not Unix), הוא שמה של מערכת תוכנה +תואמת-יוניקס שאני כותב כך שאוכל לתת אותה בחופשיות לכל מי שיכול להשתמש בה. <a +href="#f1">(1)</a> מספר מתנדבים אחרים עוזרים לי. יש צורך מוחשי בתרומות של +זמן, כסף, תוכנות וציוד.</p> + +<p> + עד כה יש לנו עורך טקסט Emacs עם מפענח Lisp לכתיבת פקודות לעורך, מנפה-שגיאות +ברמת קוד-המקור, מחולל-מפענחים תואם<span dir="rtl"> yacc </span>, מקשר +(linker) וגם בסביבות 35 כלי-שירות. יש מעטפת (מפענחת פקודות) כמעט גמורה. מהדר +שפת C בר-הסבה (portable) ובעל יכולת לבצע אופטימיזציה המסוגל להדר את עצמו +וייתכן שישוחרר עוד השנה. גרעין ראשוני קיים, אך עדיין דרושות תכונות רבות +נוספות כדי לדמות יוניקס. כשהמהדר והגרעין יהיו גמורים, יהיה ניתן להפיץ מערכת +גנו שמתאימה לפיתוח תוכנה. נשתמש ב-TeX כמעצב הטקסט העיקרי שלנו, אך בינתיים +אנו עובדים על nroff. נשתמש גם במערכת X-Window החופשית וברת-ההסבה. לאחר מכן +נוסיף מפענח Lisp פשוט ובר-הסבה, משחק ”אימפריה“, גליון אלקטרוני, ומאות דברים +אחרים, בנוסף לתיעוד מקוון. אנו מקווים לספק, לבסוף, כל דבר שימושי שבא בדרך +כלל עם מערכת יוניקס, ויותר מזה.</p> + +<p> + גנו תוכל להריץ תכניות יוניקס, אך לא תהיה זהה ליוניקס. נוסיף כל שיפור שיתרום +לנוחות, בהתבסס על נסיוננו עם מערכות הפעלה אחרות. בפרט אנו מתכננים שמות קבצים +ארוכים יותר, מספרי גרסאות לקבצים, מערכת קבצים חסינת-התרסקויות, ואולי גם +השלמת שמות קבצים, תמיכת בתצוגה שאינה תלויית-מסוף, ואולי לבסוף מערכת חלונאית +מבוססת Lisp דרכה יוכלו מספר תכניות Lisp ותכניות יוניקס רגילות לחלוק את +המסך. Lisp ו-C יהיו זמינות כשפות תכנות במערכת. ננסה לתמוך ב-UUCP, MIT +Chaosnet ופרוטוקולי אינטרנט אחרים לתקשורת.</p> + +<p> + גנו מתוכננת לרוץ בתחילה על מחשבים ברמת ה68000/16000- עם זיכרון וירטואלי, +משום שהכי קל להריץ אותה עליהן. את המאמץ הנוסף כדי לגרום לה לרוץ על +מיני-מחשבים נשאיר לכל מי שרוצה להשתמש בה עליהם.</p> + +<p> + כדי להמנע מבלבול נוראי, אנא בטאו את ה<em>g</em> במילה ”גנו“ כשמדובר בשמו של +פרוייקט זה.</p> + +<h3 id="why-write">מדוע אני חייב לכתוב את גנו</h3> + +<p> + מבחינתי, כלל הזהב אומר שאם אני אוהב תוכנה אני חייב לחלוק אותה עם אחרים +שאוהבים אותה. מוכרי תוכנה מעוניינים להפריד את המשתמשים ולמשול בהם על-ידי כך +שהם מכריחים כל משתמש להסכים לא לחלוק את התוכנה עם אחרים. אני מסרב לשבור כך +את האחדות עם משתמשים אחרים. איני יכול לחתום במצפון נקי על הסכם שמירת-סודיות +או רשיון לתוכנה. במשך שנים פעלתי במעבדה לאינטיליגנציה-מלאכותית במטרה להתנגד +לנטיות כאלו ואי-נחמדויות אחרות, אך לבסוף זה הרחיק לכת יותר מדי : סירבתי +להשאר במוסד שבו נעשו מעשים כאלה בשבילי ובניגוד לרצוני.</p> + +<p> + אז כדי שאוכל להמשיך להשתמש במחשבים מבלי לחוש בושה, החלטתי להקים גוף חזק של +תוכנה חופשית כך שאוכל להסתדר בלי תוכנות שאינן-חופשיות. התפטרתי ממעבדת +האינטיליגנציה המלאכותית כדי למנוע מ-MIT כל תירוץ במסגרת-החוק שעשוי למנוע +ממני להפיץ את גנו.</p> + +<h3 id="compatible">מדוע על גנו להיות תואמת יוניקס</h3> + +<p> + יוניקס איננה המערכת האידיאלית מבחינתי, אך היא איננה כל כך רעה. נראה שהתכונות +הבסיסיות של יוניקס הן תכונות טובות, ואני חושב שאני יכול להשלים את מה שחסר +ביוניקס מבלי להרוס אותן. ומערכת תואמת יוניקס תהיה נוחה לאימוץ גם מבחינת רבים +אחרים.</p> + +<h3 id="available">כיצד תהיה גנו זמינה</h3> + +<p> + גנו איננה רכוש ציבורי. כל אחד יוכל לשנות ולהפיץ את גנו בהפצת-המשך, אך אף +מפיץ לא יורשה לגביל את המשך ההפצה שלה. הווה אומר, שינויים <a +href="/philosophy/categories.html#ProprietarySoftware">קנייניים</a> לא יהיו +מותרים. אני מעוניין להבטיח שכל הגרסאות של גנו ישארו חופשיות.</p> + +<h3 id="why-help">מתכנתים רבים אחרים רוצים לעזור</h3> + +<p> + מצאתי מתכנתים רבים אחרים שמתלהבים מגנו ורוצים לעזור.</p> + +<p> + מתכנתים רבים אינם מרוצים מהמסחור של מערכות תוכנה. זה אולי מאפשר להם להרויח +יותר כסף, אך זה דורש מהם להיות בעימות עם מתכנתים אחרים במקום להיות +עמיתים. הפעולה הידידותית הבסיסית בין משתמשים היא שיתוף תוכנה ; הסדרי-השיווק +שנהוג להשתמש בהם כיום, אוסרים עקרונית על מתכנתים להתייחס לאחרים כחברים. מי +שרוכש תוכנה חייב לבחור בין חברות וציות-לחוק. בצורה טבעית, רבים מחליטים +שחברות חשובה יותר. אך אלו שמאמינים בחוק לרוב לא מרגישים בנוח עם כל אחת +מהאפשרויות. הם הופכים לציניים וחושבים שתכנות הוא לא יותר מדרך להרויח כסף.</p> + +<p> + על ידי עבודה על ועם גנו, במקום להשתמש בתוכנה קניינית, אנו יכולים להיות +נחמדים לכולם ולציית לחוק. בנוסף גנו משמש כדוגמה להשראה וסימן ממריץ לאחרים +להצטרף אלינו בשיתוף. זה יכול לתת לנו הרגשה של הרמוניה שאינה אפשרית אם אנחנו +משתמשים בתוכנה שאינה חופשית. בשביל בערך חצי מהמתכנתים שאני מדבר איתם, זהו +מקור שמחה חשוב שכסף לא יכול להחליף.</p> + +<h3 id="contribute">איך אפשר לתרום</h3> + +<p> + אני מבקש מיצרני מחשבים תרומות של מחשבים וכסף. אני מבקש מיחידים תרומות של +תוכנה ועבודה.</p> + +<p> + תוצאה אחת לה אתה יכול לצפות אם אתה תורם מכונות היא שגנו תרוץ עליהן בשלב +מוקדם. המכונות צריכות להיות מערכות שלמות, ומוכנות להפעלה, מאושרות לשימוש +באיזור מגורים ושאינן דורשות צינון או אספקת כוח מתוחכמים במיוחד.</p> + +<p> + נתקלתי במתכנתים רבים הלהוטים לתרום עבודה במשרה חלקית לגנו. עבור רוב +הפרוייקטים עבודה מבוזרת ובמשרה חלקית מסוג זה תהיה קשה מאוד לתיאום ; החלקים +שייכתבו בנפרד לא יעבדו ביחד. אך לשם המטרה הייחודית של החלפת יוניקס, הבעיה +זניחה. מערכת יוניקס שלמה מכילה מאות כלי תוכנה, שכל אחד מהם מתועד בנפרד. רוב +מפרטי-הממשקים מקובעים על ידי תאימות ליוניקס. כף שאפילו אם כל תורם יכתוב +תחליף תואם רק לכלי יוניקס אחד, ויגרום לו לעבוד כמו שצריך במקום המקור על +מערכת יוניקס, אז הכלים הללו יעבדו גם אחד עם השני כשנצרף אותם. אפילו אם נאפשר +ל”מרפי“ ליצור כמה בעיות לא-צפויות, הרכבת החלקים האלה היא משימה +אפשרית. (הגרעין יחייב תיאום הדוק יותר, ולכן עליו תעבוד קבוצה מצומצמת).</p> + +<p> + אם אקבל גם תרומות של כסף, יתכן שאוכל לשכור מספר אנשים במשרה מלאה או +חלקית. המשכורת לא תהיה גבוהה במונחים של מתכנתים, אך אני מחפש אנשים שמבחינתם +בניית רוח קהילתית חשובה כמו רווח כספי. אני רואה זאת כדרך לאפשר לאנשים מסורים +להקדיש את מלוא מרצם לעבודה על גנו על ידי כך שייחסך מהם הצורך להתפרנס בדרך +אחרת.</p> + +<h3 id="benefit">איך ירויחו כל המשתמשים</h3> + +<p> + מרגע שגנו תהיה קיימת, כולם יוכלו להשיג תוכנת מערכת טובה בצורה חופשית, בדיוק +כמו אויר. <a href="#f2">(2)</a></p> + +<p> + המשמעות היא הרבה יותר מכך שייחסך מכולם המחיר של רשיון יוניקס. המשמעות היא +שיימנע הרבה בזבוז של מאמץ על תכנות מערכות. המאמץ הזה יכול להיות מושקע במקום +זאת בקידום הטכנולוגיה.</p> + +<p> + קוד-מקור מלא של המערכת יהיה זמין לכולם. כתוצאה מכך משתמש שיזדקק לשינויים +במערכת תמיד יהיה חופשי לבצע אותם בעצמו, או לשכור כל מתכנת זמין או חברה שתעשה +זאת בשבילו. משתמשים לא יהיו עוד נתונים לחסדיהם של מתכנת אחד, או חברה אחת שהם +בעלי הקוד והיחידים שמורשים לבצע בו שינויים.</p> + +<p> + בתי ספר יוכלו לספק סביבה חינוכית יותר על ידי כך שיעודדו את כל התלמידים ללמוד +ולשפר את קוד המערכת. במעבדת המחשבים של הארוארד היתה מדיניות ששום תוכנה לא +יכלה להיות מותקנת על המערכת אם קוד המקור שלה לא הוצג בצורה ציבורית, והם אכפו +זאת על ידי כך שהם ממש סירבו להתקין תוכנות מסויימות. מנהגם עורר בי השראה רבה.</p> + +<p> + לבסוף, הטרחה של לבדוק מי ה”בעלים“ של התוכנה במערכת, ומה מותר לעשות איתה, +תיעלם.</p> + +<p> + הסדרים שנועדו לגרום לאנשים לשלם בשביל שימוש בתוכנה, כולל החלת רשיונות על +עותקים, תמיד גובים מחיר עצום מהחברה דרך המנגנונים המסובכים שדרושים על מנת +להבין כמה (הווה אומר, עבור אילו רכיבי-תוכנה) אדם צריך לשלם. ורק ”מדינת +משטרה“ יכולה לכפות על כולם לאכוף אותם. חשבו על תחנת חלל שבה האויר מיוצר +בעלות גבוהה : גביה מכל נושם עבור לפי ליטר אויר יכולה להיות בסדר, אך לבישת +מסיכת הגז עם מודד האויר כל היום וכל הלילה היא דבר בלתי נסבל גם אם כולם +יכולים להרשות לעצמם לשלם את חשבון האויר. ומצלמות הטלויזיה בכל מקום שבודקות +אם אתה מוריד את המסיכה הן שערוריה. עדיף לתמוך במפעל האויר עם מס-גולגולת +ולהפטר מהמסיכות.</p> + +<p> + העתקת תוכנה שלמה או חלקים ממנה היא מעשה טבעי מבחינת המתכנת כמו נשימה, ויעיל +באותה מידה. היא חייבת להיות חופשית כמו נשימה.</p> + +<h3 id="rebutted-objections">מספר טיעונים נגד המטרות של גנו הניתנים להפרכה בקלות</h3> + +<p id="support"> +<strong> ”אף אחד לא ישתמש בזה אם זה חופשי, בגלל שזה אומר שהם לא יכולים +להסתמך על שום סוג של תמיכה“</strong></p> + +<p> +<strong> ”אתם חייבים לגבות כסף על התוכנה כתשלום על אספקת התמיכה“</strong></p> + +<p> + אם אנשים היו מעדיפים לשלם על גנו פלוס שירות ואז להשיג את גנו בצורה חופשית +ללא שירות, חברה לאספקת שירות בלבד לאנשים שהשיגו את גנו בצורה חופשית היתה +חייבת להיות רווחית. <a href="#f3">(3)</a></p> + +<p> + עלינו להבדיל בין תמיכה בצורה של עבודת תכנות אמיתית לבין ”החזקת ידיים“ +ותו-לא. הראשונה היא משהו שאפשר לסמוך על ספק התוכנה שיבצע. (בשניה) אם הבעיה +שלך אינה נחלתם של מספיק אנשים, הספק יגיד לך ללכת לעזאזל.</p> + +<p> + אם על העסק שלך להישען על מקור תמיכה, הדרך היחידה היא להשיג את כל קוד המקור +והכלים הדרושים. אז אתם יכולים לשכור כל מתכנת זמין כדי שיתקן את הבעיה שלכם ; +אינכם נתונים לחסדיו של אף אחד. עם יוניקס, מחירו של קוד המקור גורם לרעיון +להיות מחוץ לתחום מבחינת רוב העסקים. עם גנו זה פשוט. עדיין ישנה אפשרות שאף +אדם מתאים לא יהיה זמין, אך בעיה זו אינה נובעת מהסדרי ההפצה. גנו אינו פותר את +כל הבעיות בעולם. רק את חלקן.</p> + +<p> + בינתיים, המשתמשים שלא יודעים כלום על מחשבים צריכים שיחזיקו להם את היד : +שיעשו בשבילם דברים שהם יכלו לעשות בקלות לבד, אבל הם לא יודעים איך.</p> + +<p> + שירותים כאלו יכולות לספק שמוכרות שירותי ”החזקת יד“ ותיקון-בלבד. אם זה נכון +שמשתמשים מעדיפים לבזבז כסף ולהשיג מוצר עם שירות, הם גם יסכימו לקנות שירות +כשהם מקבלים את המוצר בצורה חופשית. חברות השירות יתחרו על איכות ומחיר ; +משתמשים לא יהיו כבולים לאף אחת מביניהן. בינתיים, אלו מאיתנו שלא צריכים את +השירות אמורים להיות מסוגלים להשתמש בתוכנה בלעדיו.</p> + +<p id="advertising"> +<strong> ”אינכם יכולים להגיע לאנשים רבים ללא פרסום, ואתם חייבים לגבות כסף +עבור התוכנות כדי לתמוך בזה“</strong></p> + +<p> +<strong> ”אין טעם לפרסם תוכנה שאנשים יכולים להשיג בצורה חופשית“</strong></p> + +<p> + ישנן צורות שונות של פומביות חופשית או מאוד זולה שניתן להשתמש בה כדי להודיע +למספר גדול של משתמשי מחשב על דברים כמו גנו. אך ייתכן שבאמת אפשר להגיע ליותר +משתמשי מיני-מחשבים בעזרת פרסום. אם זה באמת המצב, עסק שמפרסם את השירות של +העתקת ושליחת גנו בתשלום אמור להיות מספיק רווחי כדי לשלם על הפרסום שלו, +ויותר. כך רק מי שמרוויח מהפרסום משלם עבורו.</p> + +<p> + מצד שני, אם אנשים רבים משיגים את גנו מחבריהם, וחברות שיווק כאלה לא מצליחות, +זה מראה שהפרסום לא באמת היה נחוץ כדי להפיץ את גנו. למה תומכי השוק החופשי לא +רוצים לתת לשוק החופשי לעשות את הבחירה ? <a href="#f4">(4)</a></p> + +<p id="competitive"> +<strong> ”החברה שלי צריכה מערכת הפעלה קניינית כדי להשיג יתרון +תחרותי“</strong></p> + +<p> + גנו תוציא את מערכות-ההפעלה מכלל התחרות. לא תוכלו להשיג בזאת יתרון , אבל גם +המתחרים לא יוכלו להשיג יתרון עליכם. אתם והם תתחרו בתחומים אחרים, בזמן +שתרויחו הדדית בתחום הזה. אם העסק שלכם מוכר מערכת הפעלה, לא תאהבו את גנו, אבל +זאת בעיה שלכם. אם העסק שלכם עוסק במשהו אחר, גנו תוכל לחסוך מכם את הכניסה +לעסק היקר של מכירת מערכות הפעלה.</p> + +<p> + הייתי רוצה לראות את הפיתוח של גנו נתמך על ידי תשורות מיצרנים ומשתמשים רבים, +דבר שיפחית את העלות לכל אחד מהם. <a href="#f5">(5)</a></p> + +<p id="deserve"> +<strong> ”לא מגיעה למתכנתים תמורה על היצירתיות שלהם ?“</strong></p> + +<p> + אם על משהו מגיעה תמורה, הרי שבעבור תרומה חברתית. יצירתיות יכולה להיות סוג של +תרומה חברתית, אבל רק אם החברה חופשית להשתמש בתוצאות. אם למתכנתים מגיעה תמורה +עבור יצירת תוכנה חדשנית, הרי מגיע להם באותה מידה להיענש אם הם מגבילים את +השימוש בתוכנה הזו.</p> + +<p id="reward"> +<strong> ”לא מגיעה למתכנתים האפשרות לבקש תמורה על היצירתיות שלהם ?“</strong></p> + +<p> + אין שום דבר רע בלבקש תשלום על עבודה, או בנסיון להגדיל את ההכנסה, כל עוד לא +משתמשים באמצעים הרסניים. אך האמצעים המקובלים כיום בתחום התוכנה מבוססים על +הרס.</p> + +<p> + הוצאת כסף ממשתמשים של תוכנה על ידי הגבלת יכולת השימוש שלהם בה היא הרסנית +כיוון שההגבלות מצמצמות את הדרכים בהן ניתן להשתמש בתוכנה. דבר זה מפחית את +התועלת וההנאה שהאנושות מסוגלת להפיק מהשימוש בתוכנה. כאשר ישנה בחירה מכוונת +להגביל, התוצאות הכואבות הן הרס מכוון.</p> + +<p> + הסיבה שאזרח טוב לא משתמש באמצעים הרסניים כאלה כדי להתעשר, היא שאם כולם היו +עושים כך כולנו היינו הופכים לעניים יותר בגלל ההרסניות ההדדית. זהו כלל +המוסר של קנטיאני ; או כלל הזהב. מאחר שאני לא אוהב את ההשלכות שהיו +נגרמות אילו כל אחד היה אוגר ידע (רק בשביל עצמו), אני נדרש לחשוב שזו טעות +לעשות זאת. ובפרט, הרצון לקבל תמורה על יצירתיות לא מצדיק לשלול מהעולם כולו +חלק מהיצירתיות הזו, או את כולה.</p> + +<p id="starve"> +<strong> ”האם מתכנתים לא יגיעו לסף רעב ?“</strong></p> + +<p> + יכולתי לענות בכך שלא מכריחים אף אחד להיות מתכנת. רובנו לא יכולים להרויח כסף +מעמידה ברחוב ועשיית פרצופים. אבל אנחנו לא נידונים כתוצאה מכך לבלות את חיינו +ברחוב, כעושי פרצופים, רעבים ללחם. אנחנו עושים משהו אחר.</p> + +<p> + אך זו תשובה לא נכונה כי היא מקבלת את ההנחה המרומזת של השואל : שללא בעלות על +תוכנה, מתכנתים לא יכולים לקבל גרוש. בהנחה שזה הכל או כלום.</p> + +<p> + הסיבה האמיתית שמתכנתים לא יגיעו לסף רעב היא שהם עדיין יוכלו לקבל תשלום בעבור +תכנות ; רק לא באותה מידה שהם מקבלים עכשיו.</p> + +<p> + יצירת הגבלות על ההעתקה אינה הבסיס היחיד לעסקים בתחום התוכנה. היא הבסיס הנפוץ +ביותר בגלל שהיא מכניסה הכי הרבה כסף. אם היא היתה אסורה, או שהלקוח היה דוחה +אותה, חברות תוכנה היו עוברות למודלים-עסקיים אחרים אשר פחות נפוצים כיום. +תמיד ישנן מספר דרכים לארגן כל סוג של עסק.</p> + +<p> + כנראה שתכנות לא יהיה רווחי בהסתמכות על הבסיס החדש כפי שהוא עכשיו. אך זה לא +טיעון נגד השינוי. זה לא נחשב חוסר צדק שאנשי-מכירות מרוויחים את המשכורות שהם +מרוויחים עכשיו. אם מתכנתים ירוויחו אותו דבר, גם זה לא יהיה חוסר צדק. (מעשית +הם עדיין ירוויחו יותר.)</p> + +<p id="right-to-control"> +<strong> ”לא מגיע לאנשים לשלוט על הדרך בה נעשה שימוש ביצירתיות +שלהם ?“</strong></p> + +<p> +”שליטה על הרעיונות“ של אנשים מכתיבה שליטה על חייהם ; והיא בדרך כלל משמשת +על-מנת להפוך את חייהם לקשים יותר.</p> + +<p> + אנשים שלמדו את הנושא של קניין רוחני מקרוב (כמו עורכי דין) טוענים שאין זכות +יסודית לקניין רוחני. הסוגים של זכויות קניין רוחני לכאורה שהממשל מכיר בהן +נוצרו על ידי פעולות נקודתיות של חקיקה למטרות מסויימות.</p> + +<p> + למשל, מערכת הפטנטים נוצרה בשביל לעודד ממציאים לחלוק את פרטי ההמצאה +שלהם. מטרתו היתה לעזור לחברה יותר מאשר לעזור לממציא. באותו זמן, אורך חיים של +17 שנים לפטנט היה קצר בהשוואה להתקדמות הטכנולוגית. מאחר ופטנטים הם עניין של +יצרנים בלבד, שעבורם המחיר והמאמץ של רשיון קטנים בהשוואה להקמת פס ייצור, +הפטנטים לרוב לא גורמים נזק. הם אינם מפריעים לרוב האנשים שמשתמשים במוצרים שיש +עליהם פטנט.</p> + +<p> + הרעיון של זכויות יוצרים לא היה קיים בעת העתיקה, כשסופרים העתיקו לעיתים +קרובות מסופרים אחרים בעבודות שעסקו בנושאים מציאותיים. ההתנהגות הזו נתגלתה +כמועילה, מאחר שהיא הדרך היחידה שעבודתם של סופרים רבים שרדה אפילו בחלקה. שיטת +זכויות היוצרים נוצרה במפורש למען עידוד הכתיבה. בתחום בו היא נוצרה – ספרים, +שיכלו להיות מועתקים בצורה תעשייתית רק בדפוס – היא לא הזיקה, ולא הפריעה לרוב +האנשים שקראו את הספרים.</p> + +<p> + כל זכויות על קניין רוחני הן רק רשיונות שניתנו על ידי החברה מכיוון שהאמינה, +אם בצדק או בעוולה, שבכך תרוויח. אך בכל מקרה מסויים אנו חייבים לשאול : האם +באמת רצוי להעניק רשיונות כאלו ? מה אנחנו מתירים להם לחולל בידי מקבליהם ?</p> + +<p> + המקרה של תוכנות כיום שונה מאוד מזה של ספרים לפני מאה שנים. העובדה שהדרך +הקלה ביותר להעתיק תוכנה היא משכן אחד לשני, העובדה שלתוכנה יש גם קוד מקור וגם +קוד אובייקט והם שונים ונפרדים, והעובדה שבתוכנה משתמשים ולא קוראים ונהנים +ממנה יוצרות ביחד מצב שבו אדם שכופה זכויות יוצרים פוגע בחברה בכללותה גם +חומרנית וגם רוחנית ; על אדם לא לנהוג כך בין אם החוק מתיר או אוסר זאת.</p> + +<p id="competition"> +<strong> ”תחרות גורמת לדברים להשתפר“</strong></p> + +<p> + המבנה של תחרות הוא היתחרות : על ידי תיגמול המנצח, אנו מעודדים את כולם לרוץ +מהר יותר. כשקאפיטליזם באמת עובד ככה, הוא עובד טוב ; אבל תומכיו טועים אם הם +חושבים שהוא תמיד יעבוד כך. אם הרצים ישכחו למה ניתן הפרס, ויתרכזו בנצחון +בלבד, בכל מחיר, הם עלולים למצוא שיטות אחרות – כמו תקיפת רצים אחרים. אם הרצים +נקלעים לתיגרה, כולם יסיימו באיחור.</p> + +<p> + תוכנה-סגורה ותוכנה-קניינית הן המקבילות מבחינה מוסרית לרצים בתיגרה. למרבה +הצער, לא נראה שהשופט היחיד שיש לנו מתנגד לתגרות ; הוא פשוט קובע נהלים (”כל +עשרה מטרים, מותר לירות יריה אחת“). מה שהוא צריך לעשות זה להפריד ביניהם, +ולהעניש את הרצים על כל נסיון תקיפה.</p> + +<p id="stop-programming"> +<strong> ”אנשים לא יפסיקו לתכנת ללא תמריץ כספי ?“</strong></p> + +<p> + למעשה, אנשים רבים מתכנתים ללא כל תמריץ כספי. תכנות מרתק במידה שלא ניתן לעמוד +בפניה מבחינת אנשים מסוימים, שהם בדרך כלל האנשים שיותר טובים בזה. אין מחסור +במוזיקאים מקצועיים שממשיכים לעסוק בזה למרות שאין להם סיכוי להרויח כך את +מחייתם.</p> + +<p> + אבל למען האמת השאלה הזאת, למרות שהיא נפוצה, אינה מתאימה למצב. התשלום +למתכנתים לא ייעלם, רק יופחת. כך שהשאלה הנכונה היא האם מישהו יתכנת עם תמריץ +כספי מופחת ? על פי נסיוני התשובה היא כן.</p> + +<p> + במשך יותר מעשר שנים, רבים מהמתכנתים הטובים ביותר בעולם עבדו במעבדה +לאינטיליגנציה מלאכותית תמורת הרבה פחות כסף ממה שהם יכלו להרוויח במקום +אחר. הם קיבלו הרבה סוגים של תמורה לא-כספית : תהילה והערכה למשל. ויצירתיות +היא גם כיף, תמורה בפני עצמה.</p> + +<p> + ואז רובם עזבו כשניתנה להם ההזדמנות לעשות את אותה עבודה מעניינת תמורת הרבה +כסף.</p> + +<p> + כך שהעובדות מראות שאנשים יתכנתו לשם מטרה שאיננה עושר כספי ; אך אם תינתן להם +ההזדמנות גם להרוויח הרבה כסף, הם יתרגלו לצפות לזה, ולדרוש את זה. ארגונים +שמשלמים מעט נכשלים בתחרות מול אלו שמשלמים הרבה, אך הם לא בהכרח לא יצליחו אם +אלו שמשלמים הרבה יורחקו.</p> + +<p id="desperate"> +<strong> ”אנחנו צריכים נואשות את המתכנתים. אם הם דורשים שנפסיק לעזור לשכנים +שלנו, אנחנו חייבים לציית“</strong></p> + +<p> + אתם אף פעם לא נואשים עד כדי כך שתהיו חייבים לציית לסוג כזה של דרישה. זכרו : +מיליונים להגנה, אבל אף לא אגורה כמנחה ! (הערת המתרגם : מדובר בסיסמה שהיתה +נפוצה בארה"ב בתחילת המאה ה19- וכוונה נגד שודדי ים)</p> + +<p id="living"> +<strong> ”מתכנתים צריכים להתפרנס איכשהו“</strong></p> + +<p> + לטווח קצר, זה נכון. אולם ישנן דרכים רבות בהן יכולים מתכנתים להתפרנס מבלי +למכור את הזכויות לשימוש בתוכנה. הדרך הנוכחית מקובלת כיום כי היא מכניסה הכי +הרבה כסף למתכנתים ולאנשי-עסקים. קל למצוא דרכים אחרות אם רוצים למצוא +אותן. הנה מספר דוגמאות.</p> + +<p> + יצרן שמציג מחשב חדש ישלם עבור הסבה של מערכות הפעלה לחומרה החדשה.</p> + +<p> + גם המכירה של שירותי הדרכה, ”החזקת ידיים“ ואחזקה יוכלו ליצור מקומות תעסוקה +למתכנתים.</p> + +<p> + אנשים עם רעיונות חדשים יוכלו להפיץ תוכנה חופשית, ולבקש תרומות ממשתמשים +מרוצים, או למכור שירותי ”החזקת ידיים“. פגשתי אנשים שכבר עובדים בדרך זו +בהצלחה.</p> + +<p> + משתמשים בעלי צרכים דומים יכולים ליצור קבוצות משתמשים, ולשלם דמי חבר. הקבוצה +תחתום על חוזה עם חברות תוכנה לכתיבת תוכנות שחברי הקבוצה מעוניינים בהן.</p> + +<p> + כל מיני סוגי פיתוח יכולים להיות ממומנים באמצעות ”מס תוכנה“ :</p> + +<p> + נניח שכל מי שקונה מחשב חייב לשלם x אחוזים מהמחיר כ”מס תוכנה“. הממשל מעביר +את התשלום לסוכנות כמו ה-NSF (הקרן הלאומית למדע) שתוציא את זה על פיתוח תוכנה.</p> + +<p> + אבל אם רוכש המחשב תורם בעצמו לפיתוח תוכנה, מגיעה לו הקלה במס ! הוא יכול +לתרום לפרוייקט לבחירתו – לרוב הוא יבחר פרוייקט שהוא מקווה להשתמש בתוצאותיו +כשיסתיים. הוא יכול לקבל ניכוי לכל גובה של תרומה, עד סכום המס הכולל שהיה עליו +לשלם.</p> + +<p> + גובה המס הכולל יכול להקבע על ידי הצבעה של הנישומים (משלמי המס), ולהשקל כנגד +הכמות שעליה ישלמו מס.</p> + +<p> + התוצאות :</p> + +<ul> +<li>קהילת משתמשי-המחשב תומכת בפיתוח תוכנה.</li> +<li>הקהילה מחליטה מה מידת התמיכה שהיא צריכה</li> +<li>משתמשים שאכפת להם איזה פרוייקט מממן החלק שלהם יכולים לבחור אותו בעצמם.</li> +</ul> +<p> + לטווח הארוך, הפיכת תוכנות לחופשיות היא צעד לקראת עולם ללא עוני, בו אף אחד לא +יצטרך לעבוד קשה רק כדי להתפרנס. אנשים יהיו חופשיים להקדיש את עצמם לפעילויות +שהן כיפיות, כמו תכנות, אחרי שבילו את עשר השעות ההכרחיות בשבוע במשימות נדרשות +כמו חקיקה, ייעוץ משפחתי, תיקון רובוטים וצפייה באסטרואידים. לא יהיה צורך +ביכולת להתפרנס מתכנות.</p> + +<p> + כבר הקטנו מאוד את כמות העבודה שהחברה בכללותה חייבת לעשות בשביל היצרנות +הממשית שלה, אך רק מעט מכך תרגם את עצמו לזמן חופשי בשביל עובדים בגלל שנדרשת +הרבה פעילות לא יצרנית על מנת ללוות פעילות יצרנית. הגורמים העיקריים לכך הם +בירוקרטיה ומאבקים שווי מידה נגד תחרות. תוכנה חופשית תקטין מאוד את האיזורים +הבעייתיים הללו בתחום של ייצור תוכנה. אנו חייבים לעשות את זה, כדי שהרווח +הטכני ביצרנות יתורגם לכמות מופחתת של עבודה בשבילנו.</p> + +<h3 id="footnotes">הערות שוליים</h3> + +<ol> +<li id="f1">בחירת המלים כאן היתה פזיזה. הכוונה היתה שאף אחד לא יצטרך לשלם עבור +<b>רשות</b> להשתמש במערכת גנו. אך המלים לא מבהירות זאת, ואנשים מפרשים אותן +כאומרות שעותקים של גנו צריכים תמיד להיות מופצים במחיר זעום או בחינם. זו +מעולם לא היתה הכוונה ; מאוחר יותר, גילוי הדעת מזכיר את האפשרות של חברות +שמספקות את השירות של הפצה בשביל רווח. כתוצאה מכך למדתי היטב את ההבדל בין +”חופשי“ במובן של חופש ו”חופשי“ במובן של מחיר. תוכנה חופשית היא תוכנה +שלמשתמשים יש את החופש להפיץ ולשנות. יש משתמשים שישיגו עותקים שלה בחינם, בזמן +שאחרים ישלמו כדי להשיג עותקים – ואם המימון עוזר לתמוך בשיפור התוכנה, אז כל +המרבה הרי זה משובח. הדבר החשוב הוא שלכל מי שיש עותק יש את החופש לשתף פעולה +עם אחרים שמשתמשים בו.</li> + +<li id="f2">זה מקום נוסף שבו לא הבדלתי כמו שצריך בין שתי משמעויות שונות של +”חופשי“. ההצהרה כפי שהיא אינה שקרית–ניתן להשיג עותקים של גנו בחינם, מחברים +או ברשת. אך מועבר כאן רעיון מוטעה.</li> + +<li id="f3">כיום קיימות מספר חברות כאלה</li> + +<li id="f4">המוסד לתוכנה חופשית משיג כיום את רוב המימון שלו משירות הפצה, למרות שהוא יותר +ארגון צדקה מחברה. אם <b>אף אחד</b> לא יבחר להשיג עותקים על ידי <a +href="/order/order.html">הזמנה</a> מה-FSF, לא ניתן יהיה לבצע את העבודה. אך +אין זה אומר שזה בסדר שהגבלות קנייניות יכריחו את כל המשתמשים לשלם. אם חלק קטן +מכל המשתמשים יזמין עותק מה-FSF, זה יספיק בשביל לשמור את ה-FSF עם הראש מעל +המים. אז אנו מבקשים ממשתמשים לבחור לתמוך בנו בדרך זו. כבר תרמת את חלקך ? +</li> + +<li id="f5">קבוצה של חברות מחשבים הקצתה לאחרונה מימון כדי לתמוך בתחזוקה ושיפור של מהדר +ה-C של גנו.</li> + +</ol> + +<div class="translators-notes"> + +<!--TRANSLATORS: Use space (SPC) as msgstr if you don't have notes.--> + </div> +</div> + +<!-- for id="content", starts in the include above --> +<!--#include virtual="/server/footer.he.html" --> +<div id="footer"> +<div class="unprintable"> + +<p>לשאלות וברורים שקשורים ל- FSF או ל- GNU: צרו קשר עם <a +href="mailto:gnu@gnu.org"><gnu@gnu.org></a>. <a href="/contact/">דרכים +אחרות</a> ליצירת קשר עם FSF. הערות על עמודי ה- WWW הללו, ניתן להפנות ל- <a +href="mailto:webmasters@gnu.org"><webmasters@gnu.org></a>.</p> + +<p> +<!-- TRANSLATORS: Ignore the original text in this paragraph, + replace it with the translation of these two: + + We work hard and do our best to provide accurate, good quality + translations. However, we are not exempt from imperfection. + Please send your comments and general suggestions in this regard + to <a href="mailto:web-translators@gnu.org"> + + <web-translators@gnu.org></a>.</p> + + <p>For information on coordinating and submitting translations of + our web pages, see <a + href="/server/standards/README.translations.html">Translations + README</a>. --> +אנא הבט ב- <a href="/server/standards/README.translations.html">Translations +README</a> למידע על תיאום ומשלוח תרגומים של מאמר זה.</p> +</div> + +<!-- Regarding copyright, in general, standalone pages (as opposed to + files generated as part of manuals) on the GNU web server should + be under CC BY-ND 4.0. Please do NOT change or remove this + without talking with the webmasters or licensing team first. + Please make sure the copyright date is consistent with the + document. For web pages, it is ok to list just the latest year the + document was modified, or published. + + If you wish to list earlier years, that is ok too. + Either "2001, 2002, 2003" or "2001-2003" are ok for specifying + years, as long as each year in the range is in fact a copyrightable + year, i.e., a year in which the document was published (including + being publicly visible on the web or in a revision control system). + + There is more detail about copyright years in the GNU Maintainers + Information document, www.gnu.org/prep/maintain. --> +<p><span dir="ltr">Copyright © 1985, 1993, 2003 Free Software +Foundation, Inc.</span><br /> +זכויות יוצרים 1985, 1993, 2003 המוסד לתוכנה חופשית, בע"מ.</p> + +<p> + העתקה מילה במילה והפצה של מאמר זה כולו מותרת בכל מדיום, בתנאי שהודעת +זכויות היוצרים והודעת ההרשאות והמקור שלהן באנגלית נשמרים בו, ושהמפיץ מעניק +למקבל הרשאה להפיץ מחדש כפי שמתירה הודעה זו. בכל מקרה של אי בהירות בנוגע +לתנאים הנ"ל יש לפרשם על פי הגירסה האנגלית המובאת להלן. +<br /> +אין ליצור גרסאות שעברו שינוי. +</p> + +<!--#include virtual="/server/bottom-notes.he.html" --> +<div class="translators-credits"> + +<!--TRANSLATORS: Use space (SPC) as msgstr if you don't want credits.--> +תורגם: 19 באפריל 2003, 23:42:00 שעון ישראל, על ידי the duke (נערך: 7 ביולי +2003, 01:54:00 שעון ישראל, על ידי מורן זלצמן)</div> + +<p class="unprintable"><!-- timestamp start --> +עודכן אחרון: + +$Date: 2017/02/27 22:08:30 $ + +<!-- timestamp end --> +</p> +</div> +</div> +</body> +</html> |